חיפוש: "העם הפלסטיני"
נמצאו 1,876 תוצאות (מציג 101 עד 125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1690 (21 בינואר 1970), עמוד 18

״ כך פתח השבוע ד״ר חמדי תאג׳י אל־פארוקי מכתב גלוי לבני העם הפלסטיני. הרופא מרמאללה, שכבר סיכן את עצמו בעבר כאשר תבע לנתק את פלסטין משלטון ירדן, החליט שהמצב הוא עד כדי כך חמור, שאין הוא יכול לשתוק. ״ישראל טוענת, מאז תום המלחמה, שאינה יכולה להכיר בעם הפלסטיני כצד ל־סיכסוך ולשיחות שלום. היא טוענת שאין ליכוד פלסטיני, שאין ייצוג מוכר לעם הפלסטיני. … הכרזותיהם החוזרות ונישנות של מנהיגים ישראליים על סיפוחים החלישו את קרנם של המתונים בין מנהיגי העם הפלסטיני. חלק מהם התייאש, אחר מעדיף לבלום את הפה.״ אץ תקווה ;:גולדה.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 15

״ התוצאות היו אז כלהלן: ״נציג העם הפלסטיני״ — 0.03 0.23 ״מלן הגדה המערבית״ — 18.83 ״סוכן אימפריאליסטי — 21.33 ״בובה ציונית״ — 30.53 ״נבל״ - 29,23 קללה ערבית — בסקר מקביל שנערך השבוע, השתנו התוצאות באופן משמעותי. הן היו כלהלן: 0.03 ״נציג העם הפלסטיני״ — 0.33 ״מלן הגדה המערבית״ — 21.23 ״סוכן אימפריאליסטי״ — 34.83 ״בובה ציונית״ — 29.23 ״נבל״ - 14.53 קללה ערבית — משום כך קשה להבין את האופטימיות השוררת בלישכת ראש־הממשלה. … ״אולם,״ אמר ראש-הממשלה, מכלי להרים את קולו,, ,מניין לנו שבוועידה עצמה יכריז שהוא מיי צג את העם הפלסטיני?״ ראש צווודהחשיבה חייו בהנאה.
גליון 2016 (20 באפריל 1976), עמוד 20

להתחיל לשאת־ולתת, עם כל הערבים. גם עם הפלסטינים. הם ישנם. מה הטעם להתעלם מהם? … למשל: שעל השולחן הנדון יהיה כתוב ״העם הפלסטיני״ .לא ״אש״ף״ .לא ״פלסטין״ ,הגדרה לא-מחייכת מבחינה דיפלומטית: העם הפלסטיני … אם ייקבע שיהיו אלה אנשי אש״ף (והרי כימעט מובן מאליו) ,עדיין אין זה מחייב הכרה ישראלית באש״ף. ישראל תכיר רק בעיקרון שיש עם פלסטיני, ושנציגותו תשתתף במשא־ומתן. חוץ מזה: אם תשב נציגות של העם הפלסטיני מיד שולחן המשא־ומתן עם ישראל, פירוש הדבר הכרה כישראל.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 30

עלולה להת פרש כתמיכה בהסכמים אלה, שכל העם הפלסטיני מתנגד להם בחריפות. • סיכה סמוייה נ הקומוניסטים ב גדה והישראלים הפעילו את כל דרכי- הלחץ כדי למנוע את נסיעת ראשי- הערים. … אך מכין כולם כדטו שניים, שהיו כוכבי הוועידה, הקולות האותנטיים שד העם הפלסטיני: הי שאם שראכי ורמונדה טוויד. … על בך שהוא מייצג למעשה את אש״ח, רמז שראכי כאומרו :״שום פלסטיני אינו יכול לדבר כשם העם הפלסטיני בלי הרשאה מפו רשת מטעם אש ״ך.״ כל זה חשוב הרבה יותר מאשר העובדה שהזכיר לטובה בנאומו שלושה ישראלים בלתי־פופולריים: פליציה לנגר, ישראל לבוא) אל לה להתפרש כשלילת המטרות של הכנס.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 72

