חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,090 תוצאות (מציג 2,051 עד 2,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 4
הו א צירף למיבתבו פקסימיליה של ח תי מ ת אורד צירלס וינגייס מ~.1943 סף האיום של ה1קבה בקטע נשים לא עלינו טען אורי אבגרי(העולם הזה )10.6.84 כי שלוש הנשים הבולטות בפוליטיקה של תקופתנו -גולדה מאיר, אינדירה גאנדי ומארגרט תאצ׳ר -עלו לגדולה בגלל לאומנות קיצונית.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 17
מהאישים חמרבזיים בשנים הדיבורים על הבולדוזר שיגרום האלה, וברשימתו הארוכה ליהודי אמריקה או אירופה לעלות נכללו גולדה מאיר, יגאל אלת, לישראל מעוררים חיוו של רחמים משה דיין, עזר וייצמן, יצחק במחלקת״העלייה.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 63
היו אלה אז דויד בן־גוריון, ואחר־כך גולדה מאיר, שהתנגדו לשיבת אבן. בעי ניהם נראה השגריר חיוני במקום מושבו.
גליון 2327 (7 באפריל 1982), עמוד 35
8מזכיר אירגון הסטודנטים חברי־הסתדרות בתל־אביב, שאזל רחכי, שמונה לאחרונה לתפקידו, ממשיך במסורת מישפחתית של עבודה ציבורית. שאול הוא נכדה של גולדה מאיר, והוא לומד היסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב. !
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 5
הדברים גם לא יכלו להפתיע את מי שעקב אחרי הקאריירה של אריק שרון כ״משליט סדר״ בשנים עברו שיטתו בגירוש הבדואים ימית גונה, בשעתו, רשמית ממשלת גולדה מאיר, אותו כ״חריג״ .אריק שרון ברבאר.
גליון 2329 (21 באפריל 1982), עמוד 70
השבוע ביקר השגריר האמריקאי, אדו־ארד לאוסון, אצל שרת־החוץ, גולדה מאיר, כדי לדרוש ממנה באופן אולטימטיבי שיש ראל לא תתערב במתרחש בירדן.
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 41
,ברודי ומיקי ברקוביץ בגודל טיבעי. יראו גם את גולדה מאיר, הדומה ערב של הפרברים ושל הדודאים בחמאם י לטרזן, ואת טרזן, הדומה לשימעון פרס.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 7
הח׳׳כים מהשורה התקוממו נגד התכתיב מהצמרת — שהיתה מורקבת מכל השרים המרכזיים, ובכללם לוי אשכול, גולדה מאיר ופינחס ספיר — ובבחירות החשאיות שנערכו כשל שרף, ונבחר.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 18
עם פרישת גח״ל מממשלת־האחדות־הלאומית, ב קיץ , 1970 קיבל פרס את תיק־התחבורה מידי עזר וייצמן. בממשלה אשר בראשה עמדה גולדה מאיר הדומיננטית, היה שימעון פרס, שנוא־נפשה, איש קטן מאוד.
גליון 2472 (16 בינואר 1985), עמוד 4
את אשתו ברשימה זול • יעקב נאש, דובר המטה הארצי של משטרת ישראל: ״השלוש הנערצות עליי הן גולדה מאיר — אותה אני מעריץ; הלן קלר — אותה אני מעריך ואשתי — אותה אני מעריץ ומעריך כאחד׳״ מתנדבים בתל״אביב החלו לאייש מרכז לסיוע קרבנות הגזענות.
גליון 2464 (21 בנובמבר 1984), עמוד 48
הוא האיש שפוצץ את גשר אלנבי בליל־הגשרים(כאשר אירגון ההגנה הורה, בקיץ ,1946 להרוס את הגשרים בגבולות הצפוניים והמיזרחיים של הארץ, כהפגנת־כוח) ,היה מפקד־גדוד במילחמת העצמאות, רמטכ״ל אחרי מיל־חמת ששת הימים(קו בר־לב) ,חביבה של גולדה מאיר, אשר קידמה אותו לתפקיד שר התעשיה והמיסחר, שלאחריו היה מזכיר מיפלגת העבודה בשנותיה באופוזיציה.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 9
שימעון פרס, שהבין את התועלת הרבה שיש ביוזמת מובארכ, לו אישית, למיפלגתו, ולממשלתו, התייחס אל היוזמה ב״זהירות חיובית״ .הוא פנה עורף לשיטת הלאו האוטומטי של ימי גולדה מאיר. אך הוא לא אמר דבר המכריח את הליכוד לפרוש מן הממשלה בשעה זו, ונתן למובארכ את המינימום הדרוש.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 42
זאת רק אחת החוויות עליהן מתעתד יו״ר הכנסת לספר בספר אוטוביוגראפי, שיכסה את 20 שנות פעילותו הציבורית הראשונות, מהקמת המדינה עד למינויו כשר־המשטרה (על־ידי גולדה מאיר) ב־.1969 צילינדר יד שנייה. זה ששר־המשטרה לעתיד החזיק 20 ,שנה קודם לכן, בדרכונים מזוייפים, כמעט בקבלנות, זה רק אפס קצהו של סיפורו של הילל.
