נמצאו 883 תוצאות עבור "דן בן אמוץ"
גליון 2263, 14 בינואר 1981, עמוד 70
בח טף פסילת שינועון פרס * הגנזת של אהוד בן־עזר * יוסי שריד מלגלג על דן בן־אמוץ 1כתבת הטלוויזיה שבד. סיכם הכתב ישראל סגל את ועידת מפלגת העבודה, תוך רימומו של מנהיגה שימעץ פרם, הביאה ציטוטים מתוך מיסמך מיסתורי בשם טיוטת נעורים, בו סיפר פרם בין השאר על אהבתו את האלוהים והערצתו את צ׳יקוכפקי ; כיצד עשה לו דוסטויכסקי הכרה אינטימית עם המוות ! … הוא העיר, בין השאר :״גם אם הולכים יחפים שעתיים הרי שלא נפטרים מהאישיאס שריד התכוון בוודאי לדן בן־אמוץ, הנוהג לעיתים להלך יחף ברחובות תל־אביב הוא ספר-יסוד ללימוד המעלות והחסרונות של מזג־האוויר בישראל, המנסה להתאים אליו את תכונות האדם.
גליון 2425, 22 בפברואר 1984, עמוד 66
שלושה בסירה אחת״ ,בניצוחו של יצחק (.צחי־) שמעוני ובהשתתפותם של אמנון אחי־נעמי, רות בונדי, גבריאל ציפרוני, שלום רוזנפלד ודן בן־אמוץ • עורך.העולם הזה־ ,אורי אבנרי, דיווח על מסעו בחוצלארץ. … יצחק שמעוני: עצות לעולה מתחילי רות בונדי: לא קולטים אותך בגלל הפרעות באטמוספירת דן בן־אמוץ: ברוך בואך. תבוא מחר. ן ץך 1ן !
גליון 2536, 9 באפריל 1986, עמוד 4
הרב ישראל זוסמן, תל-אביב מיכתב לחוד, פירסום לחוד על מיכתבו של דן גן־אמוץ לעדייה מאירציק (העולם הזה .)2.4.86 לא מתאים לדן בן־אמוץ, שחשבתי תמיד שהוא ג׳נטלמן, למסור את העתקי מיכתביו הפרטיים לגברות צעירות לפירסום בעיתון. רחל בדעטר, יפו • מיכ ת ב ניתוק־הקשר שכתב בקאמוץ ל מ אי רצקלא הו בא לידיעת העולם הזה על־ידי דן בן־אמוץ. העולם הזה ׳2537
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 32
הרשימה הבלתי-יוקרתית הזאת מתרכזת בלאצי, אבל מוקדשת לדן בן- אמוץ, אשר מי כמוהו ידע לגשר בין תרבות־המדורה הפלמ״חית (בלוף גמור, כמובן) לבין תרבות בית־הקפה התל״אביבי והירושלמי. … והיא מופיעה, בכוונה תחילה, במדור לספרות ולאמנות שאין בו, בדרך כלל, רשימות על בתי־קפה וחיי־לילה, אבל יש בו דברים שהעורך מבקש שיהיו בו, ובכלל זה דברים על בתי־קפה ועל דן בן־אמוץ ועל לאצי. נתן זך אדם ישר. תראה לי את הציפורניים.׳ אמרו לי לפני כן לנקות אותן, אז הכל היה בסרר והוא אמר, :בשבת תבוא לעבוד.׳ כל יום שישי לא ישנתי.
גליון 1721, 26 באוגוסט 1970, עמוד 10
משה הס, קיבוץ שדה־נחום וז א ת * :בנוסף להכנסה גבוהה * בנוסף לברירת הצמדה לשמירת ערן כספן * ובנוסף לכל יתר ההטבות שבתכנית ״יתרון״ מה לעשות כדאי לקגל מתנה 7 פנה לסניפנו הקרוב בחקדם ד^סקונט בנדן ברצוני לברן את דן בן־אמוץ לרגל היותו עיתונאי (וגם אתכם על כי הסכמתם שהוא יפתח מדור בעיתונכם) ,לאחר שפוטר מ־ 14 עיתונים (כולל רדיו וטלוויזיה).
גליון 952, 12 בינואר 1956, עמוד 8
והוא אינו ״מרבק״״ .הוא מתאר את הדברים כפי שהינם במלים חמות אלה קידם סעריב במודעות גדולות את פניו של תגבור־תו האחרונה: דן בן־אמוץ. לא היו אלה דברי רהב. כבר בטור הראשון שלו באכסניה החדשה הוכיח בן־אמוץ׳ לשעבר חייל בחיל־הים הבריטי בחיפה ואחר־כך מלך־הבדיחות של הפלפ״ח לפני המלחמה, כי אכן הוא מתאר את הדברים כפי שהינם. … לא מתות נדהם מ> הכותרת: בניגוד למקובל בעולם ד,עתו־גות, לקח עמו דן בן־אמוץ גם את שם המדור הקודם שלו. השבועון המסא״יי היה נאלץ להמציא שם חדש (יהיה סוב למדורו.
