חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,626 עד 1,650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 31
קראנו להם להבין כי כל דרך, השוללת את קיום מדינת ישראל, מובילה למלחמה ולאסון חדש לעם הפלסטיני, נוגדת את השלום, הצדק והרוח ההומאנית.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
טוינבי חוזר על טענתו כי בהימלטם מזרועות הנאצים, עשו היהודים עתל לעם הפלסטיני. הם הקימו להם בית לאומי על אדמתו, מבלי שתהיה להם זכות ממשית על כך.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
היה לנו מה לתת: שטחים עצומים שכבשנו, החזרת מאות אלפי פליטים חדשים שברחו, עצמאות לעם הפלסטיני, שלפתע נמצא בתחום שלטוננו. אלא מה?
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 15
אילו גינתה העצרת את המדיניות של ממשלת ישראל, או את יחס התנועה הציונית לעם הפלסטיני, או את חוק־ הא דינו של ההיסטוריון בבוא העת כאשר יהיה, דבר אחד הוא יצטרך לקבוע מעל לכל ספק : לעומת כל העוולות האמיתיות והמדומות שאפשר לייחס למיפעל הציוני, יש עוולה אחת שממנה הוא טהור לגמרי: הגזענות.
גליון 1997 (10 בדצמבר 1975), עמוד 21
זה־פכבר נוצרה הסכמה ביד לאומית כימעט מלאה על כך שוש להכריח את ישראל לשאת־ולתת עם הפלסטינים. הממשלות המעטות המגינות ^דיין על מפשלת ישראל (בלי להסכים עיסה בנושא זה) נחרדו מן ההפצצה• הן האמינו כי ישר אל נועצת סכין בגבן.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 13
נוכחותו של בגין בממשלה תמנע מראש כל אפשרות של הידברות עם הפלסטינים, ולא־כל־שכן עם אש״ף — אפילו יתאפשר הדבר על-ידי הכרת אש״ף בעקרון של דו־קיום בשלום עם מדינת ישראל.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 12
^יוי ^ז ן*ו ו ^ו ץ ^ פגישה המעניינת כיותר שלי, במשך עשרת ן ן ימי -שהותי באירופה, לא היתד, עם פלסטיני או ישראלי. היא לא נערכה ברחוב או בתיאטרון.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 29
אם רוצים בשלום תמורת שטחים, אפשר היום לעשות שלום עם מצריים, וגם שלום עם הפלסטינים. אם לא נזוז, כבוד היושבת־ראש, או שתהיה מלחמה, או שתהיה דחייה לכמה חודשים.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 6
עמנואל פמילגסקי, גבעתיים מתווכחים אצלנו על ״ישות פלסטינית״ על ״עם פלסטיני״ וכר, אולם מתעלמים משאלה יסודית ששואלים בכל העולם, ואישר אניו כיהודים לאומיים וציונים צריכים להבין אותה ולתת תשובה עליה: ב שטח יהודה ושומרון יושבים מאות אלפי בני־אדם ערבים תחת שילטון־כיבוש צבאי ישראלי, שהוא זר להם.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 6
האיש, שגילה אומץ־לב מדהים באשר ניפץ דעות מקובלות ואמונות טוש־רשות בקרב בני עמו הפלסטינים, לא זכה כי.תושט לעברו יד איתנה מן העבר היש ראלי.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 15
אבל זוהי כמחווה פשוט וכלתי־אמצעי הודיע ג׳ימי קארטר: יש כעייה פלסטינית. יש עם פלסטיני. יש אש״ף. יש נכונות אמריקאית להתמודד עם עובדות אלה.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 20
הוויכוח היסודי נשאר כמות שהייה: האם נוהגת ממשלת ישראל בתבונה, כאשר היא עוזרת להשתלטות הסורים על לבנון, לדחיפת אש״ף לזרועות הסיורים ולצירוף לבנון לסוריה־רבתי — או שהיה עליה לנצל את שעת-יהכושר כדי להסתדר עתה עם הפלסטינים, הנתונים במצב קשה, אד המחזיקים עדיין בקלפים חזקים בידיהם?