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 54
רישומים של דיוקנות ציירים כלבנון, קסטל, לוגיץ, של שחקני תיאטרון כאברהם חלפי, חנה רוכינא, כרץ וצ׳מרינסקי, אהרון מסקין, מנחם מבין ושמעון פינקל, של סופרים ומשוררים כישראל זמורה, פסח כר־אדון, אברהם שלונסקי, יוכבד כת־מרים, יהודה קרני, של מדינאים ומנהיגים כמו כרל כצנלסון (ראה גלופה) ,חיים וייצמן ודויד •כן־ גוריון, גולדה מאיר, יגאל אלון ומשה דיין כמו מתעדים את גיבורי אותה תקופה בהתרשמות של קו, שלעיתים היא עזה מהתרשמותה ודייקנותה של ה מצלמה.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 9
הבחירה לא יצאה אל הפועל, ואופירה לא היתה צריכה לאיים על בעלה כדי שלא ירוץ לתפקיד. ראש־הממשלה דאז, גולדה מאיר, לא שכחה לנבון את היותו בעבר חבר רפ״י, והטילה וטו על הבחירה.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 10
אך בתפקידים פוליטיים כבר היו תקדימים של בעל־תפקיד לא נשוי. לוי אשכול נכנם לתפקידו כאלמן, גולדה מאיר היתד, גרושה. עתה עומדת המישפחה הראשונה בישראל לפני צרור של החלטות חשובות מאוד.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 27
פנייה אישית לאינדירה גאנדי הניבה תגובה צבועה אופיינית, שלא היתה מביישת אפילו את גולדה מאיר: גאנדי קוננה על גורלם המר של פקידיה, הנאלצים לבצע פעולות כל-כך ״לא נעימות״ לטובת הכלל.
גליון 2326 (31 במרץ 1982), עמוד 8
בגין זוכר בנוסטלגיה את ימי ישיבתו בממשלת-הליכוד-הלאומי, ב ימי כהונתה של גולדה מאיר כראש- ממשלה. ברור לו היטב כי אם יסיים את הקאריירה שלו כראש־ממשלה העומד ב ראש ממשלה רחבה, הכוללת את הליכוד והמערך כאחד, יקנה את מקומו בהיסטוריה כמנהיג לאומי כללי.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45
תמה רי ם נחוג יום הולדתו ה־ 59 של חיים בר־לב, ח״כ המערך ומזכיר מיפלגת־העבודה, מי שהיה הרמטכ״ל השמיני של צה״ל ואשר נתבקש על־ידי גולדה מאיר, עת כבר היה שר המיסחר והתעשייה בממשלתה.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 4
מי שסובל מכך ולא הם: משה שג * ביום השנה ה־ 38 להצהרת בלטו בנובמבר .1955 מי מין ל שמאל: מו בנטוב, דויד בן-גוריון, גולדה מאיר, ישר. ברזילי, משה שפירא, פרץ נפתלי, זלמן ארו ¥ בכור־שלום שיטרית, לוי אשכול, י שראלי בר־יהודה, יוסף בורג ( מוסתר ,1קדיש לוז ומשה שרת.
גליון 2370 (2 בפברואר 1983), עמוד 12
לוועידה זו הוזמנו ישראלים וערבים, והיא אורגנה למעשה על־ידי ג׳ו גולן, עוזרו של נחום גולדמן. היא פוצצה על־ידי שרת־־החוץ גולדה מאיר, שהתעקשה שלא לשלות לשם את פעילי מחנה־השלום הישראלי, אלא את פקידי מישרד־החוץ, ובראשם ראובן שילוח, שהיה ידוע לערבים כאוייב מושבע של המחנה הלאומי הערבי.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 14
יחד עם דיין, נפלה למעשה, הממשלה של גולדה מאיר, ובאיחור־מה בא הקץ על שילטונה הממושך של תנועת- העבודה ביישוב הארצישראלי ובמדינת־ישראל מיום הקמתה.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 64
פרק אחרון בסידרה המזוויעה, המהללת והמאוד בלתי־מדוייקת המוקדשת לראש־הממשלה ל שעבר, גולדה מאיר. יום ש1י • סידרה: גבר במערכת 8.03 שידור כ סידרה: ידיד לעת צרה 6.02 שידור בצבע, מדבר אנגלית).
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 9
מילחמת יום־הכיפורים חיסלה את יוקרתה של גולדה מאיר, כשם שמילחמת־הלבנון חיסלה את יוקרתו של מנחם בגין.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 13
לוועידה זו הוזמנו ישראלים וערבים, והיא אורגנה למעשה על־ידי ג׳ו גולן, עוזרו של נחום גולדמן. היא פוצצה על־ידי שרת־החוץ גולדה מאיר, שהתעקשה שלא לשלוח לשם את פעילי מחנה־השלום הישראלי, אלא את פקידי מישרד־החוץ, ובראשם ראובן שילוח, שהיה ידוע לערבים כאוייב מושבע של המחנה הלאומי הערבי.
