גליון 1814 (7 ביוני 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

קראנו להם להבין
כי כל דרך, השוללת את קיום מדינת ישראל, מובילה
למלחמה ולאסון חדש לעם הפלסטיני, נוגדת את השלום,
הצדק והרוח ההומאנית.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

טוינבי חוזר על טענתו
כי בהימלטם מזרועות הנאצים, עשו היהודים
עתל לעם הפלסטיני. הם הקימו להם
בית לאומי על אדמתו, מבלי שתהיה להם
זכות ממשית על כך.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

היה לנו מה לתת:
שטחים עצומים שכבשנו, החזרת מאות
אלפי פליטים חדשים שברחו, עצמאות
לעם הפלסטיני, שלפתע נמצא בתחום שלטוננו.
אלא
מה?
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אילו
גינתה העצרת את המדיניות של ממשלת ישראל,
או את יחס התנועה הציונית לעם הפלסטיני, או את חוק־
הא דינו של ההיסטוריון בבוא העת כאשר יהיה,
דבר אחד הוא יצטרך לקבוע מעל לכל ספק :
לעומת כל העוולות האמיתיות והמדומות
שאפשר לייחס למיפעל הציוני, יש עוולה אחת
שממנה הוא טהור לגמרי: הגזענות.
גליון 1997 (10 בדצמבר 1975), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

זה־פכבר נוצרה הסכמה ביד
לאומית כימעט מלאה על כך שוש להכריח
את ישראל לשאת־ולתת עם הפלסטינים.
הממשלות המעטות המגינות ^דיין על
מפשלת ישראל (בלי להסכים עיסה בנושא
זה) נחרדו מן ההפצצה• הן האמינו כי ישר אל
נועצת סכין בגבן.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

נוכחותו של בגין בממשלה תמנע מראש כל אפשרות
של הידברות עם הפלסטינים, ולא־כל־שכן עם אש״ף —
אפילו יתאפשר הדבר על-ידי הכרת אש״ף בעקרון
של דו־קיום בשלום עם מדינת ישראל.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

^יוי ^ז ן*ו ו ^ו ץ
^ פגישה המעניינת כיותר שלי, במשך עשרת
ן ן ימי -שהותי באירופה, לא היתד, עם פלסטיני או
ישראלי. היא לא נערכה ברחוב או בתיאטרון.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

אם רוצים בשלום תמורת שטחים, אפשר היום לעשות
שלום עם מצריים, וגם שלום עם הפלסטינים.
אם לא נזוז, כבוד היושבת־ראש, או שתהיה מלחמה,
או שתהיה דחייה לכמה חודשים.
גליון 1930 (28 באוגוסט 1974), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

עמנואל פמילגסקי, גבעתיים
מתווכחים אצלנו על ״ישות פלסטינית״
על ״עם פלסטיני״ וכר, אולם מתעלמים
משאלה יסודית ששואלים בכל העולם,
ואישר אניו כיהודים לאומיים וציונים צריכים
להבין אותה ולתת תשובה עליה: ב שטח
יהודה ושומרון יושבים מאות אלפי
בני־אדם ערבים תחת שילטון־כיבוש צבאי
ישראלי, שהוא זר להם.
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

האיש, שגילה אומץ־לב מדהים
באשר ניפץ דעות מקובלות ואמונות טוש־רשות
בקרב בני עמו הפלסטינים, לא זכה
כי.תושט לעברו יד איתנה מן העבר היש ראלי.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אבל זוהי
כמחווה פשוט וכלתי־אמצעי הודיע ג׳ימי
קארטר: יש כעייה פלסטינית. יש עם פלסטיני.
יש אש״ף. יש נכונות אמריקאית להתמודד
עם עובדות אלה.
גליון 2031 (4 באוגוסט 1976), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הוויכוח היסודי נשאר כמות שהייה:
האם נוהגת ממשלת ישראל בתבונה, כאשר
היא עוזרת להשתלטות הסורים על לבנון,
לדחיפת אש״ף לזרועות הסיורים ולצירוף
לבנון לסוריה־רבתי — או שהיה עליה
לנצל את שעת-יהכושר כדי להסתדר עתה
עם הפלסטינים, הנתונים במצב קשה, אד
המחזיקים עדיין בקלפים חזקים בידיהם?
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

חזרה לגבולות ה־ 4ביוני , 1967 הענקת
.הגדרה עצמית לעם הפלסטיני. ,זוכיינון
שלום מלא עם ערבויות־ביטחון.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אך שום דבר כזה לא קרה. באחת
הבעיות המכריעות — היחס לעם הפלסטיני — אישרה
הממשלה אף להלכה את הקו הקודם של גולדה־דיין.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

