גליון 2488 (8 במאי 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בלי
ע\>נ>>ם פ>ספוס הנא צי
הכספות החזק
זאב פרקש (הארץ ומעריב) מספר כיצד
נולדת קאריקטורה פוליטית, מדבר על הסנטר
של שימעון פרס, האף של גולדה מאיר, הגבות
של אריה דולצין, מגלה כי אינו
יכול לצייר בצבע — כי הוא
עיוור צבעים — ומודה :״כולם
אוהבים אותי, כי אני לא נבזה!
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 102
טקסט · תמונה · PDF

אנשי־שנה נוספים לשנת תשי״ח היו לפי הסדר הבא: העולם —
שארל דודגול; מדיניות — גולדה מאיר; יהדות — דויד בן־גוריון;
ספורט — שמואל סוחר; המרחב — עבד אל־כרים אל״קאסם; ספרות
— מהר סמילנסקי; אשה — אביבה רווה; תיאטרון — רפאל קלצ׳קין;
אמנות — אדים דה־פילים; כלכלה — פינחס לבון; מישפט — משה
זילברג; מדע — עמום דדדשליט; עיתונות — אלי תבור; דת — עמרם
בלוי; הכנסת — משה חיים שפירא.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

קיסר האוניברסיטה
ישראל קיסר הודיע לנשיא אוניברסיטת תל-
אביב, בי היו״ר הבא של מכון ״גולדה מאיר״
לחקר-העבודה יהיה שימעון אביזמר.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

ביוגרפיה של
גולדה ב ס פרדי ת
שר־התימון־הכלבלי של ממשלת קולומביה, פואד
עבדאללה שער, הפתיע את שר־האנרגיה־והתשתית, משה
שחל, בעת ביקורו בקולומביה: שער ביקש משתל שישלח
לו את ספר הביוגרפיה של גולדה מאיר בשפה הספרדית.
שער הוא נוצרי ממוצא לבנוני.
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כל זה לא היה קורה אילו היתה אז מיפלגת־העבודה
בשילטון. אי־אפשר היה לחלום על זה
בימי גולדה מאיר, משה דיין וישראל גלילי.
אולם בגין החמיץ את השלום הגדול, ששעריו
נפתחו על־ידי אנוור אל־סאדאת.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״אני לא שונא
פירסומת,״ הוא אומר בחיוך קטן.
חורי בנעוריו עם גולדה מאיר
וגם מאו טסה־טונג, ברל כצנלסון והרב נחמן מברסלב
— שדד ליי מ בי1 7
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אנוור אל־סאדאת היה מוכן לשלום
עם ישראל גם לפני אותה מילחמה.
הדבר מוכח במיסמכים. גולדה מאיר
ומשה דיין התעלמו מכך בבוז. וסאדאת
מצירו הסתפק במיסמכים שהיו מובנים
לדיפלומטים, אך לא להמונים משני
עברי הגבול.
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ראש״ממשלה! מלך!
גנרל דין בעל העין האחת!
גולדה מאיר וקיסינג׳ר כבלו אותי בכלי נשק!
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

סגן־ראש־הממשלה יגאל אלון היה הפטרון של הרב
משה לווינגר בחברון, ויזם את הקמת קריית״ארבע. ראש־הממשלה
גולדה מאיר ויועציה, ישראל גלילי ומשה דיין,
הרחיבו את מעגל ההתנחלות.
גליון 2708 (26 ביולי 1989), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

הנפילים, דויד בן גוריון, משה דיין, גולדה מאיר ויבד״ל
מנחם בגין, חיפו ופיצו באישיותם כבמעשיהם על ליקויי
השיטה הפוליטית.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אתמול, אגב, מלאו 20 שנה ליום שליחתו
של מיכתב ח״י המישפחות מגורגיה לראש־הממשלה
דאז, גולדה מאיר, ולשגריר ישראל
בארם, יוסף תקוע.
גליון 2700 (31 במאי 1989), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

