גליון 2086, 24 באוגוסט 1977, עמוד 10
אבל, כמו שקורה אצל כל אחד,
היצרים המודחקים חוזרים ומתגלים בהתנהגות
בצורות מפתיעות: גוש־אמונים הוא
׳ביטוי כזה.
הליכוד, בהנהגת היהודים ״זקופי הקו־
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 2086
גליון 2300, 30 בספטמבר 1981, עמוד 35
אחד מראשי מחנה־השלום, שביקר באותם הימים
בביתו, נדהם באחד הערבים, בהיותו אורח בביתו של
אריק, כאשר נוכח לדעת כי בחדר הסמוך יושבים חנן
פורת וראשי גוש־אמונים. אריק עבר מדי פעם מחדר
לחדר, ולבסוף ערך היכרות בין אורחיו.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 17
על חיילים שהורשעו בבית־הדין הצבאי בגניבת כמויות
גדולות של חומר־נפץ, כדי לפוצץ מוסדות־דת ערביים,
הוטלו עונשים מגוחכים, אחרי שהתביעה הצבאית
ויתרה על סעיף־האישום העיקרי. ואילו על אנשי גוש-
אמונים, שחיכו בתשל״ט את חיילי־צה״ל הבלתי־חמו-
שים בקרב הגדול על גן־הירק של נאות־סיני, הוטלו
עונשים אבסורדיים.
גליון 2277, 22 באפריל 1981, עמוד 38
.
• כמפד׳׳ל פועל מצביא ל־ מה הועמד מרון בנבנישתי, המטיף
בגלוי לסיפוח מוסווה של הגדה
לא־גייסות: חיים דרוקמן, איש
גוש־אמונים. לדרוקמן אין בוח המערבית, ואחריו שני מגורשי
רים, כי חסידיו מצביעים בעד שלום מנשיו, שניסו באופן נואש
תנועת־התחייה.
גליון 2421, 25 בינואר 1984, עמוד 7
אולם אם הוכח לפי שעה שברצח גרינצווייג לא היה מעורב
אף אחד מן האירגונים הידועים של אותה ״תנועה״ —
גוש־אמונים, המתנחלים למיניהם, התחייה, אנשי הרבנים משה
לווינגר, חיים דרוקמן ומאיר כהנא — הרי יש להודות בכך(ועל
כך) בפה מלא.
גליון 2442, 20 ביוני 1984, עמוד 44
דוגמה לניתוחיו של רוטנברג הוא הניתוח
לפיתגם נפש עם קריית עוז, ומתנים כבריח
ארמון, אותו הוא מפרש כ״נפש״ שהיא ורק היא
השומרת על חיי העם, שהיא ״קריית עוד, בעור
שהקריה של אנשי המדון, מחרחרי המילחמה,
היא כ״בריח ארמון״ .את ניתוחו מסכם רוטנברג
בגנות קלי דעת המסכנים את חייו של העם, מה
שראוי ללימודם של כל אותם פריקים דתיים,
שהפכו את התורה קררום לחפור בו ונושאים
באיוולת מעשיהם והתאגדויותיהם סכנה לעצם
קיומנו בארץ. קרי: כל אותם בני גוש אמונים
והמחתרות הדתיות־לאומניות, הנושאים את שם
הדת לשווא.
גליון 2456, 26 בספטמבר 1984, עמוד 21
האמתלות השונות, שבהן ניסתה שינאה זו להסוות את עצמה
בעבר. נשרו.
גופים כמו גוש־אמונים ותנועת־התחייה, חלקים מסויימים
בליכוד ואף במערך, לב שו צורות, שבכל ארץ אחרת בעולם היו
מגדירים אותן בלי היסוס כפאשיסטיות או כניאו־פאשיסטיות.
