חיפוש: "דן בן אמוץ"
נמצאו 883 תוצאות (מציג 851 עד 875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 26
והיתה — אל נשכח — ברכתם המשותפת של דן בן־אמוץ ועמוס קינן שכרכו את התפייסותם שלהם בצורך לפיוס בין- לאומי וזכו להבלטה נאה.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 27
מה פלא שבתו היחידה של המפענח הפרוש שלנו, נטע שמה בישראל, אותה מושתלת שנייה שברומאן, תולה על קיר חדרה את תמונתו של המשורר האהוב עליה — יעקב שטיינברג ...לא פחות ולא יותר! איך אמר דן בן־אמוץ: עלא עיני״״ וכך הפך מה שבשימוש חסכוני וזהיר יותר עשוי היה להיות סמל פיוטי חבוט ונדוש — לפטיש שבו מכה בנו הסופר, שוב ושוב, אחת לכמה עמודים, משל היינו פעמונו של אורלוגין, או מטומטמים גמורים.
גליון 1198 (7 בספטמבר 1960), עמוד 22
את החכמות של אפרים קישון ושונאת (וכאן התכוננו להפתעה) את דן בן־אמוץ עם הבדיחות שלו בשלושה ב־ .אני חושבת שהוא גס־רוח.
גליון 1789 (15 בדצמבר 1971), עמוד 19
.״ דיין מתחמק מלהתייחס לטענה שהועלתה בהקדמה לשאילתה, בה נאמר כי ברשימתו של דן בן־אמוץ נטען כי תפקידו של יוסף יפת הנ״ל הוא להודיע לשר הביטחון על עתיקות המתגלות ברצועת עזה ובסיני.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 26
ומה בדבר ותיקים, כגון צמד היריבים־האויבים עמוס קינן — דן בן־אמוץ. רק לאחרונה, אחרי כתיבה של כ־ 40 שנות מידבר, זכה הראשון סוף־סוף במסה האינטליגנטית הראשונה שנכתבה עליו בישראל.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 26
ואכן, אם לא היה גם נבון וגם שנון, איך היה עולה בדעתו ללסטם כך את העברית של סבא דן בן־אמוץ, ואפילו להוסיף ל״פרוייקט״ שלו ״מילון סלנג״ ברוחו האבהית או הסבאית של הנ״ל.
גליון 1111 (14 בינואר 1959), עמוד 12
מ אחורי ה קל עי ם וי ס קי לשחקנים נעמי שמר, מחברת הפזמונים, שיגרה לעתונות מכתב נרגז בו היא מוחה על השבחים שחולקו לדן בן־אמוץ על הקטע אד גוליבאן בארץ הננסים, שהוצג בתכניתה החדשה של להקת הנח״ל.
גליון 1106 (10 בדצמבר 1958), עמוד 17
פשוט מאד, סבור ספן הסירה אמנון אהי-נעמי — היינו עכשיו חברים בליגה הערבית. ודן בן־אמוץ מסביר שאילו היתד, לאנשים יד שלישית אפשר היה להגיד :״אחת ידו עושה במלאכה, השנייה אוחזת בשלח, והשלישית מנגבת את הזיעה.״ וליתר בהירות, מעיר בן־אמוץ, היתד, כל נערה המכבדת את עצמה יכולה לומר — ״תוריד את הידיים, גם את השלישית.״ גבריאל צפרוני סבור כי האושר לו מייחל רוסי הוא ״למות במיסה שלו ולא בסיביר״ ולדעת שלום רוזנפלד אומר, לפרידה, התליין לקרבנו :״חביבי, נגמרה הקריירה שלך כבלתי תלוי*.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 41
בינתיים אני ממשיך לראות את סיפקה לדן בן־אמוץ את ההשראה לעיצוב פיסולי זה. קרבי הבובה גדושים בקבוקי בושם ואילו היד היוצאת מתוך חזה, אינה שייכת לפסל, צורפה לצורך הצילום.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 28
בפסק־דינו הזכיר השופט את המדען הסקוטי יורד מן המטוס: גורבצ׳וב, בפאפאחה (כובע פרווה רוסי) שית מצד שמאל, במרחק עשרה צעדים מן העץ, — ובמי נתקלת עיני, ועוד בעמוד הראשון של מוסף הביזנס, אם לא בדן בן־אמוץ. מה העניין? העניין הוא בזה שידידנו דן עמד לו כחום היום במירפסת הקומה השניה(כך כתוב כאן) של ביתו אלכסנדר פלמינג, ממציא הפניצילין .
גליון 2592 (6 במאי 1987), עמוד 4
היו שם אנשי־ימין, כמו אורי דן ודוש, ואנשי־שמאל. כמו אמנון זיכרוני ודן בן־אמוץ. היו שם קשישים שבאו אלינו יישר ממילחמת־ד,עצמאות, וצעירים שסיימו זה עתה את שרותם בצה״ל.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 26
ההצעה הועלתה, כזכור, בעיקבות מה שקרה לדן בן־אמוץ שניאות להצטרף לאגודה ונשלח להביא ״ממליצים מה עוד?
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 2
משקל הפזכים נכון עשיתם שציינתם ליד שמו תיה ם של דן בן־אמוץ וחיים חפר (העולם הזה ) 956 משקלם.
