נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

הצעת־ד,החלטה שהוגשה על־ידי שמואל תמיר, שקראה להתנחלות כללית בשטחים, החלת החוק הישראלי עליהם ושילובם במדינת ישראל זכתה רק ב־ 28 קולות• נגדה הצביע רוב עצום.56 : אורי אבנרי הגיש הצעת־החלטה לאמור: ״תוך קביעה שצה״ל לא ייסוג משוס שטת, אלא אחרי כינון מציאות של שלוס, אנו קוראים לממשלת־ישראל להצהיר על הכרתה בקיומו ובזכויותיו של העם הפלסטיני, ולנקוט ביוזמה להשיג שלום ישיר עימו.״ הצער, זו זכתה ב־ 40 קולות 12 ,יותר מהצעתו של תמיר.

אני משוכנע עתה יותר מתמיד שאילו היתה ממשלת ישראל מכריזה בפומבי שהיא מוותרת על כל סי פוח של שטחים, ושהיא מוכנה להכיר בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, היתה נסללת במהרה הדרך למשא-ומתן ישיר בדרג מדיני עליון, אחרי תקופת הכנה מסויימת.

הערבי רואה בציונות את החלק השני — הנחיתה על ראשו של העם הפלסטיני, שלא היה לו חלק בזוועות אירופה.

בפני ישראל נותרה אופצייה יחידה — לנהל משא־ומתן עם הפלסטינים, ואילו הממשלה שללה אופצייה אחרונה זו מכל וכה (ראה עמודים .)10—11 למעשה נותרה ממשלודישראל השבוע, בגלוי, ללא ! … הממשלה יכלה לומר דק מילה אחת — ״לא לתביעת כל ממשלות העולם, מהן עוינות (כמו צרפת) ומהן ידידות (כמו רומניה), ואף להצעה המרומזת של ארצות־הברית: להסתדר עם הפלסטינים. במצב זה נותרה אפשרות יחידה — ה- מילחמה.

אבל כשנפגשנו לראשונה, ראינו שיש לכולנו קו אחד. זה מוכיח את האחדות של העם הפלסטיני. ״שנית, הבחירות הוכיחו בבירור שהפלסטינים מאמינים שהנציגות החוקית הביל- עדית שלהם היא אש״ף.

י לגבי ישראל, פירוש הדבר כי נכשל ד,נ־סיון — אולי האחרון — לחסל את אש״ף ככוח עצמאי, וכי אש״ף יצא מן המאבק ככוח מדיני מחוזק, ששוב לא ייתכן ספק לגני מעמדו כנציג בילעדי של העם הפלסטיני — בגולה ובגדה המערבית. צה׳׳ל הח׳מרונים ה ג דו לי ם מי גרם לפיצוץ הפגישה בין חרממכ״ל לאריק שרון?

הסיסמה ״אין ברירה״ היתה אמיתית ומיידית. העם הפלסטיני, ולאחר מכן גם המדינות הער ביות השכנות, רצו למנוע בכוח את הקמתה של מדינה יהודית.

אבל לאדם בעל־מצפון קשה לקבל את רעיון ארץ־ישראל השלמה ודיכוי העם הפלסטיני. מירון מפלס את הדרך לפניהם, בארץ ובחו״ל.

סמל זה מורכב משני דגלים: דגל הכחול־לבן של ישראל והדגל השחור־לבן־ירוק־אדום של העם הפלסטיני. רותי היא גם סגנית־הנשיאה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

על כך אני יכול להעיד בעצמי, כי הצעתי לו ביום החמישי של המילחמה לפנות לאלתר במחווה דרמאתית אל העם הפלסטיני: מדינה פלסטינית תמורת שלום. כעבור כמה ימים דיברתי עימו על זה בארבע עיניים.

ה־שילטון בשטחים אלה יימסר לנציב עליון מטעם האו״ם, גנרל הודי, שידאג להעברה מסודרת של השטח לידי העם הפלסטיני, לפי נוהל שיגובש על־ידי האו״ם.

אלה הם שני דברים שהם אחד. אחרי כל מה שישראל עשתה לעם הפלסטיני, מצפים ממנה עתה שתראה סימן לנכונות לשלום. … החיילים, שהלכו לביירות, חשבו שהם הולכים לפיקניק, שיכבשו את. הכל ביום אחד. אבל הם גילו שהעם הפלסטיני נלחם בכל העוז. אני רוצה שהחיילים הישראלים יבינו, שהם נלחמים באנשים הנאבקים למען עמם• זה מהישנותן להם את המוטי בציה להילחם כך.

