חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,351 עד 1,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 8
השפויים שבינינו הבינו כבר לפני שנים, שהחלטת מועצת ה ביטחון 242 היא ממש הזדמנות פז לישראל, לפתור אחת ולתמיד את הסיכסוך שלה עם הפלסטינים. אך הרוב המטורף, ששלט — ולדאבוני עודנו שולט — בקוא ליציה ובאופוזיציה, התנגד להח לטה והשמיץ אותה במשך שנים.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 14
מאי שחורי סך־הכל המיבצע: דיין הפך שוב חביב הקהל. הזילזול של יש ראלים רבים בעם הפלסטיני גבר. מגמות אנשי ארץ־ישראל השלמה חוזקו.
גליון 1999 (24 בדצמבר 1975), עמוד 12
.״ 01 לעיצומו של ויכוח סוער שניהלו נהגי-שרים במיש־בן הכנסת בירושלים, נקלע ח״כ אריה (״לובה״) אליאב, שהצטרף אליו מייד והביע את דיעותיו בעניין המשא־והמתן עם הפלסטינים. משסיים, אמר לו אחד הנהגים :״תגיד לי אתה, איזה שר היה מעז להח זיק נהג עם דיעות כפו שלך?
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 23
אמרו לנו: אתם יכולים לדבר עם יאסר ערא- פאת, אך לא איש עם רעהו. אתם יכולים לעשות שלום עם הפלסטינים, אך אינכם יכולים לעשות שלום בין פלגי מחנה השלום.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 36
סיני והשלום הישראלי־מצרי אינם קשורים עם הפלסטינים. ״אם לא יגיעו לכלל החלטה בקשר לאוטונומיה, זה יבטל את חוזה השלום 1לא !
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 14
המיתוס הזה נקלט בקלות, מכיוון שהוא ענה על מישאלות־לב של רבים, ופוליטיקאים עיתונאים המייחלים מזה שנים רבות להופעת מנהיג עממי מקרב עדות־המיזרח, שינקוט עמדות מתונות בסיכסוך עם העולם הערבי בכלל, ועם הפלסטינים בפרט. מישאלת־הלב זכתה לחיזוק נוסך, בשל היריבות הגדולה בין לד ובין אריאל שרה.
גליון 2342 (21 ביולי 1982), עמוד 43
אילנה רומנו, אלמנת מינכן, שהקימה ביחד עם סמדר הון ויוסי הונמן את הוועד למען המילחמה, טוענת שלעולם לא היה שלום עם הפלסטינים, מספדת שהיא מתעלפת למדאה דם אך מעודדת את בגין ושהן: אני יא מדברת קו נקמה.
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 9
אם לא יקום השלום, תימשך ותגבר המילחמה, ובסופו של דבר תהיה שואה גרעינית שתהרוס לא רק את ישראל והעם הפלסטיני, אלא את העולם כולו. סכנה אחרת היא מהפכה קנאית־איס־לאמית בעולם הערבי, והפיכת המרחב כולו לגיהינום נוסח חומייני
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 24
...רבותי חברי הכנסת, אני משוכנע שיבוא יום, והוא לא רחוק, וממשלת ישראל — לא אני — על דעת רוב הכנסת, תגיע למסקנה שהכרחי — •בתנאים מסו- יימים של הכרה הדדית מוקדמת לנהל משא־ומתן עם הפלסטינים. והתנאים האלה קויימו בשיחות שלנו — לא בשם ממשלת ישראל. … אחד מנושאי־הגורל של המדינה — היחס לעם הפלסטיני, התגובה למיפנה ההיסטורי המתחולל עתה באש״ף, שילוב הפלסטינים בתהליך השגת השלום — טבע כולו בים של חוסר־רצינות משוועת, קריאות מטופשות, התנגחויות עלובות ונאומי״סרק, באשר איש, מילבד אליאב ושריד, לא אמר אף מילה אחת לעניין.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 28
בעיניים פלסטיניות היתה זאת מחמאה גדולה : צה״ל הכביר מנהל עתה מילחמה אחת ויחידה, והיא נגד הכוחות המזויינים של העם הפלסטיני. זוהי הכיד, נוספת בחשיבותו של הצבא הפלסטיני, ההופך בהדרגה לצבא סדיר לכל דבר, ושהוא כיום צבא- העימות היחידי בעולם הערבי.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 14
ועוד: ההסכ מי ם מ תיי ח סי ם רק לשליש העם הפלסטיני, ז ה היושב על אדמ תו ב שטחים האמורים, אך מתעל מים לחלוטין מן הפזורה הפלס טיני ת, בעוד שתמצית הבעייה הפלס טיני ת היא — עקירתו ופיזורו של או תו עם.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 36
ג׳מאל: אנחנו טוענים שאש״ף הוא הנציג של העם הפלסטיני. כדי להגיד זאת אנחנו נוקטים כל מיני אמצעים.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 34
.״ טענה שנייה: הנוכחים הבינו כאילו רוצה אליאב שאש״ף יוזמן לז׳נבה רק כחלק ממישלחת פלסטניית, ולא כנציגה בילעדית של העם הפלסטיני. אש״ף דוחה, כמובן, עמדה כזאת מכל וכל.
