גליון 2662, 7 בספטמבר 1988, עמוד 39
אחריו נאם ראש מישלחת
הוועדה הבודקת את זכויות העם
הפלסטיני. הנאום השלישי היה של
נציג אירגון־השיחרור הפלסטיני
בשנה שעברה הופיע יאסר ערפאת,
יו״ר אש״ף, בעצמו, ועורר התלהבות
בין הישראלים הרבים שנכחו באולם
המליאה.
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 10
פוליטיקאי
ממולח כמו אבו־איאד לא היה
משמיע הצעה כזאת בפומבי, אלמלא
האמין כי הרוב הגדול של העם הפלסטיני
תומך עכשיו בגישה זו.
גם מנהיגי ישראל סברו כך, כנראה,
מכיוון שדברי אבו־איאד גרמו כמעט
לבהלה.
גליון 2622, 2 בדצמבר 1987, עמוד 8
באותו יום נורו היריות הערביות
הראשונות, שפתחו במילחמה.
העם הפלסטיני דחה את החלטת־החלוקה,
והעולם הערבי כולו תמך בו.
גליון 2629, 20 בינואר 1988, עמוד 10
אושר גם מחדש מעמדו של אש״ף
כנציג בלעדי של העם הפלסטיני.
זעזועים בליכוד. על סמר העובדות
האלה הודיע מובארב באחרונה כי
הסכם קמפ״דייוויד מת, מכיוון שישראל
הפרה אותו בשעה שחוקקה את
חוק־ירושלים וסיפחה את הגולן.
גליון 2633, 17 בפברואר 1988, עמוד 11
• (אבנרי ):בקהילות יהודיות רבות
יש פחד גובר והולך, שמא מנוצלים
מאורעות אלה על־ידי פאשיסטים
ואנטי־שמים בארצות רבות נגד היהודים.
מנסים להשתמש בהתקוממות
העם הפלסטיני כדי ליצור שינאה נגד
היהודים, נגד הקהילות היהודיות.
גליון 2628, 13 בינואר 1988, עמוד 6
בדרך זו אנחנו מנסים ליצור ביטחון
בקרב העם הפלסטיני, כדי שאפשר
יהיה אחר־כך להתקדם אל השלב
הבא״.
גליון 2634, 24 בפברואר 1988, עמוד 5
ומעל לכל: היה צורך בנכונות להבין את
העם הפלסטיני.
**הרגע שפרצה ההתקוממות, העידו כל
^/החלטותיו של יצחק רבין על חוסר־הבנה
מונומנטלי, על אי־יכולת מוחלטת לתפוס מה
מתרחש.
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 6
בשפה משלו, חזר גנרי בדיוק נמרץ
על רעיונו הישן של מאיר כהנא: גירוש
העם הפלסטיני כולו מן הארץ שממערב
ליררן.
גליון 2653, 6 ביולי 1988, עמוד 6
באמצע האינתיפאדה,
בלב ירושלים המיזרחית
שבין החומות, עשה את המעשה האחד
המסוגל לאחד את כל פלגי העם הפלסטיני,
לעורר את כל הרגשות הלאו־
ה פי סי ת-
כב/ך
ט ב /ד
,צי ב ל ־ טי ׳
ה מ טו סהלוגי
ט עו ר ע
ע ל -י־ ד־יג ר!
גליון 2654, 13 ביולי 1988, עמוד 3
הד״ר ראובן שניר, איש
האוניברסיטה העברית בירושלים, מבקש
לתקן את ״הדימוי השטני״ שנוצר למשורר
הלאומי של העם הפלסטיני,
• 1על־ידי פירסום רשימת הער-
כה וגם כמה מטובי שיריו.
גליון 2615, 13 באוקטובר 1987, עמוד 6
המילחמה בין ישראל והעולם
הערבי, ובעיקר עם העם הפלסטיני, נמצאת בעיצומה.
השבוע חל יום־השנה(על פי הלוח הכללי) של שני מאורעות
הקשורים זה בזה: ב־ 6באוקטובר 1973 פרצה מילחמת יום־
הכיפורים, שתוצאותיה הפסיכולוגיות איפשרו לטאדאת
לפתוח ביוזמת״השלום, וב״ 6באוקטובר 1981 נרצח סאדאת
בידי קיצונים מוסלמיים, בין השאר בגלל יוזמה זו.
גליון 2697, 10 במאי 1989, עמוד 8
עצם המטרה נובעת מסיבה שאינה קשורה בשום ניסוח: הידברות
עם אש׳׳ף תוביל בהכרח, באורח בלתי־נמנע לחלוטין, להקמת מדינה
יסוד, המגדיר את מהות העם הפלסטיני, את זכותו על הארץ, את יחסיו
עם העולם הערבי, ועוד ועוד.
גליון 2703, 21 ביוני 1989, עמוד 52
.״
בצירוף הטנקים המזנקים מעלה
ודורסים מטה ...והשמים השחורים הזרועים
במטוסים מבשרי אסון ...כאן כבר חטאו עורכי
התכנית לאמת. הם שכחו שבמילחמה הזאת
איבד העם הפלסטיני את ביתו ומולדתו.
