חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,090 תוצאות (מציג 1,976 עד 2,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 39
בארץ אירעה התחלה של התקו־ממות הנוער נגד ממשלת גולדה מאיר, וגם התחלה של טערכת־הסתה כימעט־פאשיסטית מצד חסידי־הסיפוח נגד שוחרי״השלום.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 25
י ( 1 ) 1 1* 11111 0 *711 סיוע של שייב מכתב מגולדה לוד קורא יאשה קאזאקוב את מכתבה של גולדה מאיר, שנמסר לידיו. במכתב הביעה גולדה הזדהות עם שאיפותיו, אך לא עם צורת מאבקו, ממנה הסתייגה הף משלה, י 1ווו ך* שהתחיל יאשה קאזאקוב במל- ^ חמתו נגד ברית־המועצות, לפני מספר חדשים, הוא לא היה בודד במערכה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 17
חיל ללא מיסתורין מעשה, אין שום דבר סודי או ילד יבדה ממשלת־ישראד להם־ תיר את הידיעה מאזרחיה, ולסווגד, כסוד ביטחוני חמור, אין ספק שהיתר, עושה זאת. לא היה שום עניין לממשלת גולדה מאיר לפרסם ידיעה שתעכיר את האווירה בארץ, העכורה כבר בלאו הכי, ולערער את מוראל העורף האזרחי, שספג גם לפני ידיעה זו מהלומה אחר מהלומה.
גליון 1773 (24 באוגוסט 1971), עמוד 16
.״ פרופסור ישעיהו ליבו־ביץ :״צא וראה, מה היו משמעותו הדתית וערכו ההיסטורי של אליהו הנביא ביהדות, אילו היה שר הדתות או רב ראשי מטעם איזבל( .אין בכוונת דברים אלה לזהות את גולדה מאיר עם איזבל ולא את ד״ר ורהפטיג או את הרבנים את- טרמן ונסים עם אליהו הנביא.״) 8הצגת הכל יחסי המו עלית בהשתתפות יהודה אפ״ רוני וטובה פרדו בהביטה, היא קומדיה של טעויות.
גליון 1774 (1 ביולי 1971), עמוד 16
רוב הח״כים בילו אותו ב־ .מזנון — כשהם שוקעים בהדרגה בעייפות. יצאה מהכלל ראש הממשלה גולדה מאיר, שהתעקשה לחכות עד תום הישיבה, ריכזה מסביב לשולח נה במזנון חצי תריסר חברי מפלגה בכירים, והעסיקה אותם בסיפורי זכרונות.
גליון 1779 (6 באוקטובר 1971), עמוד 15
וחבורת השליטים ישבה ושמעה מת מוגגת את דבריו, מבלי שאיש יעז להפסיקו. אותה גולדה מאיר שנישקה בפומבי לאות הזדהות את משה שרת בתום הוועידה העשירית, כשבערוב ימיו גילה אומץ- לב וניסה להתנגד לבן־גוריון, היא שהגיהה עתה לישיש משדה־בוקר להשמיץ את אותו שרת מבלי שתפצה פה ותצפצף.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 9
תכונה זו, לא זו בלבד שאינה פוסלת את האיש, אלא להיפך, היא הופכת אותו לחבר אידיאלי ממש בצוות של הגברת גולדה מאיר. לא נדבר סרה במתים, אך אין להעלים את העובדה שחיים משה שפירא ז״ל היה קצת־קצת יוצא־דופן בממשלה זו.
גליון 2003 (21 בינואר 1976), עמוד 21
ומי שהוציאה אותו מתהומות השיכחה, לשם ניסו לדחוק אותו בזמנם גולדה מאיר ושמחה דיניץ, היתד, אותה עיתונות שפרשה בפניו שטיח אדום בדרך חזרה.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 30
בעיקבות ידידותה עם ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, זכתה ח״ב אסתר הרליץ, עוד לפגי שהיתה חברת־כג־סת, למישרת יושבת ראש המועצה להתנדבות.
גליון 1945 (11 בדצמבר 1974), עמוד 37
גילגולי הפנינה אין בעולם הרבה בתי־מלון יוקרתיים יותר מאסר מלון ״ריץ״ בפאריס, השוכן בכיכר ואנדום היפהפה. ומי גר במלון הזה י גולדה מאיר ז לא. פנינה רוזנבלום. סליחה, פנינה גולן.
גליון 1936 (9 באוקטובר 1974), עמוד 15
השגריר נסע לארץ בה היה מואמן, ושלח משם דו״ח מפורט על השיחה עם חצור, לשרת־החוץ דאז גולדה מאיר. גולדה הזדעזעה, ותבעה משר האוצר לוי אשכול חקירה מלאה.
גליון 1944 (4 בדצמבר 1974), עמוד 13
היא חוזרת על דברים שנאמרו פעמים לדא־ספור, עד-ידי גולדה מאיר ומשה דיין, ושהופרכו לחלוטין.
גליון 1949 (15 בינואר 1975), עמוד 33
כנשיא המזרחי בארצות־הברית וכמבטא דעת היהדות הדתית שם, הוא לחץ בתחילת 1974 על גולדה מאיר להכליל את יצחק רפאל בממשלתה. אבל הוא לא עשה זאת רק בשביל רפאל.
