גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

השני
יודע שה ם ארבע -אבל זה מעצבן אותו!
הליכוד (פסיכוטי) מאמין ש־אין
עם פלסטיני, ה מערך(נב־
בחברה טובה
דף חד ש
עוד על יובל העולם הזה.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

בעקבות גליון מיוחד שהוציא,
אשר קרא לסולידריות עם הפלסטינים הנאבקים
בשטחים ו שבושים
הכסף הוחזר לקח בעיקבות התערבות הליגה היהודית נגד
השמצה, שטענה כי נעשה שימוש בכספי הקת כדי
לפרסם גלית שהוא מ לו אנטי־ישראלי.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ובהקשר הפלנטרי, ישראל היא ישראל להגיע לפיתרון עם הפלסטינים?
נקודודהתפוצצות
פלנטרית.
לא, אני לא רואה מצב כזה.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 45
טקסט · תמונה · PDF

לא סתם רעם אולם גני־התערובה ממחיאות־כפיים
של חברי מרכז-הליכוד כשראש-הממשלה,
יצחק שמיר, התחייב בנאומו שיש לחסל את
האינתיפאדה לפני כל משא־ומתן עם הפלסטינים
על תוכניתו. גם הוא הבץ, ברגע האחרון אמנם,
שאחרת זה לא יילך.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

כלומר; בהסכם בין כ ד
למת של העולם הזה. פעם, אחרי
חות שהם זרים לעם הפלסטיני,
ההתנקשות בחיי, נתן לי ייעוץ
בניגוד גמור לרצון הציבור שזה
ביטחוני לגבי נוהלי ביטחון
נוגע לו — מיליון וחצי בני־אדם
אישי.
^385י
שיידרשו לנטוש את נחלת־אבד
היו גם פרקים אחרים.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

• אכל הפלסטינים אולי רואים
את שמיר קשור לחישוקים.
אני לא חושב. עובדה שהוא נפגש עם
פלסטינים, ועובדה שיש עליו ביקורת אפילו
במיפלגתי
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

והתוצאות של אותו רעיון הרי ידועות.
לכן מספיק לנו ניסיון אחד.
עם הפלסטינים צריך להסתדר בארץ־ישר״
אל ומה שיהיה בירדן, שיהיה.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

ברגע שתחליט ישראל שהיא רוצה בשלום
עם הפלסטינים ושאר מרינות־ערב, יהיה הדבר
הרבה יותר קל, מפני שקאהיר מוכנה ומזומנה
כמתווכת, כמקשרת וכמקום־מפגש.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ואני בשום פנים ואופן לא רואה את עצמי
דווקא כיונה בעסק הזה, אני רואה את׳ עצמי
כריאליסט. אנחנו צריכים לחיות עם הפלסטינים
ועם הערבים עוד 2000 שנה, ואי־אפשר
לחיות בסיכסוך ניצחי.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בתוככי עצמו — עקב
הכיבוש ושטיפת־המוח, הנמשכים שנים על גבי שנים —
אין הוא מאמין עוד בכוחו של השילטון לפתור את
מצוקת המדינה ולהגיע לשלום יזום עם הערבים בכלל
ועם הפלסטינים בפרט. הוא אמון על מישנת ״יצר
האדם רע מנעוריו״ ,להוציא את היהודים הישראליים
כמובן.
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

גם לי מגיע איזה נתח בעסק,
וככה יוצא שאם תשימו היכן שכתוב למעלה ״איש תם״ את השם גולדה, ובכל
מקום שכתוב ״הכובד״ ״עם פלסטיני״ ,תבינו למה זה הספד על הגברת שלנו.
גליון 1866 (7 ביוני 1973), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

הדיבורים על ״זריקת היהודים לים״
גרמו שואה לעולם הערבי, ישראל אינה
האשמה היחידה באי-הצדק שנגרם לעם
הפלסטיני, אין להתעלם מן העובדה שישראל
מילאה תפקיד הומאני חשוב בקליטת
פליטי-החרב של היטלר.
גליון 1907 (20 במרץ 1974), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר
התייחסנו גם לפרק המדיני, ותבענו שלום
;בין יושראל והעם הפלסטיני, תוך הענקת
הזכות להגדרה לאומית עצמית לפלסטינים.
גליון 1840 (6 בדצמבר 1972), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