רק 50 אלף פלסטינים נשארו בגבולות
המדינה.
גליון 2710, 9 באוגוסט 1989, עמוד 15
אין זו המילחמה על ארץ־ישראל/פלס־טין,
המתנהלת בינינו ובץ העם הפלסטיני,
בהנהגת אש׳׳ף.
זו ת המילחמה על לבנון.
גליון 2700, 31 במאי 1989, עמוד 3
אנ טי־ פ אד ה
המתנחלים הם הנשק הסודי של האיני
העם הפלסטיני, להפיכתו לציבור לוחם
ולאיחוד שורותיו.
גליון 2700, 31 במאי 1989, עמוד 5
המטרה העיקרית של האינתיפאדה היא לגבש את העם
הפלסטיני, להפכו לציבור לוחם כאיש אחד, לאחד את
שורותיו חרף חילוקי־הריעות הפנימיים.
גליון 2715, 13 בספטמבר 1989, עמוד 13
אין
לנו עניין בחוזה־שלום אשר המוני העם הפלסטיני לא יקבלו
אותו כהסדר סופי.״)
כאשר התגלתה התארגנות של אנשי אבו־נידאל בקרב
הקצונה הנמוכה, פעל השב״ב הפלסטיני במרץ ובנחישות.
גליון 2720, 17 באוקטובר 1989, עמוד 15
בדצמבר 1987 הסתבר גם לאחרון הפלסטינים כי העולם
הערבי נטש את העם הפלסטיני, ששתי המעצמות הגדולות
מתעלמות ממנו, שקצרה ירו של אש״ף מלהושיע.
גליון 2717, 27 בספטמבר 1989, עמוד 24
למרות זאת, לא זה בלבד שלא איבד את
24י
אמונתו בשלום, אלא התחזק בדעתו שרק שלום עם העם
הפלסטיני ימנע הישנות אסונות מסוג זה. מעל מיטת־חוליו
היפנה קריאה לציבור, שבה קרא לפעול למען השלום וההידברות.
גליון 2728, 13 בדצמבר 1989, עמוד 6
אין שום הבדל בין המניעים הדוחפים
עמים כה רבים לחתור אל החרות והעצמאות
ובין מניעי העם הפלסטיני המתקומם. אלה
הם אותם המניעים בדיוק — השאיפה
הטיבעית לעצמאות ולחרות.
גליון 2728, 13 בדצמבר 1989, עמוד 15
לא
מיסגרת לאומית ממלכתית.
אין לנו מילחמה בעם הפלסטיני, חלילה. יש לנו
רק מילחמה באש״ף־תוניס, אותה חבורה רחוקה,
מושחתת, שאין לה שום קשר לאינתיפאדה, למאורעות
בשטח, לבעייה האמיתית.
^ סיפור כולו מזכיר נוסחת־פלאים קודמת, ששלטה במי
\ 1קומותינו במשך שנים רבות: האופציה הירדנית.
… ין פירוש הדבר שלא יתכן מתח מסויים בין הלוחמים
בקסבה, המחרפים את נפשם יום־יום בעימות עם חיילי
צה״ל, ובין ההנהגה הרחוקה.
אין עם פלסטיני נפרד. כך שיננו. יש עם ירדגי״פלסטיני.
גליון 1711, 17 ביוני 1970, עמוד 18
כאשר יטלו על עצמם את האחריות של
הנהגת מדינה ריבונית, המוכרת על־ידי ה־או״ם
ועל־ידי משפחת העמים — לא יוכלו
עוד הפלסטינים להמשיך במלחמת הטרור
נגד ישראל — באם ימשיכו להפעיל את
צבאם, או את אירגוני החבלה — הם יהיו
צפויים לגינוי ולסנקציות בינלאומיות —
תגובה ממנה הם משוחררים עתה.
כאשר יושג, בדרך זו, ההסדר עם הפלסטינים,
תוכשר ממילא הדרך לשלום עם שאר
מדינות ערב.
גליון 1441, 20 באפריל 1965, עמוד 11
כי סין הקומוניסטית, הסביר
אל־שוקיירי בתום ביקור של 15 יום שם,
היא עתה בת־בריתו של העם הפלסטיני.
״היא הבטיחה את מלוא העזרה המדינית
והצבאית לשיחרור פלסטין.״
שוקיירי(בחליפה לכנה) ואל־מדני (מעיל ארור) כפקין
טיפוס מאוס וטיפוס כמו מאו
פגישה בבאנדונג
ן* עניין התחיל ב־ ,1955 כאשר השתתף
( ן אל־שוקיירי בוועידת באנדונג.
גליון 1457, 11 באוגוסט 1965, עמוד 18
ביום בו פגש בן־שיחי את
בומדיאן בפעם השניה, פירסמו עתוני אל-
ג׳יר את הנוסח הקצר והיבש של הצהרת
בומדיאן, כי העם האלג׳ירי תומך במאבקו
של העם הפלסטיני. אבל בשיחה הפרטית
הצהיר בומדיאן :״לא איכפת לי ישראל!