נמצאו 1,876 תוצאות עבור "העם הפלסטיני"

היום, כאשר תנועת הפידאיון מוכה ומבד דדת, לא מעט באשמת עצמה, אפשר ללכת באחת משתי הדרכים: לשמוח לאידם, לעזור לחוסיין לסיים את מלאכת הרצח, או להיפך — לפנות אל העם הפלסטיני, להושיט לו הכרה והכנה בשעתו הקשה ביותר, ולהציע לו הצ־עת־שלום נדיבה סבירה ומעשית לאלתר.

באותו פרק, מתנגדת רק״ח לכוחות הפועלים בישראל, הנאבקים להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. רק״ח סבורה שמאבק כזה, בעת הכיבוש׳ משרת את אינטרס הכיבוש הישראלי.

עלינו לזעזע את הגברת, המסרבת בשמנו להכיר בקיומו של העם הפלסטיני, הגברת שאינה ישנה בלילות מפחד השלום.

אך אם תתנו לו זמן, אם בעלי־בריתו האמריקאיים יוסיפו לתמוך בו, הוא יבצע את הפשע הגדול ביותר בהיסטוריה כנגד העם הפלסטיני״. מיכחן למרגלים ציוניים ך * עיתונאית הפגינה את הסיבה ( | לפופולריותה הרבה בעיני כנפאני, בכך שנדה בראשה בהתלהבות מעלה־מטה בהסכמה לנאומו, ובהגיבה כמקהלה־יוונית־בת־אשה־אחת בקריאות־ביניים כגון :״אתה צודק בהחלט!

יכולנו להכריז על נכונותנו להחזיר את השטחים שכבשנו, להכיר בזכויות העם הפלסטיני, לכונן מסגרת חדשה של דו־קיום ובטחון.

מחנח־השלום יוקם ויפעל רק כשיאוחד ויופעל על בסיס המכנה-המשותף, שבלעדיו אין ל״שלום״ כל פירוש מעשי: הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, מעבר לגבולות ה 4-ביוני .1967 הכרה בז כות כל העמים וכל המדינות, לרבות ישראל ופלסטין, לקיום עצמאי ולאומי בגבולותיהן המוכרים.

אנחנו נסתפק כאן בהספד קצר: את הנציגים המוסמכים של העם הפלסטיני, ועושים שלום עימם. מערכת-המיסוי מעוותת ץ זה, הבי פשוט.

וכמו שאמר יצחק רכין, כמיכרק שייזכר כסיפרי־ההיסטוריה :״לא נלך לבחירות כיגלל יריחו:״ קבר רחב־הזונה נשאר בידינו, השבח לאל. הסדר-כיניים עם הפלסטינים ץ הפעם היתה זאת תהלוכת-חתו- נה. … (איך היתד, בת־הנגר מקייב יכולה להסתכל עמוק־עמוק לתוך עיניו של האפיפיור, אילו הרכיב מישקפי־שמש?). פנים־אל־פנים עם פלסטינים ז ודאי שלא. הפלסטינים לוחמים כנו.

. • כתקופה זו יתחיל המאמץ להשגת הסדר כולל, כמיסגרת ועידת ז׳נכה, ומצריים תכריז שהיא תעלה על סדר-יומה של הוועידה את הזמנת אש״ף כנציגו הכילעדי של העם הפלסטיני. קיסינג׳ר ינסה ללחוץ על סאדאת להמתיק את הגלולה הזאת עד נמה שאפשר — מבחינת משך זמן הה פוגה, המהות הרישמית של שביתת־הנשק, ועניינים מילוליים שונים.

ישראלים רבים סבורים כי ״ישראל יצרה את העם הפלסטיני.״ אין זה נכון, אך אין ספק שהמדיניות הישראלית עזרה בהרבה לקדם ולהמריץ את התודעה הלאומית הפלסטינית, ולהפוך את אש״ף גורם לאומי ובינלאומי.

עצמ1 צ תאריו* החקוק על ליבו של כל איש באש״ף ן | הוא ה־ 17 ביולי. 1963 , עדיים של העם הפלסטיני. עבד*אל-כרים קאסם, שהגיע לשילטון במהפכת יולי ,1958 קבע כי לא רק ישראל, אלא גם מדינות־ערב גזלו את זכויות הפלסטינים.

מזכ״ר זרמי וראש־הממשלה כן דובר 7לא דובר 7 של כהונה, וגילה מייד את קיומו של העם הפלסטיני. עתה קורה הדבר לאבא אבן. במשך כל שנות כהונתו בממשלה, הלך בתלם האדוק של גולדה מאיר.

אני סבור שהחוק הירדני בשטחים המוחזקים צריך להתחלף, בבוא היום, בחוק, בשיפוט, במישפט ובמינהל שייקבע על־ידי העם הפלסטיני היושב בשטחים האלה, שיגיע לכלל הגדרה עצמית חופשית ודמוקרטית, על־יפי בחירתו ועל-פי דרכו.