ההחלטה קראה ל״הסדד כולל שיכיר כזכות לקדם ודכיטחון מובטח
בערובות בינלאומיות לבל העמים והמדינות כמיזרה התיכון, וביכלל
זה ישראל והעם הפלסטיני.״
הציון המייוחד של ישראל הוכנס לנוסח על פי דרישת המישלחת הישראלית.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

״
רק כאשר יהיה ברור שאנחנו שואפים
לשלום כאמת וכתמים, ושאנו מציעים פיתרון
סביר ומכובד גם לעם הפלסטיני, נצליח ליצור
אווירה בינלאומית אחרת נגד הטירור.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

כית לכן: אנדרסן
שבת, שעה 10.05
נית לקום ולדבריו האמנה ה פלסטינית
אינה מכשול לשלום
בין.ישראל לעם הפלסטיני.
יום שליש•
4 3 . 44
חטף פתח (.)0.35
פרום׳ עוזי ארנן יציג מילון
של מילים שהלכו לאיבוד ויס פר
על הנדידה שלהן לשפות
אחרות.
4 2 . 44
• מסד גדול מסד קטן
מועדון החתול שמיל: בורנשטיין ודטנר
יום חמישי, שעה 5.30
ואליקים
העצני.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

במילא ברור כי המילחמה עם שאר
העולם הערבי, ובמייוחד עם הפלסטינים,
לא רק תימשך, אלא אף תחריף ותגבר,
ותיצור מעגלים חדשים של שינאה.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

.״ ואם זה לא פתח לתחילת
ההידברות עם הפלסטינים.
אז אני לא יודעת מה כן.
ואני רוצה רק לראות שלא
תכתבו לו.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

דויד בן־גוריון,
חברו למיפלגה היה באותה שנה בן .45
בתוקף תפקידו הבכיר, ניהל ארלוזורוב את
מערכת-היחסים בין הסוכנות־היהודית ל-
מימשל הבריטי בארץ, ויזם סדרת פגישות
עם נציגי הפלסטינים, אנשי מיפלגת ה־איסתקלל,
פגישות יחידות שבהן התנהלו
שיחות אידיאולוגיות עם פלסטינים.
מעניינת ביותר אבחנתו של חיים ארלו־זורוב
את תופעת הסוציאליזם־היהודי לאור
הסוציאליזם האירופי.
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

הרגשנו זאת גם לגבי
השיר, איגרת קטנה׳ .השיר אומנם מוקדש לאחיו של
המשורר היושבים בציון, אד בל בית בו עשוי לבטא
את רגשות כני עמי הפלסטיני. כאילו מפינו נלקחו
הטילים , :גם עתה עוד הנני תועה כצאן /את גיזי,
את חלבי ופשרי יקהו /ושכט הנוגש לא יאמר עוד
הון /עוד יסגור עלי מרעה ברים ואחו /לא נחקר
עדנה אם־יש קיבה רעבה /בבטני הריקה, אם גם
אני איש /לפי שעה?
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מי קשה ומר, לעמדה המאפשרת לו
להשיג את ״השלום הקטן״ — השלום עם
מצריים, והתחלת ההסדר עם הפלסטינים.
נכון, זה קשה לו. יהיה עוד צורך
כלחץ אמריקאי מתמיד ומא
סיווי, וכלחץ מקכיל של כוחות־השלום
כישראל, כדי שיגיע לתחנה
זו.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אלה הם אותם
האנשים שהתנגדו בכל השנים לפשרות,
לוויתורים, לנסיגה, להחזרת שטחים משוח ררים,
לפגיעה בארץ־ישראל השלמה, לפי רוק
התנחלויות, להכרה בעם הפלסטיני.
והנה דווקא אלה עושים את המלאכה,
לפחות כחלקה, ועל כן
מקבל נציגם המוכהק כיותר את
פדס־נוכל לשלום
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הוא שיגר באופן בהול
׳מייכיתב לראש־היממשלה, לוי אשכול, והציע לו לקרוא מייד
לעם הפלסטיני להקים מדינה לאומית משלו, בעזרת ישראל
ובברית עיסה.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

הצטרפות עשרות מישפחות לכל יישוב
וסלילת כמה כבישי־רוחב בגדה, לא תוכל
לדחות את הפתרון האחד והיחידי :אוטו נומיה
מלאה או ריבונות לעם הפלסטיני,
לנהל את חייו ואורחותיו על־פי דרכו.