נמצאו 883 תוצאות עבור "דן בן אמוץ"

שר־הבטחון ביקר בשבוע שעבר בשוק ארגון־אמהות־עובדות וכשאחת האמהות העובדות הציעה לו לקנות ״מילון עולמי לעברית מדוברת״ אמר השר, לדברי כתב ״מעריב״ :״את דן בן־אמוץ אני לא רו צה.״ הופתעתי. משה דיין מייחס ערך ממשי לא רק לחתימת ידו באנגלית אלא גם לדבריו הנאמרים באירועים מסחריים.

אלא גם מסיבה פשוטה׳ יותר: המדי נה זקוקה לעוזרות בית, סבלים, פו עלים שחורים ומלצרים ולא נוכל לצפות לעלייה מארצות הרווחה וארצות שמהן יגיע אלינו חומר ממנו עשויים טייסים אם לא נדאג למלאי מספיק של משרתים. דן בן אמוץ מנהל חשבונות

לזכר ידיד חרי שי^כרה ההלווייה, הישבוע ל- יד בית־הסופו בתל־אביב, מקום בו התכנסו אנשי־רוח ותיאטרון כדי לחלוק לו כבוד אחרון — כינס העיתונאי והסופר דן בן־אמוץ את החבורה, והם הרימו כוס שמפניה לזיכרו.

אומר לך אפילו משהו לא יפה, אפילו דן בן־אמוץ, שבעיני הוא סופר ממדרגה חמישית, או שביעית, מבטא משהו ש ישנו באוויר, יותר ממשה שמיר

אני חושב שאחת הסיבות לביזה מקורה בתיסכול/ ברצון להרגיש כצבא מנצח, למרות שלא היתה מילחמה. דן בן־אמוץ, נדמה לי, כתב פעם על הנושא הזה, של לקיחת שלל במילחמה.

היא לא שכבה תחתיה בלי להיענות״) מוכיחים כמאה עדים את שעד כה היה ידוע ליודעי ח״ן בלבד, והוא — שפולנסקי הוא מעריץ נסתר של דן בן־אמוץ. בכלא מגלה פולנסקי, כצפוי, את האמת על הכלא :״לא נדרש לי זמן רב כדי לתפוס, שכמו כל אדם שהמושג היחיד שלו על החיים בכלא שאוב מהסרטים, לא ידעתי מאומה על המציאות האמיתית כאן.

אחד מהם, נער־עולה מפולין בשם משה תהילימזייגר, הפך את עצמו לסופר־צבר, ונודע ברבות הימים כסמל הצבריות, דן בן־ אמוץ. שימעון פרסקי, שגם הוא רצה בזמנו לאמץ לעצמו את השם בן־אמוץ, הלך בדרך אחרת, זו שהתחיל בה בתל־אביב.

אגואיזם ט1טאדי זה היה בהתחלת שנות ה־ .70 דן בן־אמוץ טילפן לי בהתלהבות רבה, ותבע ממני להיפגש עם גאון צעיר שגילה.

יהושע בר־יוסף כתב על האווירה האירוטית, הסוררת בקרב העדות החרדיות. מה דעתו? ״דן בן־אמוץ כתב פעם בחדשות שהוא מזמין נשים חרדיות נשואות לאורגיות רומאיות אצלו בבית.

איך, איך אמר ההוא שם מגרמניה, לא דן בן־אמוץ, זה ההיינה הזה: שבעה לחיי חמור ורק לא גראפומאן מתוסכל אחד.

והיתה — אל נשכח — ברכתם המשותפת של דן בן־אמוץ ועמוס קינן שכרכו את התפייסותם שלהם בצורך לפיוס בין- לאומי וזכו להבלטה נאה.

מה פלא שבתו היחידה של המפענח הפרוש שלנו, נטע שמה בישראל, אותה מושתלת שנייה שברומאן, תולה על קיר חדרה את תמונתו של המשורר האהוב עליה — יעקב שטיינברג ...לא פחות ולא יותר! איך אמר דן בן־אמוץ: עלא עיני״״ וכך הפך מה שבשימוש חסכוני וזהיר יותר עשוי היה להיות סמל פיוטי חבוט ונדוש — לפטיש שבו מכה בנו הסופר, שוב ושוב, אחת לכמה עמודים, משל היינו פעמונו של אורלוגין, או מטומטמים גמורים.