זאת ועוד: מכיוון שרק״ח היא, מבחי נת הרכבה, מיפלגה ערבית, שכמעט כל חבריה הם בני העם הפלסטיני, הרי שדו- שיח בין אש״ף ורק״ח אינו דו־שיח כלל, אלא חד-שיח. … לשון אחרת, השותפים לדו־שיח צריכים להיות כל הכוחות, החוגים והאישים ה דוגלים בעקרונות הבאים: ( )1ההכרה כזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וככלל זה זכותו למדינה משלו לצד ישראל. ( )2שיכת ישראל לגבולותיה שמלפני מילחמת יוני ,1967 וזכותה להתקיים כגכולות אלה כשלום וככיטחון. ( )3הכרה הדדית כין מדינת- ישראל וכין אש״ף, כנציג הכיל־עדי של העם הפלסטיני. ( )4זכות הפליטים לשיכה או לפיצויים. ( )5התנגדות פעילה לפעולות דיכוי, נישול והתנחלות כשטחים הככושים. … הוא יכול להקים מחסום לפני הסכנות הנוראות, המאיימות כיום על ה שלום, על העם הפלסטיני ועל עתיד ישראל כמדינה דמוקרטית.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 16

כלומר: הזכות של העם לקבוע באיזו מדינה ובאיזה מישטר הוא רוצה לחיות, ומי מייצג אותו. כשמדברים על הגררה עצמית של העם הפלסטיני, הריעה של יררן כלל אינה רלוונטית. … היא גם קובעת כי אש״ף לבדו מייצג את העם הפלסטיני. קטנוני וקפדן. על־פי הניתוחים, כהנא לא מושפע מרגשות. … לדיברי רבין: עצם הדרישה(של רמון וחבריו) להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית היא סיוע ל״טרור האש״פי״ וגורמת לשפיכת דם יהודי.
גליון 1830 (27 בספטמבר 1972), עמוד 9

עמדותיהן המדיניות של ממשלת־ישראל מחד, והאירגונים הצבאיים הפלסטינים מאידך, מתקזזת אלה באלה. ממשלת־ישראל, השוללת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, וה־אירגונים הפלסטיניים השוללים את זכותו של העם היהודי לעצמאות מדינית ולאומית בארץ־ישראל — אלד, ואלה מנציחים את המלחמה, את סיבותיה, מרחיקים את השלום ומערערים את הבסיס מתחת לקיומה המוסרי הלאומי של מדינודישדאל, כשם שהם מערערים ומרחיקים את סיכוייו של העם הפלסטיני למדינה ובית לאומי משלו. … שמאמין בעתיד טוב יותר של המיזרח התיכון, בו שוכנות מדינות האיזור בשלום, זו בצד זו, מי שיודע כי שלום כזה לא יבוא עד שלא יוחזרו ומבטחו זכויותיו הצודקות של העם הפלסטיני, כשם שהובטחו זכויותיו של העם היהודי עם הקמתה של מדינת-ישראל — אלה לא יוכלו לענות אמן אחרי הרפתקאותיה של ממשלת־ישראל, הנערכות בכל פעם בצילה של קוניונקטורה מדינית זו (הבחירות לנשיאות בארצות־הברית) או אחרת (מעשי הטירוף של קבוצת ספטמבר השחור במינכן).
גליון 2026 (30 ביוני 1976), עמוד 9