אהרונסון 10 ;)4,2נקי מעוון;
. 11 אביזר במשחק ספורט; . 13
גבודלב; . 14 כתל בבית המקדש,
לפני עזרת הנשים; . 15 שפל־רוח;
. 16 החוליה התחתונה בחוט השדרה;
. 18 זמורה; .20 כברת שדה;
.21 כלי נגינה — נקרא גם
הרפסיכורד; .22 ממציא מכונת
הקיטור (ש״מ); .24 חלק בפרח;
.25 תשלום חובה לשלטונות; .26
דמי טרחה; .28 שמו העברי של
״בוטום״ מ״חלום ליל קיץ״; .30
סעודה דשנה; .31 תנועה בדקדוק
העברי; .32 ספר שכתבה גולדה
מאיר .34 :סופר צרפתי. באין
מישפחה״ (ש״מ); .35 הרחב,
הגבה; .38 שיח ופריו; .39 אחד
התוים הקטנים שעל האותיות
— לנוי; .41 בסולם התוים; .42
חומה, גדר; .43 כלי לעבודת
האדמה; .45 שפע, רווחה; .47
עמק באיטליה; .48 מחרוזת של
קשוטים; .50 עיר בשפלת שניתנה
לשלמה המלך כמוהר מאת
המצרים; .51 ארבה; .52 כלב
המדבר; .54 שכמיה, צעיף על
הכתף; .57 מן העופות; .61 משקה
עלים; .62 עוף השולה דגים; .64
עמוד מים .65 :מידה אירופית
— אינץ׳; .66 אויב; .67 סיגי
הקמח (ח); .69 צמח בתעשיית
הבושם; .70 שאין ספק בו; .72
קמח נלוש במים; .74 תפקיד
במגרש הכדורגל; .75 קול נשי
שני במקהלה; .77 הגד, אמור;
.78 זה, שלנו(ארמית); .81 כבד־פה;
.83 קריאת צער; .85 לא
מבושל ולא אפוי; .86 איילת־השחר
.88 :חורבה, מפולת; .89
מבצע לפריצת הדרו לירושלים
והבטחתה — אפריל .91 ; 1948
מאותיות הא״ב; .93 רקב; .95
אביהן של גוגריל רגן וקורדליה:
.96 מלא גאווה; .98 לוח עץ קבוע
בקיר; . 100 קבוץ בצפון; . 102 בן־
בקר; . 103 אשמדאי; . 104 הנחה
מחוכמת אר כוזבת; . 105 אשר
גינצברג.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

את היחס הזה אל שרון ניתן להסביר לארק בכר שהוא מה שקרוי בישראל ובארה״ב
פורציות כמובן, אל דוד בן־גוריון, גולדה
מאיר, משה דיין וייבדל לחיים ארוכים, מנחם
בגין.
גליון 2721 (25 באוקטובר 1989), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

את ״מחנות הפליטים״
ואת ההתנגשויות עם חיילי צה״ל.
יסודות גוש קטיף בחבל עזה היו גולדה מאיר,
דיין, אלון וגלילי. הם הבינו שלישראל אסור
לנטוש את חבל עזה.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

אך כמעט איש לא הציג את
השאלה העיקרית: מדוע ניהלה ממשלת גולדה
מאיר מדיניות פושעת, שהובילה למיל-
חמה.
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

.״
על יחזקאל סהר :״יצור מבחיל ו מגו ח ך על חגיגות העשור :״באלאגאן
בינלאומי
• חגי אשד, סופרו המדיני של ״דבר״ ,בכותרת לידיעה על פגישת
גולדה מאיר עם דאלס :״הושגה הבנה בין ישראל לארצות־הברית, ביחס לאופיר,
של הסחטנות הערבית.״
שי החינוך זלמן אין, בפתיחת משחק הכדורגל בין צרפת ב׳ לישראל:
״אם יש הרמוניה בלבבות, לא חשוב אם יש דיסהרמוניה ברגליים.״
• מסקי הקולנוע יוסף שריק, על סרס התעמולה של המגבית היהודית
המאוחדת, שעת האפס לדני, שהוצג יומיים בקולנוע ארנזון־דוד בתל־אביב :״לוא
הייתי מיניסטר התעמולה של עבדול נאצר או של המלך סעוד, הייתי רוכש סרט
זה ומציג אותו בפני העולם כולו.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הערות^שול״כן
המפלגות השונות מגלות אקטיביות רבה מסביב לעתון הרדיו
...ראדיו־אקטיכיות.
בעריכת לילי גלילי
שרת החוץ גולדה מאיר רקדההורה עם מנהיגי גאנה
מוזמניםמשתתפים.
גליון 1055 (18 בדצמבר 1957), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

