נמצאו 440 תוצאות עבור "בעיית הפליטים"

הדבר ייתכן (אולי אחרי בירור נוסף ש; העמדה הישראלית לגבי שארם־אל־שייך והגישה אליה, הנקודה היחידה שבה נותר עדיין פער חשוב בין עמדות ממשלות ישראל ומצריים, ואולי גם לגבי בעיית־הפליטים, שלגביה הציעה גולדה רק ״פיצויים״).

אני מוכן להסדר־שלום בשני תנאים: שישראל תחזיר את כל השטחים שכבשה ב־ , 1967 ושתפתור את בעיית הפליטים ברוח החלטות האו״ם (עקרון הבחירה החופשית) .על ביצוע שתי דרישות אלה אפשר לדבר.

החירום מאידך :״מדוע מצנזרים משורר על מנת להראות להם את בית־הספר שערבי הכותב על פיתרון בעיית הפליטים, הופצץ לטענתם על־ידי פאנטומים ישראלים.

כך התאפשר להם להעלים את ממדיה האמיתיים של ־בעיית הפליטים, לחתום על הסדר עם המלך ההאשמי מעל לגבם של הפלסטינים, להתייחס לערבים, אזרחי ישראל, כאל מין פרח־עודף של היישוב היהודי, לטעון בחוצפה תהומית שאין כלל עם פלסטיני, ולהתמיד עד עצם היום הזה בכיבוש הגדה־המערבית ורצועת־עזה.

על תרומות אלה מתפרנסים גייסות השם כל השנה. בעיית הפליטים הערביים הפכה לבעית מזג־האוויר, לפי ניסוחו של מרק טוויין: הכל מדברים עליה ואיש אינו עושה דבר לפיתרונה.

לינדר, אמסטרדאם, הולנד רפאל, סגן־שר לשעבר והדתית, חייבת לשמש אות להפקיר את המדינה בידי אינטרסנטיים, דוגמת רפאל משה ביטמן, קיבוץ דליה נדמה לי שהצלחת המערך בקרב הבוחרים הערביים תביא עימד, שינוי חיובי בגישת הממשלה לפתרון בעיית הפליטים. תשאלו איך? ובכן, ברור שהמערך יירד בבחירות לכנסת.

למשל: הפחד הערבי מפני התפשטות ישראל הוא מצחיק. בעיית הפליטים? זוהי בעייה של ארצות ערב, ולא בעייה שלנו, כי ״מנחי גי ערב המריצו את הערבים הפלסטיניים לעזוב את הארץ.״ הצרה היא שארצות העולם אינן יודעות את האטת.

ערבות מה הרקע לכל ״עסקי הביש״ ו״הפרשות״ מ־ 1948 עד? 1961 איך נוצרה ״בעיית הפליטים״? מה הביא למלחמת סיני? כל זה מ צוי בספר החדש: לטיב השבוע קרה מאורע בחיפה, שלימד הרבה על תפקידה של העתונות במשטר דמוקרטי׳ ועל היחס השורר לעתונות זו במדינה.

ג מדוח מימ״ח עם כינונה של הממשלה הפלסטינית הנבחרת, ייפתח משא־ומתן לפתרון בל הבעיות התלויות ועומדות כין ישראל ופלסטין, ויתאפיטרו חילופי־שטחים הדדיים. סחרו! בע״ת הסייסים בעיית הפליטים תיפתר סופית על־ידי יישובם ושיקומם של כל פליטי פלסטין, תוף קליטתם כ כמדינה הפלסטינית וכמדינת-ישראל.

שו שנה יקה תאפר את המועמדות הסופיות בתחרות מלכה המי 1979 מחוץ ד ס רו טו קול (המשך מעמוד )33 אדוני היושב־ראש, בדברים קצרים אלה לא אוכל לנגוע בשורה ארוכה של שאלות, השייכות לנושא, כגון הדרכים להשגת ההכרה ההדדית, תקופת המעבר של האוטונומיה בדרך אל העברת השילטון, בעיית ירושלים, סידורי הביטחון ההדדיים, פית- רון בעיית הפליטים, השלום הכולל עם העולם הערבי על סמך ההסדר הפלסטיני, חלקן של מעצמות־העל, ועוד ועוד.

הסכם זה לא הקיף רק את הפסקת־האש, אלא גם את כל פרטי ההסדר שיושג על- ידי יארינג: הגבולות, פתרון בעיית הפליטים, סידורי-הכיטחון וצורת-ההסכם.

תהיה זאת הפרת העיקרון הישראלי שלא תר,יד, נסיגה כלשהי בלי שלום רשמי, וכי התעלה לא תיפתח בלא חופש לשייט הישראלי, שייט זה יכול להתאפשר רק במיס־גרת הסדר־שלום כללי, כי המצרים קושרים אותו מזה 22 שנה בפתרון בעיית הפליטים, גם בהחלטת מועצת־ד,ביטחון 242 מופיעים שני הנושאים באותו סעיף׳ .

| פליטים ״הצורן להשיג פתרון צודק של בעיית הפליטים.״ ״פתרון צודק צריך לקחת בחשבון א ת רצונם ושאיפותיהם של הפליטים ואת הדאגות של הפליטים ואת הדא גות הלגיטימיות של הממשלות במרחב.״ (טיב הסידורים לא פורט).

ראש- העיר סירב, כי חשב שזהו צעד פוליטי לחיסול בעיית־הפליטים. המועצה התפטרה, ושוב מונה קצין ישראלי כממלא־מקום.

