חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,326 עד 1,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 44
בליכוד זה מישה ארנס ואחריו בנימין זאב בגין ודן מרידוד. לאן נעלמו כל הכש־ ת: לדעתי העם הפלסטיני היה ונשאר עם, והאינתיפאדה היא אחד הביטויים לסכסוך.
גליון 1970 (4 ביוני 1975), עמוד 33
בוראן מסביר כי התכוון להוכיח כיצד הנאצריזם טעה והוליך שולל, וכי רק סיום הגאצריזם העמיד את הישראלים בעימות עם הפלסטינים, ואז החלה תנועת־חשיחרור הלאומית שלהם.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 34
מגוחכים לא פחות מאשר הדיבורים החדשים על הנכונות לשאת ולתת עם פלסטינים שאינם שייכים לאשי״ף. אין עוד פלסטינים כאלה.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 6
ליבי כואב למען היהודים הטובים והבלתי- אלימים אשר רוצים ויכולים לחיות צד בצד עם הפלסטינים, בהרמוניה ובשלום, אך אשר אופורטוניסטים ומספחים קשי־עורף מונעים זאת מהם — ואף יגרמו לנפילת כל ישראל, זכרו את דברי!
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 4
יתכן שאצביע בעדכם, ואפילו ״על אמת״, למרוח שאיני מחסידיכם המושבעים — אם תבהירו עמדתכם בבעיית השטחים המוחזקים. אתם מציעים פדראציה עם פלסטין. מה יהיה אם בכל זאת חצטרף מדינה זו למקהלת השינאה שמסביבנו?
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 56
רות בלוי, אלמנתו הגיורת של הרב עמרם בלוי, מי שהיה מנהיגם של נטורי־קרתא, ידועה מזה שנים בקשריה עם הפלסטינים ועם אש״ף. — גודל ההתנצלות אצל הנערות, טען הסניגור כי לא היתד, בעילה, ולכן אין להרשיע את הנאשם בעבירות אלה.
גליון 2263 (14 בינואר 1981), עמוד 41
בשלב פרקליט טמיר עם אילנית חזרה למאבק חינוכיים טוב יותר מאשר אמה, ובוודאי שטוב יותר מאשר הוריד, של אמה.״ לגבי הרומן של אנאבל עם הפלסטיני קבעה השופטת שצקי :״האם יכולה לחיות עם מי שהיא רוצה, אפילו עם אדם עויין.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 4
כניגוד לרבים מאנשי השמאל החדש, ביטא מרקוזה כתוקף ובפומבי את תמיכתו בקיום מדינת־ישראל, כצד דרישתו לעשיית צדק לעם הפלסטיני. מנהיג חרות• ח״כ מנחם בגין אינו מוכן להבליג על פסילת ראשי האופוזיציה בפלג הליברלי, שדרשו איחוד מלא בין החטיבות, מלכהן במוסדות החטיבה הליברלית.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 32
בהודעה, שנוסחה על־ידי דויד שחם, נמצאה הגדרה קולעת: לעם הפלסטיני יש זכות לבית לאומי משלו. מאוחר מדי לתל,ן.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 56
עוד הטיח טמיר כנגדה שחייתה במשך תקופה מסויימת עם פלסטיני נוצרי. מכל ההאשמות והטענות שהוטחו כנגדה, מודה אנאבל רק באחת — שאינה יהודיה .
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 21
לא ארחיב את הדי בור על הצורך של המריבה בש לום, אך כדי לכונן שלום צריך לדבר עם הפלסטינים, גם אם הם מחבלים. להשמיד עם הרי איננו ההג דו ל ווודא סיירתי שטה לארץ הפניקיס אולי אצליח להניע לעת שקיעה, כשהשמש צובעת בדם בתים הרוסים, וסירנות מייללות יחלו לעבור ברחובות• סירתי מלאה סדינים סתורים ואני מתנפנפת בתוכה כדגל לבן, ובאוזני צעקותיהן של אמהות שרחמן נשבר בן.
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 15
אם אפשר בלי סוריה — גם כן בעד. אבל קודם כל אני בעד שלום עם הפלסטינים.״ • ערפאת? ״אין לי אחר, מה לעשות״
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 7
סאדאת הביא עימו לא רק את האפשרות של ״שלום קטן״ ,השלום עם מצריים, אלא את ההזדמנות האדירה ל״שלום גדול״ — השלום עם העולם הערבי כולו, עם הפלסטינים. בגין לא רצה בכר, ואולי לא הבין כלל את מהותה של שעת־הגורל.
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 10
״אנו סבורים, הסביר בן־בלה ,״כי זה עניינו של העם הפלסטיני בעצמו לארגן את מאבקו, ולאחר מכן לבקש את תמיכתם של אחיו הערבים.
