חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,401 עד 1,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 6
בעוד שמיפלגות ותנועות־המחאה של השמאל מקיימות פעילות הסברה ורחוב עניפה: עצרות, כנסים, הפגנות, פגישות עם פלסטינים — התנועות והמיפלגות שמימין לליכוד אחוזות שיתוק.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 20
פה אני מרשה לעצמי חרות מעט יותר גדולה, ואומר שמה שרבין חושב זה שאין שום מש•? ־ימתן עם פלסטינים, אם לא אושרו על־יד׳ ז.יש״ף. • אני בטוח שהוא חויבה כך.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 50
/ אתה שהמצאת את המילה שלום / נאיבי, למה הודית, היית אומר שדיברת עם ערפאת משהו פרטי / היו מחשיבים לך את זה כמו סעיף שימוש אישי / שמיר מפחד לדבר עכשיו עם פלסטינים בגללו / שלא יביאו לו דובסה על אותה עבירה / לבוש שחורים הלכת למקום של צווארון לבן / * רפי לינת לא 1שלח לכלא אלא שוחרר, והוא בחזקת חף ספשע, אלא אם כן ישמר לרין ויורשע.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 3
שני עמים טוענים לבעלות על כל רחבי ארץ־ישראל — העם העברי והעם הפלסטיני. במשך שני דורות חיו שני עמים אלה במעורבב, זה בצד זה.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 2
האיש קיבל באופן שיגרתי מהמודיעין הירדני מאמרים של כל העתונות הישראלית, אך שמר רק על מאמרי העולם הזה, שגישתם החיובית לתנועה הלאומית הערבית ולעם הפלסטיני, ותקוזתם לשלום בין ישראל והערבים, מצאו חן בעיניו.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 3
רק אחרי פרישתו קראתי — ולא הופתעתי מנך — שהוא דוגל בכריתת הסכם־שלזם עם הפלסטינים, ומקביל כדבר ׳מובן־מאליו את הצורך לנהל טשא-ומתן עם אש״ף.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 40
לדברי אל־תוהמי, בגין ודיין הבטיחו למצרים, ערב צאתו של אל־סאדאת לדר כו ההיסטורית, פיתרון מסויים של בעיות הגדה, ירושלים והעם הפלסטיני. אולם הם התכחשו להבטחות אלה אחרי שה נשיא המצרי עשה מה שעשה, ושוב לא ׳יכול היה לחזור בו.
גליון 1924 (17 ביולי 1974), עמוד 9
הוסיף אמיתי הסבתא שלו, גולדה מאיר, אפילו לא יודעת שקיים עם פלסטיני.״ קרא מפיק־ד,סרטים אלכם מפיס :״ספר לסבתא.״ 8מה יקרה לבית־השרד של ראש־הממשלה, אם יצחק רבץ יעבור לביודהשרד של אכא אכן, מאחר שיגאל אלון רוצה להישאר בביתר,שרד שלו בעיר העתיקה?
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 3
בין השאר הציע שראש־הממשלה תמנה אותו ליועץ שלה לענייני ביטחון לאומי, תרשה לו לערוך שורה של מסעות סו דיים לקאהיר ולדמשק, ולהיכנס למשא־ומתן י שיר עם הפלסטינים לשם השגת הסדד־שלום כולל. ראש־הממשלה הפסיקה אותו בזעם, נתנה לו הרצאה בת שעתיים וחצי על תולדות הציונות, וסיימה את ירחמיאלי הפגישה.
גליון 1700 (1 באפריל 1970), עמוד 21
מ דוו גו ת טשתהיח 0 אחורי הקלעים, הסביר למדינאים כי לא יתכן מוצא של פשרה עם מפלסטינים. הבחירות הקרבות ובאות לנשיאות הרפובליקה דחפו את ראשי המפלגות לעמדות נוקשות.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 12
הם יודעים היטב כי ממשלת גולדה מאיר, על כל שריה׳ לוחמת בשצף־ קצף נגד הרעיון של הידברות ישראלית ישירה עם הפלסטינים, ומתנגדת בפירוש להקמת מדינה פלסטינית בשטחים המוחזקים.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 34
היה זה בעת שמנהיג המערך שמעון פרם, הכיר בנאומו כי קיים עם פלסטיני, וכהן החלה לקרוא לעברו קריאה שלא הובנה.
גליון 2021 (26 במאי 1976), עמוד 2
.״ ״הם מעולם לא נתנו לה שם.״ ״ומה עם פלסטין?״ שאל מישהו. ״אתה רואה,״ התלהבה המשוררת ,״הם אפילו לא יכולים לבטא את זה.״ ך ךך ״אש אש מדורה״ צבי יהודה קוקו עלק דו ש ת ארץ ישראל הארץ הזאת לכל מרחבי גבולותיה, היא כולה שלנו, של כולנו, ירושת אברהם יצחק ויעקב.