הבעייה העי קרית, שמנעה את השלום אז, היתד, בעיית הפליטים הפלסטיניים, שתבעו את הזכות לבחור בין שיבה לשטח ישראל ובין פיצויים הוגנים( .בין 1949ד 1967 הצענו תוכניות מפורטות ושקולות לפיתרון בעייה זו, בדרך ששני הצדדים יכלו לקבלה, אך ממשלת ישראל וכל המיפלגות דחו רעיון זה בשאט־נפש).

אני מתייחם לנידון של אורי אבנרי (העולם הזה 0576 ומוצא שלאבנרי יש רעיונות מוטעים על השלום ובייחוד על בעיית הפליטים. הטענה שנאצר הוא מנהיג מתון מוטעית, לצערי, מיסודה: נאצר אינו מתון ולא היה מתון מעולם.

ושיפסיקו להגיד שמוכנים למשא־ומתן על בעיית־הפליטים, ועל חילופי־אוכלוסים. כל מה שאנחנו יכולים להרוויח מחילופי אוכלוסים זה עוד ואדי סאליב אחד — ולמי זה נחוץ? … תן לו ללמוד, וגם הוא ילמד. למי שכדאי בכלל להיפטר מבעיית הפליטים זה לנו, ולא לו. עדיין חיים עמנו רבע מיליון איש המוכנים, החל ממחר, להיות אזרחים עמנו, במדינה אחת, ואולי להוות ביום מן הימים ראש־גשר לשאר מדינות ערב — שעמהן עלינו לחיות בשלום, או להיספות יחד בתבערה עולמית.

הופיע כספר כיס בהוצאת ״ינשוף״ — המחיר 1.20ל״י הנה בא הקברן המתוק מו״ל מוכן להוציא לאור סופרים ישראליים בלתי מוכרים לפנות: ת.ד ,4748 .תל־אביב הנה בא הקברן המתוק איך תוכל להבין את המתרחש עתה בעצרת או״ם מבלי לדעת כיצד נוצרה ״בעיית הפליטים?״ לא תוכל אף פעם להבחין בפח שטומנים לך תחת המסווה של סיסמאות בטחון, מבלי לקרוא את הספר החדש: קולנוע סרטים ה 1זמני האבירים (בן־יהודה, תל־אביב; 9ולי)1 הוא נסיונה הראש; ן של מדינה שאינה נמנית עם מעצמות הקולנוע, ליצור סרט היסטורי מונומנטאלי בהיקף ובממדים שעד כה הירשתה אותם לעצמה, רק הוליבוד.

יי 58״׳ י י ״ י־־יי המד נות) לח ות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים, כשהן משוחררות מכל איום או שימוש באלימות,״ לאחר מכן מנויים הפרטים האחרים של השלום המוצע: מעבר בנתיבי־מים בינלאומיים במרחב (הבחנה גם לטואץ וגם לטיראן) ,פיתרון צודק של בעיית הפליטים, ערובות לשלי־מותן של כל המדינות במרחב, ובכללן כינון אזורים מפורזים.

כתוב ליתר הישראלים — שגם הם ישבו בבתי־הקפה וידברו איתנו. והעיקר: כתוב שאסור לשכוח את בעיית הפליטים. אם יז־ בהן משחק שש־־כש בעזה כרו אותה תמיד — ימצאו לה בסוף פיתרוין.

(ד) בסיסיםצבאיים ישראליים לזמן מוגבל, הפעלת כוחות ישראלייס״ערביים מעורבים, הסכמים הדדיים על הגבלת מערכות־נשק תוך פיקוח הדדי ויעיל, ועוד. .5גבולות הגבולות הסופיים, המוסכמים והמוכרים בין ישראל וארצות-ערב ייקבעו בהסכמה הדדית, על פי קווי שביתת-הנשק שהיו קיימים לפני מילחמת ששת-הימים, עם שינויים בלתי-מהותיים ומוסכמים. .6הזכויותהחוקיותשל העם הפלס טיני הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני הן: זכותו להגדרה עצמית ולעצמאות לאומית מחוץ לגבולות ישראל, וזכותו לפיתרון צודק של בעיית הפליטים בארץ. מדינת״ישראל תצהיר על הכרתה בקיומו של העם הפלסטיני ובזכויותיו החוקיות הנ״ל, ועל נכונותה להי כנס למשא־ומתן עם מנהיגות פלסטינית מוסמכת.

קוופו, דוברונניק, ונציה. 8פצצת זמן: מעצבי מדיניותנו רואים בהחזרת חלק מפליטי 1948 פצצת זמן (למרות שברור שעד שלא תיפתר בעיית הפליטים, לא נוכל לשבת כאן בשקט) ,ובאותה עת הם רואים גם בנסיגה לגבולות הקודמים - שלב לחיסול ישראל.

נפט: בעזרת בעלי־ברית נאותים, הקיימים בפוטנציה (כורדים, איראנים) ,יופקע הנפם מידי נסיכי המידבר ויועמד לרשות מיוחדת לפיתוח ארצות נחשלות, ובשלב ראשון לפתרון התיישבותי נרחב של בעיית הפליטים הערביים מארץ־ישראל, מיליארדים יימצאו לכך.

במשא־ומתן הארוך בז׳נווה, בתוך הוועידה הבין־לאומית ובעיקר בשוליה, הטילה בעיית הפליטים צל ארוך. גם בקרב הישראלים היותר־מתונים הובע לא אחת החשש, כי בבעייה זו טמונה הסכנה הגדולה ביותר.