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 2
:ה״כ אורי אבנרי מסביר מדוע אין עמו מצליח לחיות בשלום עם הפלסטינים״. ציטטות נבחרות מתוך הסתבה בעתו,ן האיטלקי הנפוץ : • ״אורי אבנרי הוא הח״כ השנוא ביותר בכנסת.
גליון 1925 (24 ביולי 1974), עמוד 3
ואם כבר מדברים על מילחמה, כדאי שתדעו כבר עכשיו שאין לנו כל כוונה לדבר עם הפלסטינים, או לדון עם ירדן, או לפרק התנחלויות, או להסכים לפשרות, כי בין כה וכה באת מילחמה, ותמורת מילחמה אנחנו נות נים רק מילחמח.
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 20
אולם גם תוך כדי מילחמה ניזכור כי הייעד העיקרי שלנו אינו עוד ניצחון צבאי עקר, אלא ניצחון שיהיה צמוד לתוכנית-שלום מגובשת, ליוזמת־שלום נועזת ואמיצה, להצעה של שלום שגם עמי״ערב, והעם הפלסטיני בפרט, יוכלו לחיות עימו ללא פגיעה בקיומם ובכבודם הלאומי.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 9
הם הדפיסו את המטבעות המנדטוריות עליהן חקוק השם פלסטין, כדי להפריך את הטענה שלא היתד. פלסטין ומכאן שאין עם פלסטיני. (המשך בעמוד )12 פר סו ם פ לד ח שה סמר.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 23
ידי ממשלת־ישראל למצב שבו היה קל להציגה כבוגרת בעולם הערבי כולו, ובעם הפלסטיני בפרט. באחת מנקודות־המשבר של תהליך השלום אמר איש־השנה תשל״ח, עזר וייצמן :״ביקורו של סאדאת בירושלים יצר מצב הדומה לזה שהיה קיים במאי ,1967 כאשר ריכז גמאל עבד-אל-נאצר את צבאו בסיני.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 23
אנו קוראים ליציאת הצבא ה ישראלי מלבנון לאלתר, ודורשים מממשלת ישראל לפתוח במשא־ומתן עם הפלסטינים לשם מציאת פיתרון צודק לשני העמים.
גליון 2528 (12 בפברואר 1986), עמוד 20
יש לכך עשרות דוגמות, ואחת הבולטות בהן ניתנה על־ידי היישוב העברי בארץ, בשנת .1947 אין שום דרך לחיסול הטרור הפלסטיני, אלא על־ידי יישוב הבעיה הפלסטינית, באמצעות פיתרון שיתקבל על דעתו. של הרוב הגדול בעם הפלסטיני ובתנועתו הלאומית, אש״ף. דווקא יצחק רבין הוא השולל הקיצוני ביותר של פיתרון זה.
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 9
כך, אם נגיע להסדר שבו נשלם מחיר, זה לפחות יהיה הסדר בטוח, קבוע, עם כל מדינות־ערב, עם הפלסטינים, ועם הערבות של שתי מעצמות־העל.״ • יש מישהו בצמרת הבכירה של ״קיימות הרבה מאוד שאלות, שרק הזמן יתן להן פיתרון.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 7
זו כדי להעמיד את עמיתו הבורמאי על מדינאי ירושלים התאוששו בקושי ממכה טעותו וללמדו ני ממשלת־ישראל מתנגדת זו, כאשר ירדה עליהם המהלומה שעצרה את בכל רמ״ח אבריה ל״החזרת מלוא הזכויות של העם הפלסטיני״ — מאחר שכלל אינה נשימתם. מכירה בקיומו של עם כזד״ ומאחר שהיא הגג מתמוטט.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 3
אך אחד מהם לא הבין -ולא היה בלל מסוגל להכין -את ה־בעייה בעוד מועד. אף אחד מהם לא הכין בי ישנו עם פלסטיני, וכי בפני העם הזה עומדת עתה רק אחת משתי הברירות: לכרות ברית עם חוסיין נגד ישראל -או כרית עם ישראל נגד חוסיין.
גליון 2264 (21 בינואר 1981), עמוד 33
הוא כינס במאדריד מסיבת־עיתונאים, שבה תקף את ראשי האינטרנציונל על תמיכתם במיפלגה הקוראת למילחמה בעם הפלסטיני. עם שובו לביירות, פירסם בשבועון בשפה האנגלית מאגדי מוונינג (״יום ב׳ בבוקר״) ,המקורב לאש״ף, מאמר תקיף.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 16
הסעיף אמנם מזכיר בפעם הראשונה את המילה ״פלסטינים,״ שהיה עד כה טרף לחלוטין אצל גולדה מאיר (״לא קיים, ומעולם לא היה קיים, עם פלסטיני!״ — ״אורי אבנרי והמופתי המציאו את הפלסטינים״) ,אבל חוץ מהכנסת המילה, לא השתנה דבר.