גליון 2111 (15 בפברואר 1977), עמוד 43
שתיים ועוד שתיים הם ארבע. ארבע פחות שתיים הם שלוש. אס לעם הפלסטיני אין זכות להגדרה עצמית, אז גם לעם היהודי אין זכות כזאת.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 74
תוך •שיחה עימנו שבה לא הסתיר את דעתו כי על ישראל לדבר עם הפלסטינים ישירות, ויפה שעה אחת קודם, הוא הסביר שרבים מן המסתייגים היום במצריים מיוזמות סאדאת, אינם יודעים בדיוק כיצד להתייחם אלינו, הישראלים׳ והם חוששים לבוא עימנו במגע הדוק יותר, לא רק בגלל עמדת הרשויות כלפיהם, אלא גם מתוך חשש מחבריהם למאבק.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 19
ילדה עם מטפחת מול ילדה מטופחת .התנצלות המחבר ידידי, רודפי־שלום וסתם ידידים, שואלים אותי לאחרונה מדוע, אחרי שנסעתי לארץ ערבית לשוחח עם פלסטינים על שלום, מדוע אני כותב רק על אוכל ואוכל ואוכל מדוע, הם מבקשים לדעת, מדוע אינך כותב על אנשים, על ההיסטוריה, על השלום.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 11
רבין היה ראש־ממשלה ש- תימדן אותנו לקראת חתימת הסכמי־שלום בז׳נבה שהיו יכולים, לדעתי, להיות ערובה להסכם עם הפלסטינים. הבל שבמקומו יעמוד בראש הממשלה שימעון פרס.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 18
היה זה דיין שסימל ושהגביר במדינה החדשה את השקפת־היסוד שלא יתכן לעולם שלום בין ישראל והעם הפלסטיני, וכי אל לה לישראל לקבוע אי־פעם גבול להת פשטותה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 56
השלב השני היה העימות שלמחרת הבחירות, שבעקבותיו הושג הסכם הפסקת־האש עם הפלסטינים בלבנון. השלב השלישי, האחרון בסידרה זו, צפוי כבר בחודש הקרוב.
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 25
.״ זיאד מאזין בריכוז ומשיב :״במקום לדאוג דאגה סתמית, צריכים האנשים השפויים בישראל לצאת למאבק בעד זכויות ערביי ישראל. אנחנו חלק אינטגרלי מהעם הפלסטיני, וזוהי עובדה אובייקטיבית. הדגל הפלסטיני הוא דגל הלאום שלנו׳ ואנו לא מתביישים בכך.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 4
.״ ״הנאמנות לארץ־ישראל, הנאמנות לאומה העברית והנאמנות לאומה הפלסטינית אינן סותרות זו את זו, כי אם משלימות אחת את רעותה.״ ״(התוכנית) ,שתחזיר לעם־פלסטין את עצמאותו, את הבסיס להתפתחותו החופשית, את גאוותו ואת זהותו הלאומית, תיתן מיפנה לתנועת־השיחרור הפלסטינית.
גליון 2461 (31 באוקטובר 1984), עמוד 11
הוא היה מודע לבעיות שיש בארץ, היה מורע לזה שלעם הפלסטיני יש זכות, ושצריך להחזיר להם שטחים.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 5
.״ כוונתו הי־תה לישראלים התומכים כמשא־ומתן מדיני עם הפלסטינים ונציגיהם. ה מי שסר ה מו 1(1וו ת ה לו כו ת מאז התחלת המילחמה בלבנון, מסרבת מישטרת תל־אביב לאשר צעידה בהפגנות פוליטיות.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 73
כמה עשרות אנשים, ביניהם פרופסורים ומרצים באוניברסיטות, פירסמו מודעה תחת הכותרת ״לדבר, ומיד״ ,שבה כתבו כי ״הדרך של הסתמכות על פיתרונות צבאיים תוביל למילחמת־נצח, ועל ישראל להצהיר מייד על נכונותה לדו־שיח עם הפלסטינים.״ 17 מרצים באוניברסיטה הדתית בר־אילן התארגנו גם הם לעצומה ראשונה בסוגה: היונים שבין מרצי אוניברסיטה זאת נהגו, בדרך־כלל, להצטרף לעצומות הכלליות.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 16
לא אחת סיפרו שבחו״ל בטוחים כי זהו סימלה של מדינתיישראל. בוויכוחים פוליטיים עם פלסטינים הזכירו הללו, שתנועה פוליטית מכובדת בישראל סבורה כי מדינה ריבונית שכנה אינה אלא חלק משיטחה, וכי הרובה מסמל את הדרך שבה תושג המטרה — מילחמה.
