חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1669 (27 באוגוסט 1969), עמוד 9
או אולי היה זה בימי מלחמת־השיחרור, כאשר נוצרה בעיית הפליטים, הרודפת אותנו עד היום? אולי לא עשינו מספיק אז?
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 32
הישראלים צריכים להבין גם את הדרישות שלנו. הבעייה העיקרית היא בעיית הפליטים. אם יוחזרו הפליטים לבתיהם, או יקבלו פיצויים עבור הרכוש שניגזל מהם, אפשר יהיה לדבר על שלום.״ ״כשאמרו אותי, למדתי בתיכון.
גליון 1674 (1 באוקטובר 1969), עמוד 11
היא תבוא רק כאשר יסכימו שני הגדולים עקרונית על נקודות כמו חתימת חוזה שלום, שירטוט גבולות חדשים, נסיגת צה״ל, פתרון בעיית הפליטים, פירוז שטחים והבטחת נתיבות ים.
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 4
מידה זו שד תיאום מבשרת התקרבות בעמדותיהן, גם לגבי פרטים טכניים רגישים ביותר, כגון הגבולות הבטוהים והמוכרים, וצורת פיתרון בעיית הפליטים. על עריבת המגזין התחרו במה חברות פירסום.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 54
סמל הטרגדיה של ערביי ארץ־ישראל: בריחתם מן הארץ, היווצרות בעיית- הפליטים. ״היהודים גורסים, כי ההיסטוריה של בריחת הערבים מבתיהם אינה מתחילה ב־ 8באפריל, הוא יום קרב דיר־יאסין, אלא ארבעה חוד שים קודם לכן, כאשר נשמעה שריקת הכדורים הראשונים, אז ברחו 30 אלף מבני המישפחות העשירות, והשאירו את המוני העם ללא יד מכוונת.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 62
ובכלל, כאשר אנו ״מסבירים״ לעולם את בעיית הפליטים הערביים, מה אנו אומרים (בין היתר) י אנו אומרים: איזה מין פליטים דה-לוקס הם, הפלשתינים ! ראו, בסך הכל הם זזו כמה מטרים (או קילומטרים) ונשארו, עם זאת; באותו נוף, באותו אקלים, בקרב אותו עם, בתוך אותה שפה, בתוך אותה דת, בתוך אותה תרבות — מה זה כל כך נורא ז ככלות״הכל היתה מילחמה — והראו לנו מילחמה שאינה יוצרת בעיית פליטה ועקירות! אז מה יש, מה פה כל כ!
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 5
הנה, בדיוק ביום בו מלאו 15 שנים להחלטה הגורלית של עצרת הא ,״ם על חלוקת ארץ־ישראל בין מדינה עברית ומדינה ערבית, שוב עלתה בעיית הפליטים על סדר־היום. שוב נזכר מצפין העולם כי החלוקה הותירה אחריה מיליון פליטים אומללים, שברחו וגורשו מבתיהם. … בכמה נושאים יש לה טענות הגיוניות לכך (כמו בבעיית הגבולות) ,אך בנושאים אחרים יש באמתחתה רק פילפולים שדופים (כמו בבעיית הפליטים). נציגי ישראל מדברים השכם והערב על שלום, על משא־ומתן ישיר, על הידברות והסדר.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 18
״אבל הבתים החדשים זה סם מרדים. כוונת היהודים לפתור בכך את בעיית הפליטים. את עניין הפיצויים על הרכוש בפלסטין — שכחו.״ שיחזירו לי אתה מיליוגי ס ף * קיף הרכה יותר היה דאוד אל ן 1קודסי, סוחר אמיד במחנה הפליטים. … קבעו שרים בממשלת־ישראל, בהתיי חסם להעברת תושבי המחנות לשיכונים החדשים :״זהו פיתרון לבעיית הפליטות, לא לבעיית הפליטים. פיתרון לבעייה ה הומנית, לא המדינית.״ היתד, זו רק אשלייה.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 4
מובן שקל יחסית לשכנע אישים שונים באפשרות הבצוע של התקפת שלום כללית (העולם הזה ,)1264 הכוללת ביז השאר פתרון בעיית הפליטים. שלום אפשר להשיג ביז שני צדדים כאשר שניהם מוכנים לכד, אולם השלום לא יבוא כל עוד, לדברי עתונכם עצמו, קיים מצב בו ״שום מנהיג ערבי לא יוכל לעשות את הצער הראשון, פז יחשב בונד בעיני עטו.״ התנאי היסודי היוצר סיכוי לם ו״מ על שלום, הוא הכרה בקיומה ובריבונותה של ישראל.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 13
על זה אפשר להסתדר. הבעייה החשובה ביותר תהיה בעיית הפליטים. אבל אם ישראל רוצה באמת בשלום, תוכל לפתור גם את הבעייה הזאת.״ שאלתי אותם, איך זה שחזקא הר חברון הוא האזור השקט ביותר עכשיו.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 13
בסעיף 13 שבהחלטות הוועידה נאמר : ״ישראל, בהיותה מודעת לקיומה של בעייה פלסטינית, מוכנה לסייע לפיתרונה במיסגרת של מדינה ירדנית־פלסטינית ושבה תוכל לבוא לביטוייה הזהות העצ מית של הערבים הפלסטיניים, וגם בעיית הפליטים תוכל לבוא בה על פיתרונה. המדינה הירדנית־פלסטינית תשתרע על מרחבי השטח של ירדן ועל איזורים מוג דרים, צפופי־אוכלוסיה, ביהודה, שומרון ועזה, שאותם יפנו כוחות צה״ל עם כינון השלום.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 12
היא פירטה את הפירוש האמריקאי לעקרונות הכלולים בהחלטת מועצת הביטחון מס׳ .( 242 מיום 22 בנובמבר ,)1967 בנושאים כגון: הגבולות, ערובות־הביטחון, בעיית הפליטים, מעמד ירושלים, הסדר־שלום חוזי, וכו׳.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 17
הניגוד הישן שבין הנוצרים והמוסלמים על השליטה בלבנון, הניגוד החדש שבין אש״ף והיישות הלבנונית העצמאית, בעיית הפליטים הפלסטיניים והניגוד בין ישראל לאש״ף.
