נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

כך יביא אישור של פרו ייקט מדעי־כלכלי, כביכול, לעשיית מעשה פוליטי ראשון־במעלה: סי פוח רצועת־עזה למדינת־ישראל, יצירת עובדה־מוגמרת, נוסח גוש- אמונים, שלא יהיה ניתן לבטלה גם אם ממשלה ישראלית תחליט ההחלטה, שנתקבלה בקלות־דעת כה רבה, טומג תבחובה סיבוכים בינלאומיים, שאין לדעת כיום את גודל הנזק שיהיה כרוך בהם. בין השאר : זוהי התגרות נוספת בעם הפלסטיני ובקהילה הבינלאומית, התומכת בזכותו להגדרה עצמית.

הסיבה: שום עיתונאי מצרי לא נרשם לסיור, כנראה ביגלל החלטתה של אגודת־העיתונאים המצרית להחרים יחסים עם ישראל כל עוד לא הושג שלום עם הפלסטינים. בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות אל־סאדאת.

את הבעיות של ישראל יש לפתור באי- זוד — עם הערבים כולם ועם הפלסטינים בפרט. את ניהול הדטאנט יש להשאיר למעצמות־העל.

הלאווים של חרטום אומצו על־ידי ממשלת גולדה מאיר, שעקרונות מדי ניותה כלפי הערבים, כסי שנחשפו בהצהרות השרים האחרונות, מסתכמים בשלושה לאווים מפורשים: • לא הכרה בעם הפלסטיני. • לא משא־ומתן עם אוייב הרוצה להרוג ולהשמיד

כיום רואה אל־חות את אל־פתח, את החזי ת הע מ מית ואת החזית מערב, אשר זנחו בתים טובים בארצות עשירות כדי לבוא ולהתיישב בארץ השייכת לעם הפלסטיני. שאלתי אותו אם אינו סביר שאנשים מסויימים, הבאים מן המערב, הם בעלי הבנה רחבה באשר לבעיות הסבוכות הקשורות בסיכסוך הישראלי—פלסטיני, ושכדאי שאלה יתיישבו בישראל ויפעלו מתוך המדינה למען השגת צדק ואחיזה.

יתכן שעבד־אל־נאצר יכול היה להסתפק בפחות ממה שהוא דורש עתה (נסיגה כללית ומוחלטת של ישראל, תמורת הכרה בישראל ובגבולותיה הקודמים) ,לולא עמד במירוץ כה נואש עם הפלסטינים. כך חוזר כל ניתוח אל נקודת־המוצא: הפלסטינים.

אם ממשלת ישראל תמשיך להתעקש שאינה מוכנה לדבר עם הפלסטינים, יהיו אלה המדינות הערביות — תחת השפעת אירגוני החבלה — שיעמידו הידברות זו כתנאי לכל הסדר.

עיקרי ההצהרה: בקיפאון, בו נתון המרחב, ובהעדר נכונות ישראלית לגשת לשיחות ישירות עם הפלסטינים, זהו הפתרון המעשי היחידי ר,־ מסתמן.

עראפאת התבטא בפגישה באומרו :״סאדאת בגד בעם הפלסטיני, והאמריקאים קנו אותו בכסף ובהבטחות.״ העוזרים, ביניהם אלי פז שהובא, משליחות בארצות־הברית, עומדים לדרוש מאלמוני שיעכיר אותם איתו לסוכנות, באשר ייבחר ביושב־ראש הסוכנות היהודית, מאחר שברור להם כי ראש־העיר הבא של חיפה לא יסכים להמשיך להעסיקם.

למרות הבדלי הגוונים, הצטרפו כולם, למשא אחד : • ד״ר אמנון קפליוק :״ישנה חזית- סירוב ערבית, המתנגדת לכל הסדר עם ישראל, וישנה חזיודסירוב ישראלית, של חרות, גוש־אימונים ואחדים, המתנגדת לכל הסדר עם הפלסטינים.״ • אורי א מרי :״מי שמרים את ידו * הקרב המאורגן הראשון הרשום בהיסטוריה נערך במגידו, לפני למעלה מ־3000 שנה, בין צבא פרעה מצריים וכוחות צפוניים.

מעניין לקרוא כיצד הוא מתאר את תחושת הרדיפה שהיתה מנת־חלקם של הפליטים מצד אחד, ואת רצונם להתלכד ולשכוח את פילוגי העבר מצד שני: אותם ימים, כשפלסטיני נפגש עם פלסטיני אחר, חיה משתוקק למצוא בו את רטט הרעות כדי להתחלק עימו בכאב שהחל מסמא את העיניים, וכדי לשתפו באותה הרגשה החוצצת בין ״אנחנו״ ו־ ״הם״ .איש״איש מאתנו השתוקק להתקרב אל רעהו כמו ביקשנו להיות שווים בנשיאת העול ובליכוד התועים.