העצמים העיקריים נראים בתצלומים — הם לא בממדיהם הנכונים, בלא הקצוות החדים, בלא תחושת הפרספקטיבה הנכונה. ההיסטוריה של ב. מיכאל מראה שהעם הפלסטיני היה אובייקט חסר״רצון למאורעות של אז. … לדעתי, לא זה בילבד שאינה נכונה, אלא אין היא משרתת את העם הפלסטיני. כל מי שחי אז, ושהיה לו מגע כלשהו עם בני העם הפלסטיני, יודע כי הוא התנגד אז, ברובו המכריע, בכל שדרותיו, לחלוקת הארץ. … אך כיום, כאשר כל הארץ נמצאת בשליטתנו, הפכו מטורפים אלה גיבורים לאומיים, והעם נוהר אחריהם — בדיוק כפי שנהרו הפלסטינים אחרי מנהיגיהם ב.1948- האם המנהיגים ההם ייצגו או לא ייצגו את העם הפלסטיני בכללותו? הם לא נבחרו בבחירות כלליות וחופשיות.
גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 9

כאשר ישראל מדברת על שלום, היא מתכוונת לכניעת כן הייתי תובע כמה מאיוורי עמק הירדן והגליל — כי מדינה אינה יכולה להתקיים בשטח כה מוגבל. מעבר לאילת ו 7רצועת העם הפלסטיני והעם הערבי. שלום לא ניתן לקבל על־ידי כניעה, אלא על־ידי הבנה. … ו) לאלה הרואים הגזמה בדרישות, ותביעותי — פרק א׳ לב) ההכרה בזכות העם הפלסטיני בלי לפתור את בעייתו עיל — שעל ישראל לתת, או תרשו לי לומר, תחזיר לעם הפלסטיני שטחים מישראל בעמק־הירדן, בגליל ובמשולש למשל, העיקרית, אינה מקדמת כלל את המצב.
גליון 1734 (25 בנובמבר 1970), עמוד 3

:בעד הפגישה עם חוסיין בכתבה שלכם ״מיסתורין בערבה״ (העולם הזה )1732 כתבתם כי המגע בין חוסיין לאלון (באם היה) ,אינו הכרחי היות וישראל צריכה לשאוף למגע עם העם הפלסטיני. נכון הדבר שישראל צריכה לשאוף למגע עם הפלסטינים. … חבל רק שפגישה זו הוותה ס־וע בעקיפין לרצח העם הפלסטיני במלחמת האזרחים בירדן׳ אך אין זה מונע, והדבר אף הכרחי שבמסגרת הגישושים למען פתרון באיזור ישתתף אף חוסיין.
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 31

ביהודים ובבריטים, חיסל תוך כדי כך גם את כל השיכבה המנהיגה הערבית המתונה. אולם העם הפלסטיני המדולדל לא היה מסוגל לעמוד במאבק הממושך. מול האיר־גון היהודי המעולה והכוח הצבאי הבריטי, התמוטט ״המרד הערבי״ ,העם הפלסטיני נחל מסלה שממנה לא החלים עד היום. … הוא מינה את עצמו להיס טוריון העליון שד העם הפלסטיני, לעד־המלך של אסונו. עד חלקם במהומות 1920 דנו הבריטים את עארף ואת חוסייני למוות *.שניהם ברחו.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 29

החשש של בגין מפני הכרה בזכות ההג דרה העצמית של הפלסטינים נובע מאפשרות של הכרה באש״ף בדלת האחורית. שכן כיום רואה רובו של העם הפלסטיני באש״ף את מייצגו הבילבדי. כדי להפיג חשש זה יעצו האמריקאים לבגין להכיר בזכות ההגדרה העצמית בהצ הרת הכוונות שלו בלבד, להשאיר את מימוש זכות זו לעוד חמש או עשר שנים — מועד בו עשוי אש״ף לשנות את תדמיתו. … הנוסחה של בגין, על פיה הוא מציע מימשל עצמי לפלסטינים התגלתה כתחליף ערמומי שנועד לחפות על סירוב עיקש להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית. תוקפיו של בגין ממחנה הימין הקיצוני ומשורות מיפלגת העבודה, שטענו כי הוא מכשיר את הקרקע להקמת מדינה פלס טינית בעתיד, התבדו. … אם לא תהיינה תוצאות ליוזמת השלום בה נקט הנשיא סאדאת — והן יכולות להתרחש רק בהכרה ישראלית מלאה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני — תפסח אולי ההיסטוריה על בגין וכנראה גם על אל־סאדאת
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 54

