חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,090 תוצאות (מציג 2,576 עד 2,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 977 (5 ביולי 1956), עמוד 8
רדאי, ששימש כמזכיר כללי של משרד־תוזוץ משך כמה שנים, סולק מתפקידו על־יד׳ משח שרת המשרד, חזר ע מוס רהיטים אחרי שערך מ סע־תענוגו ת באירופ ה על ח ש בון וחפצים אחרים לרוב. הוא יו חז ר על־ידי גולדה מאיר סון, הרואה יועץ מקורב ביותר.
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 7
.״ העולם הזה 933 לכאורה, צריך היה האיום לפעול מייד, לגרום להעברת החלטה לטובת גולדה מאיר- סון, אלא שלא תמיד ניכרות תוצאותיה של .תכססנות פוליטיקאנית בו־ברגע.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 8
* ץחוקעמוםואדיב נשמע מסביב לשולחנה של שרת־החוץ. גולדה מאיר ישבה בין שני השגרירים — השגריר הבריטי בישראל, והשגריר הישראלי בבריטניה — שהיו אורחי־הכבוד בסעודה.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 31
הוא סיפר, כי לצורך הזיכוי בעד אשר״ אין שלטונות מם־הכנסה מכירים אלא באשה אחת בלבד, אפילו כאשר הנישום (ערבי או תימני) נשוי ליותר מאשר, אחת היסטוריה קטנה ולא־נודעת גילה השבוע ח״ב חרות מנחם בגין, בספרו כי מנהיג הרוויזיוניסטים זאב דבוטינסקי נהג בשעתו להשתמש, בשעת הצורך, בכינוי המחתרתי ״מנדלסון״ .בכינוי זה חתם ז׳בוטינסקי על המברק ששלח בשנת 1936 אל דוד רזיאל, מפקד האצ״ל המנוח, בו תבע להפסיק את ההבלגה שרת־החוץ גולדה מאיר, שהתעקשה מזה במה חודשים, בסרבה לעבור לדירת־השרד המרווחת והמפוארת שהתרוקנה בצאתו של משה שרת, נכנעה סוף סוף ותעבור אל הדירה מיד עם שובה ממסעה לארצות- הברית נציב המנגנון דוד רוזוליו הסביר השבוע, כי אחד העובדים ששר בישראל רשאי להכניסו לעבודה ללא מכרז, הוא נהגו הפרטי.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 8
היא נתאפשרה הודות ל־טכסיס אמריקאי מוצלח. במשך כמה ימים ניהלו גולדה מאיר ועוזריה באו״ם פעולה קדחתנית בין המשלחות באו״ם.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 9
אמר ביג׳י, בלעג, בגבעת־חיים :״עם כניסת גולדה מאיר למשרד־החוץ פסקה הפעולה המדינית מלהתנהל על פי ד,שיגרה, הפרוטוקול והצינורות המקובלים הוסיף ביג׳י, בנימה ארסית עוד יומר :״גולדה בוודאי לא תראה זאת בעין רעה אם אגיד כי החבר שקדם לד.
גליון 1019 (24 באפריל 1957), עמוד 5
השבוע ביקר השגריר האמריקאי, אדוארד לאוסון, אצל שרת־החוץ גולדה מאיר, כדי לדרוש ממנה באופן אולטימטיבי שישראל לא תתערב בירדן.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 9
.״ • שר הבריאות ישראל (״יולק״) ברזילי, בתשובה לשאילתת מדוע אינו מרבה לשלוח רופאים ליישובי הספר :״לכל רופא יש לפחות 20 חברי כנסת ; שבאים אלי לבקש בשבילו עבודה דווקא בתל־אביב.״ ס שרודהחוץ גולדה מאיר, בהתגוננה בשעת הוזיכוח על תקציב משרד־ | החוץ בפני הביקורת שנמתחה על ההסברה הישראלית בעולם :״בזמן מבצע סיני !
גליון 990 (3 באוקטובר 1956), עמוד 9
בסקרה זה, לא תסתפק ישראל בהופעתו של נציגה הקבוע אבא אבן, תצרו אליו גס את שרת החוץ גולדה מאיר. • קיימים סיכויים כי הרב שלמה שלייפר, רבה הראיטי של מוסקבה, יבקר בישראל.
גליון 1443 (5 במאי 1965), עמוד 19
השבוע קיבלה מרגוט קלאוזנר מכתב מניו־יורק, הנוגד את גירסתה של גולדה מאיר :״שלוש גלריות, המוכרות כאן ציורים ישראליים, עושות הון.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 21
אבל היא לא נבהלה מהם. היא הראתה להם תמונה שלה עם גולדה מאיר, תמונה שלה עם דאג האמרשילד, ותמונה שלה עם מנחם בגין.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 11
לפני שנתיים־וחצי התכנסו במיטבחה של גולדה מאיר בירושלים כמה מחברי הצמרת של מפא״י, כדי לדון ברצינות בהחלפתו של בקר.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 9
.״ חמשה זקנים: את דויד בן־גורון ברפ״י ואת לוי אשכול, גולדה מאיר, זלמן ארן ומרדכי נמיר במפא״י.