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 22
חזרה לגבולות ה־ 4ביוני , 1967 הענקת .הגדרה עצמית לעם הפלסטיני. ,זוכיינון שלום מלא עם ערבויות־ביטחון.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 10
אך שום דבר כזה לא קרה. באחת הבעיות המכריעות — היחס לעם הפלסטיני — אישרה הממשלה אף להלכה את הקו הקודם של גולדה־דיין.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 24
ההחלטה קראה ל״הסדד כולל שיכיר כזכות לקדם ודכיטחון מובטח בערובות בינלאומיות לבל העמים והמדינות כמיזרה התיכון, וביכלל זה ישראל והעם הפלסטיני.״ הציון המייוחד של ישראל הוכנס לנוסח על פי דרישת המישלחת הישראלית.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
״ רק כאשר יהיה ברור שאנחנו שואפים לשלום כאמת וכתמים, ושאנו מציעים פיתרון סביר ומכובד גם לעם הפלסטיני, נצליח ליצור אווירה בינלאומית אחרת נגד הטירור.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 56
כית לכן: אנדרסן שבת, שעה 10.05 נית לקום ולדבריו האמנה ה פלסטינית אינה מכשול לשלום בין.ישראל לעם הפלסטיני. יום שליש• 4 3 . 44 חטף פתח (.)0.35 פרום׳ עוזי ארנן יציג מילון של מילים שהלכו לאיבוד ויס פר על הנדידה שלהן לשפות אחרות. 4 2 . 44 • מסד גדול מסד קטן מועדון החתול שמיל: בורנשטיין ודטנר יום חמישי, שעה 5.30 ואליקים העצני.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 20
במילא ברור כי המילחמה עם שאר העולם הערבי, ובמייוחד עם הפלסטינים, לא רק תימשך, אלא אף תחריף ותגבר, ותיצור מעגלים חדשים של שינאה.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 54
.״ ואם זה לא פתח לתחילת ההידברות עם הפלסטינים. אז אני לא יודעת מה כן. ואני רוצה רק לראות שלא תכתבו לו.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 58
דויד בן־גוריון, חברו למיפלגה היה באותה שנה בן .45 בתוקף תפקידו הבכיר, ניהל ארלוזורוב את מערכת-היחסים בין הסוכנות־היהודית ל- מימשל הבריטי בארץ, ויזם סדרת פגישות עם נציגי הפלסטינים, אנשי מיפלגת ה־איסתקלל, פגישות יחידות שבהן התנהלו שיחות אידיאולוגיות עם פלסטינים. מעניינת ביותר אבחנתו של חיים ארלו־זורוב את תופעת הסוציאליזם־היהודי לאור הסוציאליזם האירופי.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 47
הרגשנו זאת גם לגבי השיר, איגרת קטנה׳ .השיר אומנם מוקדש לאחיו של המשורר היושבים בציון, אד בל בית בו עשוי לבטא את רגשות כני עמי הפלסטיני. כאילו מפינו נלקחו הטילים , :גם עתה עוד הנני תועה כצאן /את גיזי, את חלבי ופשרי יקהו /ושכט הנוגש לא יאמר עוד הון /עוד יסגור עלי מרעה ברים ואחו /לא נחקר עדנה אם־יש קיבה רעבה /בבטני הריקה, אם גם אני איש /לפי שעה?
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 15
מי קשה ומר, לעמדה המאפשרת לו להשיג את ״השלום הקטן״ — השלום עם מצריים, והתחלת ההסדר עם הפלסטינים. נכון, זה קשה לו. יהיה עוד צורך כלחץ אמריקאי מתמיד ומא סיווי, וכלחץ מקכיל של כוחות־השלום כישראל, כדי שיגיע לתחנה זו.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 15
אלה הם אותם האנשים שהתנגדו בכל השנים לפשרות, לוויתורים, לנסיגה, להחזרת שטחים משוח ררים, לפגיעה בארץ־ישראל השלמה, לפי רוק התנחלויות, להכרה בעם הפלסטיני. והנה דווקא אלה עושים את המלאכה, לפחות כחלקה, ועל כן מקבל נציגם המוכהק כיותר את פדס־נוכל לשלום
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 15
הוא שיגר באופן בהול ׳מייכיתב לראש־היממשלה, לוי אשכול, והציע לו לקרוא מייד לעם הפלסטיני להקים מדינה לאומית משלו, בעזרת ישראל ובברית עיסה.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 8
הצטרפות עשרות מישפחות לכל יישוב וסלילת כמה כבישי־רוחב בגדה, לא תוכל לדחות את הפתרון האחד והיחידי :אוטו נומיה מלאה או ריבונות לעם הפלסטיני, לנהל את חייו ואורחותיו על־פי דרכו.