הם נפרדו מירון לונדון לפני כ שנתיים, נפרדו מיעקוב (״יענקלד,״) אג מון וממני פאר לפני כשנה, והפעם נפרדו שוב מלונדון. העם הפלסטיני קיים ואש״ף הוא מייצגו! ההפגנה תעדן־ כיום שני 12 כנוכמכר, כשעה 16.00 אחה״צ כירושלים, שדרות כן צבי מול משרד החוץ הסוו! נגד מדיניות סתימת חפה של ראופן ירון למומי לפיד הללו הביאו להסתלקותו אנו, אזדחים ישראלים בעלי השקפות חברתיות ופוליטיות שונות, קוראים לן לבוא איתנו להפגין שיש ציבור בישראל המשוכנע כי האפשרות היחידה לשלום ולבטחון של ממש מחייבת הכרה בארגון לשיחרור פלסטין הוא אש״ף, כמייצגו של העם הפלסטיני. יש לפתוח במשא ומתן לשלום ללא תנאים מוקדמים בין ישראל ואש׳׳ף. … למען השלום ועתידם של שני העמים — יש לכבד את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ולהקמת מדינתו לצידה של מדינת ישראל.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 32

מנחם בגין חתם על דברים שקודם לכן לא העז להעלות על דל שפתיו: • ״מצריים, ישראל, ירדן ונציגי העם הפלסטיני ישתתפו במו״מ על פתרון הבעייה הפלסטינית על כל היבטיה • ״נציגויות מצריים וירדן עשויות לכלול פלסטינים מן הגדה המערבית ועזה, או פלסטיניםאחרים כפי ש יוסכם עליהם באופן הדדי.״ • ״הפתרון שינבע מן המשא־ומתן חייב להכיר גם בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ובדרישותיו הצודקות בעקיפין היתר, זו הכרה בישות פלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 35

סיפור קטן, המסמל את סיפורו הגדול של כל העם הפלסטיני. תושבי דהיישה הם פליטים מ־40 כפרים, שהיו קיימים באיזור הסמוך לבית־שמש ולהרטוב. … הוא מכיר היטב את ההיסטוריה של העם הפלסטיני. במשך כל זמן השיחה מתרוצצים מחוץ למועדון זאטוטים. … דהיישה היא אחד המקומות הפעילים בגדה. בכל תאריך היסטורי בתולדות העם הפלסטיני היו שם הפגנות. התושבים פטריוטים מאוד למקום, והם טוענים — כי גם אילו היתה להם אפשרות, לא היו עוזבים את המחנה.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 11

עליו!״ שלא תכיר בשום פנים כקיום העם הפלסטיני״. ״אבל כל מה שאמרתם זה עניינים של מה־בכך. … ״בל זה יכול להיגמר בן לילה, אם תציע הממשלה הציונית להכיר בזכויות העם הפלסטיני. דעת הקהל תתחיל שוב לחבב את ישראל. … ״יש בישראל כל מיני טיפוסים מסוכנים, הדורשים מן הממשלה הציונית להכיר בקיום העם הפלסטיני ולהציע לעזור לו בהקמת מדינה פלסטינית חופשית.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 32

