גליון 2554, 13 באוגוסט 1986, עמוד 7
הוא לא יצא מגידרו כדי לכפות את החוק על
הבריונים של גוש־אמונים וכהנא. הוא מטפל
בכפפות״משי בעבריינים החרדים.
גליון 2546, 18 ביוני 1986, עמוד 11
לא היא הגורמת
למהומה, אלא להיפך: אחרי שתוכננה
המהומה, נבחר לה היעד התורני.
יש הטוענים שאצל אנשי גוש־אמונים המצב
שוגה. להם יש מוטיווציה חזקה.
גליון 2546, 18 ביוני 1986, עמוד 26
הבשורה
המשיחית של הרבנות הלאומנית, שהולידה
וטיפחה את גוש־אמונים, מדהימה — מבחינה
הגותית טהורה — בשיטחיותה הדתית, בחוסר
הרגישות שהיא מגלה ביחס לטקסטים שמהם היא
שואבת את השראתה, בחוסר הגיבוש הסיגנוני
ובחוסר התיחכום הדיאלקטי שלה.
גליון 2505, 4 בספטמבר 1985, עמוד 7
לעומת זאת התייחסו אותם השוטרים
והחיילים בחביבות מופגנת
אל המפגינים הגיזעניים של גוש־אמונים,
שבאו למחרת היום לטול כרם
כדי לדרוש פעולות חמורות עוד יותר
כלפי האוכלוסיה.
גליון 2401, 4 בספטמבר 1983, עמוד 28
הוא
עשה זאת כדי להקדים את אויבו שר־הביטחון משה דיין, שהתנגד
למתנחלים משום שהפרו בגסות את הוראות צה׳׳ל.
כאשר ניסו אנשי גוש־אמונים כעבור שש שנים להקים את
ההתנחלות הבלתי־חוקית הראשונה באיזור שכם, מיהר
שר־הביטחון שימעון פרס לפרוש עליהם את חסותו שלו.
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 9
אך הרעש לא
יכול היה להסתיר עובדה שהיתה גלוייה לעין: שההתנחלויות של
גוש־אמונים מהוות מעמסה כבדה על המדינה.
את פניית־העורף לדרך זו ביטא הרב יהודה עמיטל, שייסד
השנה מיפלגה חדשה, מימד, כדי להילחם בלאומנות הקיצונית
של המפד״ל במהדורתה החדשה.
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 12
היו נשים פוליטיות, כמו דניאלה וייס, אשת גוש־אמונים,
שערכה פוגרום פרטי בקלקיליה, או שושנה ארבלי״
אלמוזלינו, שרת־הבריאות שניהלה תעמולה למען הקונדומים,
השתלות־האיברים והזונות.
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 15
לא היה זה
מופע־תעמולה, אלא נסיון כן של לרנר לחדור לעולמם הרוחני
של אנשי גוש־אמונים, כשם שניסה לפני כן לחדור לנפשו של
ישראל קסטנר בימי השואה, ולנפשה של פולה בן־גוריון.
גליון 2591, 29 באפריל 1987, עמוד 32
.
• זאת אומרת שהשביתה של אנשי
גוש־אמונים עזרה?
לא אמרתי. זה לא מסוג הנושאים שאץ בהם
עניין ציבורי, זה לא עניין רגיל של חנינה, זה
נושא שבו הנשיא נאלץ וחייב להביא בחשבץ את
מיכלול השיקולים לכאן ולכאן, מעבר להתייחסות
נטו של מבקש החנינה.
גליון 2590, 22 באפריל 1987, עמוד 5
קשה לדרוש
מאנשים פשוטים בכפרים להבחין בין מתנחלי גוש־אמונים ודוברי
שלום־עכשיו.
כאשר איש־ציבור פלסטיני בשטח הכבוש מקיים
שיתוף־פעולה קבוע עם גורמים ישראליים־ציוניים,
הוא מחשיד את עצמו כמשתף־פעולה עם השילטון, .
גליון 2597, 10 ביוני 1987, עמוד 6
למחרת הפוגרום המבחיל, שערכה
כנופיה של יותר ממאה מאנשי גוש-
אמונים ומאיר כהנא במחנה־הפליטים
דהיישה, ריבר אלוף פיקוד־המרכז בלשון
צבאית שאינה משתמעת לשתי פנים.
