נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

• שחי קנוצות־השוו״ם **ץ יחות כאלה — והיו הרבה כאלה, עם פלסטינים, ערבים אחרים ומדינאים מבני אומות רבות — 14/היו אחד מסוגי־הרווח שהפקנו מן הוועידה.

דיבורים בנוסח: הערבים לא יכולים לשתות את הנפט שלהם, סאדאת לא יעז להלחם כי הוא יודע שיובס בחרפה תוך שעות אחדות, גם סיני היא ארץ־ישראל, בימית יחיו מאה אלף יהודים עד סוף שנות השמונים, מבחינה סוציולוגית אין בנמצא עם פלסטיני.״ הם הירהדו היטב באוזני כל הפעילים הציוניים המסורים, שנכחו באולם, כשמיספר ההרוגים הישראליים במילחמת אוקטובר הגיע לאלפים.

ניסים גם הפעיל את כל התחבולות הזדוניות כדי להעביר בכנסת את החוק המחפיר האוסר מיפגשי־שלום עם פלסטינים, באיצטלה של ״מילחמה בטרור״. זמיר, איש־המישפט של תשמ״ד, בלט גם השנה בשורה ארוכה של מעשים אמיצים: הוא הגיש עירעור על קולת־העונש שהוטל על הטרוריסטים היהודיים: תבע להעמיד לדין את הקצח״ר ואנשי מחלה אחת הטילה את צילה על תשמ״ה — והשכיחה את כל שאר הבעיות של הרפואה.

״ נקרא 77.10 הנא סניורה, הרוקח הירושלמי שהפך ל דובר העיקרי של הפלסטינים בשטחים הכבושים, מספר ב ריאיון מיוחד על ה מתרחש בתוך אש״ף, על עיתונו אל־פגיר (״השחר״) ,על הצורך בפיתרון מדיני של גם אצל בי ג ם ומסביר כי ר אצל פשרה בין שני העמים, הפלסטינים יש קיצוניים המכנים את המתונים שלהם בתוארי גנאי, במו ״בוגדים״.

אם פרס רוצה שלום אמיתי, צריך לדבר על שילטון פלסטיני לעם הפלסטיני. • אתה מתכוון לנסוע שוב לירדן?

שתיתי ארבע כוסות ערק לבנוני, עישנתי נרגילה, דיברתי עם הפלסטיני עברית. כשחזרתי למלון, צילצל לפתע הטלפון בחדרי.

אד נסים עשה מאמץ עצום כדי להעביר בכנסת את החוק האוסר פגישות־שלום עם פלסטינים חברי־אש״ף, והיה מוכן למשבר ממשלתי למען חוק שערורייתי זה, שגרם לגל־מחאה ברחבי העולם.

אחרי שצה״ל הסתבר במילחמה עכורה בשטחים הכבושים, שאינה מביאה לו כבוד, נראתה הפעולה בתוניס כמיבצע צבאי אמיתי, המחזיר את הכבוד למי שתיכנן בשעתו את פעולת־הקומנדו באנטבה. בעיני העולם, העולם הערבי והעם הפלסטיני, זה נראה, כמובן, באור שוגה לגמרי.

הרי כל התוכנית הזאת היא, בסך הכל, סליחה על הביטוי, פיגוע־מיקוח. כי, באשר נגיע למשא־ומתן עם הפלסטינים, על מה נוותר, אלא אם כן נתעקש בתחילה על משהו, כגון תוכנית אלון, למשל, ואז הפלסטינים ישמחו מאוד כשנוותר עלית סוף־סוף, אחרי משא־ומתן ארוך ומייגע ומי יודע אם בתמורה הם לא יסכימו על פתרון לירושלים, של רובעים נפרדים בעיר מאוחדת, למשל.

כתבת השער הקידנד: הטאבו נשבו המיפגש הרציני בזנבה הסתיים בקומדיית ״המסר של צ־רלי־ ,פגישנתיז של משה עמי־רב (בתצלום) עם פלסטינים בירושלים נסתיימו במכות לסרי נוסייבה.

אך המאורעות לא הצליחו להוציא לרחובות את הישראלים המשתייכים לשמאל, והמעטים מביניהם, שהביעו הזדהות עם הפלסטינים, עשו זאת רק בדיבורים. העול ם הז ה 2624

מיוחדת נגד הכיבוש, תחת הסיסמה :״בעד הידברות עם הפלסטינים, אנו דורשים סוף הכיבוש.״ הקבוצה תביע את מחאתה בתערוכות על נושא הכיבוש, שיערכו נו זמנית בחמש גלריות בתל־אביב; רש, שלוש, סינור קטן, סגרשזב וארט*פקנ .1התערוכות יתחילו ביום־ השבת ויימשכו חודש ימים.