כולם מסכימים להחזיק כשטחים ,״זמנית״,
כולם מסכימים לא לתת זכויות לאומיות או
אזרחיות לתושבי השטחים, לא להכיר כעם
הפלסטיני, לא להציע תנאי-שלום סבירים,
ולא לנקוט כשום יוזמת״טלום.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוא
שלל כל אפשרות של משא־ומתן עם הפלסטינים,
אפילו היו מסכימים מראש
להכיר במדינת־ישראל ולהסתפק במדינה
פלסטינית לצידה.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

״הפסדנו אחרי המלחמה הזדמנות גדולה לשלום
עם הפלסטינים,״ מאמין אסי כיום.
ההלם של פרשת גולדמן זרע בלב דורו של אסי את
הספק אם אכן מעדיפה ממשלת ישראל שלום־אמת על
סיפוח שטחים.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

אין לנו איתו
גכול, מלכד כאיזור בית־שאן וכערכה. העניין
שלנו הוא עם הפלסטינים.״
״הייתי גזסדב רהיג־וזגזי״
ך* הכרזתו הקיצונית ביותר הגיע איש השנה של
/תש״ל בסוף השנה.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

איפר הראל: חזוןיש עי הו, ת חיי תהמ תי ם. 11 אורי אכנרי: נובעת מכך המסקנה, שאין לנו עניין,
ב רג עזה, לכבול את התארגנות הגורמים הפלסטיניים בשטחים
המוחזקים, שהם הגורמים המתונים בעם הפלסטיני.
יש לנו עניין, ברגע זה, לאפשר ולעודד התארגנות הגורמים
הפלסטיניים בשטחים המוחזקים והקמת גוף פלסטיני ייצוגי
בשטחים המוחזקים.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

שעקבת אחרי נאומיו בכנסת בענייני השלום במשך ארבע
שנים, והסכמת לכל מילה מהן.
התותחים, להציע לעם הפלסטיני הכבוש עצמאות וריבונות
במדינה משלו, תמורת הסדרי־בטחון וקיום גבולות פתוחים.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ייתכן שזו סיבת
התפנית הפתאומית של חילו: ההעי־כה
שהעימות עם הפלסטינים מסוכן יותר מן
העימות עם ישראל.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

רק א ת מו ל אמרת גולדה
מ אי ר שלא קיי ם עם פלסטיני, וש מעולם
לא חי ה קיי ם. שאורי אבנרי
המציא או תו.
גליון 1743 (27 בינואר 1971), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

(בבוז גלוי) נסיגה מכל השטחים הכבושים,
הכרה בעם הפלסטיני.
גולדה
:זה זיעזע אותי עד עומק ה
נפש.
גליון 1697 (11 במרץ 1970), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

רוצה מישהו בצמרת המדינה לספח שטחים ולטפח התנחלות,
או להסלים את מירוץ־ד,חימוש באוויר, או לפתוח
במשא־ומתן עם הפלסטינים וכו׳ — כי אז תבצע המועצה
חקר־לעומק, תבחן את כל הנתונים, ותניח על שולחן הממשלה
חודת־דעת כוללת ומאוזנת.
גליון 1695 (25 בפברואר 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

/ממשלת־ישראל, בעיקבות המדיניות של אשכול וגולדה, סירבה
להשתמש באחת משתי האפשרויות שהיו לה כדי להפשיר את
הקפאון: או להיכנס לדו־שיח עם הפלסטינים, או להיענות ליוזמת
המעצמות על פי החלטת מועצת־הבטחון.
גליון 1815 (14 ביוני 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

איפה צריכים להניח את הזכויות הלגיטימיות
לעם הפלסטיני?
אורי אבנרי: בגדה המערבית ובעזה !