חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 14
אני אומר עכשיו שאינני רוצה שאף חייל ישראלי אחד ייהרג בגלל ידידות אמריקה— ירדן!״ על עמדת מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים, דיווח ח״ב אורי אבנרי :״רובם תומכים עתה ברעיון הפלסטיני. … הסדר כזה לא ישים קץ למלחמת־החבלה.״ • ״הנשק האמריקאי לירדן, הקוטל את חיילי צה״ל ואנשי הישובים בעמק בית־שאן, נועד לסכל הסדר של שלום בין ישראל והעם הפלסטיני, כדי לשמור על האינטרסים של בית־המלוכה הד,אשמי ושל הב־רות־הנפט האמריקאיות.״ < #״חוסר כל הכרעה בממשלת־הליכוד־הלאומי מפחית את סיכויי השלום, ומביא להחמצת ההזדמנות ההיסטורית של הידברות ישירה בין ישראל והעם הפלסטיני. כמו שאמר השגריר יצחק רבין, :הזמן פועל עתה נגדנו׳.״ • ״רק יוזמה מדינית לקראת שלום, באמצעות הסדר עם העם הפלסטיני, תוציא אותנו מן המבוי הסתום, מבלי להעלות אותנו על דרך של כניעה לתכתיב.״ • ״לחמנו לבד.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 7
הם רוצים למחוק את עלפון התפוסה המוחצת שנחלו בל צכאות ערם. מעל לכל הם רוצים להוביח בי העם הפלסטיני מסוגל ללחום וליטול את גורלו לידיו. … זאת היא יכולה לעשות רק אם תצהיר שהיא מכירה בזכות־קיומה של מדינה פלסטינית, ומחפשת בני־ברית בקרב העם הפלסטיני. ואז ייאבקו למען השלום לא רק הבלשים ובוחות־הפטחון הישראליים — אלא גם אותם חלקים גדולים של העם הפלסטיני הרוצים שהמלחמה בין שני עמינו תחוסל סוף־סוף.
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 29
למה אנחנו מתנגדים ז להתעלמות מ קיום העם הפלסטיני? לפער חברתי? לכפייה דתית? לשילטון ההון השחור? … מאמינים שמדינה זו אנחנו תחיה בשלום, בשכנות טובה ובשיתוף־ פעולה הדוק עם העם השני החי בארץ הזאת, העם הפלסטיני, ושמדינת ישראל ומדינת פלסטין החופשית תחיינה ביחד, זו לצד זו, בשותפות משגשגת ופורחת. … העושר של הנפט הערבי, הטכנולוגיה הישראלית, האוצר האנושי של מצריים, הדינמיות החדשה של העם הפלסטיני, יחד עם הכישרונות והמשאבים של כל שאר עמי המרחב — הם יהפכו את המרחב הזה למעצמה גדולה חדשה, כפי שהיה בימי קדם.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 19
אנשי הגוש מצידם מנסים למשוך את ליבו של בן־אהרון בהצעות קוסמות טיול ח ודרביס ״איך יכול האירגון להציג תוכנית כזאת, כאשר אתם״ (הדובר מתקן את עצמו כאשר שילטו־נות ישראל מס רכים להכיר ככלל כקיום העם הפלסטיני, ורוצה לספה את כל השטחים שככשו ״ איך מסבירים את זה לאדם פשוט ב ישראל, ששמע במשך חמש שנים שיש שלום בין ישראל והערבים בשטחים, וש־נוצר דו־קיום, ושתושבי השטחים מרוצים מאד מפני שהתעשרו, ו״המחבלים״ עומ דים בפני חיסולם הסופי? … אולי חשבו שהמיבצע הנועז יהמם את בני העם הפלסטיני עד כדי כך, שיאבדו כל אימון באירגון השיחרור, וכל זיקה לו. … ״אתם הופכים כעצמכם את איר גון־השיחרור לנציג היחידי שד העם הפלסטיני. אינכם משאירים לנו שום כדירה.״ אירופה שרם 15 ועסז\/קס0ע£ איש מייושכ, המזהה את עצמו כמי שהיה אחד המייסדים של איר גון־השיחרור כשנת ,111)34 אומר: ״הקיצוניות של ישראל מכריחה אותנו להיות קיצוניים.״ ״תראה,״ נכנס לדבריו אחר ,״אתן לך משל.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 11