העובר הזה יצמח ויגדל מעצמו, וכעבור זמן ייצא לאוויר העולם כתינוק בריא, בצורת שלום חי בין ישראל ׳והעולם הערבי כולו: ,ובכללו העם הפלסטיני. אולם עד לאותה שעה מאושרת יכולים לקרות הרכה דכרים. … הוא חשף את עצמו לרווחה לטענה כי אכן הפקיר את העם הפלסטיני. הבטחתו שאחרי חתימת החוזה יילחם כארי למען הקמתה של אוטונומיה, שתביא למדינה פלסטינית, אינה מתקבלת על־ידי העולם הערבי. … אולם ברור לנו לחלוטין, כי שלום זה לא יחזיק מעמד, אם לא יוכיל אל שלום ישראלי-פלסטיני, ואם לא יפתור את הכעייה כצורה שתתקבל על דעת העם הפלסטיני. כמילים אחרות: השלום המצרי טוב דק אם — וכמידה — שיוביל להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום עימה.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 48

כן, סעיד טוען שהיתה פעם ארץ שנקראה פלסטין, ארץ ערנית שאינה קיימת עוד, ואשר הייתה קיימת עד שנת .1948 ואם אין היום ארץ הנקראת פלסטין, זה לא משום שאין עם פלסטיני. אבל הדגש הוא על הארץ ועל ההיסטוריה שלה, ולא רק על האנשים והעם. … לדעת סעיד, סביר מאד להניח שבמקביל להתנגדות הפלסטינית תימשך גם ההתנגדות ההפוכה מצד הציונות וישראל: הסירוב לקבל את קיומו של עם פלסטיני, שאינו רק מיטרד, אלא אוכלוסיה הקשורה לארצה בקשר בל-יינתק. … ניצחון הציונות שינה את ההיסטוריה של העם הפלסטיני, ולכן הציונות חשובה לעם חזה לא פחות מאשר היא חשובה לעם היהודי.
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 22

ו״בניס מיסצוע״ם ך־* משל, כאחת הטיוטות היה כתוב /שישראל והריאקציה הערבית שואפות ״לחסל את העם הפלסטיני״ .התקוממנו רננות את הזיזן ^ יך הומצאה העלילה המיפלצתית כאילו החליטה הוועידה לחקור פשעים של ישראל בשטחים, למשל, וכל מיני דברים נוראים אחרים? … נגד ניסוח מטעה זה, ודרשנו לדבר רק על שלילת ״הקיום הלאומי ״ של העם הפלסטיני. באותה טיוטה דובר על הצורר ״לכפות פיתרון מדיני״ .מחקנו זאת וקבענו :״ להשיג פיתרון מדיני.״ תבענו, והשגנו, הכללת המילה ״ביטחון״ בין זכויות כל המדינות. … או: במקום שמדובר על הריסת הקיום ״הלאומי״ של הפלסטינים, הוציאה יד נעל מת את המילה ״לאומי״ ,כאילו דובר על רצח פיסי של העם הפלסטיני. כל האמכורים של החלטת ,242 שלום יציב ובר־קיימא, מדינת ישראל ומישלחת ישראל, ההכרה בזכות המדינה לקיום ולביטחון — פשוט הושמטו על־ידי הזיי פנים.
גליון 1726 (30 בספטמבר 1970), עמוד 14

יוזמת המעצמות ותובנית-רוג׳רם לא כללו גורם מרכזי אחד: העם הפלסטיני. עם זה לא נזכר כלל בהחלטת מועצת הביטחון מס׳ ,242 מנובמבר , 1967 אשר שימשה בסים לכל יוזמות המעצמות. ממילא לא כללו התוכניות השונות שום פתרון ממשי לבעייד, הפלסטינית, שום הצעה סבירה לעם הפלסטיני, המבקש לחזור לבמת ההיסטוריה בשמו, תחת דגלו, במדינתו. … אילו הוכרז על פיתרון כזה, בתמיכת ישראל, ניתן היה, קרוב לוודאי, לעקר את סכנת הפידאיון, ואולי להשפיע על חלק מהם לחדול ממאבקם, כפי שניסה עבד־אל־נאצר בשיחותיו עם יאסר עראפאת. רוב העם הפלסטיני, הגר בתחום שליטת ישראל, תמך ממילא בנשיא מצריים וברעיון הסדר־השלום.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 6