גליון 1692 (4 בפברואר 1970), עמוד 26
ראשית, שאין כאן שאלה של 100 מיליון ערבים מזויינים, לעומת שניים וחצי מיליון יהודים נצורים, כפי שרצו להציג בעייה זו. אלא ישנו עם פלסטיני, הדורש את אדמתו ואת מולדתו ואת יישותו. … בספרות הגרמנית קיים ספר בשם מיכאל קולהאס, בו מסופר על אדם שנעשה לו עוול וכדי לתקן את העוול שנעשה לו, הוא הרס מדינה שלמה. ללא פשרות לא תבוא הישועה לעם הפלסטיני, הנלחם נגד העוול. אין לשכוח את העוול, אך יש לראות גם את חוסר־הצדק שנעשה לאחרים.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 30
אני כופר בתוקף במחשבה זו, אומר שרק בשלום עם ישראל יש תקומה לעם הפלסטיני. ראשד מנסה לפ-שר׳ תומך בגישתי. … היה ברור די, כתום הסערה, כי תביעה אחת גוברת כלב הפלסטיני עד כל תביעה אחרת, גם על התביעה לפיתרון, לחירות ולמדינה : התביעה שישראל תודה ככך שנעשה עוול היסטורי לעם הפלסטיני. כמה מילים, מלב אד לב, חשוכות יותר מכל תוכנית.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 46
עמדות ברורות, ושרק עמדות אלה יכולות לשמש בסיס להידברות עם הפלסטינים. בגלל ריבוי זה של מטרות, לא היו שני מושבים של הוועידה שדמו זה לזה. … ברורה לכל: במחנה- השלום הישראלי יש כיום רק גורם אחד — של״י והמועצה הישראלית לשלום ישראלי- פלסטיני — המסוגל מבחינה מדינית ורע יונית לקיים הידברות בלתי-אמצעית עם הפלסטינים. מסקנה זו שלטה כוועידה בודה.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 65
האם מפני שהבעיה אינה הזרוע אלא המפלצת, וזו יצירת כפיה של ישראל לא פחות מיצירת כפי הפלסטינים (או העולם המאוהב בהם) ,מכיוון שאי־הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני מוכרחה לדחוק אותו אל הקיר כלומר לטרור!
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 10
אולי יותר מכל פרט אחר מוכיח דבר זה את מהותו של אש״ף כתנועה לאומית, הדואגת למורשה הלאומית של העם הפלסטיני אף יותר מאשר לשלום חבריה. אם תוציא ישראל להורג ״מחבלים״ ,יוציא הצד השני להורג את חיילי־צה״ל אשר יפלו לידיו.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 16
ש צ׳ רנ ס לי כמו שרגן מנסה להשתמש בטכסיסים דמוקרטיים כדי לקדם את מטרותיו, כן משתמשת הציונות בשפה דמוקרטית על מנת לקדם את מטרת הטרור והשמדת העם הפלסטיני. ידיהם מגואלות בדם הפלסטינים, נשים, זקנים וילדים.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 11
״ממשלתך הצ.יגה לפני הכנסת הצעת־חוק, הקובעת כי כל פגישה בין ישראלים ואנשי־אש״ף היא פשע, בלא להתחשב במניעי הנפגשים. במצב שבו כמעט כל העם הפלסטיני רואה באש״ף את נציגותו, מעשה כזה מאיים באופן חמור על הנסיונות הכנים והאציליים להביא להבנה בין שני העמים.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 7
הבעיה האמיתית היא ההחלטה ,242 שאינה מכירה בקיום העם הפלסטיני. בעיני הפלסטינים, החליטה זו הפכה לסמל של השפלה וכניעה.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 18
הגורו של מחנודהשלוס.המתח׳ כתב שאש׳ף התנועה הלאומית של העם הפלסטיני, שעליו גאוותה — הוא התנועה המכוערת ביותר במאה ה־( .20 בהשוואה למארמאה לוויאס־קונג?
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 17
במיקרה הרע שזהו תרגיל של כיזוב(דיס־אינפורמציה בלעז) .אבו־נידאל עשה את מעשהו המטופש כרי לקלקל את מעמדו של אבו־עמאר (יאסר ערפאת) בוועידת־הפיסגה, ולהוכיח שאש״ף אינו מייצג את העם הפלסטיני. את המאמר כתב הד״ר ולטר(״פולס״) גרוס.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 49
כל ערבי משכיל יודע כי מר אבנרי וחבריו הם הדוגלים הנאמנים ביותר בשלום של צדק ביו שני עמינו, העם הישראלי והעם הפלסטיני. אנו מעריצים את אומץ־לבו ונאמנותו לרעיון השלום, ויודעים כי שאיפתו העיקרית היא שמדינת ישראל תחיה בבטחון עם עולם הערבי.