קוחנובסקי: הם אתה מקבל את אש״ף כנציג שלך? מיעארי: לא. אש״ף מייצג את העם הפלסטיני שמחוץ לגבולות ישראל. את האזרחים הערביים בישראל, שהם חלק מן העם הפלסטיני, מייצגים המוסדות והרשויות המוסמכות בישראל. … ארנס עצמו הודה בכך כשסיכם, בקול מהורהר, את הדברים בסוף הפגישה :״הנקודה העיקרית היא שיש באמת מצב עדין. הערבים בישראל הם קלק מן העם הפלסטיני, והם חלק מן המציאות הישראלית.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 27
•יבז*נ*ר1ל 0וו1 227117 ב עיו ת ולב טי ם בחיי המין מאת ד״ר מרדכי זידמן הוצאת רשפים צצות־טירור על מחנות הפליטים ועל הכפרים בלבנון. כל אלה דחפו את העם הפלסטיני לזרועות אש״ף, כי לא נתנו להם לבחור בין שתי אפשרויות: בין מאבק למען ״פלסטין השלמה״ ובין אפשרות להקים מדינה בגדה המערבית וברצועת עזה, תוך יחסי- שלום עם ישראל, משולבת אולי בפדרציה עם ירדן, שבה אפשר יהיה גם לשקם את הפליטים. לו ניתן להם לבחור, יש להניח שרוב הפלסטינים היו בוחרים באפשרות השנייה• אך רעיונות ״ארץ ישראל השלמה״ ו״פלסטין השלמה״ מצעידים את שני עמינו להשמדה הדדית, ולפיכך ברור שתחת כל איש אש״ף שייהרג יבוא אחר, וחיסול אש״ף יכול להיעשות רק על־ידי חיסול כל העם הפלסטיני. אולי משום שלכך הם מתכוונים, מזהים אנשי ארץ ישראל ה שלמה את הפלסטינים עם ימלק. … אך רק אדם חסר כל תבונה ומוסר יכול להאמין שאפשרי הוא חיסול העם הפלסטיני — שהוא התנאי לחיסול אש״ף. אין ערך להשמדת הנשק של אש״ף ושל הסורים, כי אין בידנו לחסל את המקור לנשק זה: על־ידי פלישתנו ללבנון, והרס כפריה ועיירותיה, הוספנו גם חלק מבני העם הלבנוני על שונאינו, וזהו שיא האבסורד במילחמה הזאת.
גליון 2547 (23 ביוני 1986), עמוד 16
לפני חודש חזר אבן מארצות־הברית, וכינס את הקבוצה הקרויה ״פורום היונים״ .זוהי קבוצה של ח״כים — אנשי המערך, מפ״ם, ר״ץ, שינוי והרשימה המתקדמת — הקשורים בגוף הקרוי ״המרכז הבינלאומי לשלום״ .גוף זה הוקם לפני כמה שנים על סמך מצע שהכיל את המילים ״זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני״. לאבן היה מסר חשוב לעמיתיו הח״כים: זה עתה חזר מארצות״הברית, ושם קיים פגישות חשובות עם אנשי־רוח פלסטיניים, שאת זהותם סירב לגלות( .אבן נפגש בעיקר עם איש־הרוח הדגול וליד ח׳לידי, פרופסור בהרווארד, בעל יוקרה עצומה בעולם (המשך מעמוד )15 בצה״ל, מפקד־סיור שהוא סגן־מישנה יחליט במקום מה צריך לעשות, ורק אחר־כך יודיע לממונים. … כאשר אמרו הערבים כי לא תיתכן שום הידברות אלא באמצעות אש״ף, המייצג את העם הפלסטיני, קרא בנבנישתי לעבר אבו־זיאד :״כר 116 קצין־מישטרה שלוש אדמירל ביום, סרגינט בלילה הדבר מלמד אולי על מסירותם, אבל אינו תורם במאומה לחקירה המתבצעת בשטח. … צריכים להיכנס למשא־ומתן עם אש״ף, על בסיס זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. הדבר הפתיע את הנוכחים.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 12
אנחנו צריכים להסת דר עם ירדן ועם מרינות־ערבי יש לנו עסק עם הפלסטינים, מפני שהם קיימים: יותר מארבעה וחצי מיליוני בני־אהם, המאמינים בלהט שהם עם פלסטיני. … אחרי מילחמת־העצמאות, השתררה האשליה כי השם ״פלסטין״ נמחק מהמפה, וכי העם הפלסטיני חדל מלהתקיים. יתכן שדויד בן־גוריון האמין בכך. … מאז עברו שני דורות, ונעשו נסיונות בלא־ספור לחסל את העם הפלסטיני. לשבור את רצונו הלאומי, להביא אותו לייאוש ולהפקרת שאיפתו לקיום לאומי.
