חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 15
בדצמבר 1987 הסתבר גם לאחרון הפלסטינים כי העולם הערבי נטש את העם הפלסטיני, ששתי המעצמות הגדולות מתעלמות ממנו, שקצרה ירו של אש״ף מלהושיע.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 24
למרות זאת, לא זה בלבד שלא איבד את 24י אמונתו בשלום, אלא התחזק בדעתו שרק שלום עם העם הפלסטיני ימנע הישנות אסונות מסוג זה. מעל מיטת־חוליו היפנה קריאה לציבור, שבה קרא לפעול למען השלום וההידברות.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 6
אין שום הבדל בין המניעים הדוחפים עמים כה רבים לחתור אל החרות והעצמאות ובין מניעי העם הפלסטיני המתקומם. אלה הם אותם המניעים בדיוק — השאיפה הטיבעית לעצמאות ולחרות.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 15
לא מיסגרת לאומית ממלכתית. אין לנו מילחמה בעם הפלסטיני, חלילה. יש לנו רק מילחמה באש״ף־תוניס, אותה חבורה רחוקה, מושחתת, שאין לה שום קשר לאינתיפאדה, למאורעות בשטח, לבעייה האמיתית. ^ סיפור כולו מזכיר נוסחת־פלאים קודמת, ששלטה במי \ 1קומותינו במשך שנים רבות: האופציה הירדנית. … ין פירוש הדבר שלא יתכן מתח מסויים בין הלוחמים בקסבה, המחרפים את נפשם יום־יום בעימות עם חיילי צה״ל, ובין ההנהגה הרחוקה. אין עם פלסטיני נפרד. כך שיננו. יש עם ירדגי״פלסטיני.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 18
כאשר יטלו על עצמם את האחריות של הנהגת מדינה ריבונית, המוכרת על־ידי ה־או״ם ועל־ידי משפחת העמים — לא יוכלו עוד הפלסטינים להמשיך במלחמת הטרור נגד ישראל — באם ימשיכו להפעיל את צבאם, או את אירגוני החבלה — הם יהיו צפויים לגינוי ולסנקציות בינלאומיות — תגובה ממנה הם משוחררים עתה. כאשר יושג, בדרך זו, ההסדר עם הפלסטינים, תוכשר ממילא הדרך לשלום עם שאר מדינות ערב.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 11
כי סין הקומוניסטית, הסביר אל־שוקיירי בתום ביקור של 15 יום שם, היא עתה בת־בריתו של העם הפלסטיני. ״היא הבטיחה את מלוא העזרה המדינית והצבאית לשיחרור פלסטין.״ שוקיירי(בחליפה לכנה) ואל־מדני (מעיל ארור) כפקין טיפוס מאוס וטיפוס כמו מאו פגישה בבאנדונג ן* עניין התחיל ב־ ,1955 כאשר השתתף ( ן אל־שוקיירי בוועידת באנדונג.
גליון 1457 (11 באוגוסט 1965), עמוד 18
ביום בו פגש בן־שיחי את בומדיאן בפעם השניה, פירסמו עתוני אל- ג׳יר את הנוסח הקצר והיבש של הצהרת בומדיאן, כי העם האלג׳ירי תומך במאבקו של העם הפלסטיני. אבל בשיחה הפרטית הצהיר בומדיאן :״לא איכפת לי ישראל!
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 18
ההפגנה אורגנה על־ידי מערכת הסולידאריות עם פלסטין, אירגון־גג המאכלס חוגים שמאליים שונים באנגליה, כמו הקבוצה ה־מארכסיסטית הבינלאומית, הסוציאליסטים הבינלאומיים, הגמד השחור, ועוד. ך* מערכת הסולידריות עם פלסטין גם ^ ערבים: קבוצה שמאלית (סטודנטים ערביים לסולידאריות עם המהפכה הערבית), וכנגדם התאחדות הסטודנטים הערביים, שהיא מסורתית־לאומנית.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 14
ידוע שאנחנו דוגלים בדרן• שנייה, שהיא בעינינו טובה יותר ובעלת גולדה סיכויים רכים יותר להגיע לשלום -הדרך של הידברות ישירה עם העם הפלסטיני. ויכוח אין — כך אמרה ראש־הממשלה, וכך רוצה ממשלתה.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 12
ההפגנה, שבאה להרים את קול הסטודנטים למען השלום ונגד סיפוח השטחים, ובה השתתפו חברי מפלגות שונות, נשאה סיסמות כגון ״העם הפלסטיני -צד אפשרי למו״מ״ ,״בטחון על־־ידי שלום׳/ מתקדמת גזס2־ גטיירגז הרפורגזימי אמצע, מיהר לכנסת הסוערת.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 13
אני חוזר וטוען שישנה אפשרות מעשית למצוא הסדר ופתרון כזה עם העם הפלסטיני. בל מי שיש לו שמץ של הבנה בתהליכי הטרור, יודע כי אין תרומה גדולה יותר, עצומה יותר, לחיזוק מערבת־טרור, מאשר ביצוע פיסקי־־דין מוות.
