חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,476 עד 1,500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2569 (26 בנובמבר 1986), עמוד 5
,מימים ימימה״, פפר־תעמולה ימני־קיצוני המוכיח באופן ״מדעי״ שהעם הפלסטיני אינו קיים. הספר, המבטא בורות תהומית, ושעורר זעם וגיחוך בקהילה המדעית ברחבי העולם, וגם בישראל, הוא כלי־תעמולה של הימין הציוני הקיצוני, והופץ על־ידו בכמויות גדולות.
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 21
ניסיתי לעקוב אחרי ביקורו, דרך הרדיו, הטלוויזיה ושלושה־ארבעה עיתונים יומיים. כן הציע משא־ומתן עם פלסטינים מתונים, לא הציע, כן > נפגש עם עזר וייצמן, לא נפגש איתו, יעביר לחוסיין את הודעת ראש״הממשלה פרס, הוא אופטימי ביחס לשיחות עם חוסיין, לא אופטימי וכר וכר וכר.
גליון 2555 (20 באוגוסט 1986), עמוד 30
׳־ 2555 (המשך מעמוד )29 מסביר ע׳סאן :״אץ ויכוח שהעם הפלסטיני מדוכא. בעצם, מדוכא זו מילה מלוקקת, יותר מדי משומשת.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 5
סמל פלסטיני חדש על שולחן הוועד־הסועל של אש״ף מונחת הצעה לקבוע סמל חדש לעם הפלסטיני, אשד יתחרה עם המגן־דויד הישראלי.
גליון 2636 (9 במרץ 1988), עמוד 10
המדגישות שאינן שייכות למיפלגה כלשהי, סבורות שחייבים לפתוח במשא־ומתן עם הפלסטינים, ומזמינות את נשות המדינות לעזור להן.
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 6
העולם הזה היה העיתון היחידי שתבע עוד במהלך המילחמה להציע מייד לעם הפלסטיני שלום ומדינה משלו, תוך החזרת השטחים הכבושים לידיו.
גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 11
אולם כל עיד יהיו צעירים כאלה, לא מת עם פלסטין. מאוד רציתי להאריך את ביקורי, אך לפני עמדה תכנית קבועה מראש.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 22
״ וקי ה ש בו ע • א רי הלב כי, מנכ״ל משרד־החוץ: ״מעולם לא היה קיים עם פלסטיני.״ • בתב ״ דבר ״ א לי ני סן, על ההצעה לצרף לממשלה את חיים צדוק שיטול את אחד מתיקיו של פינחס ספיר :״פיצול מנכסי צאן הנייר של ספרות התקופה המודרנית.
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 26
בסימפוזיון בקול ישראל, היו המתווכחים תמימי דעים, שאין מוצא מן המלחמה הנוכחית — ללא הידברות עם הפלסטינים. עיתונאי המקורב למימסד כתב, שרק אם יאסיר עראפאת יחתום על התחייבות — אפשר להאמין שיימצא פתרון.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 15
זאת קריאה כימעט־גלוייה לממשלה לעלות על דרך של פיתרון מדיני עם הפלסטינים. השבוע השיב הרמטכ״ל לאותה שאלה.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 4
(לנו זה לא היה חשוב, כי ממילא איננו מאמינים באפשרות של שלום נפרד עם חוסיין, ורואים באשלייה זו מכשול להידברות עם הפלסטינים. ראה דו״ ח לבוחר). ואילו עיתוי הפירסום של ״מיסמך דיין״ ,בא, כפי שהסביר אבנרי בפרוטרוט בגליון שעבר, בעיקבות יוזמתו של דיין עצמו, כאשר ביקש את התערבות היועץ המשפטי.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 33
אני מציע, אדוני היושכ-ראש, שממשלת ישראל תכריז שהיא מכירה כקיומו של העם הערכי הפלסטיני ; שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן אתו מייד, ככל דרך אפשרית; שאנו קוראים לעם הפלסטיני להקים נציגות, ונכיר ככל נציגות פלסטינית המוכנה לדכר אתנו; שאנחנו נותנים חופש־פעולה מדיני לאוכלוסייה כשטחים המוחזקים, שנחזיר את העסקנים שגורשו משם; ושלא נעשה דכר להצלת המישטר ה־האשמי כירדן.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 21
איני רואה כל שלום בר־קיימא במיזרח־התיכון, אלא־אם־כן תיפתר הבעייה הפלסטינית על בסיס החזרת- זכויות שלמה לעם הפלסטיני, בצורת מולדת בעלת גבולות מוגדרים.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 35
