נמצאו 101 תוצאות עבור "בשדות פלשת"

שסקה הופיע ומצוי למכירה בכל חנויות הספרים אודי אבנר זהו הספר שעורר ויכוח גדול יותר מאשר כל ספר אחי בשנים האחרונות, שגוימים רמי־מעלה ניסו למנון ן את הופעתו, שצו4 טט ׳באו״ס ובמסמכים דיפלומטיים, שמתנגדיו השמיצוהו כתעודה של בגידה ואוהדיו היללוהו כתעודת־אמת ופעולה נועזת למען השלום. זהו ההמשד של ״בשדות פלשת 1948״ ,הספר הנפוץ ביותר בספרות העברית החדשה -ספר שכל קורא עברי חייב לקראו בעצמו כדי לדון אותו לשבט או לחסד.

ה היה 9ש> 0היה שחיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה כדיוק, כהן תחת הכותרת ״בשדות פלשת 1955״ את חדלונו המדיני של דור לוחמי תש״ח, שניצח כמילחמה ושמנהיגיו החמיצו את השלום.

הוא תיאר את הקרב בפרוטרוט בספר בשדות פלשת .1948 מפקדו בקרב היה יובל נאמן, אז סמג״ד.

החלודה מנדן הקואליציה, ויצאו לקרב באשקלון. בשדות פלשת.1970 , מה איימו 4בפרישה מן הקואליציה?

אלה כונסו בתום המילחמה והפכו לספר בשדות פלשת ,1948 רב־המכר הגדול ביותר באותם הימים.

זכרים אלה, בשינוי כמה מילים, נכתבו על־ידי אורי אבנרי, אד חייל בחטיבת גבעתי, ב־ 18 ביולי , 1948 דקות ספורות אחרי שנכנסה לתוקפה ההפוגה ששמה קץ ל־ 11 ימי הקרבות הנואשים בחזית הדרום. הם נכללו בספרו בשדות פלשת. ^ כל שיתקדם המשא־ומתן באמצעות ^ השגריר יארינג, על חלקיו הגלויים והנסתרים, על מגעיו העקיפים והישירים, כן תתגלה יותר ויותר חומרת הבעיות התובעות פתרון.

כנספח למאמרו הודעה אישית (העולם הזה ,)2199 ביקש אורי אורי אבנרי לפרסם בעיתון פרק מתוך סיפרו הצד השני של המטבע, שיצא לאור בשנת . 1950 הספר, שהופיע בעקבות ספר זיכרונות המילחמה של אבנרי בשדות פלשת , 1948 גולל בעיקר את זוועות ה־מילחמה כפי שהתגלו לחייל שלחם במיל- חמת־העצמאות.

אין לי ספק שהאמריקאים שילמו לו עבור זה היה ב־ . 1949 זה עתה התפרסם בשדות פלשת , 1948 שהיה מעין מילחמה, ושהפך בין־לילה רנדמכר.

המכות הנוראות שהונחתו על מיטב החטיבות המצריות בידי חטיבת גבעתי וחברותיה בשדות פלשת והנגב, זיעזעו את הקצינים החופשיים.

בידינו היו אמצעים מצומצמים: הרווחים ממכירת ספרי בשדות פלשת, שנחל אז הצלחה מיסחרית, וכמה מאות לירות שקיבלנו כהלוזאת־שיקום ממשרד־הבטחון.

יוסי קדר ואברהם גילון, חיפה תצלומיהן של ליז ורותי טיילור, שלא אחרי צעדה — ראה תמונות. בשדות פלשת 1963 , הפרט המזעזע ביותר בכתבה הסנסציונית על ״הזוועה באשדוד״ (העולם הזה )1336 הוא זה: שהוציאו אדם מביודמשוגעים צפון־אפריקאי, כדי להעלותו לישראל על השבוז האומה.

התפתחותה החופשית של אישיות החייל במסגרת המשפחה הלוחמת היתד, סיסמתו *׳ בשדות פלשת , 1948 המתאר את אותם י המאורעות. *• מפקד־פלזגר, תל־אכיבי שנודע בגל?

המעלים אותה יודעים היטם שאכן אין זו במשך כל אותה מילחמה כתבתי רשי מות, שאותן קיבצתי בתום המילחמה ב־סיפרי בשדות פלשת .1948 ספר זה הפך אותי, במשך זמן־מה, לחביב־המימסד.

האופטימיות הרוננת של דצמבר ׳ ,1947 הרומנטיקה של כובע־הגרב, השוויץ של מלווי־השירות, שוב לא היו קיימים במארס .1949 (כשאני מעלעל בספרים שכתבתי בזמן המילחמה ומייד לאחריה, בשדות פלשת והצד השני של המטבע, אני חש שוב בשינוי עמוק זה, שעבר גם עלי).

רשלנות מסויימת יכולה להיות אף היא אביזר מכוון למטרה זו. בספרי בשדות פלשת 1948 נכללה רשי מה קצרה, שכתבתי בימים הראשונים אח רי התגייסות, לגדודי ההגנה (בטרם היות צה״ל) ,תחת הכותרת ״כובע גרב״ .ארשה לעצמי לצטט כמה פסוקים ממנה :״כובע- הגרב הוא סמלו של צבא-אינדיווידואליס- טים.

