גליון 2186, 25 ביולי 1979, עמוד 38
.
* חברי־כנסת: סגנו של וייצמן במישרד־הביטחון
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, השר
דויד לוי, תומכו הנלהב ביותר של וייצמן,
חיים קופמן, יושב־ראש המועצה המקומית
קריית־מלאכי, החייב את קידומו הפוליטי
לווייצמן, משה קצב, איתן ליבני, חיים
קורפו והח״ב הדרוזי עמאל נאסר־אל-דין.
גליון 2249, 8 באוקטובר 1980, עמוד 27
ה מ קו ם
היחיד בעולם שבו צפוייה ליהודים סכנ ת השמדה פיסי ת ממש,
זה בדיוק איפה שבגין, דויד לוי ואריאל שרון מנ הלי םאת
העניינים, ורביו א ת פרס עוזרים להם מהאופוזיציה.
גליון 2219, 12 במרץ 1980, עמוד 31
שתי סיבות לנסיגה: שיעור הגידול
במדד פברואר שיבנעו כי מקורות הביקוש
האינפלציוני הם בעיקר בהון השחור,
ואי״יבולתו להתגבר על דרישות״התקציב
של עזר וייצמן ודויד לוי, שהם גם
יריביו הפוליטיים במחנה הליכוד( .הור-
ביץ משתייך למחנה של משה ארנס,
יצחק שמיר ויגאל כהן־אורגד).
גליון 1758, 12 במאי 1971, עמוד 26
כאשר הגיע האמבולנס השני, לאחר חמישים
דקות, היה כבר האיש מת.
ככר לא צריך צופר. סיפר דויד לוי
( ,)20 שהיה עד־ראיה למקרה:
״הנהג אמר שהוא לוקח רק אנשים מהמגרש.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 32
ליבני יודע זאת, מאחר
והוא המומחה לענייני ערבים.
השר דויד לוי חייב הרבה לראש־המט־שלה,
מנחם בגין, על קידומו ועל הפיכתו
לשר.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 50
הוא עזב
כמחאה על כך שוועדי־העובדים עירבו
את השר דויד לוי בסיכסוך בקשר לפי
לעשות
דברים לאט״לאט, בלי לפגוע
ובלי להתנהג כמו הישראלי הגאון המ גיע
לארץ מפגרת.
גליון 2277, 22 באפריל 1981, עמוד 42
יו ם שישי — 17.4 ,עובדי ״אל-על״ באו הבוקר לעבודה ; לאחר שנענו
+הטלוויזיות הצבעוניות יוזלו במאי
לפניית השרים דויד לוי ויורם ארידור
ב/0 15 בעל כרטיס מיפעל הפיס מס׳ 253736 זכה ב־ 500 אלף שקל
הפרופ׳ חיים בן־שחר, המיועד לשר האוצר מטעם המערך: לא נפגע בצמודים
ובבורסה אושרה הנחה של /0ס 25 למקדימים לשלם מקדמות״מס *¥¥
תקופת האשראי ליצרנים, לתשלום מס־קניה, הועמדה על חודש אחד בילבד
בבורסה: היום, מחר וגם מחרתיים, אין מסחר בבורסה.
גליון 2278, 29 באפריל 1981, עמוד 38
• הביטחון העצמי של שלושת היור שים
— יצחק שמיר, יורם ארידור ודויד
לוי — שלא היו מוכנים להכניס לתנועה
אדם שכל מטרתו — כפי שהאמינו —
היתד, להתחרות בהם ולרשת את בגין,
או לפוצץ את התנועה ולהישאר בראש
חלק ממנה.
• השינאה הכללית של ותיקי חרות,
שלא ראו בתמיר אלא פלגן מיקצועי.
גליון 2419, 11 בינואר 1984, עמוד 12
הסתדרות
ח־כ ער הבחנת
מנכ״ל ״שיפון־עובדים״
יהיה מוקד לביקורת נוקבת
כשבועות הקרובים
כאשר המערך חלם להפיל את
שילטון הליכוד, אחרי תקופת כהונה
אחת בלבד, הוא בנה את המתחרה
לשר״השיכון דויד לוי מחרות. היה זה
רפי אדרי, מנכ״ל שיכון־עובדים, ומי
שיועד לתפקיד שר־השיכון בממשלת
המערך.
גליון 2448, 1 באוגוסט 1984, עמוד 10
לא שראיתי בזה אסון גדול, איתי בקשר. דויד לוי־ ויורם ארידור
עודדו אותי. ראש־הממשלה, יצחק
אבל ...ביום הבהירות הסתובבתי צמוד
אליו במשך חלק ניכר מהיום; ואז שמיר, הופי.ע בקריות (מחוז בחירתו
באמת ראיתי שהליכוד יותר אקטיבי של קולאס) .