גליון 1819 (12 ביולי 1972), עמוד 17
אמרתי שלדעתי גורמים הוא וחבריו עוול נורא לעם הפלסטיני, בכך שהם מאריכים את הכיבוש הישראלי ומחבלים בכל סיכוי של פיתרון. … אפשר היה לחשוב שאני האוייב המושבע ביותר של העם הפלסטיני — לא בגין, לא דיין, לא גולדה. … אחד מהם, המובא להלן, מספר על בריחת מישפחת כנפאני מארץ־ישראל, בתוך הטרגדיה הגדולה של העם הפלסטיני. אי־אפשר לקרוא סיפור זה ללא התרגשות — והוא מסביר מדוע הפך נער כזה לשונא לוהט של ישראל וכל דבר ישראלי.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 16
הביקורת הנמתחת עליה נוגעת לכיבוש השט חים, ולאי־ההכרה הישראלית בזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו. התביעה לפירוק מדינודי שר אל קיימת רק בחוגי-שוליים. .. … עד כה לא קיבל אש״ף את החלטת מועצת-הביטחון ,242 מפני שהיא מתעלמת כליל מן הבעייה הפלסטינית, ומת ייחסת אל העם הפלסטיני כאל ״פליטים״ בלתי־מזוהים. (לא נאמר אפילו ״פליטים ערביים״) .סביר להניח כי הוא מתכוון להחלטות עצרת־האו״ם, המדברות על ״הזכו יות שאינן ניתנות לעירעור״ של העם הפלסטיני. … #תוכנית יעומת מיתוס * 4ין מנוס מן המסקנה כי בפסוקים אלה מדבר ערא- פאת אל חלקים מסויימים של העם הפלסטיני עצמו. העם הזה נמצא באמצע הדרך להשלמה עם הצורך ההיסטורי להסתפק במדינה לאומית בחלק מן הארץ, לצד מדינת־ישראל.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 71
העובדה שהאזרחים הערביים בישראל הם חלק מן העם הפלסטיני היא עובדה היסטורית, שלא יתכן עליה ויכוח. … שקוף לצרף אמירת־אמת (שהרשימה רואה באש״ף את הנציג האמיתי של העם הפלסטיני, ורואה בהקמת מדינה אם יפרסם השר צו המוציא את הרשימה אל מחוץ לחוק, אין לכך משמעות לגבי הבחירות. … האמת היא שלא רק הערבים, אלא גם המועמדים היהודיים, האדם וכמעט כל העולם התרבותי רואה כיום באש״ף את הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני שמחוץ לגבולות ישראל. • המרצע יוצא מן השק בסעיף ו׳.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 68
כי אם ההישג שהושג לא עצר את תיסמינת הקונפליקט עם הפלסטינים, מה שקרה הוא שהעברנו את המילחמה מגיזרה לגיזרה. … היא לא החליטה #אינך מאמין כי אש ״ף הוא נציגו של העם הפלסטיני? נכון שאין נציגות אחרת, אין גוף אחר, ונכון שהפלסטינים באופן מכריע מקבלים את אש״ף כנציג, ולכן צריך לקחת את אש״ף ברצינות. … להיפך, יש לה מין נוסחה מתוחכמת האומרת שיש להכיר כקיום הלאומי של העם הפלסטיני, אך לא שיש להכיר כזכותו של העם הפלסטיני למדינה משלו.