גליון 2469, 26 בדצמבר 1984, עמוד 9
כאשר ראש־הממשלה מברבר בלי־הרף על היציאה מלבנון,
ומתנה אותה בתנאים שפשוט אינם ניתנים להשגה (״ערובות
ביטחון״ ,״יוניפי״ל ליד האוואלי״ ,״התפרסות של צד״ל״ והצעות־הבל
דומות) הוא פשוט אומר: אנחנו נמשיך להוציא מיליון דולר
ליום כדי להישאר במקום.
כאשר אנשי גוש־אמונים עורכים מיצעדים בגדה, בחסותם של
מאות חיילי־מילואים שנקרעו ממקומות־העבודה שלהם כדי
לשמור על טפילים אלה, הם רוצים שהממשלה תמשיך להוציא
שני מיליון דולר ליום עבור ההתנחלויות.
גליון 2471, 9 בינואר 1985, עמוד 9
האם זה רק מיקרה שהפירסום הבוגדני הזה, המסכן את העברת
לישראל — בא
היהודים מאתיופיה
דווקא בביטאון גוש־אמונים, הביטאון הלאומני ביותר במדינה,
המתיימר להיות התגלמות הציונות הצרופה?
גליון 2468, 19 בדצמבר 1984, עמוד 8
העובדות: לפני שנוצרה תנועת־הירוקים
כפי שהיא ידועה כיום, היו
בגרמניה חוגים שונים שקראו לעצמם
״ירוקים״ (לאמור: שוחרי איכות־הס־ביבה)
,וביניהם קבוצות ימניות(בדומה
לאנשי גוש־אמונים המברברים על
״איכות החיים״ בהתנחלויות ).אחד
החוגים הימניים האלה הפיץ לוח כזה.
גליון 2455, 19 בספטמבר 1984, עמוד 8
שפירא, שנולד בירושלים לפני 57
שנים, היה ראש מחלקת עליית הנוער
בסוכנות מטעם המפד״ל, ממייסדי
ומקימי בני־עקיבא, מראשי גוש־אמונים,
לאומן קיצוני ביותר, התומך
בגלוי ובפה מלא באסירי אירגון
המחבלים היהודי
גליון 2365, 29 בדצמבר 1982, עמוד 58
אני מכריז על עצמי,
מתוודה על כאבי, ומטעים את זהותי בפני
האלוהים־ משרטט טרמבו את האב־טיפוס של
הלאומן הנוקשה והקשוח, מעין גוש־אמונים
לקרקע הגרמנית הפותח משאו ואומר.
גליון 2361, 1 בדצמבר 1982, עמוד 72
זיהיתי אותם ללא קושי.
היו אלד, אנשי גוש אמונים.
חזרתי לבית־החולים והזעקתי את ה־מישטרה.
גליון 2405, 5 באוקטובר 1983, עמוד 57
בדיאלוג אחר היה ניסיון
לעימות בין עוז ואנשי גוש־אמונים עימות
שהעיד על התהום המוחלטת הקיימת במדינה בין
שפיות וטירוף.
גליון 2382, 27 באפריל 1983, עמוד 33
קצת לפני חצות התעוררתי
המישפחה המצומצמת
שימחת על בן שניצל
בניין, שהיה פעם בית־ספר הומה ילדים,
ועכשיו הוא התנחלות של גוש אמונים.
שלחתי מבט למעלה, אל גג הבניין,
והבחנתי בעמדה צבאית, עם שקי־חול וצו פה
שישב בה ודגל ישראל גדול מתנופף
מעליה.
גליון 2375, 9 במרץ 1983, עמוד 12
אותו הספר, אשר גידל בגולה תרות של
בחורי-ישיבה עדינים ורבנים נבונים, מגדל בארץ פאשים*
טים מסוגו של מאיר כד,נא ועובדי־אלילים לפי הדגם
של גוש־אמונים. תוך דור אחד בלבד הפכה המיפלגה
הדתית־לאומית, שהיוותה פעם את האגף המתון ביותר
בממשלת בן־גוריון, לפלוגת־הסער של הרב חיים דרוקמן
ודומיו.