גליון 1742 (20 בינואר 1971), עמוד 7
עובדה: כשהגיע בשבוע שעבר לשיחות עם גולדה מאיר ואבא אבן, הוגשו לו בכתב 13 עיקרים של מהות העולם הזה 1742 1תערוכה מיוחדת במינה הוצגה בקיבוץ מפלסים הסמוך לרצועת עזה.
גליון 1736 (9 בדצמבר 1970), עמוד 14
שני נושאי המישאלים היו כלולים בתנאים החדשים שהגישה ממשלת ישראל לנשיא ניכסון, לפני חילופי השדרים בינו לבין ראש־הממשלה גולדה מאיר. ישראל היתנתה את שיבתה לשיחות יארינג, מבלי שהמצרים יסלקו את טילי־במקרה בהבטחת סיוע אמריקאי של חידוש המלחמה.
גליון 1790 (22 בדצמבר 1971), עמוד 35
שר״האוצר סיכם את הועכוח רק כעבור יומיים, ביום הרביעי. בינתיים חזרה לארץ גולדה מאיר, והיא עצמה הנהיגה הפגנת-סולידריות ממשלתית שנייה.
גליון 1792 (5 בינואר 1972), עמוד 33
בהפגנה זו, הטביע טדי קולק את המשפט האומלל ״תרדו מהדשא״ — שלא נשכח עד אשר גולדה מאיר עלתה עליו במשפט אומלל אף יותר, כאשר הבריזה, לאחר פגישת היכרות עם הפנתרים ,״הם לא נחמדים.״ ההפגנה מול העירייה לא היתה הפגנה של הפנתרים.
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 14
אם השאלה הוזמנה על־ידי עסקן, נגיד מר יצחק הלוי הר־שילוח, שעף לפני חודש ממיפלגתו אחרי שנחשד במעילה או בבעילה, ייראה הדו״ח כך: במישאל שהקיף 1245 ישראלים, שהם מידגם מייצג של כל האונלוסיה הישראלית הבוגרת, הוצגה למרואיינים השאלה: ״מי מסוגל, לדע תו, להציל את המדינה בשעה קשה ז ו?׳ התוצאות הן כלהלן: גולדה מאיר — ־ ,34.87 יצחק הלוי הר־שילוח 31.67 משה דיין 16.27 יגאל אלון 8.37 הרבי מלובאביץ 8.17 מאיר וילנר — ־ ,0.27 שלמה ימפוץ (זה שהעיף את הרש ילוח מן המיפלגה 0.17 אחרים מנהל של מכון מכובד מאד סיפר לי פעם שתפס קבוצת סטודנטים, שנשלחו לראיין אזרחים, ושחסכו לעצמם את ה- טירחה על־ידי מילוי השאלונים במיטה.
גליון 1791 (29 בדצמבר 1971), עמוד 27
נראה כי בשלב מסויים מסר דיין על כוונתו להתגרש לראש־ד,ממשלה גולדה מאיר, שניסתה להניא אותו מלעשות צעד זה, אולם דיין הבהיר לה שבגילו אין טעם לנסות ולהשפיע עליו.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 16
.״ כשפתח אכא אכן את נאום־התשובה שלו בווי כוח על איומי אנואר אל סאדאת, דיבר על חשיבות חודש ראמאדאן למוסלמים. ה ראש-הממשלה גולדה מאיר היתה במצב רוח עליז ביותר בחתונתה של אסירת קאהיר מרפל ניניו עם ה תעשיין אלי כוגר.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 17
תוכנית זו, כמו החילופין בצה״ל, היתה ידועה זה מכבר ליודעי־דבר* .גם לה יש רקע מעניין ביותר. כי רפאל הוא שנוא־נפשה של גולדה מאיר, שסילקה אותו מעמדת־מפתח כשהיא כיהנה כשרת־החוץ.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 12
כל מזכירי ההסתדרות הקודמים הפכו שרים, או ראשי-ממשלה, כמו בן־גוריון המנוח, או כמו גולדה מאיר. בקר, שמעולם לא היה כישרון, איש אפור שנשאר אפור, נכנס לכנסת אפור, ואף אחד לא יודע היום שהוא ברשימת חברי- הכנסת בכלל.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 13
״ אמרו דוברי השילטון, מלוי אשכול המנוח ועד גולדה מאיר .״הערבים אינם מוכנים לעשות שלום.
גליון 1961 (2 באפריל 1975), עמוד 16
.״ 9זכרונות מתקופת היותו מזכ״ל מיפלגת העבודה העלה, ערב פרישתו מהמיפלגה, ח״ב אריה (״לובה״) אליאב׳, שעה שהתראיין לתוכנית הרדיו ממני מני. אליאב סיפר כי בזמנו נסע עם גולדה מאיר לוועידה סוציאליסטית בפינלנד. בין השאר הוזמנו הגברת ראש־הממשלה דאז ו הוא לביקור בצפון לאפלנד.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 23
יתכן מאד שבתשל״ד יהיה העולם היהודי עד למחזה בלתי־רגיל: העימות בין הפרופיסור היהודי ובין ממשלת ישראל, על רקע ההתנגשות בין האינטרס האמריקאי במרחב ובין מגמותיה של גולדה מאיר וחבריה. הכנסת באדר שנו: המזימה שום דבר שקרה בכנסת בשנת תשל״ג — השנה האחרונה של הכנסת השביעית — לא זיעזע את הציבור כמו מעשה־חקיקה שנשא את שמם של חברי־הכנסת יוחנן כדר (גח״ל) ואברהם עופר (המערך).
