חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,090 תוצאות (מציג 2,776 עד 2,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 14
זכורים יותר הימים שבהם מילא תפקיד חשוב במיטבח של גולדה מאיר, שבו בישלה את התנאים שהובילו ליום־הכיפורים.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 17
היא נראתה לי באשה חשוכה, קנאית, לאומנית, ימנית־קיצונית — מין גולדה מאיר במהדורה יותר מתורבתת. היה לי קל לשנוא אותה, כי התנגדתי לכל מילה שיצאה אי־פעם מפיה, כשם שהיא ייצגה את ההיפן־ הגמור של כל דבר שאני דוגל בו.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 24
הפעולות הגיעו לשיאן בהפגנה הגדולה בירושלים, שצעדה בשקט מופתי לעבר לישכתה של ראש־הממשלה, גולדה מאיר. אלפים רבים צעדו יחדיו, יהודים וערבים, גברים ונשים.
גליון 2519 (11 בדצמבר 1985), עמוד 31
זה קרה כאשר שלטה מיפלגת־העבודה, בהנהגת לוי אשכול — וגם בימי הממשלות של גולדה מאיר ויצחק רבין, שבהן כיהן גם שימעון פרס.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 17
ראיתי זאת פעמים רבות בחיי: אנשים שהם במלוא פריחתם בגיל ,65 בעלי כושר גופני ונפשי, קמלים כמו פרחים ונפטרים זמן קצר אחרי יציאתם לפנסיה. אפשר לקרוא לזה ״תיסמונת גולדה מאיר״. על כך נכתבו ספרים רבים. מאמרים ומחקרים.
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 17
אחרי הבחירות, כאשר עורר הראל את העניין מחדש, הוקמה ועדה של ארבעה מראשי מפא״י (מיפלגת־העבודה דאז) ,והם גולדה מאיר ושאול אביגור, שהלכו לעולמם, ויעקב שימשון שפירא וישראל גלילי, ייבדלו לחיים ארוכים( .זה חשוב, כי המתים אינם יכולים לאשר או להכחיש, אך החיים יכולים וחייבים לעשות זאת).
גליון 2657 (3 באוגוסט 1988), עמוד 15
היגשנו הצעת־חוק משלנו, האוסרת על שרים לנהל עסקים פרטיים מכל סוג שהוא. ראש־הממשלה היתה גולדה מאיר, והיא אמרה ״ניאט״ .היא שנאה אותי, והיא אהבה את משה דיין.
גליון 2627 (6 בינואר 1988), עמוד 38
נשבעו שלא ללחך להבא את פינכתם(ועכוזם) של מנהיגים כמו גולדה מאיר ומשה דיין. אותם האנשים עצמם, הם ויורשיהם, נדבקים עתה לעכוזים של המנהיגים החדשים.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 11
בית־הררים: אני זוכר נאום מבריק של אבן בתשובה על הצעה שלי בכנסת, בימי גולדה מאיר. הצעתי לפתוח במשא־ומתן עם הפלסטינים.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 19
אכן, הוא הותיר להם בדיוק מה שצפוי היה שיותיר, כשמביאים בחשבון גם את תהליך ההתקלשות, ההתאבנות והעדפת הקליפה על התוך, התדמית על התוכן, האופייני תמיד לדור של אפיגונים. צאו וראו: משה דיין, גולדה מאיר וישראל גלילי אבל לא פחות, ואולי אף יותר מהם, יצחק נבון ושמעון פרס וחיים הרצוג ויגאל הורביץ וגד יעקובי ואחרים מפני הציבור ושועי הממלכה שלנו הם כולם תלמידיו ושומעי ליקחו.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 11
שנית, וחשוב יותר: אחרי שהספורטאים נלקחו בשבי, בגלל כישלון הביטחון הישראלי, איזו זכות היתה לממשלה לסרב לשחרר אסירים כדי להצילם ממוות בטוח? האב גולדה מאיר, שהופיעה בסרט בצורתה המגעילה הרגילה, כשהיא זולגת צביעות מתחסדת, היתה מחליטה כך אילו היה בין בני־הערובה בן שלה, או בנו של משה דיין?