גליון 2328 (12 באפריל 1982), עמוד 16
יש לשכנע בכל דרך את תושביהם עד כמה חיובי ה רעיון המובא במיכתב זה, כלומר : הכרה הדדית ישראלית־פלסטינית, כשכל אחד מהצדדים מכיר בזכותו של השני למדינה משלו (אני סבו רה שעל המדינה הפלסטינית להיות בקשר פדרטיבי עם ירדן שבה נמצא הרוב הפלסטיני, כאשר רק במיסגרת פדרטיבית אפשר לפ תור את בעיית הפליטים). יש לשכנע את הפלסטינים עד כמה שקבלת רעיון זה חיונית ל הצלחת מאבקם.
גליון 1598 (17 באפריל 1968), עמוד 15
הניצים תוכניתו להשגת שלום תמורת ויתורים, שעיקרה: החזרת שטחים תון פיתרון בעיית הפליטים בשטחים המוחזרים. כפי שתמך בו ערב המלחמה.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 25
.״ ישראל, שבמשך 17 שנד, לא עשתה דבר כדי לעקור את נבטי ר,שמאה, המשיכה גם השנה להתעלם מבעיית הפליטים, כאילו לא היחד, זו מיטען הנפץ הגדול ביותר במרתב. … ״ 151 רק מן הסכנה; היא התעלמה באותה מידה גם מהסיכויים הטמונים בגישה חדשה אל בעיית הפליטים. סיכויים שהוארו באורח דרמתי על־ידי הצהרותיהם של אל־חביב בורגיבד, ופייר ג׳מאייל בשבוע שעבר.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 12
.״ ^ בכל הנוגע לעצם שאלת הפליטים, ניסה דיין להוכיח, כי ״אף פליט״ שלו איננו זהה עם ״אף פליט״ של אשכול שאמר, כי יש לפתור ״במשותף״ את בעיית הפליטים מחוץ לישראל .״אינני רוצה לומר שנפתור אותן במשותף.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 14
כ־ 30 אלף איש נטבחו בצורה כזאת, ולמעלה ממיליון־וחצי פליטים נהרו מזרחה. אבל לא נוצרה כימעט בעיית פליטים: בני משפחותיהם פתחו לרווחה את בתיהם הדלים ודאגו להם, הלבישו אותם ושיקמו אותם.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 2
נשארנו שם כמעט יום שלם, ראיינו ו־צילמנו פועלים במרומי המנופים הענקיים, מכין לבחינות הסמכה של משרד התחבורה חשמלאות בניין 6 -חדשים מכין לבחינות הסמכה של משרד העבודה פרט ים והרשמה : 13—8לפנה״צ • 20—16 בערב מכתבים צעד ועוד כל הכבוד לח״כ שלכם, שעורר את בעיית הפליטים בדיון המדיני בכנסת (העולם הזה .)1500 זהו צעד לקידום המאבק למען השלום במרחב, ואני מחכה להמשך.
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 12
יריבים או שותפים: האם יעבוד עראפאת לצד נאצר 1 הצכאי הישראלי ככל השטחים המוחזקים, ולפיתרון גמור של בעיית־הפליטים. לעומת זאת, מציעים הפידאיון למאות אלפים אלה?
גליון 1673 (24 בספטמבר 1969), עמוד 18
ניאבק כדי להפכו למישטר דמוקראטי של ממש, בו מובטחות זכויות־ • השלום כין ישראל ומדינת פלסטין יכלול ערוכה ממשית מוחלטת לביטחון ישראל, חו־פש־תנועה ככל רחכי ארץ־ישראל, גבולות פתוחים כין המדינות, פתרון בעיית הפליטים ושמירת אחדות ירושלים, כבירת ישראל ופלסטין.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 19
הדבר ייתכן (אולי אחרי בירור נוסף ש; העמדה הישראלית לגבי שארם־אל־שייך והגישה אליה, הנקודה היחידה שבה נותר עדיין פער חשוב בין עמדות ממשלות ישראל ומצריים, ואולי גם לגבי בעיית־הפליטים, שלגביה הציעה גולדה רק ״פיצויים״).
גליון 1708 (27 במאי 1970), עמוד 11
אני מוכן להסדר־שלום בשני תנאים: שישראל תחזיר את כל השטחים שכבשה ב־ , 1967 ושתפתור את בעיית הפליטים ברוח החלטות האו״ם (עקרון הבחירה החופשית) .על ביצוע שתי דרישות אלה אפשר לדבר.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 25
החירום מאידך :״מדוע מצנזרים משורר על מנת להראות להם את בית־הספר שערבי הכותב על פיתרון בעיית הפליטים, הופצץ לטענתם על־ידי פאנטומים ישראלים.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 54
כך התאפשר להם להעלים את ממדיה האמיתיים של ־בעיית הפליטים, לחתום על הסדר עם המלך ההאשמי מעל לגבם של הפלסטינים, להתייחס לערבים, אזרחי ישראל, כאל מין פרח־עודף של היישוב היהודי, לטעון בחוצפה תהומית שאין כלל עם פלסטיני, ולהתמיד עד עצם היום הזה בכיבוש הגדה־המערבית ורצועת־עזה.
