חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,226 עד 1,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 17
שלום כזה יהיה יותר זול מכל שלום שיושג עם הפלסטינים, כי חוסיין יוכל, אולי, להרשות לעצמו להשלים עם הסטא- טום־קוז בירושלים ולוותר על כמה שטחים.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 13
הטענה: ההגנה העיקבית על זכויותיו המקופחות של העם הפלסטיני אינה צריכה לטשטש את ההגנה על זכויותיה של מדינת ישראל.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 12
בכל זאת שמעו רוב בעלי־שיחי בעניין בולט מאוד את האינפורמציה שהיתה בפי לגבי גיבוש הלכי- הרוחות בעם הפלסטיני בשטחים המוחזקים. בעוד שלא ארצות־הברית ולא ברית־המועצות מעוניינות להכיר ביישות הפלסטינית, אין הן מתעלמות מקיומה, מכוחה הגובר ומן הסכנות המחמירות והולכות הכרוכות בה. … הסברתי לבעלי־שיחי, כפי שאני מסביר לאישים המתאימים כישראל, שאם לא יוכל נשיא מצריים לקבל כסופו של דבר את הסדר־השלום, מחשש פן ייתקל בהתנגדות הפלסטינים, יהיה הפיתרץ הנכון הסדר־שלום עם הפלסטינים עצמם. הסדר בזה יקבל אוטומטית את תמיכתו של עבד־אל־נאצר.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 16
״ (העולם הזה .)1595 הצעתי שוב פתיחת משא־ומתן מיידי עם נציגי העם הפלסטיני. על כך זכיתי לתשובות חמקניות מפי הנואמים שבאו אחרי — שמעון פרס, ברוך אזניה ולוי אשכול.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 13
וכך קרה שביום הרביעי, היום האחרון של המושב, עלו לדוכן שלושה נואמים שהטיפו לסיפוח השטחים, ואחריהם אני, שהטפתי לשלום עם העם הפלסטיני (ראח עמוד )7 אחר־כך קם ראש־הממשלה והציע להעביר את כל ארבע ההצעות לוועדה.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 27
השבוע אני קורא בעיתון, כי שר־הביטחון הופיע בפורום חשוב מאוד, לפני אלפים רבים של אנשים, ואמר בוויכוח פומבי כי התפקיד המיידי שלנו הוא — הידברות עם העם הפלסטיני, ואני מברך על כך, כי זוהי גם דעתי.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 35
התנאים הפוליטיים השתנו, וגם הפסיכולוגיה של העם הפלסטיני שוב אינה מה שהיתר, בימי הצלחותיו בעזה.
גליון 2235 (2 ביולי 1980), עמוד 17
בכל שעות היום היו מוקפים בפקידי־התע- מולה של מישרד־החוץ, שבוודאי לא הסבירו להם את הפסול שבמדיניות ההתנחלות או את הטענות של העם הפלסטיני. גולודהכותרת הסימלית היתה אותה תקרית במבואות בית־לחם, מעבר לקו הירוק, שבה פתחו אנשי מישמר־הגבול באש על עיתונאים שליוו אותה.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 34
״איו שמץ של ספק בכך, שאש״ף הוא הדובר היחידי של העם הפלסטיני. כימעט כל אישי־הציבור הנבחרים בגדה המערבית וברצועת עזה, מתייצבים בגלוי מאחורי אש״ף.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 38
האם ״ ~ ביקש רשות לדבר בשמם, ועוד פחות קמנדדייוויד מעניק לגיטימציה להמשך לא כף עושים ככפר שלם מכך בשם העם הפלסטיני,״ השיב .״סא־ הנוכחות של כוחות צבאיים ישראליים דאת יצא במה שנקרא, יוזמה׳ והגיע ל בגדה המערבית?
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 5
הם האמינו כי אריק שרון טומן להם מלכודת, הסודיות של הפגישות יכולה היתד, ליצור בביירות את הרושם כי בעלי־שיחו של שרון הם בוגדים וקוויזלינגים, המוכרים אח העם הפלסטיני תמורת הנאות אישיות. אם תיפער תהום בינם ובין אש״ף, כך חששו, ינצל זאת שרון כדי לסבכם ולדרדרם למעמד של קוויזלינגים ובוגדים.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 31
הוא הדין לגבי יחסם כלפי כוחוודהשלום בקרב העם הפלסטיני. ארצדת־הברית וברית־המועצות מאשימים זו את זו בחבלה ביוזמות־שלום במרחב.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 30
מכאן הסעיפים האומרים כי היהודים אינם עם, שהיתה פלישה ציונית לארץ, שעצם קיומה של ישראל הוא בלתי־חוקי, ועוד. >• להכריז על עצמאות העם הפלסטיני שניסו הערביים, כלפי המישטרים להטיל את מרותם על הפלסטינים ,,לנצל אותם למטרותיהם ולשחק בגורלם באופן ציני.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 37
רצינו להשמיע את עמדותינו במיוחד לעם הישראלי, שהוא עצמו שו אף לשלום ושלווה באיזור. אני אומר בשם העם הפלסטיני: אנחנו נגד התנחלויות, נגד אותן שהוקמו ונגד אותן שאמורות לקום.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 36
היה ברור שלפחות לעבור במוקדם או במאוחר לידי נתון בידי יאסר עראפאת. ניים מהם — כוהן וברק — נ ד העם הפלסטיני, בהנהגת אש״ף. אינטרס _ של מי?