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 7
רוגז ג׳ק שטיין, המספר בגאווה לא־מוסתרת על התמונות שבהן הוא מונצח עם גולדה מאיר ודויד בן־גוריון, לא פחות מהתמונות המשותפות שלו עם רונלר רגן וג׳ורג׳ בוש :״פתאום באים הישראלים ואומרים לי, :ג׳ק שטיין, הרבי מלוב אביץ׳ ״את חייבת להאמין לי ד פרץ .הוא היה אנרסיב• ו ״הוא לפתוח נבר ו חדות הבאות.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 17
גם את שאר כעלי־שיחי לא שיכנ־עתי אז( .בינתיים הגיעו כמעט כולם לריעות שהבעתי באוזניהם אז ).אולם היה מקובל להניח שסיסקו פועל למען השלום, שהוא בעל ריעות מאוזנות, שהוא פועל מאחורי הקלעים כדי לדחוף את ממשלת־ישראל(ממשלת גולדה מאיר) לעמדות פשרניות יותר. עכשיו נתקלתי בשמו של סיסקו שוב.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 54
אתה אומר כך: כשהגיעה אותה ידיעה של המוסד ב 2.30-בבוקר, ב• 5באוקטובר, צבי זמיר, כפי שאמרה לד גולדה מאיר, איננו בא אליה לספר לה על הידיעה הזו.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 6
עם גדעון דיינה יוזם הליגה לידידות, מואילים לוי אשכול וגולדה מאיר להתווכח. על דברי נשיא תוניסיה, אל־חביב בורגיבה, אין הם מגיבים ברצינות הראויה.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 6
היה ציר ישראל בוושינגטון, שגריר ישראל ב קנדה, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ ויועצם של ה רצוג דויד בן־גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר. נפטר. בתל־אביב, בג״יל ,54 שו פט בית־המשפט לתעבורה בתל־אביב חיים שלם, שכיהן 13 שנים כשופט תעבורה ושימש קודם־לכן כקצין מישטרה.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 66
בפרט שלהן כל הזמן נדמה היה שהן ״משוחררות :״ שירות הנשים בצבא, הסיפורים על הנשים החלוצות, שעסקו גם בעבודות שנחשבו בגבריות, והעובדה שגולדה מאיר היתד, ראש- ממשלה, גרמו ליצירת המיתום, שהאשה הישראלית נהנית משיוויון.
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 60
אמרתי לו :״למה לא אמרת את הדברים האלה לגולדה מאיר כשהיית חבר בממשלה שלה, היא הרי אמרה ש אין בעיה פלסטינית ן״ את יודעת מה הוא עשה?
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 17
אבל מכיוון שפינחס ספיר דרש ״להכפיל את ההתיישבות״ ברמת־הגולן, וגולדה מאיר הסבירה למחרת היום שההתנחלות בשטחים תימשך ותקבע את גבולות ה מדינה, ההבדל הוא במילים בילבד.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 23
הרווחים שהמדינה הסובייטית מפיקה מסרטיך מסייעים לנו להקים תעשייה. מדוע אנחנו צריכים להעניק לגולדה מאיר מתנה כזאת?״ ״המידע של הק.ג.ב.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 15
לא אמרתי לנשיא נימוק נוסף: שרבץ ניראה לנו כאנטי־תיזה גמורה לגולדה מאיר, שהוצעה על־ידי המערך. הייתי בטוח שגולדה תוביל את המדינה למילחמה חדשה.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 4
לימינו י; לרובע כולו נמתחת גדר־תיל ועל האדונים של אתמול נאסר לבוא במגע עם נתיניהם, בני התיצבו שני שרי מפ״ם, שני שרי אחדות־י עזה, המהלכים חופשיים מחוץ לגדר התיל. העבודה, גולדה מאיר ופנחס ספיר. עם הצטרהתושב הראשון של הרובע המצרי שפגשתי היתד, אשר, צעירה, נאה מאד.
גליון 1012 (6 במרץ 1957), עמוד 7
בתיהם, ביום ששי אחרי הצהרים, היה ברור להם כי בתחילת השבוע החדש יהיה המשבר הממשלתי עובדה קיימת. ״ אתם רו אי םנצדקנו הודעתה של גולדה מאיר נמסרה לאו״ם, לסי התוכנית. לפי ד,ת כנית קם אחריה נציג ארצות־הברית, הנרי קאבוס־לודג׳ ,למסור הודעה.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 19
מעולם לא שמענו עליה הכל אודות גולדה בראיון מיוחד שנתנה שרת החוץ, גולדה מאיר, לכתבת ירחון נשים אמריקאי ידוע, מספרת היא, בין השאר, שהיא קמר, ב־6.30 בבוקר, מכינה ארוחת־בוקר לעצמה, ולעתים קרובות גם בשביל אורחיה, קוראת עתונים, מגיעה למשרד ב־ ,8הולכת, לאחר חצי־יום עבודה מייגע, לסעוד צהריים בביתה, שוב עם אורחים, במכונית שהממשלה העמידה לרשותה.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 15
הם הפעילו את מלוא הלחץ על הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר אונטר־מן, הצליחו להשיג החלטה כי דינם של הגירושים הקונסרבטיביים כדין גירושין רי־פורמיים, הנחשבים מזמן כפסולים בעיני הרבנות — וחוקי האישות — בישראל. הקונסרבטיבים פנו לשרת החוץ גולדה מאיר, ביקשו את עזרתה. היא הבטיחה להתערב, אולם בשובה לירושלים נתקלה בקיר האטום של הרבנות הראשית.
