חיפוש: "גולדה מאיר"
נמצאו 3,090 תוצאות (מציג 1,401 עד 1,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 29
אנו על סף שנת בחירות, בהן תתייצב הממשלה, בראשותה של החברה גולדה מאיר — ממשלה שבמרכזה המערך, ואנו שותפים לה — בפני הציבור, כאשר בפניה הישגים מרשימים במשק, בחברה, בעלייה ובביצור הביטחון.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 7
.״ @ שר־האוצר פיגהם ספיר, על המשא־ומתן להקמת הליכוד הימני :״אני לא יודע אם יקום הליכוד, אבל אני שואל את עצמי איזה זוג זה יהיה, אם כבר עתה, בעודם תחת החופה ובטרם נכנסו למיטה, כבר רבים.״ דאש־הממשדה גולדה מאיר, בראיון לרשת הטלוויזיה נ.בי.סי אינני מפחדת לא מן הזיקנה ולא מן המוות...״ שפירא דשתתף בשבוע שעבר במסיבה שנערכה בפיאנו-בר במלון המגדל בתל־אביב, שב־הנהלתו של דפי נצחץ• תוך כדי המסיבה נתקלו עיניו של מוניה בתמונותיה של יפה :צחץ, אשתו של רפי.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 4
מאחר שסקרים שונים הבהירו כי הפופולאריות של גולדה מאיר גדולה לאין־שי עור מאחוז הנטייה להצביע כעד המערך, מכקשים ראשי מטה הב חירו ת של המערך לנצל עובדה זו ולנהל תעמולת הצבעה כעד גולדה כמקום למיפלגת העבודה או המערך.
גליון 1873 (25 ביולי 1973), עמוד 6
נהגנו כך בעבר כלפי ניסיונות להסתיר מחלות או ליקויים בריאותיים כאשר היו קשורים באישים כמו לוי אשכול, גולדה מאיר ופנחס ספיר, ולא היתר, כל סיבה שלא נפרסם את האמת על מחלת אלון.
גליון 1905 (6 במרץ 1974), עמוד 13
עצם העובדה, שהשינוי הראדיקאלי היחיד שחוללה גולדה מאיר בממשלה החדשה שבחרה- ,היה הצבתם של אישים כמו יהושע רבינוביץ׳ ,אהרון אוזן, או שלמה רוזן בתפקידי מפתח המיועדים לפתור בעיות בוערות של המדינה, היתה סטירת־לחי מצלצלת לאינטליגנציה של כל אזרח במדינה.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 4
ליכוד לאומי, בניגוד מוחלט לעמדתה של אשת־חסותו, גולדה מאיר. כתוצאה מכך הובעו כקרב אנשי צמרת הגוש הסתייגויות מהענקת תפקידים מרכזיים כעלי-סמכות ליריב.
גליון 1920 (19 ביוני 1974), עמוד 16
שעות ספורות אחר־כך התייצבה עם בעלה בבית הנשיא, ובבית ראש־הממשלה לשעבר גולדה מאיר, כשהיא לבושה שימלח אדומה פירחונית, קלה ואלגנטית.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 4
גולדה ״ברוגז״ ע ס פי ר ואלון מזה שבועיים שראש-הממשלה גולדה מאיר נותנת להכין שהיא זועמת על סגנה יגאל אלון, ועל שר-האוצר פנחס ספיר, כשל נאומיהם ה״יוניים״ על השטחים במזכירות מפלגת העבודה.
גליון 1837 (15 בנובמבר 1972), עמוד 14
מה מסתתר מאחו ריהם הדבר נראה כאישור לנבואות השחורות ביותר שהשמיעו שונאי ניכסון שבקרב יהודי ארצות־הברית: שבתקופודהכהונה השנייה יהיה ניכסון משוחרר מכל זיקה לקולות יהודיים ולכסף יהודי, מכיוון שממילא לא יוכל להיבחר עוד בפעם שלי שית• אז יגלה את פרצופו האמיתי, ויב־פר על ישראל ״ שלום אמריקאי״. גולדה מאיר, אבא אבן ויצחק רבץ נזעקו כולם מייד כדי להודיע שלא חל כל שינוי בעמדה האמריקאית.
גליון 1672 (17 בספטמבר 1969), עמוד 25
ש לו ם בלי סיפוחיםאפש רי בהחלט : ל מ ען חיזוקהמערכהלהפסקתשפיכותהדמים, לשלוםולבטחון — חזקו את רקי׳ח, הצביעו 9על הישראלי: הוא כמו ארצו, שהיא ארץ זבת חלב ודבש וארץ אוכלת יושביה. 9על גולדה מאיר: ...שהרי אם ש אשה המעוררת הערכה בהגיון הצלול שלה, בכושר הניתוח שלה או בכוח ההנהגה שלה, כי אז מהו תואר־הכבוד שמועידים לה?
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 22
הצעה ישראלית לפלסטינים, ברגע שהגיעו לשפל המדרגה, יכלה לעורר תגובה במעמקי הנפש. אכל בינתיים השתלטה בישראל גולדה מאיר — ראש־הממשלה האנטי־ערבי ביותר שהיה לישראל עד כה.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 7
מה עשה אבא אבו במועדון ״טיפאנ״ס״ ? ראש הממשלה גולדה מאיר זעמה השבוע על דויד בן־גוריון, כאשר נמסר לה על הפגישה בין ביג׳י לבין שר־ החוץ האמריקאי ויליאם רו* ג ׳ ר ס במלון המל[ דויד בירושלים.
