גליון 2440, 5 ביוני 1984, עמוד 30
והפנים התרבותיות,
הנעימות, מעלימות מלב המאזינים את השינוי הנורא אשר חל
במדינה, ואשר חל במיוחד בטלוויזיה עצמה, שהיא עכשיו מכשיר
של שטיפת־מוח גסה בירי גוש־אמונים — התחייה — המחתרת
— ימין — הליכוד.
גליון 2436, 9 במאי 1984, עמוד 46
יוסן ז שלמון
בוחן את הציונות ה ד תי ת ומתנגדיה: מ סור ת
ומודרניות, משיחיות ורומנטיקה, ברשימה
שבה ניתן למצוא את שורשי הטירוף המשיחי של
גוש אמונים, ואת הסיבות לפירוק המפד״ל
בימים אלה.
גליון 2453, 5 בספטמבר 1984, עמוד 11
,גאיזורים שמתנהלים פוטנציאליים לא
יבואו לשם. גם אידיאליסטים, כמו
אנשי גוש־אמונים, לא יקפצו על המציאה אילו נתן פרס את בירכתו לתוכנית,
יתכן שהיה מציל את שמיר מטביעה.
גליון 2470, 2 בינואר 1985, עמוד 36
הוא רוצה אחת ולתמיד חיסול הסיטרא
אחרא וטוהר עצמי, הוא רוצה ימות־המשיח.
בתוך כל אחד מאיתנו יושב איזה גוש אמונים
קטו. כל אחד מאמין בפתרון סופי אינפנטילי
וכולם רוצים שאיזה חלום יוגשם ונחיה בימות־המשיח.
גליון 2311, 16 בדצמבר 1981, עמוד 58
אל תשכחי
שגם בארצות־הברית יש קו־קלום־קלאן,
וזוהי עדיין ארץ דמוקרטית.
• מה דעתך על גוש אמונים?
זהו גוף טוטליטרי. הם מסכנים את
הדמוקרטיה — הם והאירגונים הדתיים
הפנאטים למיניהם
גליון 2362, 8 בדצמבר 1982, עמוד 32
להפעיל עליי לחץ הוא אומר :״אני
אחזור בתשובה ואהיה גוש-אמונים.״ אבל
זה לא יכול לקרות לילדים שלי, כי הם
פתוחים ויש להם בסים.
גליון 2323, 10 במרץ 1982, עמוד 54
הוא אינו תומן בממשלתו
של בגין, אך הוא מתנגד למתנחלי גוש־אמונים
.״היכן אעמוד אם תפרוץ מיל״
חמת־אחים?
גליון 2406, 12 באוקטובר 1983, עמוד 29
אסור להם ליהרג, כי
לא מכבר השתתפתי בגרמניה בסימפוזיון, לצד נציג מובהק
האמריקאים רגישים מאוד לחללים מקרב חיל־הנחתים. כפי
של גוש־אמונים. לאחר מכן ניגש אלי מרצה אוניברסיטאי, אדם
שאומר החרוז העממי 01 11110 :ח 6ז $ 3׳} 60מ &סזזסות^
אינטליגנטי בהחלט, ושאל :״תגיד לי, הר אבנרי, מהו בעצם
$.ז 1110ס1זז 6׳\ 3ו$ 1ץ 60ח 03ת16 זז 011101
ההבדל בין דיעותיך ובין ריעות האדון.״?
גליון 2383, 4 במאי 1983, עמוד 60
הם גם מנסים לשכנע
1א 0 • *1 0 1 1 1ליד מה שהיה פמס בית־ספר במרכז העיר חברון, שבו
״ למד אבו־עיישה עד .1962 כיום הוחרם המקום לשימושם של
# 1 1 1 1 1 /1 1 1
מתנחלי גוש־אמונים. על גג הבניין אפשר להבחין בעמדה צבאית וברגל ישראל.
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 11
הבה נשווה את המתיישבים של הם היו עשרה עם
המתנחלים של גוש־אמונים, את המניעים האישיים והלאומיים,
את האידיאולוגיה, את היחס לערבים, את היחס לאדמה, לעמל־כפיים,
את הנכונות להקריב.
גליון 2567, 12 בנובמבר 1986, עמוד 30
—
באותו הקשר: באיזו מידה ניתן, באמת ובתמים
ובמידה של צדק, להאשים גם את העיתונות שלנו
(בנוסף למערכת החינוך, למיפלגות וכו׳) בשות־פות־לאחריות
לנברוזה הלאומית הבולטת ביותר
שלנו: מצדה, גטו, גוש־אמונים ,״זהות יהודית״
העומדת בניגוד לאנושיות.
גליון 2570, 3 בדצמבר 1986, עמוד 17
הענישה מגבירה את השינאה, השינאה מגבירה את
המחתרת, המחתרת הולמת בחוזקה רבה יותר, השילטון מגיב
אוד• א מד•
של כבוד, הטילו המתנחלים את מוראם על השילטון, לפי מיטב
הסיגנון של גוש־אמונים, ועיכבו את ההסדר במשך שנים. הם רק
האריכו את הזוועה.
