חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,676 עד 1,700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2645 (11 במאי 1988), עמוד 3
זה לא ייאמן כיצד כל הזמן השלס הזה מלקק לעם הפלסטיני. אולי תביאו לי איזה עיתון ערבי הכותב משהו אוהד על היהודים ואוהב את היהודים.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 4
אני אומר שלא תקום מדינת פלסטין, לא לצד ישראל ולא בשום צד אחר, משום שהעם, שאבנרי קורא לו עם פלסטין, אינו עם, אלא חבורת־אספסוף, מרצחים שפלים, שאינם זכאים למרינה משלהם בשום אופן, והיא גם לא תקום לא רק בגלל שאנו, היהודים, איננו רוצים בה, אלא מפני שגם חוסיין, מלך ירדן, איננו רוצה בה, כי מדינת פלסטין היא גם סכנה עבורו, אולי יותר מאשר יעקב סי ש, חיפה למדינת ישראל.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 31
וכל מי שקורא עיתונים ורואה טלוויזיה יודע שיש עם פלסטיני, ויודע שמגיעה לו מדינה. וצריך לפעול יותר במישור המדיני כדי ללחוץ על ישראל, שתסכים למשא״ומתן עם אש״ף, כדי שתקום מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 41
האם לא סילף, אולי, כמה עוברות או תיאורים, כדי לזעזע, לעזור לבני־עמו הפלסטיניים? ״לא! יצאתי לדווח כעיתונאי ולא כבן העם הערבי.
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 4
ובכן, אלתרמן, אצ״ג, חיים גורי, רק ״מחו והוקיעו״ ,מעולם לא שרו את שירת־ההתנכרות לעם הפלסטיני, מעולם לא חמדו בגלוי את אדמתו תוך התעלמות מעצם קיומו.
גליון 2622 (2 בדצמבר 1987), עמוד 5
ך * מדינהכולה אינה רוצה להתמודד עם העובדה הפשוטה 1 1שהמילחמה בין ישראל והעם הפלסטיני נמשכת. די בכמה שבועות או חודשים כלא קרבות, בלא פיגועים דרמאתיים, כדי שתיווצר האשלייה שנוצר מצב של שלום, שאפשר ״לשכוח מכל העניין״.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 3
יצחק פרחיה, רנוח־נן חשיבות לוח־הבפר על פשלת״מיליונים של המדינה (״כונס נכסי ם למארק שגאל״ ,״א תה והשקל״ ,העולם הז ה .)9.12.87 זה שמדינת ישראל קברה כמה עשרות אלפי (המשך בעמוד )4 העול ם הז ה 2624 ימיו חדך־שלום כתבת השער הקידמי: סיו ־ ־ חייו אם להאמין להודעות הרשמיות הרי קם לעם הפלסטיני דזדעל גיבורים. אין הם מסתפקים ביידוי אבנים מרחוק, הם מסכנים את חייהם מקרוב.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 10
ואם לא — למועצת־הביטחון. • האם אתה עומד על-כך שהעם הפלסטיני יהיה מייוצג בוועידה הבינלאומית על־ידי אש״ח, או שיכולה להיות על כך פשרה, למשל שיבואו הקרובים לאש׳׳ח, אך שאינם אנשים אנשי אש״ף?
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 5
אני משוכנע שאילו היה פותח את סגור־ליבו בלי חשבון, היה מטיף כיום לשלום עם הפלסטינים ולתהליך מדיני בהשתתפות אש״ף.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 37
שאלתי מה הדעות, והוא דיבר באופן כללי על הכרה בעם הפלסטיני, הכרה בזכות הגדרה עצמית והכרה באש״ף.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 41
מופקדים על עניין השלום ועל הקשרים עם הפלסטינים, והרצון של צ׳ר־לי, כאדם בודד שאין מאחוריו תנועה, שרצה להכות גלים באופן בולט כדי לבסס את מעמדו.
גליון 2679 (4 בינואר 1989), עמוד 10
המושג ״שמאל״ מסמן בארץ רק תפיסה מסויימת בעניינים לאומיים: שאיפה לשלום עם הפלסטינים, נכונות להידברות עם אש״ף, נכונות לפיתרון הכולל הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 7
כדי להגיע ליעד זה, כך נדמה לו, עליו להיות קיצוני שבקיצוני, לקרוא לחיסול אש״ף תרגיל רביו תרגיל שרוו ציון צפריר, ה עו ל ם הז ה בתום מילחמת־העצמאות, בראשית ,1949 החליט דויד בן־גוריון, יחד עם כל עם־ישראל, שהבעייה הפלסטינית נפתרה אחת ולתמיד, השם פלסטין נעלם לצמיתות והעם הפלסטיני הלך לעולמו. כאשר כבש צה״ל את כל חלקי הארץ, במילחמת ששת־הימיס, נפתרה הבעייה הפלסטינית סופית.