גליון 1686 (24 בדצמבר 1969), עמוד 17
האמריקאים הגישו אודטימטום די שראד בירושדים מתכוננים דאמבא רגו ע ד נשק וכסף י 1 איר האליה א 3ן דר מו תאת קודם ואת עצמו הסטנו ך* יום השני שעבר, שעה שהציגה את ממשלתה לכנסת, הירשתה לעצמה גולדה מאיר תענוג פרטי. היא קראה בפני הכנסת נאום של אורי אבנרי מלפני חצי שנה, בו ניבא משבר קרוב ביחסי ישראל—אמריקה.
גליון 1693 (11 בפברואר 1970), עמוד 10
איך לעורר את המוני הציבור החילוני, המהווה את הרוב הגדול במדינה, מתרדמתו? חורשי המזימה במע״י, ובראשם גולדה מאיר וי״ש שפירא, ערכו לעצמם חשבון פשוט: הדתיים הם מיעוט, אבל מיעוט קנאי וער.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 7
״ אבל שחור לא נשאר חייב וסיים את הוויכוח בין עסקני המפד״ל :״כל עוד גולדה מאיר בראש הממשלה, לא יהיה רפאל שר!״ יענקל גיגצבורג ,24 צייר הישראלי שהתפרסם באר־צות־הברית, פותח השבוע את תערוכת ציוריו הראשונה בניו־יורק, בגלריות וייטהואז, בחסותו של שגריר ישראל באר־צות־הברית, יצחק רכין.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 17
אמנם, עברה חצי שנה מאז הסכימה ממשלת גולדה מאיר להיכנס לשיחות יארינג. במשך חצי השנה הצליחה לדחות ולדחות.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 26
שתיתי איתה כוסית,״ זד, בערך כמו בשביל יהודי רוסי לחזור למוסקבה אחרי ביקור בארץ ולספר :״דיברתי עם גולדה מאיר.״ והנה — תוך שבוע אחד נעלם המוסד הלאומי הזה מהארץ.
גליון 1739 (31 בדצמבר 1970), עמוד 4
למרות שלמערך יהיה רוב כדי לבצע כל מדיניות שיחליט עליה, נראה כי גולדה מאיר החליטה כי ההכרעה בעניין הנסיגה תהיה רק אחרי בחירות.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 16
ח״נ ר שענו נווו אן נ״ה: א111ו*ם ..אנא לא אוהב את אמא־זה שראש-ד,ממשלה 8 גולדה מאיר בידידות אישית עם שר־השיכון זאב שרף, לא מנע מחברי אירגון הזוגות הצעירים לשלוח לד.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 16
השיחות שניהל סיסקו בסוף השבוע עם שר־החוץ אבא אבן וראש־הממשלה גולדה מאיר, הוג דרו אומנם בסודיות ביותר, אולם שום דבר אינו עוד סודי במדינת ישראל.
גליון 1810 (10 במאי 1972), עמוד 16
מכיוון שהימין הבורגני של היישוב (אבות הליברלים של היום) רצו להעסיק פועלים ערביים זולים, החל מאבק שבעיקבותיו השתלטה מפא״י הפועלית על מוסדות היישוב והתנועה הציונית, וקם המישטר השולט במדינה עד עצם היום הזה, בדמותה של גולדה מאיר וחבריה. לולא העלייה השניה ודגלה, יתכן וההיסטוריה העברית החדשה היתד׳ מתפתחת אחרת.
גליון 1809 (3 במאי 1972), עמוד 22
כי העובדות, למרות כל הנסיוגות לטשט׳טן מצביעות על-כך שאותו קצין בכיר לא פעל על דעת עצמו, אלא לפי הוראתו המפורשת של שר־הבי טחון משה דיין. גולדה מאיר וישראל גלילי קבעו אומנם במפורש כי ״מעשה הגידור על כל ספיחיו החריגים בוצע ללא אישור ה ממשלה,״ אבל הם לא קבעו כי הוא בו צע ללא אישורו או ללא ידיעתו של שר ד,בטחון.
גליון 1674 (1 באוקטובר 1969), עמוד 17
.״ אם עבור משה שחל ומנהיגי המערך זה עניין שטותי, ספק אם כך יראו זאת גם בוחרי המערך, שיצטרכו להצביע בעד רשימה הכוללת את גולדה מאיר, אבא אבן, דיין ואת בעל המיסמכים המזוייפים משה שחל.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 25
לפני שאני הגעתי היה אצלה חיים טוסול, וביום שני צריך היה להגיע רודנסקי. גולדה מאיר טילסנה למסור ד״ש. מנהל הקאמרי שייקר, וינברג התגלה כידיד גדול, כאיש הנכון בזמן הנכון.
גליון 1706 (13 במאי 1970), עמוד 11
העובדה הבולטת כיותר לעין היא זו: אף ערכי אחד לא פיקפק לרגע כי עבד־אל-נאצר אומנם הזמין את גולדמן, וכי הפגישה טורפדה על־ידי גולדה מאיר. שהדהים לגבי הערכת הפרשה נחלקו הדעות בין הערבים באופן קיצוני: כל המצרים והלבנונים שדיברתי עימם, ללא אף אחד יוצא מן הכלל, שיבחו את עכד־אל־נאצר על מעשהו, וראו כו תוצאה הגיונית של הרצון המצרי להגיע לידי הסדר עם ישראל, כל הפלסטינים, לעומת זאת, ראו ככף קנונייה של עכד־אל־נאצר להגיע לידי שלום עם ישראל, מאחורי גכם של הפלסטינים ונגד אירגוני־הפידאיון.