גליון 2599 (24 ביוני 1987), עמוד 7
חלק הילד וגדל של הציבור האינטליגנטי מתחיל להבין כי לא יתכן שלום בלי העם הפלסטיני, וכי לא יהיה שלום עם העם הפלסטיני בלי אש״!?. … וזהו נוסח ההחלטה :״פיתוח היחסים עם הכוחות הדמוקרטיים בישראל, התומכים במאבק העם הפלסטיני בכיבוש ובהתפשטות הישראלית, והתומכים בזכויות הלאומיות שאינן״ניתנות־ל־עירעור של עמנו, ובכללן הזכות לשיבה, להגדרה עצמית ולכינון מדינתו הבלתי־תלויה, והמכירים באש״ף כבנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני.״ בנוסח זה חשוב מה שהושמט ממנו: הדרישה לשלילת הציונות.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 11
^ אותה מילחמה הצליחה מדינת־ישראל ^ לאחר את כל פלגי העם הפלסטיני. ״ערביי ישראל״ מצאו את עצמם. … ואילו אש״ך העניק להם הרגשה של שייכו ת לעם הפלסטיני וגאווה לאומית חדשה. תהליך זה הגיע לשיאו ב־ 30 במארס . 1976 ב״ יום האדמה״ חזרו ״ערביי ישראל״ והצטרפו לעם הפלסטיני … זהו מצע כפול, האומר: שיוויון מוחלט לאזרחים הערביים בישראל עצמה, ותמיכה בשאיפת העם הפלסטיני למדינה לאומית משלו בגדה וברצועה.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 9
שה פעולה צבאית כדי לפתחו. ״והנה — בני העם הפלסטיני לא נכנעו. כמה בחורים כך אירעו הדברים. … מנהיג ערבי שהיה עושה כיום דבר כזה — היה נראה בעיני עמו כאיש הנועץ סכין בגב העם הפלסטיני הלוחם לשיחרור השטחים המוחזקים. … היא מדגימה מחדש את הטענה שאנו משמיעים אותה מזה עשרים שנה: העם הפלסטיני הוא הגורם המפריע כמציאות המלחמה הנטושה בינינו לבין העולם הערבי.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 30
גולדה מאיר: רק אתמול הודיע סאדאת במפורש בפומבי שהאירגונים האלה (אירגוני ה־פידאיון) הם הנציגים האמיתיים היחידים של העם הפלסטיני. אורי אכנרי: מה עשית א ת כדי שתהיה נציגות פלסטינית אחרת? … ולראייה: הוא מדבר על ״הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.״ גולדה מאיר: אני מקווה שאין כאן איש שצריך לפרש לפניו מה פירוש ״הזכויות הלגיטימיות של העס הפלסטיני.״ אורי אכנרי: יש כאן איש כזה. … אורי אכנרי: מה הן, לדעתך, הזכויות של העם הפלסטיני 7יש בכלל דבר כזה 7יש עם פלסטיני?