גליון 2453, 5 בספטמבר 1984, עמוד 11
בליכוד החליטו אנשים מסויימים
להפיץ שמועות כדי לקבוע עובדות
בשטח. עוזריו של דויד לוי אינם מבטלים
את זמנם. והשמועות עשו כנפיים.
גליון 2470, 2 בינואר 1985, עמוד 13
לצד הערבים ישבו בהם יהודים —
גאולה כהן ושולמית אלוני, דויד לוי ויצחק נבון. כל מי שמפריע
לדיקטטור.
גליון 2459, 16 באוקטובר 1984, עמוד 15
היא לא יכלה לעלות
על שביל־הזהב, המבטיח
התפתחות מאוזנת. יש הבדל
עצום בין אדם כמו דויד לוי,
למשל — או צ׳רלי ביטון, כמשל אחר — ובין היהודים שנשארו
במארוקו, כשם שיש הבדל בינם ובין יוצאי ארצות אחרות
בישראל.
גליון 2458, 9 באוקטובר 1984, עמוד 44
גר יעקובי נשאר לשמור עליו, גם הוא
יכול להחליט. על שניהם שומר דויד לוי. הוא לא
מחליט. הוא גם מונע מאחרים לבצע.
גליון 2373, 23 בפברואר 1983, עמוד 12
הוא לא היה זקוק
להסבר של הרמטכ״ל (״פרץ של נקמה״) ולאזהרות של דויד לוי (״אני יודע מהי
משמעות הנקם אצלם, איזו שחיטה.״) הוא ידע זאת היטב בלעדיהם.
גליון 2559, 17 בספטמבר 1986, עמוד 31
כי מי שהעזה להתנפל על יונה וולך ועל חנוך
לוין בסמכות מלאה של סגנית־שר־החינוך, מי
שהורה לתלוש עמודים מהאטלס של מדינת־ישראל
בתוקף תפקידו כסגן״ראש־הממשלה
(דויד לוי) ומי שמציע עכשיו לשלול מבנימין
הרושובסקי את הפרופסורה (ואפשר להביא עוד
דוגמות) מעודד בכך גילויים נוספים של השחתת
התרבות ומכין את הקרקע ליום שבו יינקטו כנגד
סופרים ישראליים אמצעים חמורים אפילו יותר
משלילת מקום עבודה.
גליון 2558, 10 בספטמבר 1986, עמוד 17
וגרוע מכל: ויזנטל לא גילה מעולם כי 40 אלף תיקים על
*111׳ *וסר׳
שמיר, דויד לוי ואריאל שרון היו מכהנים כל אחד כמושל של אי
משלו וכן הלאה.
גליון 2500, 31 ביולי 1985, עמוד 8
תחת הסיסמה של
.מוות! מוות!״ הצטרפו לאספסוו* דויד
לוי ויצחק שמיר — ארכי־טרוריסט
לשעבר, הזוכר היטב שעונשי־המוות
הבריטיים אך הועילו לאירגונו.
גליון 2497, 10 ביולי 1985, עמוד 34
ראיה במסיבת בר־מיצחה
מנחם הורוביץ, כתב גלי־צה״ל בצפון,
היה הראשון שהצליח להשיג את תגובתו של
דויד לוי, סגן ראש״הממשלה, אחרי היעדרותו מן
ההצבעה בכנסת על הגזירות הכלכליות.
גליון 2625, 23 בדצמבר 1987, עמוד 40
כרגע הוא רץ לחגיגה צנועה
בביתו של עורך-הדין אמנון
גולדנברג, חגיגה פחות צנועה
בנתניה לרגל מלאת יובל שנים
לדויד לוי, מנהיגו. יש בחירות
באופק, יש אלוהים.
גליון 2654, 13 ביולי 1988, עמוד 11
(אולי המסר האמיתי הוא: בואו למחנה דויד לוי. אם כן, זה
לפחות הגיוני).
מיד לאחר מכן בא תשדיר־שרות למען הרובע היהודי בירושלים.
גליון 2689, 15 במרץ 1989, עמוד 9
שמיר מצמיח מנהיגים? הוא מטפח
דור שלישי, אבל האם דויד לוי יקבל
את מרותו של דן מרידור? של משה
קצב?
גליון 2686, 22 בפברואר 1989, עמוד 38
אם אנצח בבחירות
— יאמרו: זה בגלל האבא! אם אפסיד
— יאמרו: דויד לוי הפסיד!
האם אני פוחד להיכשל? בפוליטיקה
צריך לקחת הכל בחשבון.
גליון 2676, 14 בדצמבר 1988, עמוד 16
פסק־הדין ניתן לבקשת עורך־הרין
זלמן רוזובסקי מתל־אביב, שהוא
מפרק חברת דויד לוי. החברה לוותה
מיליון דולר ממק המיזרחי.