גח סביר, עורך־דין, ירושלים כקורא קבוע של העולם הזה, וכאדם שקרא את ספרו של אורי אבנרי בשדות פלשת , 1948 הופתעתי למצוא אי־דיוקים במאמרו ״בחזרה לסיני״ (העולם הזה .)1522 בכתבה הנ״ל מציין אבנרי כי הצבא המצרי ״ישב במערך הגנתי מובהק וגרוע״, וכאן עלי לחלוק על דעתו.

פישפשתי בניירותי ומצאתי שיר שכתבתי באמצע מילחמת־העצמאות, בהתרגשות של רגע, ליד חולייקאת (חלץ של היום) .כשאספתי את כתבות־המילחמה שלי בסיפרי בשדות פלשת 1948 רציתי לכלול בו את השיר, אך מידד שיף, שקיבל על עצמו לערוך את הספר, אמר לי שהשיר רע מדי.

בי באותה עת עצמה — במאי — 1950 הופיע סיפרי ״הצד השני של המטבע״ ,בו תיארתי את הצד השני של מילחמת״העצמאות( .את הצד הראשון תיארתי בספרי הקודם ,״בשדות פלשת 1948 אותו כתבתי במהלך המילחמה עצמה ).בחלק האחרון של ספר זה, תחת הכותרת ״להרוגי הסיבוב השני״ ,ניסיתי לתמצת את פרי המחשבות והירחורים שלי בימי המילחמה החברים, היה בוודאי קובע ...שחלומם של מקימי המדינה הזאת הוא לצאת את המדינה ...מיטב הנוער במדינה זאת אינו יודע עוד חדוות־חיים מהי ...מקימי המדינה מאוכזבים ממנה אכזבה עמוקה וצורבת.״ ״...אכזבתנו הקיבוצית הגדולה, אותה אכזבה ממארת, העלתה על לב כולנו, לא אחת ולא שתיים, את השאלה הנוראה: האם לשם כך נפלו מיטב חברינו !

שיגעון פרטי אחר שלי נוגע לעיטורים. עוד ב־ ,1948 בשדות פלשת, השתכנעתי כי הענקת אותות־הצטיינות, לחיילים המגלים אומץ־לב בלתי־רגיל בקרב, אינה רק תביעה של צדק, אלא גם מספקת לחיילים מוטיבציה חזקה נוספת.

• אני שמתי לב למילה אחת החוזרת בספר, וזו המילה ״קצין״ .אם תקרא את ״בשדות פלשת״ ,אני חושב שהמילה הזאת לא מופיעה בכל הספר.

במיוחד לאחר שהעולם הזה עבר לידיו של אבנרי. במקביל קראתי את ספריו, בשדות פלשת והצד השני של המטבע. מובן שלא יכולתי להעלות בדמיוני הפרוע ביותר, שב־ ,1984 בניו־יורק, אסייע לשר־התעשיה־והמיסחר, אריאל שרון, במאבקו המישפטי חסר התקדים להוקיע את השקר וההשמצה שפירסם נגדו טיים.

לראש הגשר בסואץ במילחמת יום־הכיפורים. כי רק מי שהיה בשדות פלשת הבלתי־משתנים יכול היה להביא את תחושת אימת־הקרב והעצב הכבוש שבהדגשת הניצחון.

בימי תש״ח היו חיים לסקוב, צבי צור ומשה דיין מפקדי- גדודי* דרכיהם הצטלבו לא סע* ימים מעסים אחרי שצ׳רד, עלה בעצמו על אחד הג׳יפים של שועלי שמשון האגד• תייב והסתער עמם על עמדות המצרים בגבעה ,•105 ירד גם גדודו של משה דיין מייוד לשדות פלשת, השתתף בהתקפת־לילה על קרטיד, הסמוכה• במבואות הכפר נפגשו חיילי הג׳יפים של שני הגדודים, הישזז את זקניהם ומפקדיה* אותו הגדוד שצ׳רה פיקד עליו בימים הסוערים של הקרב על נגבה, השתתף שלושה חדשים לפני־כן במיבצע נחשון, אשר פתח את הדרך לירושלים הנצור* באותם הימים פיקד עליו מג״ד שהיה ידוע יותר מצבי צור ומשה דיין — חיים לסקוב. … למורת״רוח רבה בין מפקדי גבעתי הסלמ״חאי* לסקוב עבר משדות־פלשת לחטיבה שקיבלה על עצמה את המשימה לכבוש את לטרון באחד הקרבות בישי־המזל של המלחם* חגורם עד היום לויכוח מר בין דויד בן־גוריון, יגאל ידין ושאר המשתתפי* רק על דבר אחד לא חיה שום ויכוח: חיים לסקוב הצליח באופן מזהיר, חדר ליעד שלו (משטרת לסרון^ נאלץ לסגת רק מפני שחיל־הרגלים לא הגיע למקו* תוך כדי קרב קרה מקרה נדיר: פגז אדיב חדר ללוד התותח של אחד ממשורייני לסקוב.

.״ מקורותיו של מצטיין שני, ניסים לופו ( ,)16 יליד בולגריה :״אני מתעניין בתעופה, ובגלל זה קראתי כמה ספרים על רכש, ואת כן התגונן ישראל של מנחם תלמי, את אכסודוס של לאון יורים, את בשדות פלשת, ואת החבלן הטוב אלכם של שרגא גפני.״ כת דור האספרסו.