חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,076 עד 1,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 11
תודעה זו היתה נחוצה, כדי להצדיק את המסקנה שאין שום צורף להחזיר את השטחים חככושים, או להציע פיתרון לכעיית העם הפלסטיני, ש״אינו קיים״. הציבור הישראלי לא רצה לשאול ולא רצה לחקור, כי הוא יודע בסתר־ליבו את התשובה: כשנתיים האחרונות כיהנה ממשלת־המשד, ממשלה שהמשיכה כדרכה של גולדה מאיר מכל הכחינות, בהתאם לנסיכות הזמן.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 6
בוויכוחים הפוליטיים היא נשלפת תדיר כקלף מכריע נגד מימוש זכויותיו של העם הפלסטיני. אנשי השמאל והקידמה רואים בקונספ־ציה זו, ובצדק, הבל שאין להתייחס אליו ברצינות, בחינת עוד ותרגיל־הטעיה דמאי גוני של בגין, למען חלומו הישן: ארץ* ישראל השלמה.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 74
הסורים היכו אותם, הירדנים ניסו לחסל אותם. חלקן של מדינות ערב ב שוד העם הפלסטיני אינו קטן מחלקה של ישראל,״ מסבירים בני־הכפר .
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 3
חולדה ליברנומה, כתבת הארץ, פירנצה לצערי הגיע לידי נוסח דיווחו של אורי אבנרי מהסימפוסיון הבינלאומי על הזכו יות הלאומיות של העם הפלסטיני והשלום במיזרח התיכון, שנערך ברומא בימים 26־ 24 בספטמבר, באיחור רב.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 20
אם ירצה אללה, יישכח אנוור אל־יסאדאת את קיומו של העם הפלסטיני. אם ירצה האדון הטוב, יאזור בימי קארטר עוז להתמודד עם הלובי היהודי והערבי, ויכפה על הצדדים הסכם סביר שיבטיח שלום לכל, ביטחון ליושראל ומולדת לפלסטינים.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 31
התהליך יוביל לשלום אם הוא יכלול את פיתרון הבעיות היסודיות שגרמו למילחמה — ובראש וראשונה ל- פיתרון בעייתו של העם הפלסטיני, על־ידי שילובו, כעם בן־חורין, במישפחת השלום של המרחב.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 44
״ לטיף דורי, איש המחלקה הערבית של מפ״ם, מסיים בנאום בערבית לעשרות ה תושבים המקומיים שהיו במקום :״אנח נו איתכם. יחי העם הפלסטיני! יחי הש לום בין העם הישראלי והפלסטיני!
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 29
שהרי אם אפשר לשכנע את מר בגין, לא יהיה צורן לשכנע עוד מישהו. אני מקווה שישראל תעשה הסבם עם הפלסטינים. הם מקור הבעיה. מישהו יבול להגיד שהם טרוריסטים. … השלהבת השיעית באיראן • מהו כרגע, בעיניך, המיכשול העיקרי להשגת השלום! אם תגיעו להסכם עם הפלסטינים, הפיתרון יהיה אפשרי. • האם אתה, כמצרי, מרגיש מחוייבות כלפי הפלסטינים!
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 27
ואילו אנשי אש״ף סברו בי רעיון הנאמנות פוגע באש״ף בנציג הבילעדי של העם הפלסטיני. קשה לסכם ויכוח זה, אולם נדמה לי שנכון לאמר בי אף אחד -מן !
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 6
ממשלת בגין היא גם הראשונה בממשלות ישראל המוכנה ל שוחח עם פלסטינים מבלי ״לבדוק בצי ציותיהם״ .זה מעיד על הסתגלות מהירה למציאות אפילו אם היא עומדת בסתירה לעקרונות. … שבגד במיפלגת העבודה ועתה הוא בוגד בדעת־הקהל היש ראלית בהעלימו ממנה עם מי הוא נפגש ועם מי הוא לא נפגש בלונדון או פאריס, וממשיך לבגוד גם בהחלטת הכנסת שלא לדון עם הפלסטינים בשום פורום? הבגידה האחרונה היא דווקא הראשונה בסידרה הארוכה שיש בה הגיון.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 25
בקאהיר ובירושלים נתקבל כאורח מכובד, והוא ניצל זאת כדי להעלות הצעות להסדר־שלום, כשהוא שם את הדגש על מצבם של העם הפלסטיני והפליטים. פצצה ישראלית. המיבצע הגדול של לה־פירה הגיע לשיאו בספטמבר ,1958 כאשר כינס את ״ועידת פירנצה״ הראשונה — כנס שנועד, רישמית, לקדם את ״התרבות הים־תיכונית״ ,ושנועד למעשה ליצור במה ראשונה לפגישה פומבית של ישראלים וערבים.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 22
יש לו אוייבים ויריבים, המוכנים לנצל כל מעשה שלו כדי להרסו. יש לחצים בתוך העם הפלסטיני, ולא יהיה קל ליאסר עראפאת לתמוך בגלוי ביוזמת סאדאת.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 6
בכל מקרה, גם אם נקבל את תוכ נית בגין, היכן יוכל העם הפלסטיני לע בוד ולחיות? לאיזה שטחים יתפרש וית פתח?