.״
• הסופר שמואל יוסף עגנון, על הסופר המנוח ר׳ בנימין :״אפילו
כשה א כתב על שאלות הזמן, דבריו דמו לדברי שירד.,״
• שרת החוץ גולדה מאיר, בתגובה להצעה שישראל תתבע מארגון
הצלב האדום הבינלאומי הכרה בסמל מגן־דוד אדום :״לא זו העזרה הראשונה
שישראל זקוקה לה בשעה זו.״
ס ח״ב מיכאל חזני, בפתיחת נאומו בכנסת, אחרי הרצאתו של שר
החקלאות על חוק המים :״לאחר ההרצאה המאלפת והמענינת בד, שר החקלאות
הרעיף אגלי מים זכים וצלולים בחברי הבית, עלה בגורלי להביא בפני הבית נושא
הדן במ־ץ עגבניות.״
ח״ב משה ארם, בוויכוח על חוק הקרטלים :״לא רחוק היום שהקרטלים
יצרו לנו שוק שחור בבד לבן.״
• הסופד משה גרום צימרמן, בפיליטון בדבר על הנוער הישראלי:
״עדרים עדרים של יושבי בארים, בארבארים מצוחצחים ואינסליגנגסטרים, בני
טובים אנשי עולם תחת־ן של מעלה*.
• שר הדואר ד״ר יוסף בורג, בתשובה לביקורת של ח״ב קלמן כד,נא
מפועלי אגודת ישראל, על הפעלת תחנת ההאזנה הישראלית ביום הכיפורים כדי
לעקוב אחר שידורי הספוטניק :״אני מקווה שחברי הרב לא יאמר כפו הילד של
שכני: מדוע מפחדים מהספוטניק — הרי הכלב כבר מת!
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

גולדמן, שהב־חין
בכך כמוהם, עבר מייד להתקסז־ .,טען
הוא: מאמציה של גולדה ;,מאיר. להשיג
עתה שלום באמצעות דאו״ם ד.ם הרי־אסון,
כי באו׳־ם שולסים כיום עקי אסיד״
שהם עוינים את ישראל.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

שמעתי קללות
עסיסיות ושמות מוכרים כגון ״בן־גוריון״ ,״גולדה מאיר״ .הכל היה בערבית, ולא הבנתי
כמעט כלום.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

שלושה שמות בלטו במיוחד: בן־גוריון, גולדה
מאיר, משה דיין.
מאותו רגע הפכו חיי לסיוט אחד גדול של סאדיזם והתעללות.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

.״
מפלגות
אחר• הסערה
מיבצע־סיני עבר על המערך המפלגתי
ישראל כסערת־חול מדברית, שטישטשה
הראייה והפכה את כל העצמים בשטח
(המשך בענזוד
ח״ב יצחק רפאל (מרכז)
בשעות הפנאי, מלחמה בשחיתות
* דויד בן־גוריון, דויד רמז, גולדה מאיר,
פנחס לבון בפעם קודמת, מרדכי נמיר.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

להשיג בכל פרפומריה מובחרת
:״עד שהאו״ם יקבע את העולם
• ח״ב חרות יוסף שופמן, על ההודעה המשותפת של שרת־החוץ גולדה
מאיר ושר־החוץ האמריקאי ג׳ון פוסטר דלאס :״הודעה מפוסטרת״.
גליון 982 (8 באוגוסט 1956), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

אולם דמות הועידה התבהרה יותר ויותר,
ותוכניות הנסיעה של גולדה מאיר נמוגו.
נסתבר שהפעם לא יהיה זה כנס פרטי וצנוע
של ארבע, אלא עצרת־עם של עשרות
צירים, ביניהם נציגיהן של מדינות קטנות,
• קשר נוסף בין קנה הנשימה והתעלה
הוא מילולי.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

באמצע הנאום הכריז
על רצונו לצטט ״חבר אחד בוועידה השביעית
של המפלגה״ (שהתקיימה לפני שבע
שנים) ,ולאחר,שייגע את המאזינים בקריאת
שלושה עמודים גדושים, סיים :״אלה ׳היו
דברי לוי שקולניק העיר על כך
אהרן מסקין, שישב על במת בית־הבימה
והרגיש את עצמו כמו בבית :״אשכול מיטיב
לדקלם את דברי עצמו יותר מכל שחקני
הבימה יושבת־הראש של ישיבה
זאת, גולדה מאיר, ניסתה להשתיק את
הקהל הרעשני בנקישות פטיש, ללא הועיל,
ולבסוף קראה :״אני רואה את החברים שמדברים
ויכולה לקרוא כל אחד מהם בשמו,
אבל לעת עתה אני נמנעת מלעשות זאת!