גליון 1634 (25 בדצמבר 1968), עמוד 15
ואילו ממשלת אשכול אינה מסוגלת לעשות את הדבר היחידי למניעת ״שלום כפוי״ כזה: כינון שלום יזום עם העם הפלסטיני, שיתאים לאינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים של ישראל.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 13
אורי אבנרי: סיפוח פירושו שלא יהיה שלום; לא עם המדינות הערביות שמסביבנו, לא עם העם הפלסטיני שבתוך הארץ. ההנמקות של חבר־הכנסת תמיר היום, ובפעמים אחרות, מזכירות לי ספר בשם , 1984 שעליו מתנוססת הסיסמה ״המלחמה היא שלום; העבדות היא חרות; הבערות היא כנגד זה אנו אומרים: אין עתיד ללא ביט• זה בוער: שרות כיבוי ארצי!
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 12
היא מכריזה בעצם קיומה, כי חברון תסופח למדינת ישראל, שעל חברון לא יתכן עוד משא־ומתן עם העם הפלסטיני, או עם העולם הערבי. היא מפריכה קבל עם ועולם את טענת ממשלת־ישראל, שהיא מוכנה לנהל משא־ומתן על הכל, עם הכל, ובכל שעה.
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16
ממשלה פלסטינית חולה וחלשה, המתקיימת לצידה של מדינת ישראל, היא בגנות חופש העם הפלסטיני, בגנות פלסטין. לו הוקמה, היתה משמשת רק כלי־מישחק בידיו של עבד־אל־נאצר.
גליון 1555 (21 ביוני 1967), עמוד 7
רישמית דבקה בעמדתה שנקבעה בשנת : 1961 שלום עם המלך חוסיץ, כנציג העם הפלסטיני. אולם בתוך המפלגה החלה תסיסה לעידכון ד,עמ־דה.
גליון 1142 (19 באוגוסט 1959), עמוד 3
שיפתיע רכים: לחטיבת ״גבעתי״ היה, עד ל־ 15 במאי, יתרון מספרי העם הפלסטיני נוצח במלחמה זו. אולם אין הדבר פוגע בכבודו.
גליון 1178 (20 באפריל 1960), עמוד 7
חסן אל־עיסא בינם את גברי ביתו והכריז :״הכנופיות אינן נלחמות למען העם הפלסטיני, כי אם כדי לשדוד ולבוז למען עצמן.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 64
למרות שאין לי רגליים אני מרגיש את עצמי יותר חזק, כדי להג שים את המטרות שלגו. לכל אחד מבני העם הפלסטיני יש אותה המטרה. יחד נפעל למען הגשמת הזכות שלנו להגדרה עצמית: הקמת מדינה פלסטינית והשכנת שלום אמיתי!
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 37
אפשר היה לנסחה בצורה של ״שלושת הלאווים״ של בגין: לא חלוקת הארץ, לא ריבונות ערבית על כל חלק ממנה, לא הגדרה לאומית עצמית של העם הפלסטיני. בגין עצמו דיבר, כאחד משיאי השנה, בהתלהבות יעד ״מילה עיכרית קטינה אהת: • הסיוט של הוזנו הוא ביקר בה רק פעם אחת בכל שבע שנות פעילותו כמנהיג התנועה הציונית — וגם אז רק כדי להיפגש בה עם הקיסר הגרמני, על פי הצעתו של זה.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 35
שום אמריקאי לא יבין מדוע אסור אף לשמוע את הצד הפלסטיני של הסיכסוך, ומדוע אסור אף לדבר עם פלסטינים, כדי לשכנע אותם להסכים לפיתרון. … בבניין האדם הצלחתי לקבל את מיספר־הטלפון של המישרד. עלה בידי לשוחח גם עם פלסטיני בשם רחמן, שהוא רכז־ההסברד, של אש״ף בניו־יורק.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 30
בתב רמדאווי : אנו מצטערים על כך שמנהיגים ציוניים מבקשים להפיק יתרון תע מולתי זול ממעשי־האלימות נגד היהדות האירופית, ומנסים לנצל את המצב במערכה פאתטית לעשיית הון פוליטי ודיפלומטי נגד העם הפלסטיני. אנו מושיטים ליהודי אירופה, העומדים מול אלימות זו, את דא גתנו ואהדתנו, וזאת משתי סיבות: ראשית, אנו מתנגדים עקרונית לד,פלייה גיזענית ועדתית.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 46
מיכתב זה זיעזע את המדינה בסוף ינואר . 1978 בין השאר נאמר בו :״אנו קוראים לראש־הממשלה לנהוג בדרך הנכונה, לחתום על הסכם־שלום מלא, שבמיסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של כל העמים באיזור, כולל העם הפלסטיני, ותוכר זכותו להגדרה עצמית. אם לא ינהג ראש-הממשלה בדרך זו, יהיו ידיו מגואלות בדמנו, דם הנופלים!
גליון 1842 (20 בדצמבר 1972), עמוד 30
אין אופוזיציה היכולה להתנגד שעניין כלשהו הצורה היחידה שבה הזכויות הלגטימיות יכולות לבוא לידי הגשמתן, בצורה שתבטיח את ביטחוננו, במקום לסכן את ביטחוננו, היא זו: שתקום בשטחים אלה מדינה לאומית של העם הפלסטיני, בשותפות עם ירדן או בלי שותפות עם ירדן, כרצונו.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 30
אולם איך שלא יגדירו זאת דוברי הממשלה, זהו צעד ראשון בכיוון של הכרה דה־פאקטו בקיומו ו־במצ אותו של העם הפלסטיני. הפסקת־האש חזי ה על אותו טכסלס הטיעון הנבון, ההגיוני והמשכנע ביותר שהושמע עד כה נגד נימוקי הסתלקותה של ממשלת־ישראל משיחות יארינג, הושמע השבוע.