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 20
אנו גם מודעים היטב לעובדה כי מדינה 101 ועד לעמדתה כלפי רעיון המדינה הפלסטינית, מוסיף רלבנטיות להצהרתי. שלושה עקרונו ת ך • עם הפלסטיני הראה נכונות לן \ התווכח עם ישראלים על רעיונות קונסטרוקטיביים להשגת מודוס ויוונדי, כמו שהוסבר במאמרי בטיימס ב־ 16בנובמבר. … עמדה ישראלית זו אינה רק התערבות בעניין הנוגע רק לשכניה, אלא גם נסיון להכתיב את המעמד הפוליטי של העם הפלסטיני בעתיד. מדיניות זו גם מכשילה את מאמצי העולם כולו להביא שלום למרחב. … כל האנשים שמוצאם מפלסטינה המנדטורית, וצאצאיהם, הם פלסטינים, יהיה מעמדם הנוכחי כאשר יהיה. ( )2האירגון־לשיחרור־פלסטין הוא הנציג האמיתי היחידי של העם הפלסטיני. ( )3האירגון־לשיחרור־פלסטין שואף ל* פיתרון צודק לכל העם הפלסטיני, פתרון שיחזיר את הזהות הלאומית הפלסטינית ויסלול את הדרך להסדר בר־קיימא במיזרח התיכון. __ הזמגה לוועידת־ה שלום ץ* אשר עקרונות אלו יתקבלו על־ידי האומות המאוחדות והמעצמות הגדולות, כשם שנתקבלו בכנס־הפיסגה הערבי בנובמבר, ועל-ידי המדינות הבלתי־מזדהות בספטמבר, אני משוכנע כי המנהיגות הפלסטינית תיענה להזמנה לוועידת־השלום.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 5
מעשיהם הרצחניים של אירגונים אלה, ה שיטות הפסולות שהם נוקטים בהן, אינם צריכים להסיח את דעתנו מן העובדה שאלה הם אירגונים פלסטיניים, הנושאים את השם ״פלסטין״ בשמותיהם, שדגל פלסטין מתנופף מעל למחנותיהם, שמצוקת העם הפלסטיני היא קרקע צמיחתם, ושאיפתו לעצמאות לאומית מספקת להם את כוח-המחץ. מכתב לראש-הממשלה עד מלחמת־ששת־הימים, שנגרמה במישרין על־ידי פעולות הפידאיון הפלסטיניים משטח סוריה, לא היה קיים מגע ישיר בין ישראל והעם הפלסטיני. אולם בעקבות הנצחון הכביר של צה״ל, נוצר המגע הישיר בשני המישורים — הקשר עם אוכלוסיית השטחים, שהוא רוב העם הפלסטיני, מצד אחד; והעימות הצבאי עם ארגוני־הפידאיון לאורך גבולותינו מצד שני. וברחבי ביום החמישי של מלחמת־ששת-הימים, פעולות־האיכה בעיצומן, פנינו במכתב ל הממשלה המנוח, לוי אשכול, והצענו לו1 מייד בקריאה אל העם הפלסטיני, להצ שלום של דו־קיום בין מדינת-ישראל ופ בגבולות ה־ 5ביוני, ולערוך על כך מיש; בשטחים שנכבשו.
גליון 1996 (3 בדצמבר 1975), עמוד 15
ידידיו ומוקיריו תאמינו שזהו אך תשלום מס-שפתיים לקודמתו, גולדה מאיר, שהיא קצת משוגעת בענייו הפלסטיני (״אין עם פלסטיני!״)• יבין, כך אמרו, הוא אדם אינטליגנטי. … ועי־דת־הפיסגה הערבית בריבאט החליטה חגיגית כי אש״ף יהווה מעתה את הנציג הביל־עדי של העם הפלסטיני. המלך חוסיין הכריז, בצורה החלטית, כי מעתה שוב אין הוא רואה עצמי מוסמך לייצג את העניין הפלסטיני. … שהבטחות הנרי קיסינג׳ר בנדון אינן שוות רביו לפני או אהרי־כן יקבל אש״ף את החלטת מועצח־הביטחון ,242 הכוללת הכרה ב״רי״ בונותן, עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית של כל מדינות האיזור״(ובכלל זה — ישראל) תמורת הכרה בזכויות העם הפלסטיני. שתי מעצמות״העל יסכימו ביניהן שיש להזמין את אש״ף לדנבה.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 15
. * מפסיד האמיתי של מילחמת 1948 י היה הצד שפתח בה: העם הפלסטיני. יש לכך הסכר הגיוני למדי. היהודים, שלא היה להם כלום, שמחו לקבל לפחות חלק. … גורם היחידי שהיה לו עניין, בי ,1949 1להגיע להסדר של שלום עם ישראל היה העם הפלסטיני, שהפסיד ב־מילחמה, ושיכול היה להגשים את מאווייו בשלום. … המילחמה שפרצה ב־ 30 בנובמבר ,1947 בין היישוב היהודי ובין העם הפלסטיני, לא נסתיימה. להיפך: היא מתגברת.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 13
הממשלה החליטה. זאת אומרת, יישכו עם פלסטינים אכל לא עם פלסטינים. וידונו עימם על הכל, אך על שום־דכר. … הם הכריזו כי לעולם־לעולם לא יישבו עם הפלסטינים, כי אין להם על מה לדבר עם הפלסטינים. … והנה, שוב צעד אחד לאחור. מופנים לשבת עם פלסטינים גם אחרי מושב־הפתיחה, במיסגדת !
