גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הגיעה לשיאה המערכה האחרונה למען החזרת
תושבי איקרית ובירעם, ערב מילחמת יום־ד,כיפורים, טענה
ראש־הממשלה גולדה מאיר שאסור להחזירם משום שזה
ייצור ״תקדים״ .באותה שעה אירגנו יי,שובי הצפון, וביניהם
המושב דובב, מאבק קיצוני נגד החזרת העקורים.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אהרון יריב מדוש
מ החיים ה פו די ט ״ ם
אלוף (מיל ).אהרון יריב, מי שכיהן כשר־ההסברה
בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבץ, שהוא כיום
ח״כ מטעם מיפלגת העבודה וששמו הוזכר לאחרונה
כאחד המועמדים האפשריים של המערך בבחירות
הבאות לעיריית תל־אביב, עשוי לפרוש מן החיים
הפוליטיים ולא לכהן בכנסת הבאה אפילו כח״כ.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

קלדרון הזהיר את גיבלבר
שלא להתקשר עם רבץ :״זה לא יעזור
הפעם,״ ומיהר לארגן לזרמי פגישה עם
גולדה מאיר. לאחר שיחה ארוכה בביתה
של גולדה, שבה השתתף גם קלדרון, הם־
מזכ״ל זרמי
״הוא היה פוקד רע!
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

כדי שלא להפחית מכבודו השיג מעריב
עבור קוראיו שני ראיונות מייוחדים לחג,
במטרה לפצותם על העדר הראיון עם
ראש־הממשלה. היו אלה ראיונות מייד
חדים עם גולדה מאיר ועם אריק שרון.
ואם לא די בכך, ערך מעריב סימפוזיון
ענק עם שורה שלמה של אישים נכבדים,
משר-ד,ביטחון שימעון פרס ועד לס.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

גולדה לז שי או ח
ברנזון בן התג*) הוא מועמדה של גולדה
מאיר, שככר פתחה כמסע־שיבנוע כמטרה
להבטיח את בחירתו כבוא העת.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

גם דויד
בן־גוריון חיבל בכל נסיון להגיע לידי
שלום עם הערבים, וגם גולדה מאיר לא
חלמה להחזיר אף שעל אחד של אדמה
כבושה.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

בקצרה,
קבע אז נבון, הבניין אינו ראוי למגורי־אדם
ובוודאי שלא למגורי נשיא המדינה.
גולדה מאיר מינתה ועדה שבדקה את
טענותיו של נבון.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

.״
פעם נוספת שבה פגש במוסד הנשיאות״
בהקשר של דויד בן־גוריון, היתד, כאשר
טירפדה גולדה מאיר, לפני חמש שנים,
את בחירתו של נבון כנשיא המדינה.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

,
קשור ד 1וטר*״ט
שגריר ישראל בוושינגטון, שימחה דיניץ, הזהיר
את ראש־הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, מפני מינויו
של יצחק רבין כשר־ביטחון בממשלתה.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

התנועה התגברה במהרה, דמויות
חדשות נוספות הצטרפו למעגל הקוראים למחאה. היה זה
הקש ששבר את גב הגמל. גולדה מאיר ומשה דיין,
שסירבו להסתלק מהשילטון אף שאשמתם לכל מה שקדם
למילחמה הייתה גלוייה לאור השמש, נאלצו להתפטר
זמן קצר אחרי שהעזו להקים ממשלה חדשה.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

תוך כדי כך התנפץ גם
שילטונה של גולדה מאיר.
אחרי שבר זה, איבד הציבור את האימון בוועדה.
גליון 1974 (2 ביולי 1975), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

אז
מיהר מי שהיה מזכיר־המישמרת, יחיאל
לקט, אל רא־ש־הממשלה גולדה מאיר, ניס־נף
לעומתה בהחלטת הוועידה וגולדה אומ נם
הורתה לספיר לחדול״ מתוכניותיו למכור
את הקרקעות.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

עד כה פחד יצחק רכין לקכל את
ההחלטה, כיגלד התנגדותה האישית
הכלתי־רציונלית של גולדה מאיר.
עתה, עם חיזוק מעמדו העצמאי של
רכין, נחלש מחסום זה, אך קרוב לוודאי
כי מיכצע־השיכה יבוצע כשל בים
ובזהירות, כאופן כלתי־דרמאתי.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

השר כרידב מוכן לאשר
את האזריוא של ת ו ^:הכפדימ, אך :
ראש־חממ^לת:יצ:#רכלן:מו^ס, ול :8
.הביע ..עדיין: דשמידג::::את
כל השנים היה תפקיד היושב־ראש בידי מנכ״ל מישרד
השיכון. שרף קיבל את התפקיד לפי בקשת גולדה
מאיר, שרצתה להבטיח תפקיד ציבורי לשרף, ידידה,
לאחר שלא הוכנס לממשלה.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