אולם, אדוני היושב־ראש, הסכנה הטמונה בתהליך הסיפוח של הגדה לעתידו — ולעצם קיומו — של העם הפלסטיני מדהימה ומחרידה עוד יותר. מעולם לא היה עם למוד־סבל זה נתון לסכנות חמורות יותר: האיום על בסיסו הלאומי הזמני בדרום־לבנון: סכת השיעבוד, ההפקעה והגירוש מהשטחים הכבושים, מזימת שחיקתו ופירורו מבפנים באמצעות קוויזלינגים, בוגדים וסוכנים. … טענת כי ההסכמה להגשמת זכויותיו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה משלו מהווה ״התנגדות לתיאוריה ול פרקטיקה של הציונות״ ,ושעל כן גם אנחנו כשרים לדו־שיח. … הסכנה לסיכויי השלום, הסכנה לעודדה של מדינת־ישראל והסכנה המיידית לקיומו של העם הפלסטיני — בל הסכנות האלה זועקות להחלטות נועזות, ליוזמות אמיצות ודרמא־תיות.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 5

אך הילדים האלה הם רק חוד־החנית של האוייב. ״האוייב״ הוא העם הפלסטיני. מאחורי הילדים האלה עומד בל הציבור הפלסטיני בשטחים הכבושים. ומאחורי הציבור הזה עומדים שאר חלקי העם הפלסטיני. חשוב להבין מציאות זו ולהגדירה במדוייק, כדי לתפוס שרוב ההצהרות של הפוליטיקאים והפרשנים הן בגדר קישקוש. … שתי ההגדרות נכונות, ושתי ההגדרות כוזבות, שתיהן בלתי-רלוונטיות. האוייב במילחמה זו הוא העם הפלסטיני כולו. כאשר ההמונים בשטחים הכבושים מתקוממים באופן ספונטאני — כפי שאכן קרה — הרי זה מחזק באופן אוטומאטי את הנהגתו של אש״ף שחתר לכך כל השנים.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 25

במשך השנים הארוכות שבהן התנהל הדיאלוג, על כל המכאובים והקורבנות שנילוו לו, צמח בישראל מחנה־שלום, הדוגל בנסיגה מלאה מן השטחים שנכבשו ב־ ,1967 בהכרה באש״ף כבנציגו הלגיטימי היחידי של העם הפלסטיני ובזכות העם הפלסטיני לכונן מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה בירושלים, נוסף על זכות־השיבה. … שר־ההסכרה הסורי, מר אחמד אים־ כנדר אחמד, הציג לאחרונה תובנית-שלום, המבוססת על נסיגת ישראל מכל האדמות הכבושות מאז ,1967 הבטחת זכויות העם הפלסטיני, וסיום מצכהלוחמה כין הערכים לישראל. … הפסקתי מצידי מיד את הדו-שיח, בהיותי מחוייב להח לטות המועצה הלאומית הפלסטינית, שהיא הרשות המחוקקת העליונה של העם הפלסטיני. אותו חלק של הדיאלוג שניהלתי אנוכי לא היה בבחינת צעד אישי או עמדה הנובעת מטמפרמנט.
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 5

העולם הערבי כולו נתפס לייאוש. העם הפלסטיני בגדה, ברצועה ובפזורה, שהאמץ כמה ימים לפני כן שהגיעה שעת-הגאולה, היה שרוי בהלם גמור. … היא שינתה לחלוטין את יחסי־הכוחות בשטח, את מעמדה של ישראל בעולם, את מעמדו של אש״ף — ואת התודעה של העם הפלסטיני. האם עם־ישראל השתנה מן הקצה אל הקצה תוך חודש אחד? … זהו שקר מפוברק, שאנשי ארץ־ישראל השלמה דבקים בו כדי לתרץ את המשן* האיוולת. לפי כל הסימנים, העם הפלסטיני, בהנהגת ערפאת, עדיין מוכן לשלום.