אלה השתמשו בחומר רעיל סודי — אולי רעל שפותח בידי צה״ל למטרות של לוחמה כימית — כדי להרעיל את המוני התלמידות בגדה, להביא לבריחה המונית של הערבים מן הארץ, ואולי גם לעי קור הבנות, כדי לחבל בריבוי הסיבעי של העם הפלסטיני. השילטונות הישראליים טענו תחילה שגורמים עוינים הרעילו את התלמידות, אך לאחר מכן טענו שלא היתד.

ג׳רים הפליט אז מישפט, העולה בזיכרוני לעיתים קרובות :״אתם עשיתם שלום עם עם שרצח שישה מיליון יהודים, אבל אינכם מוכנים לעשות שלום עם העם הפלסטיני, מפני שהרג כמה מאות יהודים במיל- חמתו על קיומו?

בעוד שהמילחמה שיב־נעה ישראלים בה רבים כי אש״ף קיימת, וכי יש להידבר עימה, היא לא שיכנעה אותם שצריכים ל התפשר עם העם הפלסטיני על בסים שיש לו סיכוי סביר להת קבל על־ידי הצד השני• 64.970 מן הנשאלים התנגדו למדינה פל סטינית ביכלל• * 14.67 מוכנים ל הסכים למדינה פלסטינית בירדן, ורק * 5.27 מן הציבור הישראלי היהודי מוכנים למדינה פלסטינית בגדה המערבית.

כאשר הוקראה בוועידה הודעתו של יו״ר אש״ף יאסר ערפאת — שלא הזכירה את מאבק כוחות השלום הישראליים למען השלום, שלא הזכירה את אחריות הפלאנגות לטבח במחנות־הפליטים, שלא הזכירה את התקוממות דעת־הקהל הישראלית נגד כל נסיון לטשטש את האחריות הישראלית, שלא הזכירה את המיכשולים שמערימות ממשלות ערביות מסויימות בפני העם הפלסטיני ושלא הזכירה את הצורך לנהל משא־ומתן על בסיס של הכרה הדדית וכבוד הדדי — יכלה המשלחת הישראלית להגיב מייד ובו במקום, התגובה התקבלה באהדה רבה על־ידי המישלחות.

מובן שאין כל השוואה בין השואה היהודית ובין אסונו של העם הפלסטיני. אך עוול הוא עוול, והתחמקות היא התחמקות.

בפעם הראשונה הוא דיבר על הערבים בישראל בלשון ״אנחנו״ .עד אז היו הערבים בישראל מנוכרים מן העם הפלסטיני הגולה, ואחיהם בשטחים הכבושים.

ישראלים אותנטיים, שהם לדעתו שוחרי־שלום, מתונים, שונאי־מילחמה, המבינים את בעיות העם הפלסטיני. המצאה גדולה. אני כולה בעדה.

עד לקום המדינה הייתי לוחם בצבא בלתי־סדיר של הישוב העברי, שקראו לו אז ״גדודי ההגנה״ ,ולחמתי בצבא הבלתי־סדיר של העם הפלסטיני, שהיו לו שמות שונים. המילחמה היתה קשה ואכזרית, והיא היתה נטושה על השילטון בארץ הזאת.

שטיפת״מוח נלוזה זו, שבאה להוליך שולל ציבור שלם שאינו יכול לדעת את האמת, נעשתה למחרת שובו של שימעון פרס מביקורו אצל מלך מארוקו, שאמר לו: אש״ף שולט בשטחים הכבושים. הוא הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני, לא יהיה הסדר ושלום בלי אש״ף.

נמסר כי תת־אלוף אפרים סנה התמנה לתפקיד המושל הקולוניאלי של הגדה המערבית (השם הרישמי נחמד יותר) .למעשה יהיה עתה האיש האחראי לדיכוי העם הפלסטיני בשטח הכבוש ולסיפוח הזוחל(?) שם.

אך האם נוצרה כתוצאה מכך אומה משותפת? פלג אחד של העם הפלסטיני חי בתחום מדינת־ישראל. לציבור הזה שייך אנטון שמאס.

עכשיו מתנגדים הישראלים לכך שיהיה בית לעם אחר, לעם הפלסטיני. מדינה פלסטינית תהיה שכנה טובה לישראל. … כל העולם יקבל את ההסכם שאליו תגיעו עם הפלסטינים. ואם אתם דואגים לביטחון, יש לי הצעה.