גליון 1461 (8 בספטמבר 1965), עמוד 12
״ 9הנ״ל על גח״ל :״הרפתקנים!״ • גולדה מאיר על מצע רפ״י: ״עירעור יסודי על יסודות הדימוקראטיה.״ • אבא אבן עד דויד בן־גוריון: ״אדם אחד הרוב.״ העושה פלסתר את 9הנ״ל על רפ״י: החלטות ״רעש, פלגנות ויומרנות.״ * כדי לפתור את הבעיה האישית בין פרס ודיין, הועמד במקום השני יזהר סמילנסקי.
גליון 1441 (20 באפריל 1965), עמוד 13
״שום דבר לא השתנה ביחסי צרפת—ישראל,״ מכריזה גולדה מאיר בשובה מפאריס .״יחסי ישראל—צרפת מבוססים על סנטימנסים עמוקים,״ מצהיר למחרת היום שמעון פרם, בשובו מפאריס .
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 6
כשטח זה, יותר מאשר בכל שטח אחר, חכרו יחד אפסותו הפוליטית של אשכול וקנאותה הקנטרנית של גולדה מאיר, למזיגה הרת-אסון. * במישור הכטחוני ניסתה ממשלת אשכול למנוע את התוצאות החמורות של מחדליה במישור המרחבי.
גליון 1492 (6 באפריל 1966), עמוד 21
ד״ר ישראל אלדד-שיים, על המצדדים ביחסים דיפלומטיים בין ישראל לדרום־ויאט־נאם :״סייגון נעשית קרובה ל־ליבם יותר מאשר חברון ובית־לחם.״ • הפיזמונאי דידי מנוסי :״גולדה מאיר, האמא של משרד־החוץ, אמרה שהאבא חורג.״ #השופט יוסף חריש, בדיון משפטי על סגירת מסעדה בכיכר מלכי ישראל :״מלכי ישראל ידועים היו כזללנים גדולים, שנהגו תמיד לקיים שבעת ימי מיש־תה.״ המחזה וד,בימוי.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 17
.״ ן* מד עם השלום בין ישראל לערבים, היום, יותר מאתמול, אפשר להבים אל ההגברת גולדה מאיר הצהירה לפני הפד ! האם הוא ייתכן?
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 13
. — 14.3.65 יו״ר ועדת החוץ וה־ בטחון של הכנסת, ח״כ מפא״י דויד הכהן, במסיבת מועדון בית ברנר בתל־אביב: לראות בדבריו של בורגיבה ביטוי לניגודים השוררים במחנה הערבי, ובמיוחד בימוי לרצון להחליש את השפעתו של נאצר באיזור. — 14.3.65 שרת החוץ גולדה מאיר, בארוחת־צהריס של מועדון העתו־נות בתל־אביב, בתשובה לשאלות מדוע לא הושמעה עד כה תגובה רשמית להכרזת בורגיבה: שמענו אני חושבת שאני צריכה לחכות עוד קצת בטרם אגיב.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 9
מפא״י אומרת שבכל התופעות האלה אשם בן־גוריון עצמו, עוד מזמן היותו ראש המפלגה וראש הממשלה. גולדה מאיר אמרה שמפא״י דומה לטאמאני הול *,אולם תיקנה את עצמה והוסיפה שאנשי סאמאני הול עברו לרפ״י.
גליון 1432 (17 בפברואר 1965), עמוד 11
בר׳לה סימל שגריר ישראל בוושינגטון. גולדה מאיר סבורה, כי השגריר אייב הרסן אלף חסידים מרחבי אירופה המזרחית.
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 7
אך היה גם צד פחות־גלוי, שלא השתקף בנאומי גולדה מאיר. הוא נגע למישחק מחבואים, המתנהל בין וושינגטון וירושלים.
גליון 1353 (14 באוגוסט 1963), עמוד 7
אך רעיון זה נידחה בשצף־קצף לא רק על־ידי דויד בן־גוריון, אלא גם על־ידי גולדה מאיר ושמעון פרם, שעשו בעניין זה יד אחת.
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 8
. • משרד־החוץ הישראלי היה מוסד חסר־חשיבות וחסר־השפעה, ר,ן בימי שרת, הן בימי גולדה מאיר. ס העתונות היומית הישראלית כולה מילאה בתקופה זו תפקיד שלילי לחלוטין, כשהיא כפופה לממשלה כמו העתונות בדמוקראטיות העממיות.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 6
הרעיון הכללי של מיבצע צבאי נגד שליט מצרים התגבש סופית עוד באביב .1956 פרט מאלף: באותו זמן הודיעה ישראל לאו״ם כי היא מוכנה להסכים להקמת עמדות־תצפית של משקיפי או״ם על גבול רצועת־עזה — בתנאי שתוקף הסכמה זו יפוג ביום ה־31 באוקטובר . 1956 ,ואילו גולדה מאיר הודיעה, לאחר מכן, לבית־המשפט הבינלאומי בהאג, כי ישראל מוציאה מכלל סמכות בית־המשפט עניינים הנוגעים.