גליון 2688, 8 במרץ 1989, עמוד 42
מישהו אמר, ספק בצחוק ספק ברצינות,
שהוא מצטער שלא הצטרף
לטור הצפוני, כי אותם עצרו בוודאי
ליד עטרות, וכך יכול היה לחזור הבי־ ^
תה מוקדם יותר.
מישהו אחר אמר שמיבצע דומה של
גוש־אמונים היה מסתיים ביתר הצלחה,
וכי חברי הגוש היו בוודאי מגיעים
ליעדם, והיו נוסעים בדרכים עוקפות,
בהתגנבות יחידים.
גליון 2696, 3 במאי 1989, עמוד 43
גם אנחנו מרגישים, כי אם היו מטילים עליהם לעשות סדר בישובי
החשד הקל, בדבר מניעיהם האמיתיים של אותם קציני מילואים ותיקים, מתעצם לנוכח גוש אמונים, בשכונות ה״דוסים״ או בפרברים של ״השחורים״ אוהדי הליכוד, הדברים היו נראים
שונים לחלוטין.
גליון 2690, 22 במרץ 1989, עמוד 42
ואם
לא ייפסק מסע״ההסתה נגד רעיון ההתיישבות בא-
רץ־ישראל כולה, נאלץ לחיות במציאות חדשה בארצנו,
שבה מונופול ההתיישבות שיין לגוש-אמונים,
בעוד שמונופול ההתפרקות הופך נחלת התנועות הקיבוציות.
… היישוב חמדת, שהוקם על״ידי חיילי-הנח״ל, אוז-
רח על-ידי גרעין יתיר, שנשא את שם היישוב ״הגוש
אמוני״ יתיר בהר-חברון.
יי 4 2
• ה שמאל החד ש
ב מו ר עגז בארשבע שופט טוב מד
השופט דדן רוקח
כר דבר דלב,
אחרי שלקה בריבו,
פיסקי־הרין
משתהים במשך
ג רי נו לן ₪
״כעורך־דץ המייצג מזה שנים רבות
לקוחות במישפטים אזרחיים, אני לא
זוכר עינוי ועיוות רץ הנגרם ללקוחות
,,כפי שהדבר קורה אצל שופט
בית־המישפט המחוזי בבאר־שבע, השופט
יוסף לוין.
גליון 2716, 20 בספטמבר 1989, עמוד 20
אם בערך
ס׳ 509 מהאוכלוסיה יכולים ללכת מהליכוד,
משמיר, משילנסקי ועד בכלל ועד גוש־אמונים
והרב לווינגר, מאות אלפים יכולים
ללכת אחרי הבאבא־סאלי ואחרי הרשב״א,
והרב אליהו, אז התמונה היא קריטית ביותר.
גליון 2716, 20 בספטמבר 1989, עמוד 21
אם רבץ ופרס יכולים לשבת ליד שולחן
אחד עם שרון ועם שילנסקי וכל השאר, וגם
עם אלה שאינם יושבים אך עומדים ליד
השולחן מאחורי הגב, גוש־אמונים וכר — אם
יכולים לשבת איתם, אז מה מדברים שהם
סכנה לחיים, שהם סכנה למדינה, שהם סכנה
לקיום?
גליון 2711, 16 באוגוסט 1989, עמוד 23
אלה־כאלה
ביקשו ועודם מבקשים דרכים שיביאו
ל״היעלמותו של הרוב ה׳ערבאי׳ ה,פרימיטיבי׳
וה,ברברי׳״ הניצב לשטן בדרכה של התחייה
העברית (רטוש גם לא אהב לדבר על
״רוב ערבאי״ .בכל מקום שאליו פנה ראה רק
״מיעוטים״ אתניים ודתיים במיזרח התיכון).
בדומה לאנשי ״גוש אמונים״ או לשרי ה־חישוקים
והחשקים של ימינו, גרס אף הוא כי
״לא נפנה שטחים שכבשנום״ ,ובשנת 1948
אף ייחל ל״עוד סיבוב״ מילחמתי עם הערבים.