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 64
כל זה טוב ויפה, אך כמו שדודי המופלא יהודה, שהיה נוהג לדקור את עצמו בסיכה כדי להסיח דעתו מכאב שיניים, לא נפטר באופן זה מחרירי שיניו, כן גם כל מהומות המזרח- התיכון רבתי לא משנות את העובדה המדהימה, שבעוד שהלילה יתעברו כך וכך נשים יהודיות בישראל, יתעברו אחיותיהן אשר ברחבי העולם הערבי בהמונים גדולים פי כמה וכמה, כמו שנאמר :״על אחת — כמה וכמה״ .לכן, ככל שאמת כי הפריץ מת או הכלב מת — ומבחינה זאת תחושת ההרווחה אינה מדומה — בעיית העם הפלסטיני לא מתה, ובעיית הצביון הלאומי, התרבותי והמוסרי של מדינת-ישראל לא מתה, ובעיית היות עם כובש ומדכא זולתו לא מתה, ובעיית ההימור על שלום או על מילחמה לא מתה, ובעיית מקומנו במזרח־התיכון לא מתה, ובעיית כמותנו ואיכותנו לא מתה• בצד זעקות לתיאום אסטראטגי׳ וצעקות ״זאב !
גליון 2270 (4 במרץ 1981), עמוד 26
אחדים מהם — כמו עבד־אל־קאדר האגדתי — היו ונשארו עד היום מוקדי ההערצה של העם הפלסטיני, כשם שאנחנו מעריצים את יוסף טרומפלדור.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 64
הנה, ראו נא גם ראו את האמריקאים הללו, שרוממות הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני בגרונם — והאינדיאנים שבארצם משוללים זכות־בחירה עד היום !
גליון 2234 (23 ביוני 1980), עמוד 40
אם תגיע ישראל מחר להידברות ולהש למה עם העם הפלסטיני — קרי : אש״ף — ישנה הדבר את המציאות שוב.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 22
הגילוי מביע הסכמה עקרונית בהצהרות שהונחו בייסוד יוזמת הוועידה, ומפרט: הוועד הישראלי יפעל : • לשלוט יציב וצודק ; להכרה בעצמאות, בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של מדינת־ישראל והמדינות הערביות; להכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, ובכללן זכותו להגדרה עצמית. 0לביצוע החלטת מועצת הביטחון מס׳ 242 על כל סעיפיה, כולל נסיגת יש ראל מהשטחים שנכבשו במילחמת.
גליון 1738 (23 בדצמבר 1970), עמוד 34
כשאני רוצה לצאת לחופשה קצרה, אני צריכה לחצות את הים.״ כשנשאלה בקשר לזכויותיו של העם הפלסטיני. השיבה :״לפלסטינים מגיעה מדינה משלהם, אך לא על חשבוננו.״ החודש עומד צוות הטלוויזיה של קלוד לנצמן להגיע שוב לישראל, כדי להסריט סרט על בעיות החברה הישראלית ועל האשד, הישראלית.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 38
אנו מחייבים את זכותו של העם הערבי השכן, העם הפלסטיני, להגדרה עצמית במדינה משלו. על אחת כמה וכמה שאנו מחייבים את זכותו להגדרה עצמית של עם המונה 80 מיליון נפש, המאוחד בשאיפתו לקיום מדינתו: מדינת בנגל החופשית.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 38
אין היא מכירה בעצם קיומו הלאומי של העם השני בארץ, העם הפלסטיני. היא העמידה את מדינות־ערב בפני הברירה להיכנע לתכתיב ישראלי, שפירושו סיפוח השטחים הכבושים העיקריים לישראל, או להישאר במצב הקיים, של החזקת כל השטחים.
גליון 1996 (3 בדצמבר 1975), עמוד 17
אולם לאחר־מכן בא פסוק מהפכני, שזעק ממש מתוך הטכסט : ״שני הצדדים מסכימים שהפיתרון הצודק לבעיית ה־מיזרח־התיכון יכול לבוא על־ידי נסיגת הכוחות הישראליים מכל השטחים הערביים הכבושים והבטחת הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני, כולל זכותו לקיום מדינתו הלאומית החופיטית על אדמת פלסטץ, כחת־אם להחלטות האומות המאוחדות.״ הפסוק האחרון כולל שלוש הכרזות, שמעולם לא נשמעו כדוגמתן במיסמך רישמי כלשהו של אש״ף.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 17
קיים הפחד, הגובל בהיסטריה, שמא תכיר ארצות־הברית באש״ף, כבנציגות האקטואלית של העם הפלסטיני, ושמא תנהל עימו משא־ומתן, גלוי או חשאי, על פיתרון הבעייה הפלסטינית, ותפעיל לחץ על ממשלת״ישראל לעשות כך גם היא.