את החכמות של אפרים קישון ושונאת (וכאן התכוננו להפתעה) את דן בן־אמוץ עם הבדיחות שלו בשלושה ב־ .אני חושבת שהוא גס־רוח.

.״ דיין מתחמק מלהתייחס לטענה שהועלתה בהקדמה לשאילתה, בה נאמר כי ברשימתו של דן בן־אמוץ נטען כי תפקידו של יוסף יפת הנ״ל הוא להודיע לשר הביטחון על עתיקות המתגלות ברצועת עזה ובסיני.

ומה בדבר ותיקים, כגון צמד היריבים־האויבים עמוס קינן — דן בן־אמוץ. רק לאחרונה, אחרי כתיבה של כ־ 40 שנות מידבר, זכה הראשון סוף־סוף במסה האינטליגנטית הראשונה שנכתבה עליו בישראל.

ואכן, אם לא היה גם נבון וגם שנון, איך היה עולה בדעתו ללסטם כך את העברית של סבא דן בן־אמוץ, ואפילו להוסיף ל״פרוייקט״ שלו ״מילון סלנג״ ברוחו האבהית או הסבאית של הנ״ל.

מ אחורי ה קל עי ם וי ס קי לשחקנים נעמי שמר, מחברת הפזמונים, שיגרה לעתונות מכתב נרגז בו היא מוחה על השבחים שחולקו לדן בן־אמוץ על הקטע אד גוליבאן בארץ הננסים, שהוצג בתכניתה החדשה של להקת הנח״ל.

פשוט מאד, סבור ספן הסירה אמנון אהי-נעמי — היינו עכשיו חברים בליגה הערבית. ודן בן־אמוץ מסביר שאילו היתד, לאנשים יד שלישית אפשר היה להגיד :״אחת ידו עושה במלאכה, השנייה אוחזת בשלח, והשלישית מנגבת את הזיעה.״ וליתר בהירות, מעיר בן־אמוץ, היתד, כל נערה המכבדת את עצמה יכולה לומר — ״תוריד את הידיים, גם את השלישית.״ גבריאל צפרוני סבור כי האושר לו מייחל רוסי הוא ״למות במיסה שלו ולא בסיביר״ ולדעת שלום רוזנפלד אומר, לפרידה, התליין לקרבנו :״חביבי, נגמרה הקריירה שלך כבלתי תלוי*.

בינתיים אני ממשיך לראות את סיפקה לדן בן־אמוץ את ההשראה לעיצוב פיסולי זה. קרבי הבובה גדושים בקבוקי בושם ואילו היד היוצאת מתוך חזה, אינה שייכת לפסל, צורפה לצורך הצילום.

בפסק־דינו הזכיר השופט את המדען הסקוטי יורד מן המטוס: גורבצ׳וב, בפאפאחה (כובע פרווה רוסי) שית מצד שמאל, במרחק עשרה צעדים מן העץ, — ובמי נתקלת עיני, ועוד בעמוד הראשון של מוסף הביזנס, אם לא בדן בן־אמוץ. מה העניין? העניין הוא בזה שידידנו דן עמד לו כחום היום במירפסת הקומה השניה(כך כתוב כאן) של ביתו אלכסנדר פלמינג, ממציא הפניצילין .

היו שם אנשי־ימין, כמו אורי דן ודוש, ואנשי־שמאל. כמו אמנון זיכרוני ודן בן־אמוץ. היו שם קשישים שבאו אלינו יישר ממילחמת־ד,עצמאות, וצעירים שסיימו זה עתה את שרותם בצה״ל.

ההצעה הועלתה, כזכור, בעיקבות מה שקרה לדן בן־אמוץ שניאות להצטרף לאגודה ונשלח להביא ״ממליצים מה עוד?

משקל הפזכים נכון עשיתם שציינתם ליד שמו תיה ם של דן בן־אמוץ וחיים חפר (העולם הזה ) 956 משקלם.

ש תקדישו לבעיה כתבה רצינית בתנאי) שנם ל צנזורה תנתן רשות הדיבור 7 אברהם רישסן, תל־אביב העולם הזה מקבל את הצעתו של הקורא רישפן, ישמח לתת למועצה לבקורת סרטים ומחזות אפשרות להסביר את עמדתה, שחצנות מול שחצנות אני שתפלא על כל הקוראים (העולם הזה ) 806 שלא הבינו את שידת ההומור שבמאשרו של דן בן אמוץ (העולם הזח 806 זה היה שוויץ צברי (אף על פי שדן.