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 21
ביצ׳ר מזכיר, בין השאר, את האימרות הבאות : • ״אני מעדיף לדקר עם הפלסטינים על עתיד ירדן, מאשר לדבר עם חוסיין על עתיד הגדה המערבית.״ • ״אני מעדיף לדבר עם המתונים ב גדה המערבית, אך אני מוכן לדבר עם כל אחד: עם פלסטינים, עם אש״ף, עם נצי גות ערבית מאוחדת.״ שאר אימרותיו של שרון היו שיגרתיות: קשה לזוז ברמת־הגולן, ביגלל מקורות- הירדן והבעיות הצבאיות ; ישראל טעתה כאשר שיתפה פעולה עם סוריה בלבנון, כי הטנקים הסוריים בלבנון יכולים לערוך התקפת־פתע על ישראל ; המצרים מתכו ננים לתקוף את ישראל ולערוך מילחמה מוגבלת בסיני ) בכל הסדר על ישראל להחזיק בבסיסי אוויר וים בשארם־אל- שייך: על ישראל לקיים נוכחות צבאית בגדה המערבית ז אם ארצות־הברית תפתח בעימות ותנתק את הסיוע לישראל ״יהיה עלינו לעבוד כמו משוגעים כדי לחסל את הביזבוז הממשלתי וליצור אווירה למשיכת הון פרטי בממדים גדולים.״ ביטחון מידחמה ע מזטרח באיחור ש 7שנים רכות מנכשת ישרא?
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 7
נראה כי גם לחלק ניכר מהעם המצרי יהיה קשה לבלוע את הניתוק המוחלט מגורל העם הפלסטיני. הרי ברור שהמשך שליטתנו (המשך בעמוד )8 ז׳״ /חס השבוע מתחיל בסימן אלים.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 50
.״ הם תבעו הכרה הדדית בין י שראל ואש״ף, ביטול המצור על ביירות ומשא־ומתן ישראלי־פלסטיני על בסים הזכות של העם הפלסטיני ולהגדרה עצמית. נילוי־הדעת תואם מראש עם עיצאם סרטאווי.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 73
י עיקרי התוכנית של האמיר פאהד תואמים את גישת מחנה־השלום הישראלי, ובייחוד את תוכניתה המפורטת של המועצה הישראלית למען שלוס ישראלי־פלסטיני משנת .1976 תוכנית זו מבוססת על העי קרון שיש להסכים למימוש זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וביכללה הזכות למדינה לאומית משלו בגדה וברצועה, לצד ישראל ותוך שלום עימה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 81
העולם הערכי הסובב אותה, ובייחוד שלום כינה וכץ העם הפלסטיני. אז גם יוכלו לחזור אל יחסם המסורתי אל הדת, יחם שלא היה בו משום קנאות ותוקפנות.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 5
אז הוא נלחם בקבוצה קטנה, שהניפה את נס המרד. היום עומד מולו כל העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. יהרוג כמה שיהרוג — הוא לא יוכל לבלום עם שלם, ראל עם מצריים.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 24
המחנה הקומוניסטי ניצל את אי-יכולתח של ארצות- הברית להכיר באש״ף, ביגלל הלובי היהודי, וחיבק את העם הפלסטיני חיבוק של דוב. כל שופרות העולם הקומוניסטי הועמדו לרשותו.
גליון 2425 (22 בפברואר 1984), עמוד 7
ערפאת וסרטאווי טענו כי המועצה הלאומית הפלסטינית כבר אישרה למעשה את ההכרה בישראל, כאשר קיבלה בברכה את תוכניתו של ליאוניד ברז׳נייב, שהזכירה בפירוש את זכותה של ישראל להתקיים בביטחון, לצד ההכרה בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו. הבעייה היתה לנסח מיסמך רישמי, שיתקבל מראש על דעת האמריקאים, ולהשיג מן האמריקאים התחייבות מפורשת מראש לפתוח במשא־ומתן עם אש״ף אחרי פירסום מיסמן זה.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 8
היה שם הפוטנציאל למאבק נגד שרון. אבל איש לא הזכיר את העם הפלסטיני (מלבד צלי רשף, בנוסחה המתייפייפת־משהו על ״עם אחר״) ,כפי שהיה עושה גרינצווייג עצמו.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 4
אך תוך כדי קריאה מצאתי בכתבה שוב ושוב את המושג ״מחבלים״ .זהו כינוי גנאי כוללני של השילטון, הרוצה לדכא ולחסל את הישות המתעוררת של העם הפלסטיני, השואף לעצמאות לאומית במיסגרת מדינה משלו; כינוי זה כמוהו כמו ה״מושג״ ״חיות דו־רגליות״ ,פרי המצאתו של ראש־הממשלה לשעבר.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 11
הוא יודע שהישראלים אוהבים היחידה. אחרת המילחמה לא תיגמר לומר שהעם הפלסטיני רוצה את כל לעולם. כבר היו שש או שבע מילחמות ארץ־ישראל לעצמו. … ״ הוא דיבר במרירות עצובה על מה שעשו הסורים לעם הפלסטיני בלבנון. שוב ושוב הזר על האבסורד הטמון זכות החלטה לפלסטינים, לא החזרו!
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 8
הוא השמיע באוזניהם דווקא דברי־טעם: שיש להכיר בקיום ישראל ובקיום העם הפלסטיני, שני העמים צריכים לעשות שלום ביניהם, על בסיס של דו־קיום בשתי מדינות, זו לצד זו.