גליון 2693 (12 באפריל 1989), עמוד 7
ההתקוממות תימשך עד שיימצא פיתרון מדיני, שהעם הפלסטיני יוכל לחיות עימו. לא יימצא פיתרון בלי אש״ף, מפני שאש״ף הוא ההנהגה הלאומית של העם הפלסטיני. … מטרת הרוב הישראלי היא לקיים את הכיבוש הישראלי כמות שהוא, ולמנוע בעד העם הפלסטיני מלהגשים את מאוויו הלאומיים. זוהי המדיניות המוצהרת של ממשלת־ישראל. … באחר הבקרים יתעורר עם ישראל ויבין שאי־אפשר להמשיך כך, וכי אין מנוס מהסדר מדיני עם אש״ף. באחד הבקרים יתעורר גם העם הפלסטיני ויבין כי האינתיפאדה לבדה לא תביא לגירוש מדינת־ישראל מן השטחים הכבושים בעל־כורחה, שהקרב על דעת־הקהל בישראל הוא זירה חשובה שנייה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 13
אנו עומדים כפני אתגר מדיני, כדמות התעוררותו הלאומית של העם הפלסטיני, ההופך גורם מרכזי בעולם הערבי. תשובת הממשלה היא -התעלמות גמורה, כרוח הטיעון הציוני משנות העשרים, זמן רב לפני שארלוזורוב גילה את העם הפלסטיני וטען בי א״י ופלסטין יבולים לדור בכפיפה אחת. … מכיוון שאין אף מנהיג אחד בעולם הערכי וכעם הפלסטיני המובן לעשות שלום על פמך תוכניות-סיפוח אלה, בולן או חלקן, הרי מוכן בי הממשלה כולה תפעל על פי תוכנית בגין הישארות בכל השטחים, ויתור ע ד כליוזמת־שלום.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 28
הוא יבול היה לפתוח כאופן דר מאתי ד!ז חדש כתולדות העם הפלסטיני, רדוף־הטרגדיח. עראפאת כבר הוכיח את עצמו כפולי טיקאי ממדרגה ראשונה. … אש״ף עומד ברגע זה מול חרטום יש ראלית — שלושה לאווים בלתי־מתפש־רים. ל א הכרה בעם הפלסטיני כשותף להסדר, ל א הסכמה למדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ל א נכונות לשאת ולתת עם אש״ף, גם אם זה ישנה את עמדותיו. כמצב זה, אין כל תמריץ חיובי לעראפאת לשנות את עמדותיו המוצהרות, אין תמריץ ליסודות המתונים בקרב העם הפלסטיני ללחוץ על אש״ך, אין תמריץ להתפלגות המחנה הפלסטיני ולבידור הקיצוניים שבו.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 10
בקיום הציונות לא רואה מרשי משום סתירה ושלילה הכרחיים של זכויות העם הפלסטיני. העולה מכך, שכל האמור ו/או המרומז בכתבה בעניין הדילמה, כביכול, שבה נתון מר אגברייה בין השקפותיו לבין נסיבות חייו אינו אלא עורבא סרח. … למותר הוא לציין כי אין כל סתי רה בין עמדת מרשי כנ״ל לבין הקביעה העובדתית — ומבלי להתייחס לשאלת אמיתות העובדה — כי אש״ף מוחזק בעיני מרבית העם הפלסטיני כנציגו המוסמך. עם זאת מרשי לא אמר לכותבת, במפר־ראש או במרומז, כאילו הוא עצמו רואה באש״ף את נציגו. אף כי מרשי מצדד ב מתן ביטוי לאומי-עצמאי לעם הפלסטיני, הריהו רואה עצמו כאזרח ישראלי לכל דבר, בין אם תקום ישות פלסטינית עצ מאית ובין אם לאו.