גליון 2698 (17 במאי 1989), עמוד 41
באותם ישובים יהודים, ויש כנראה כאלה, שיש להם כוח פנימי־אידיאולוגי, אפשר להניח שיוקמו מיליציות להגנה עצמית, אשר עד מהרה תמצאנה עצמן בהתנגשויות עם הפלסטינים התוקפים. • כלומר — לבנוניזציה של יהודה ושומרון.
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 6
השלום הגדול, שאמור היה לתת טעם ומשמעות לשלום הקטן, לא קם. כי שלום זה יתכן רק עם הפלסטינים. סאדאת ידע זאת. חוסני מובראכ ׳יודע זאת.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 21
ותיקוותי הגדולה היתה הפתיחות עם מצריים. לכן אם יהיה הישג עם הפלסטינים, זו תהיה עוד דוגמה למה שאני חושב שלא נעשה.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 28
.״ אני מרים רגל אחת .״אני מאמין שלעם הפלסטיני יש אותן הזכויות שיש לי. לי יש זכות לחיות במדינה משלי, תחת רגל משלי, להחזיק בדרכון משלי, לבחור לי ממשלה משלי, טובה, רעה או גרועה.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 10
, הזה של אבא אבן בנוי על עו ב דו ת כל הבניין כוז בו ת : • כאילו הצענו שהעם הפלסטיני יינתק מן העולם ה ערבי. כאילו הצענו שיקום שלום רק בין ישראל והמדינ ה הפלסטינית, מבלי שהדבר יהיה ק שור בהסדר עם שאר מדי- נות־ערב, ובעיקר עם מצריים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 24
היתד, זו הופעתן הראשונה של החבלניות בקרב בין ישראל לעם הפלסטיני. אם לשפוט על־פי מה שאירע במקומות אחרים, כמו באלג׳יריה ובקונגו, יש כל הסיכויים שבעתיד הלא־רחוק יצטרכו חיילי־צה״ל להילחם בחיילות — או בנשים אזרחיות נושאות נשק ופצצות
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 20
הסעיף השביעי בתוכניתו קבע: מדינות־ערב יחליטו, על־פי הסכם בינן לבין עצמן, להביא לידי פירוז המרחב, וכל המדינות החברות בליגה הערבית, יחד עם פלסטין, י קי מו איחוד פרראטיבי. להסכם זה תיכנס נם ישראל — כשהיש־ראליס הופכי ם לאזרחי האמנה הפדראלית הגדולה, בעוד מוב ט חו ת להם כל הזכויו ת — כנן קובל בהסדרים פדראליים מ עין אלה.״ ברור שהעיתונאי לא פירסם את הצעתו ללא אישור מוקדם מצד ההנהגה המצרית.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 13
בירושלים המאוחדת יש לתת, לפי תפיסה זו, מעמד לאו״׳ גם לעם הפלסטיני — תוך הפיכת העיר השלימה לסמל האח!
גליון 1635 (1 בינואר 1969), עמוד 13
שאם לא פן, הרי בכלל הפעייה האחת והיחידה הזאת, כגלל אי־הנכונות לתת לערכים מעמד כירושלים -לא יקום השלום בפלל, לא השלום עם הפלסטינים ולא שלום עם העולם הערכי, ואפילו לא השלום הכפוי שהשגריר יוסט והכריו חושפים עליו.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 14
ליוסף קפלן יש אינטרס אישי רב שיובל תימכר לוולפסון דווקא, והוא אינו • יחסה של מדינת־ישראל, שלא העלתה שום הצעה ממשית לשיחות עם הפלסטיניים .״נראה לי ששלטונות ישראל חוששים מתגובות אזרחיהם קריקטוריסט זאב צחוק במחנה כפייה טיניים מעבר לגבולות, בעיקר מירדן.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 40
יש סכנות רבות המאיימות כיום על המדינה, פנימיות וחיצוניות: מילחמתנו בעם הפלסטיני, ההתפוצצות החב רתית הצפוייה לנו, ההתדרדרות הכלכלית.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 19
תנועה כזו תהיה דרושה כדי למלא את הסכם קמפ־דייוויד בתוכן מעשי, שהעם הפלסטיני יוכל לקבלו. לשם כך יהיה צורך בתנועה עממית שתדחוף את הממ שלה, תסלק דיעות קדומות, תכשיר את הציבור לפיתרון.