גליון 956, 9 בפברואר 1956, עמוד 19
ברבות הימים החלו גם כותבי המאמרים הראשיים להשתמש במלה זו. על כן מעדיפים דן בן־אמוץ ( 100ק״ג) והיים חפר ( 50ק״ג) להשתמש במלה ״כזבים״ ,ואת האוסף המקורי הראשון של כל צ׳יזבאת הפלמ״ח, העומד להופיע החודש, קראו בשם ״ילקוט הכזבים״ .להלן מבחר מייצג שנלקט מתוך הספר ומוגש בזה לקורא. … ענו לו החברה: אין לך אופי. כל אחד יכול להשפיע עליו• דן בן־אמוץ (ימין) ושאול כיבד במרסיל •* שמלך כא בפעם הראשונה למרסיל׳ הוא לא סמך על אף אחד והחליט שצריך להיות זהיר, מר, שלא יהיה.
גליון 1314, 14 בנובמבר 1962, עמוד 27
במסגרת מסע הפרסום לספרו, סיר־סם דן בן־אמוץ בלמרחב תמונת־ענק של מי שהיה פוליטרוק הפלמ״ח, בני מהר* ש ק כשמתחתה כתוב :״זה האיש! ,לבני מהרשק — האיש שאחריו הלכתי עד רבע הדרך׳ — ההקדשה שכתב דן בן־אמוץ בספרו, אין למשות נזה — ספר הצחוק הציוני סוציאליסטי, לחקלאי, לחייל ולאיש הסדנה.״ למחרת בב־קר שלח מהרשק את בתו אל דן וזו החזירה לו את הספר עליו נכתבה ההקדשה.
גליון 1310, 17 באוקטובר 1962, עמוד 14
האיש, שהת־ (המשך בעמוד )20 החשוד מלפנים 1־יי א כל סו פ ר בישראל זוכה להופעת /אורחים כשר האוצר, סגן שר הבטחון ונשיא מכון וייצמן, במסיבה חגיגית, הנערכת לרגל הופעת ספרו החדש. דן בן־ אמוץ זכה לכך. לוי אשכול, שמעון פרס ומאיר וייסגאל היו בין מאות ה.ווגגים, שצחקו השבוע על הופעת ספרו איך לעשות מת, במסיבת הצחקה המונית, שנערכה בחמאם. לא כל סופר בישראל ז כה גם לכך, שראש הממשלה בכבודו ובעצמו יכתוב הקדמה אישית לספרו. גם דן בן־אמוץ לא זכה לכך. אבל בספרו מופיעה הקדמה מאת ראש הממשלה דויד בן־גוריון: ״צנור הנפט מאילת לבאר־שבע היה אחד מפרי ההילולים המבורכים של מערכת סיני.
גליון 1604, 29 במאי 1968, עמוד 25
אחרי שריאיין את בעל- ההצעה, אורי אבנרי, ערך השבוע דן בן־אמוץ הצבעה בקרב באי ערב־הראיונות שלו, על נושא זה• התוצאות: כ־ 400 הצביעו בעד, רק שניים נגד. … פירסום זה גרם לסערת־רוהות לא רק את ההימנון הלאומי התיקווה בירו שלים של זהב, סיפר דן בן־אמוץ, באותה הזדמנות, סיפור עצוב: נפתלי הרץ אימכר, מחבר התיקווה, שסיים את חייו בגולה כשיכור כרוני ועני מרוד, ניכנס פעם לאסיפה ציונית שעה ששרו את שירו.
גליון 2290, 22 ביולי 1981, עמוד 57
מאחר ובן־אמוץ פירסם בעטיפת סיפרו החדש, בצד השני של מודעת התעמולה שלו לח״כ שולמית אלוני, את ״דעת הביקורת (הסובייקטיבית)״ שאותה חיבר על סיפרו, הרי שכל אישר נותר למבקר להעיר הערה אחת בלבד: דן בן־אמוץ * דן בן־אמוץ — זיוניוני הדרך, הוצאת מציאות, ליד הוצאת זמורח־ביתן־מודן ; 476 עמודים (כריכה רכה). •• פראנק האריס ( )1913—1856 עיתונאי, ידיד נשכח של אוסקר ויילד, ג׳ווג׳ ברנרד שאו, ה.ג׳ .תלם, רודיארד קיפלינג ותו־מאס הארדי.
