נמצאו 3,090 תוצאות עבור "גולדה מאיר"

אמר בן־גוריון בלעג בגיבעת־חיים :״עם כניסת גולדה מאיר למישרד-החוץ פסקה הפעולה המדינית מלהתנהל על-פי השיג- רה, הפרוטוקול והצינורות המקובלים...״ הוסיף בן־גוריון בנימה ארסית עוד יותר: ״גולדה בוודאי לא תיראה זאת בעין רעה אם אגיד, שהחבר שקדם לה בתפקיד הנוכחי היה יותר מלומד ומנוסה ממנה.

אריה כן־אליעזר: אתה עומד בראש צבא שכל בני ישראל חיילים בו, וכך אתה מדבר? מג חםמין: מופקר שכמותך ! גולדה מאיר: אדוני היושב־ראש, איזה דיבור זה?

מקורב אחר שלו מצביע על הדמיון בין גולדה מאיר ובין מנחם בגין. גם גולדה, כמו בגין, סבלה יסורי־מצפון קשים בגלל מילחמה.

אני זוכרת את התוכניות שעסקו בחי־ם גורי, הפרופסור אפרים קציר. גולדה מאיר, עזר וייצמן, חצקל איש־כסית, אורי ירום, חיים טופול, יהורם גאון, חיים כהן, יעקב אורלנד, עדה סירני, יעקב חזן.

הרבה מאוד השתנה במדינה. במשך 14 שנים שלטו לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין. אחריהם באו שבע שנות שילטון הליכוד.

.״ פוליטיקאים בכירים במפא״י, כמו גולדה מאיר ופינחס ספיר, עודדו אותו אז בסתר והעניקו לו הלוואות ממשלתיות כיר המלך.

אורי דן מתארו כ״עורך שסגד לעגל הזהב — סקופים מן השילטוו: תקופה עלובה וחיוורת ללא פיתוחים, מיבצעים, קליטת־מוכשרים. ״אישים כמו המנוחים גולדה מאיר, לוי אשכול, פינחס ספיר, משה דיין — .

במישאל 1966 זכה ב 4.5של העל זר. ה לוי אשכול גולדה מאיר פינחס ספיר אבא אבן יצחק רבץ יגאל אלון ישראל גלילי מאיר יערי משה חיים שפירא דויד בן־גוריון משה שמעון פרם יגאל ידין מנחם בגין יוסף ספיר פנחס רוזן שמואל תמיר אורי אבנרי משה סנה אין לי דעה דיין האם אתה חושב שאבא!

כאשר משה שרת התנגד, סולק מתפקיד שר־החוץ והוחלף על־ידי גולדה מאיר, אשה פרימיטיבית הרבה יותר. גם היא הסתכסכה עם פרס חיש־מהר, כאשר הסתבר לה שהבחור הצעיר ממישרד־הביטחון מנהל למעשה את מדיניות־החוץ האמיתית של ישראל מאחורי גבה.

האם לא צריך היה לרשת את השילטון כאשר התמוטט שילטון גולדה מאיר ודיין — והנה צנח יצחק רבין מן השמיים הכחולים וחטף את הפירות בלי מאמץ?

הצעת־חוק שהוגשה על־ידי ח״ב (דאז) אורי אבנרי בעניין זה נדחתה ברוב גדול על־ידי הכנסת, לפי דרישת גולדה מאיר, שחיפתה על השחיתות. • אחרי המהפך, הבינו הכל שיש ניגור־אינטרסים מחפיר בין כהונתו של אריאל שרון כשר־החקלאות ובין שליטתו בחווה הפרטית הגדולה ביותר במרינה.

בהצבעה על הנושא ״מיהו יהודי״ הצביע שאקי נגד עמדת הממשלה. גולדה מאיר, אז ראש־הממשלה, לא סבלה את התופעה והביאה להדחתו מהתפקיד.

החל מייסוד תנועת פת״ח, בסוף שנות ה״ ,50 והקמת אש״ף באמצע שנות וד ,60 החל הגורם הפלסטיני תופס מקום יותר ויותר מרכזי בסיכסוך, למגינת־ליבם של מנהיגי ישראל, שטענו, בפי גולדה מאיר. :אין פלסטינים!״ הא־ינתיפאדה של תשמ״ח אינה אלא שלב חדש בסיכסוך הישן.

בארי גולדוואטר, שהיה ״ידיד ישראל״ המובהק ביותר בעת שילטונם של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, חתם על מיכתב לדר יורק ט״סס.

והעובדות הן: (א) הכלי של מנחם (בן גולדה) מאיר איננו כינור, אלא צ׳לו ולכן הוא צ׳לן ולא כנר, כפי שכתבתם.

לא ידעתי עברית ולא הבנתי, אז הסבירו לי שזה בן־ גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר. אמרתי שאני לא בן־גוריון, לא אשכול ולא גולדה.

ב־ 1969 היה העולם הז ה הקול היחידי תוצאות מפני שהזהיר בעולם־התיקשורת המילחמה שהתחוללה שנתיים לפני כן, מילחמת־ששת־הימינג השבועון התנגד לשיכרודהניצחון שהציף את המדינה, לאווירה של אנחנו־ואפסנו־לדוקטרינה עוד, לשיגעון־הגדלות שהפך לאומית, בהנהגת גולדה מאיר. באותה השנה נבחרתי בשנית למסת, וגם שם היה קו לי הקול היחידי שקרא להתפייסות עם העם הפלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, כפיתרון־קבע.

כראש מישלחת ישראל באו״ם, ייצג נאמנה את המדיניות הסופר־ניצית של דויד בן־גוריון ומשה דיין. כשר־החוץ של גולדה מאיר הצדיק את מעשיה, שהובילו למילחמת ששת־הימים.

הוא גם סיפר לה על בריאותו(עיוור בעין אח ת, לחץ ד ם גבוה, בעיות בכליות) ,על יורשו הנוכחי, הקאנצלר פרנץ וראניצקי (״הוא קצת פלייבוי!״) ועל פגישתו המאכזבת עם גולדה מאיר (״היא נהגה בחוסר־נימוס!״). והמנצח הוא: רחזוו אד יצחק שמיו ם.7ו מטו ג׳ורג׳ שולץ הוא רוכל ללא סחורה.

ולראייה: שפירא עצמו, אותו שפירא, הוא שחוקק ב־ , 1970 בפקודת גולדה מאיר, את תיקון־ דתית. זהו אוסף של פוליטיקאים מקד מיים, המנהלים את ענייני ישראל.

המסקנה של הכותב היתה שזוהי מזימה ציונית חדשה, ושאני מסוכן למהפכה הפלסטינית יותר מאשר גולדה מאיר ומנחם בגין. כעבור זמן־מה הופיע ספר זה גם בצרפתית.

החברה לישראל, בימי השר פינחס ספיר, התוכניות ל״עצמאות כלכלית״ בימי גולדה מאיר ומנחם בגין והקמת ״כוח משימה״ בימי פרס/שמיר.

זוהי בדיוק הסניגוריה שהושמעה לטובת גולדה מאיר ומשה דיין בשנים שלפני קטסטרופת ״יום־הכיפורים״.

את זה למדו, במאוחר, בר־גיורא, בר־כוכבא ועוד כמה בריס. לולא השיתוק המוחלט של ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין, בראשית שנות ה־ ,70 לא היה אנוור אל־סאראת מחליט לתקוף את ישראל ביום־הכיפורים.