רק בהתערבותו של החייל הפסיק הקצין ליידות אבנים. אותו קצין נהג לדבר עם הפלסטיניים באידיש כדי להכעיסס. הקצין הועבר מסיור אחד לשני, כיוון שחיילים סירבו להיות בפיקודו.

נקק עכשיו היוזמה של שלום עכשיו לארגן מיפגשים עם הפלסטינים לא כל״כן יצאה אל הפועל. מה שהתחיל במיבצע צבאי מסווג ומאורגן ב- קפידה הסתיים בפקק ענקי של קילומטרים.

דיבורים תמיד אפשר להפסיק, אבל תנו צ׳אנס! בכל השיחות שלי עם הפלסטינים אני חושב רק על דבר אחד: חבל שזה אני ולא מישהו מהממשלה, ולא חשוב אש״ף מוכן לדבר על כל נושא, וזה הבדל גדול בעמדה שלהם.

שדה״הקרב האמיתי, שבו עליה לפעול, אינו מצטמצם במיפגשים בינלאו- מיים, פגישות עם פלסטיניים והפגנות בביכר־מלכי״ישראל. דךי עדנה אוראדג׳(הממוצעת) -קוקסינל אוס ט רלי -משגעת (משגע) א ת האינטליגנציה הבריטית.

הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים בכירי צה״ל עם מה שהם מכנים ״המנהיגות המקומית״ .הוא משתתף קבוע בשיחות שמנהלים נציגי ממשלות ומיפלגות מחו״ל עם פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. הוא ראש־עירייה פרייג׳ עם שר-הביטחון יצחק רבין משתתף קבוע בשיחות בכירי צה־ל אורח קבוע בכינוסים ובפגישות עם אישים בינלאומיים.

מוכרחים להחזיר את השטחים הכבושים לעם הפלסטיני, כדי שתהיה לנו מדינה של שלום וצדק.

לפני הקמת מדינתנו היינו עדים לבעלי מוסריות צרופה, שהם עצמם עלו לארץ־ישראל נגד רצונם של הערבים, וחיו ופעלו בה בחסותם של כידוני הבריטים ואקדחי ההגנה, אולם את זכות עלייתם של יהודים אחרים התנו בהסכמתם של הערבים, ואת העלייה בכוח, שלא בהסכמת הערבים, פסלו כלא״מוסרית: הם לא התנגדו להקמתו של המרכז התרבותי־לאומי היהודי באל־קורס (ירושלים) על אפם ועל חמתם של מאחריות באופן דמוקרטי לחלוטין — על־ידי ויתור על בילעדיות לשילטון הרוב היהודי וחלוקת הנטל עם הפלסטינים. אין אנו צדיקים גמורים, ירון, אבל צדיק אינו בהכרח מי שמלאכתו נעשית בידי אחרים.

דיברו שמיר ושרי ממשלתו על הצורך להיפגש ולהידבר עם ״פלסטינים מקומיים, אותנטיים״ ,על ההכרח למצוא ״מנהיגות מקומית שאינה אש״ף, ושאי־תה אפשר לדבר על תוכנית הבחירות של ממשלת־ישראל.״ בעוד אנשי כוחות־הביטחון עורכים חיפוש במישרדו של פייצל אל־חוסייני, מופיע שמו ברשימותיהם של יצחק רבין, שימעון פרס, ואולי גם של יצחק שמיר ומשה ארנס, כמי שיכול להיות פארטנר פלסטיני לדו־שיח עם הישראלים.

האמת היא כי בורגיבה נקט בכל מסעו קו ברור ועיקבי: ישראל עשתה עוול לעם הפלסטיני, והיא חייבת לתקנו. אילו אפשר היה לחסלה בכוח הנשק, יש טעם לדבר על כך, אך אין כל אפשרות כזאת.

רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד, זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית (כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם הפלסטיני. ההתנחלות כביקעת-הירדן היא הכרזת-מלחמה ס.

-שאין אדם אחד בכל העולם הערב׳ ,כולל כעם הפלסטיני, המסוגל לעשות שלום על סמן־ תוכנית בזאת, או אף לפתוח כמשא־ומתן על תוכנית בזאת.

כלומר, המלך, הנמצא במגע יומיומי עם הפלסטינים משני עברי הירדן, מתייחס אל רצון פלסטיני זה כאל עובדה קיימת.