גליון 809 (23 באפריל 1953), עמוד 2
ש תקדישו לבעיה כתבה רצינית בתנאי) שנם ל צנזורה תנתן רשות הדיבור 7 אברהם רישסן, תל־אביב העולם הזה מקבל את הצעתו של הקורא רישפן, ישמח לתת למועצה לבקורת סרטים ומחזות אפשרות להסביר את עמדתה, שחצנות מול שחצנות אני שתפלא על כל הקוראים (העולם הזה ) 806 שלא הבינו את שידת ההומור שבמאשרו של דן בן אמוץ (העולם הזח 806 זה היה שוויץ צברי (אף על פי שדן.
גליון 2639 (30 במרץ 1988), עמוד 27
והרי רק השנה נפלה אצלכם שם בארזים הצעה נאה להזמין סופרי ״אמת״ כחנוך לוין, דן בן־אמוץ, נסים אלוני, עמוס עוז, דליה רביקוביץ, ישראל הר ועוד כמה וכמה מן ה״אמיתיים״ להצטרף לאגודתכם בלי ״ניירת״ ובלא חרפת ״ממליצים״ ומליצי־יו־שר — סופרי אמת, הן תסכים עמי, אינם זקוקים לכאלה ולכשמכמותם, שהרי סיפריהם מדברים בעדם.
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 19
גשמע ( )1011/1166 קיבל כנראה את ההשראה שלו מדן בן־אמוץ. אני בטוחה שדן עצמו לא ראה מראש איזו הצלחה גברים.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 17
״מתנגדים חריפים לעישון חשיש וטבק ואוהדים נלהבים לדן בן־אמוץ וריקה זראי — אוח יא רוזה! ״כעת הדרישות: אנו מחפשים בנרות צמד נערות חמד בגיל עד 19 ומאיזור תל־אביב אשר: א) עדיין לא חרשו את האף בעננים: ב) בעלות קומון סנס — כל מי שתחפש זאת במילון, ברור שאין לה?
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 36
אני מאוד התרגשתי כשזה קרה וכשה- עניקו לי צל״ש ועיטור. וכשדן בן־אמוץ כתב עליי בספר שלו או, איזו מירחמוז נחמדה, הייתי מאוד גאה
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 19
מירחמת איתנים אני מכיר את עמוס קינן ודן בן־אמוץ זה הרבה שנים. כאשר החלה מילחמת־האיתנים ביניהם, הייתי בטוח במשך זמן רב שזהו סיכסוך מפוברק, טכסיס היתולי, גימיק כדי לעורר עניין אצל הקוראים.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 26
ואז שני מחזאים צעירים, זה־מקרוב באו, ״שוכחים״ פתאום להזמין את עמיתם הוותיק עמוס קינן ואת יורם קניוק ואת נתן זך ואת נסים קלדרון לערב״המחאה שלהם שלהם שלהם שלהם וחיים חפר ידידי פוער פה על יוסי הראל שחטא במעשה אבירי במיוחד, ואורי אבנרי משיב לחפר בציטוט פרשיות רלבאנטיות ביותר מימי מילחמת־השיחרור, וחפר מאיים לתבוע את אבנרי לדין, ודן בן־אמוץ נזכר פתאום לתקוף את כל חותמי העצומות, בהם כל קוראיו וידידיו ושותפיו-לדיעה, וכעבור שבוע הוא ניחם בו ומתחרט מעט, בהבינו כי איוולת היא למנוע מן החלשים גם את זכותם המעטה הזאת
גליון 1128 (12 במאי 1959), עמוד 17
הם לא ידעו איך •להפטר מזה אחרי שנבחר היין, ניהלו תדי קולק ודן בן־אמוץ משא־ומתן עם מנהלי היקב על סוג היין שישלח לטועמים כתמורה עבור השתתפותם בטקס.
גליון 1157 (24 בנובמבר 1959), עמוד 13
טופול הציע לקהל לספר את הסיפור שיוצג על הבמה. אחד הצופים ביציע שהבחין בדן בן־אמוץ שישב באולם, צעק: ״שדן יספר את הסיפור.״ הפסיק אותו שמעון ישראלי :״יש לו סיפור, אבל סיפור גס יותר רציני היה במאי בצל־ירוק אורי זוהר, שהשתתף השבוע במשחק כדורגל של קבוצת נסית נגד קבוצת צופים.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 11
רוצים הוכחות? בבקשה, המיכתב לר שותכם לדן בן־אמוץ שלום רב, הגיע אלי בלונדון מאמר התקפת עליך של אותו בור, המתפאר בידענות של פרוטה, משה שמיר (״מעריב״ ,)14.1.72 והרינו מובן לעזור לך במלאפה של ניפוץ בורות מרושעת.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 26
ומובן שלא הזכרתי את אלה שממילא אין להם סיכוי משום שעוד לא הכירו בהם כב״קטיגוריה״: עמוס קינן ודן בן־אמוץ ואפרים קישון. אחרי הכל, מי הם ומה עמלם לעומת זה של טל ברודי שכבר זכה בפרס ישראל על ״תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בכללה בתרבות הגוף״.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 18
מי גרם לכר שהפרס הממלכתי יוענק לפקידי מוסיאונים ולבדרנים — והגב׳ דמארי מייצגת בעיני רבים מאיתנו בידור במיטבו — אבל לא ליוצריה של סיפרות ואמנות הומור וסאטירה* , כלומר, לא לאריה נבון ולא לעמוס קינן, לא לדן בן־אמוץ ולא לאפרים קישון, מן המוכשרים שביוצרינו במילה ובקו, ואפילו בקולנוע(רק בימים אלה ראינו מחדש את ״השוטר אזולאי״ הבל־תי־נשכחס.