גליון 2370, 2 בפברואר 1983, עמוד 5
המר כבר מתכונן לכך מזה כמה חודשים, והדבר
התבטא בהתרחקותו מן השוליים הקיצוניים מימין — גוש-אמונים
ותנועת־התחייה — וחזרה אל מרכז הבימה.
גליון 2371, 8 במרץ 1983, עמוד 9
התומכים בו, ב־תחיה
ואף בליכוד,
לא עושים זאת
מפני שהוא מורה
לגיאוגרפיה, אלא
משום שהוא איש
ימין קיצוני, מבוגרי
יחידת הצנחנים
של אריק שרון
,101 מתגורר בגולן,
תומך ברעיון
ארץ ישראל השלמה,
ומייצג את הערכים
החדשים של אנשי גוש־אמונים
הפוליטית שלו. הוא מארוקאי, איש תנועת
תחרות, נציג עיירות הפיתוח, אב למיש־פחה
מרובת־ילדים ובעל אהדה רבה בקרב
מה שמכונה ישראל השנייה.
גליון 2372, 16 בפברואר 1983, עמוד 49
את האקורד האחרון בשבוע חגיגות הטלוויזיה לרגל עלייתו של אדולף
זזיטלר לשילטון בגרמניה, הביא יעקוב אחימאיו, בכתבה בהשבוע — יומן
אירועים, שהציגה דיאלוג טלוויזיוני בין פיזמונאי הפולקלור המיזרחי ארז ביטון
לאיש גוש אמונים בגי קצובר. דיאלוג זה, שהיה בבחינת קואליציה מחרידה,
שהתמקדה בציניות של הקונזנזוס שהמציא שר־החוץ יצחק שמיר (״למה ארץ ישראל?
גליון 2539, 29 באפריל 1986, עמוד 5
קיומם של ״הדתיים הלאומיים״ ,מסוגם של גוש־אמונים
והתחיה־כך, אינו צריך לבלבל את הדברים.
גליון 2541, 13 במאי 1986, עמוד 16
לא הייתי מקריב חיים
בשביל גיבעה או גיא, אני לא הייתי מוכן להקריב
חיים של אדם אחד כדי לכבוש גיבעה. הקרושה
הזאת של גוש־אמונים לקרקע כקרקע, לאדמה
כאדמה — אני לא אדם דתי, אבל אני משוכנע
שזו עבודה זרה, זו אלילות הזרה לרוח האמיתית
של היהדות, והבעיה צריכה להיות רק במימדים
הרציונאלים שלה.
גליון 2557, 3 בספטמבר 1986, עמוד 27
הניחו לו עם השב״ב, נושאי
ביטחון, מישפט ומוסר, עתיד ההשכלה הגבוהה
בישראל, מצוקתו החומרית של הסופר, הכפייה
הדתית, הביריונות של גוש־אמונים.
איש הקש.
ולענייננו. אינני יודע אם המדן נה הולכת
פייפן.
גליון 2558, 10 בספטמבר 1986, עמוד 7
הם יודעים
היטב כי בממשלה שלאחר־הרוטציה
יהיה המערך במיעוט, לאור מה שהת רחש
השבוע בוועידת־המפד״ל (ראה
עמודים 8־ .)9את מקומו של יוסף
בורג, המהווה את לשון־המאזניים בין
שרי־הממשלה, אמור לתפוס זבולון
המר. המשועבד עתה לחלוטין לאנשי
גוש־אמונים. בממשלה כזאת כלל לא
תיתכן תזוזה כלהי בעניין הגדה
המערבית ורצועת־עזה.
גליון 2487, 1 במאי 1985, עמוד 6
ברור כי קרקע־הצמיחה הרעיונית
והאנושית זהה: ציבור המתנחלים בשטחים
הכבושים והאידיאולוגיה של
גוש־אמונים ומאיר כהנא.
ברור גם כי הטיפול בחברי־המח־תרת,
העומדים עתה למישפט, מעודד
את צמיחתן של מחתרות נוספות.