.״
׳ • פרופסור ישעייהו לייכוכיץ
•,על ראש־הממשלה ל־שעבר,
גולדה מאיר :״לא המכשפה
הזקנה, ששלטה פעם
במדינה הזאת, רשאית לקבוע
פלסטינים או אין.״ אם 9הנ״ל על הרב האשכנזי
הראשי לישראל, הרב שלמה
גורן :״מפברק מיקצועי של
תפילות.״
טבת
׳ 9רב המושבים, ח״כ מנחם
הכהן, כאשר התבקש להביע
עמידרור
״על יד אחת״
בוצית, במשקים, במוסדות התנועה,
בכנסת, בוועדות.
גליון 2011 (17 במרץ 1976), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

האחריות העצומה, המוטלת על הנשיא, מחייבת זאת.
גולדה מאיר לא היתה יבולה להיבחר באר
צות׳־הכרית.
גליון 1852 (28 בפברואר 1973), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

כיום יש ל רי ת אווי ר 5־ 40 מטוסים משלה,
הודות לנכדיה של גולדה מאיר, הגיע
הקץ לסיבלס של מאוד ילדים בנגב.
גליון 1853 (7 במרץ 1973), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

על תקופה קודמת בחייה,
סיפרה השבוע ראש־הממשלה
גולדה מאיר. היה זה במסיבה
שנערכה לכבודה בוושינגטון.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ואני רוצה להגיד לכם שהם בכלל לא־נחמדים.״
(גולדה מאיר אני לא אצביע
בשבילה. ככה, סתם.
גליון 1836 (8 בנובמבר 1972), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

שני חיילי מילואים דתיים נסעו
בשבת כדי ללחוץ את ידו של האב. ראש
הממשלה גולדה מאיר שלחה מיברק :
״אני משתתפת באבלכם הכבד.
גליון 1833 (18 באוקטובר 1972), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הביזיון שו מסקנות..שואת מיננו״ -עובד בניך דא נענש
מ3נ שהוא חודה־רב; עובד אחו הוענש מכני שממילא עמו רנווש לכנסיה
שעירי לעז אזל
ף* אש־הממשלה גולדה מאיר הין
תה צריכה לגייס השבוע את מלוא
כישרונה הריטורי, כשעמדה על דוכן הכנסת,
כדי לא להגיד שום דבר.
גליון 2196 (3 באוקטובר 1979), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

מזרחי, שהוא מוותיקי העובדים כ*
מישרי ראש־הממשלה, היה בשעתו
ראש לישבתם של גולדה מאיר ויצחק
רבץ, כעת שכיהנו כראשי״ממשלות.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

בכתבה תחת הכותרת ״חשש לבריאותו של
בגין״ ,שנכתבה בידי סופר הטייס בישראל,
דודו הלוי, נאמר, בין השאר :״בגין נאלץ
עתה לבלות במישרדו הרבה פחות מאשר
כל ראש־ממשלה ישראלי שקדם לו. עבור
גולדה מאיר ויצחק רבין היו 18 שעות
עבודה בגדר הנורמה.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

העיתונות: א ו ״ ב ־ המדי 1המם׳
״אם גולדה מאיר ואינדירה גאנדי מהוות דוגמה
לשילטון הנשים, אני מעדיף ראש־ממשלה גבר׳״ כתב
פרשנו המדיני של גארדיין, פיטר ג׳נקינם, ב־. 1973
שתי הנשים היו, אמנם, דומות בסיגנון שילטונן
הסמכותי ובחוסר הסובלנות שהפגינו כלפי כל ביקורת
או דיעה חריגה.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 71
טקסט · תמונה · PDF

מי שהפכו ברבות הימים מנהיגי המדי-
נה־שבדרך ואחר״כך מנהיגי המדינה עצ מה,
כתבו בבחרותם, כשהיו מן הדמויות
הבולטות של העלייה־השנייה, כי ״התו פעה
המעניינת ביותר, המוכיחה את שיי כותם
של הפלאחים ליישוב היהודי הקדום
היא, ללא ספק, הדימיון המופלא, ופעמים
גם הזהות, בין חיי היום־יום של הפלא חים
ובין התיאורים של חיי היהודים בימי
קדם, כפי שמשתקף הדבר בספרות היהודית
העתיקה — התנ״ד והתלמוד.״
גולדה מאיר פסקה בזמנו כי ״אין פלס טינים״
.באו מוריה ורבותיה בתנועת-
העבודה והקדימוה בעשרות שנים בקביעה
אחרת: יש פלסטינים, אלא שהם לא בדיוק
ערבים, אלא יהודים!