כך יביא אישור של פרו ייקט מדעי־כלכלי, כביכול, לעשיית מעשה פוליטי ראשון־במעלה: סי פוח רצועת־עזה למדינת־ישראל, יצירת עובדה־מוגמרת, נוסח גוש- אמונים, שלא יהיה ניתן לבטלה גם אם ממשלה ישראלית תחליט ההחלטה, שנתקבלה בקלות־דעת כה רבה, טומג תבחובה סיבוכים בינלאומיים, שאין לדעת כיום את גודל הנזק שיהיה כרוך בהם. בין השאר : זוהי התגרות נוספת בעם הפלסטיני ובקהילה הבינלאומית, התומכת בזכותו להגדרה עצמית.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 34
הסיבה: שום עיתונאי מצרי לא נרשם לסיור, כנראה ביגלל החלטתה של אגודת־העיתונאים המצרית להחרים יחסים עם ישראל כל עוד לא הושג שלום עם הפלסטינים. בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות אל־סאדאת.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 13
את הבעיות של ישראל יש לפתור באי- זוד — עם הערבים כולם ועם הפלסטינים בפרט. את ניהול הדטאנט יש להשאיר למעצמות־העל.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 19
הלאווים של חרטום אומצו על־ידי ממשלת גולדה מאיר, שעקרונות מדי ניותה כלפי הערבים, כסי שנחשפו בהצהרות השרים האחרונות, מסתכמים בשלושה לאווים מפורשים: • לא הכרה בעם הפלסטיני. • לא משא־ומתן עם אוייב הרוצה להרוג ולהשמיד
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 10
כיום רואה אל־חות את אל־פתח, את החזי ת הע מ מית ואת החזית מערב, אשר זנחו בתים טובים בארצות עשירות כדי לבוא ולהתיישב בארץ השייכת לעם הפלסטיני. שאלתי אותו אם אינו סביר שאנשים מסויימים, הבאים מן המערב, הם בעלי הבנה רחבה באשר לבעיות הסבוכות הקשורות בסיכסוך הישראלי—פלסטיני, ושכדאי שאלה יתיישבו בישראל ויפעלו מתוך המדינה למען השגת צדק ואחיזה.
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 15
יתכן שעבד־אל־נאצר יכול היה להסתפק בפחות ממה שהוא דורש עתה (נסיגה כללית ומוחלטת של ישראל, תמורת הכרה בישראל ובגבולותיה הקודמים) ,לולא עמד במירוץ כה נואש עם הפלסטינים. כך חוזר כל ניתוח אל נקודת־המוצא: הפלסטינים.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 12
אם ממשלת ישראל תמשיך להתעקש שאינה מוכנה לדבר עם הפלסטינים, יהיו אלה המדינות הערביות — תחת השפעת אירגוני החבלה — שיעמידו הידברות זו כתנאי לכל הסדר.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 16
עיקרי ההצהרה: בקיפאון, בו נתון המרחב, ובהעדר נכונות ישראלית לגשת לשיחות ישירות עם הפלסטינים, זהו הפתרון המעשי היחידי ר,־ מסתמן.
גליון 1989 (15 באוקטובר 1975), עמוד 4
עראפאת התבטא בפגישה באומרו :״סאדאת בגד בעם הפלסטיני, והאמריקאים קנו אותו בכסף ובהבטחות.״ העוזרים, ביניהם אלי פז שהובא, משליחות בארצות־הברית, עומדים לדרוש מאלמוני שיעכיר אותם איתו לסוכנות, באשר ייבחר ביושב־ראש הסוכנות היהודית, מאחר שברור להם כי ראש־העיר הבא של חיפה לא יסכים להמשיך להעסיקם.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 29
למרות הבדלי הגוונים, הצטרפו כולם, למשא אחד : • ד״ר אמנון קפליוק :״ישנה חזית- סירוב ערבית, המתנגדת לכל הסדר עם ישראל, וישנה חזיודסירוב ישראלית, של חרות, גוש־אימונים ואחדים, המתנגדת לכל הסדר עם הפלסטינים.״ • אורי א מרי :״מי שמרים את ידו * הקרב המאורגן הראשון הרשום בהיסטוריה נערך במגידו, לפני למעלה מ־3000 שנה, בין צבא פרעה מצריים וכוחות צפוניים.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 44
מעניין לקרוא כיצד הוא מתאר את תחושת הרדיפה שהיתה מנת־חלקם של הפליטים מצד אחד, ואת רצונם להתלכד ולשכוח את פילוגי העבר מצד שני: אותם ימים, כשפלסטיני נפגש עם פלסטיני אחר, חיה משתוקק למצוא בו את רטט הרעות כדי להתחלק עימו בכאב שהחל מסמא את העיניים, וכדי לשתפו באותה הרגשה החוצצת בין ״אנחנו״ ו־ ״הם״ .איש״איש מאתנו השתוקק להתקרב אל רעהו כמו ביקשנו להיות שווים בנשיאת העול ובליכוד התועים.
גליון 2012 (24 במרץ 1976), עמוד 25
הוא נשאל אם יש מדיניות או החלטה של המימשל לידיים משא־ומתן רישמי עם הפלסטינים. סיסקו השיב כי אין לממשלה צור!