גליון 2572, 17 בדצמבר 1986, עמוד 30
.״
פרט להתייחסות מבודדת זו, המעניין בריאיון
הוא מה שאין בו: שום התייחסות לנושאים שנויים
במחלוקת, ובייחוד לא לאלה שעלו לכותרות
העיתונות בשנים האחרונות, לא ממשלות אחדות
ורוטציה, לא גוש אמונים, לא פרשת השב״ב, לא
הוויכוחים המרים בשמאל הישראלי, לא ״בגידת
הכוהנים״ מקרב ריעיו של גורי שהצטרפו למחנה
הפאשיסטי (שתי הנעמים או הנעמיות: שמר
ופרנקל, וכו׳) ,לא השבר הגדול בערכי ארץ־
ישראל העובדת שעליהם התחנך.
גליון 2571, 10 בדצמבר 1986, עמוד 30
אין זה מיקרה שמכל הדתיות
הלוחמת, מכל הימין התוקפני, מכל גוש
אמונים ונספחיו ולגיונות צרחני הכיכרות,
לא יצא אף יוצר אחד.
גליון 2500, 31 ביולי 1985, עמוד 8
מכאן גם
התשובה: שום ריצת־אמוק נוסח אריאל
שרון, שום דמגוגיה נוסח גוש־אמונים,
שום היסטריה נוסח כהן־אבידוב לא
יעזרו.
גליון 2513, 30 באוקטובר 1985, עמוד 17
אפרים הוא בנו של משה לווינגר, מנהיג גוש־אמונים.
הוא חונך על בירכי אביו. שהוא רב־אמן
בדרכי איומים וסחיטה.
גליון 2549, 9 ביולי 1986, עמוד 21
מולה מתייצבת
המהפכה החומייניסטית, אם כדמות גוש־אמונים, התחיה וכהנא,
אם כדמות הרב שר.
גליון 2665, 28 בספטמבר 1988, עמוד 26
האם בש עה
שאני יוצא חוצץ כנגד מעשיהם של אנשי
״גוש אמונים״ ,דרך משל, ואף כלפי מנהיגי אותו
״גוש״ נתעב בעיני, האם כל נימוקי ומניעי נופ לים
תחת הקטיגוריה של האובייקטיביות הצרו פה,
או שמא נצטרפו אל אלה העקרוניים, במהלכן
של שנות פולמוס והתנצחות וניגוח הדדיים, גם
מניעים סובייקטיביים רבים של תיעוב אנשים
אלה או אחרים, שהם וכל מעשיהם נעשו בעיני
מוקצים מחמת מיאוס.
גליון 2663, 15 בספטמבר 1988, עמוד 19
ההרס הופסק והממשלה הורתה
לבנות את השכונות ההרוסות מחדש.
אנשי גוש־אמונים בוודאי מאמינים כי מוטב היה אילו נהרסה
אז העיר כולה, ואילו היה קיים שם עכשיו ״פארק אוסטרליה״
(ואולי ״פארק דרום־אפריקה״?)
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 6
אולם אנשי הארץ השלמה עדיין לא מרפים. על קיברו אמר אחד מהם, עסקן־גוש־אמונים
המזוקן צבי סלונים, קריש. וחברה מקומטת, שפניה צרובות, מביטה במזוקן
וצוחקת .
גליון 2630, 27 בינואר 1988, עמוד 36
וכך נבעתו כל אלה החררים לדמותה ולע־תידותיה
של התרבות הישראלית, וכל אלה
החרדים לכבודו של הפרס, למישמע ההחלטה
להעניק את חלקו המיועד לנושא ״חוכמת־ישראל״
לפרום׳ ישראל אלדד (שייב) ,פובליציסט,
עיתונאי ו״דמאגוג משולח־רסן״(דן מירון,
פוליטיקה, יוני ,)1987 דברם העיקבי והאידי־אולוג
הקיצוני ביותר של תנועת ״התודה״
ותנועת הדיכוי והכיבוש המתקרית גוש אמונים
על משקל ה״לויאליסטים״ הידועים לשימצה
בצפון־אירלנד.
גליון 2636, 9 במרץ 1988, עמוד 26
הרי זו גם ההיסטוריה בזעיר־אנפין
של גוש אמונים: של מי שנאחז ספק בהתלהבות,
ספק ביאוש, בקרנות־המזבח של הלאומנות
המשיחית.
גליון 2619, 11 בנובמבר 1987, עמוד 20
המהגרים מברית־המעוצות
מתפלגים שם לשני תורים. לישראל באים אנשי גוש־אמונים,
חובבי־כהנא, חוזרים־בתשובה ודומיהם.
גליון 2617, 28 באוקטובר 1987, עמוד 11
לשידור זה הוזמן כמראיין הרב ח״כ אליעזר ולדמן, הגורו של
גוש־אמונים. כמעט וריחמתי עליו. הוא ניסה להוציא ממנה כמעט
בכוח הצהרה של חוזרת־בתשובה.