גליון 2414, 5 בדצמבר 1983, עמוד 23
.
• המשורר יב״י :״כל
מי שרוצה ישראל אובדת, שיריע
לגוש־אמונים״.
עיריית
• ראש
ראשון־לציון היוצא, חנניה
גיבשטיין, על ראש־העירייה
הנכנס, מאיר ניצן :״אני
עוד אכניס לו באבי אביו.
גליון 2208, 26 בדצמבר 1979, עמוד 38
מצד
אחד השמאל ומאידך, עם אלף הבדלות —
גוש-אמונים. ואיפה הנועד הלאומי?״
שני מנהיגי בית״ר, בכר וגרבץ, מאו חדים
בחלום אחד :״ 5000 חניכי בית״ר
תגר — /על גל מעצור ומיצר / .אם
תעל או תרד /בלהג המרד /שא אש
להצית — אין דבר!
גליון 2238, 23 ביולי 1980, עמוד 30
אנדרם ון מבחיל קצת
יותר, מפני שדיבר גם בזכות ההתנחלויות של גוש־אמונים
ובזכות הסיפוח של ירושלים המיזרחית — שני
דברים שקארטר ורגן נזהרים מהם.
גליון 2229, 20 במאי 1980, עמוד 10
ת מור ת אלף דולר
לשבוע (שספק רב א ם שולמו אי-פעם) מספקת הטלוויזיה
הישראלית כ תבו ת מצולמות המכוונות לעורר
א ת הישראלים׳ בארץ־ישראל השלמה (ארצות״הברית)
להצטרף לשורות גוש אמוני ם ב...ארצות-חברית, כמובן.
למהגרים ישראליים, המ שתייכים עדיין לשורות
מילואי צה״ל (כיצד יכולים ה ם להישבע א מוני ם לשתי
ממשלות — לאלוהי בית״ר פיתרונים) משגרת ממ שלת
ישראל, המולכ ת מתל-אביב עד סן פרנציסקו, עיתון
בשם ״זיקה״ ,שגיליון מי ספר שלוש שלו נפ ת ח באיכד
רות-פז של א חד בשם רפאל איתן, המשרת בשרות קבע,
בדרגת רב-אלוף, ב תפקיד הר מטכ״ל :״ארץ־ישראל היא
אחד משלושה דברים שנקנים בי סו רי ם ואין אנו צריכים
לעדים שיעידו אלו י סו רי ם עברו עלינו עד שהגענו למ ה
שהגענו...״
א ם כוונתו של הרמטכ״ל ליסורי ם, שתושבי אמרי ק
ה (ארץ־ישראל) חייבים ל ה תיי סר בהם עד שיגמרו
לקרוא א ת ״זיק ה״ ,ב הו צאת קצין חינוך ראשי (לחיילי
צה״ל בגולה י) — אין אד ם יותר צודק מ הר מ טכ״ל
רודף הצדק (והחיילים־ללא-ביסוי-רא ש) חונן הרוצחים:
״...כממשיכי דרכם של ח חול מי םוה לו ח מי ם מו טל ת
עלינו ה חוב ה להתעלות, להגשים ולעשות.״ עד לשיל-
טונם של בגין״שרון, הי ת ה מו טל ת ה חוב ה על יהודים
ל ה תעלו ת ולהגשים.
גליון 2229, 20 במאי 1980, עמוד 17
אין לו עקרונות.
אין לו דיעות. הוא יתקפל מול גוש-אמונים.
אומרים: אי־אפשר להחזיר את רבין.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 38
בעניין מרכזי
זה היתד, גולדה מאיר קיצונית מבגין. כמו אנשי גוש־אמונים,
גם רבים מאנשי ״שלום עכשיו״ לא היו מוכנים
להעלות על דל שפתותיהם את שתי המילים המחרידות
״מדינה פלסטינית״.
גליון 2088, 7 בספטמבר 1977, עמוד 5
ד״ר ג. שמעון, חיפה
המר לא יאמר
אנשי גוש־אמונים למדו כי ניתן לקבוע
עובדות בלתי־חוקיות בשטח, גם כשהיו
אופוזיציה לממשלה.