הוא נשאל אם יש מדיניות או החלטה של המימשל לידיים משא־ומתן רישמי עם הפלסטינים. סיסקו השיב כי אין לממשלה צור!

ך יערי מאיים במ שבר ב מכ ם מנהיגה הישיש שד מפ״ם, מאיר יערי, הודיע לחברי הנהגת מיפלגתו, כצורה אולטימטיבית, בי לא יתייצב מאחרי החלטה •טל ועידת מפ׳׳ם, שתאשר את נוסחת שם־טוב—יריב לגבי השיחות עם הפלסטינים. נוסחת שם־סוב—יריב, שממציאה הוא, למעשה, שר* הבריאות לשעבר, ויקטור שם־טוב, גורסת כי ניתן לנהל משא־ומתן עם כ ל גורם פלסטיני, בתנאי שיכיר בזכות קיומה של מדינת־ישראל, בהחלטה 242 של מועצת־הביטחון ויסתייג מפעולות טירור.

עכשיו מתנגדים היש ראלים לכך שיהיה בית לעם אחר, לעם הפלסטיני. מדינה פלסטינית תהיה שכנה טובה לישראל.

כל העולם יקבל את ההסכם שאליו תגיעו עם הפלסטינים. ואם אתם דואגים לביטחון, יש לי הצעה.

על פי הכתוב, ההא חיוב יאת ההסכם עם מצריים ויתבע הסכם דומה עם הפלסטינים. עוזי ברעם (עבודה) הפתיע רבים באשר התגלה, במאוחר, כחסיד נלהב של התנועה למען ״שלום עפשייו״ ,ואף סיים את דבריו יבשתי מיילים אלה.

אתה לא יכול לרקוד על ספר טה• ואם רן כהן רוצה להקדיש את חייו לשלום עם הפלסטינים, היא לא צריך להיות הראשון ששש א׳,י קרב.

יש אומנם ביקורת, אבל אין להשוותה כלל עם זו הנמתחת על ממשלת ישראל למילחמה יעילה למדי נגד אישים בממשלה ובקונגרס, המגלים נטייה כלשהי להידברות עם הפלסטינים, או התומכים בעמדות הקרובות לאלה של מחנה־השלום בישראל עצמה.

אבל בנושא אחד הוא מגלה טיקביות: ארנס מנסה לשדר לדרוזים, שהוא מוכן להתפשר איתם, בתנאי שלא ישתפו פעולה עם הפלסטינים הפלנגות מקיימות, כידוע, נציגות בהילטון שליחיהם בירושלים.

שום סיכסוך בין עמים לא נפתר בכוח הזרוע, אלא רק על־ידי הידברות, הידברות עם הפלסטינים. אבל בגין ושרון חושבים שהם יקבעו מי ייצג את הפלסטינים והם יקבעו מי יישב מאחרי השולחן לדיונים איתנו, אפילו אם הם ראשי ערים קטועי רגליים.

דברי הסיום ישלו זכו לציטוט נרחב באירופה: ״העובדה שאלפי מפגינים ישראליים הביעו הזדהות עם הפלסטינים, תרדוף את העולם הערבי השותק כחלום־בלהבות במשך דורות.״ מחנה השלום מפגין נגד מילחמת־לבנון הפלסטינים לא ישכחו

אנו חרדים מפני אריק שרון ושיטתו ...אנחנו קוראים לראש ממשלתנו ולממשלתנו להיחלץ מהתיסבוכת הנוכחית, להפסיק את הלחימה ולחזור להסדר פוליטי עם הפלסטינים והסורים שיביא לידי ביטוי מה שכבר הושג עד כה במחיר כבד.

אורי אבנרי חזר מאירופה, שם קיים מגעים עם פלסטינים, והוא מדווח על המילחמה כלבנון כפי שהיא נראית מן העכר הפלסטיני.

כל ממשלות ישראל סירבו להשלים עם עצם מציאותנו באיזור הזה, ניסו מאז ומעולם לטמון את ראשן בחול, סירבו לקבל את העובדה שגורלנו קשור בגורל הערבים, ושסיכויי שרידתנו במרחב — רק בפשרה היסטורית עם הפלסטינים ועם העולם הערבי. יחודו של יובל נאמן היה בהסקת מסקנה הבלתי־נמנעת הנובעת מניתוח זה, שכמו בכל פאראנויה יש בו הגיון פרופסור ;אמן מטורף — אבל רציני בזירה המרחבית והבינלאומית להתנהגות פחות או יותר קבועה, אסור להתעלם מד״ר סטריינג׳לאב.