העניין הזה זיעזע אותנו עמוקות. • האם דיברתם גם עם פלסטינים כשטחים המוחזקים? דיברנו עם פלסטינים כאן!

העם המצרי הלך עימו. שאר עמי ערב, ובראשם העם הפלסטיני, חייבים עתה לבוא אחריו. אד־נא תהיה לאיש אשלייה : אלה הם כירכורים.

על אלי מרחביה להבין שעליו לוותר על המכונית השנייה ועל הנסיעה התשיעית לחו״ל, למען המכונית הראשונה של סעדיה ממוסררה ונסיעתו הרא שונה לחו״ל, על רן להבין בי אין לו עתיד בלא שלום עם העם הפלסטיני, ועל עבדאללה להבין בי השלום ייתכן רק תון הברה הדדית בין ישראל והערבים״. 9״ארץ״ישראל היפה אינה רחוקה מכאן, ואין צורך להיות פרופסור לארכיאולוגיה כדי לגלות אותה.״ מא יר פעיל: • ״יושבים באן ארבעת חלקי ירושלים — מקופחי שכונות-העוני ובני רחביה, נוער שנפלט מבתי-הספר ומיטב המוחות של האוניברסיטה העיברית.״ • ״ב׳פסח, ביום מיצעד גוש-אמונים, נכנסתי עם שלושה חברי שלי אחרים לעיריית שבם, למרות ההפגנות בעיר, כדי להביא לה בירכת־שלום.

כקורבנות פוטנציאליים של המיל־חמה הבאה, אנו קוראים לראש־הממשלה לנהוג בדרך הנכונה, דרך השלום ולהביע נכונות לחתום על הסכם שלום מלא שבמסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של כל העמים באזור, כולל העם הפלסטיני ותוכר זכותו להגדרה עצמית. אם לא ינהג ראש־הממשלה בדרך זו, יהיו ידיו מגואלות בדמנו, דם הנופלים.״ כשסיים את כתיבת המיכתב הראה אותו לחברו, חמי וייצמן.

אי-אפשר לייצג באדם בהצלחה מדיניות של זילזול בעולם השלישי, של הזדהות טוטאלית ובילעדית עם מדינת־העל המערבית, של התעלמות משאיפות העולם הערבי גם כשהן צודקות, ובעיקר של התכחשות לעצם קיומו וזכויותיו של העם הפלסטיני. עצי 12.5.49 שרת, לו רי א, א בן ו דוי דהכ הן לי ד מ רכז ה או׳׳ ם טירוף, יסתבכו בהרפתקות שלוחות־רסן, או יתנוונו מבחינה מוסרית.

הרבה מחיצות הוסרו בין חלקי העם על מנת לעמוד על הצורה שכה רואה העם הפלסטיני את עצמו. השונים, ולכאורה נדמה שעידן איחוי־את מדינות־ערב ואת ישראל.

תודעה זו היתה נחוצה, כדי להצדיק את המסקנה שאין שום צורף להחזיר את השטחים חככושים, או להציע פיתרון לכעיית העם הפלסטיני, ש״אינו קיים״. הציבור הישראלי לא רצה לשאול ולא רצה לחקור, כי הוא יודע בסתר־ליבו את התשובה: כשנתיים האחרונות כיהנה ממשלת־המשד, ממשלה שהמשיכה כדרכה של גולדה מאיר מכל הכחינות, בהתאם לנסיכות הזמן.

בוויכוחים הפוליטיים היא נשלפת תדיר כקלף מכריע נגד מימוש זכויותיו של העם הפלסטיני. אנשי השמאל והקידמה רואים בקונספ־ציה זו, ובצדק, הבל שאין להתייחס אליו ברצינות, בחינת עוד ותרגיל־הטעיה דמאי גוני של בגין, למען חלומו הישן: ארץ* ישראל השלמה.

הסורים היכו אותם, הירדנים ניסו לחסל אותם. חלקן של מדינות ערב ב שוד העם הפלסטיני אינו קטן מחלקה של ישראל,״ מסבירים בני־הכפר .

חולדה ליברנומה, כתבת הארץ, פירנצה לצערי הגיע לידי נוסח דיווחו של אורי אבנרי מהסימפוסיון הבינלאומי על הזכו יות הלאומיות של העם הפלסטיני והשלום במיזרח התיכון, שנערך ברומא בימים 26־ 24 בספטמבר, באיחור רב.

אם ירצה אללה, יישכח אנוור אל־יסאדאת את קיומו של העם הפלסטיני. אם ירצה האדון הטוב, יאזור בימי קארטר עוז להתמודד עם הלובי היהודי והערבי, ויכפה על הצדדים הסכם סביר שיבטיח שלום לכל, ביטחון ליושראל ומולדת לפלסטינים.