חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 426 עד 440)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1103 (19 בנובמבר 1958), עמוד 4
ן החמורות המהפכניות המתחוללות סביבה — ההפיכה הרת־החשיבות בסודאן, העננים המתקבצים בשמי ירדן וד,התלקחות החדשה של בעית הפליטים הערביים — שלוש בעיות החשובות לאין שעור יותר מכל אשר עלול היה להתרחש בין המוסד החינוכי והשער הראשי של משק שער־העמקים.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 13
תזכיר גמאד מ וכן גשיחמו של האשם ג׳וואד עם עורך העולם הזה אמר השגריר, שנתמנה בינתיים לשר־החוץ, כי שום מנהיג לאומני ערבי אינו רוצה בהשמדת ישראל, וכי גמאל עבד אל־נאצר רמז פעמים רבות על רצונו בהסדר עם ישראל, בתנאי שזו תצא מן המערך האימפריאליסטי (העולם הזה .)1114 השבוע הודיע מעריב מפי איש־ות זרה, כי גמאל עבד אל־נאצר אמר בשיחה פרטית, כי הוא מוכן גם כיום לשלום עם ישראל, שהיא בעיניו עובדה קיימת, בתנאי שישראל (א) תפתור את בעית הפליטים ו־(ב) תפסיק את קשריה עם המחנה האימפריאליסטי.
גליון 1135 (1 ביולי 1959), עמוד 5
קבע המצע, אחרי שחזר על הכרזת נאמנותם של ערביי ישראל לאומה הערבית הגדולה: ערביי ישראל יהוו גשר של שלום בין ישראל ומדינות ערב, אחרי שישראל תחזיר את זכויותיהם ותביע את נכונותה לפתור את בעית הפליטים הערביים. הנוכחים לא יכלו, כמובן, לדעת כי בזאת חתמו במו ידיהם על פקודת מעצרם והגלייתם.
גליון 694 (15 בפברואר 1951), עמוד 3
היה בחור מראש, כי אם לא ייחתם חו זה שלום — ובתנאים הנוכחיים לא היו כל סיכויים לחתימת חוזה כזה — י ש רו ר בגבולות ישראל מצב ממושך של מלחמה זעירה ; וכל ז מן שבעיית הפליטים לא תיו שב, ימשיכו ערבים לעבור את הגבול בשני הכיוונים — :לשם ביקורים, השתקעות.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 7
מסתבר כי המדינה הראשונה שתצטרף, במוקדם יותר מאשר במאוחר, לברית משולשת זו, תהיה הנסיכות הבדווית המלאכותית של רבת־עמון — ובמסגרתה של ברית מרובעת זו עתידה, אגב, גם בעית הפליטים המפורסמת לבוא על פתרונה הטבעי.
גליון 2062 (9 במרץ 1977), עמוד 32
הסדר שלום אפשרי לפי היסודות הבאים: נסיגה לגבולות של יוני ; 1967 הכרה באש״ף כנציג העם הפלסטיני; הקמת מדינה ריבונית פלסטינית לצד מדינת ישראל; מציאת פתרון לבעיית הפליטים הערבים. רק הסדר כזה יכול לקדם את שלומה ואת ביטחונה של ישראל.
גליון 887 (13 באוקטובר 1954), עמוד 6
כשניגש עתונאי ישראלי אל זאפרוללה, לשאול כיצד רואה פאקיסטאן את תפקיד התיוזך, אמר הפאקיסטאני הערמומי שקודם כל על ישראל לפתור את בעית הפליטים. אין זה נושא ולמשא־ומתן, אלא תנאי מוקדם לו.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 4
כי שלום ישראלי״מצרי יהיה אפשרי אם ישראל תקבל עליה את פתרון בעית הפליטים. הציע עבד אל״נאצר: אם מוכנה ישראל לקבל את ראעח־עזה יחד עם הפליטים הנמצאים בד״ לא תתנגד מצריים. • פניה דחופה של חזית״השיתרור ה• אלג׳ירית אל גורמים ישראליים בשוייץ.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 11
על־בל־־פנים, בדבר אחד השתכנעתי: מוושינגטון רוצים הסדר, ורוצים כי יקום במהרה. הם רוצים שבעיית הפליטים תיפתר. הם רוצים שלא יהיה כאן נשק גרעיני.
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 18
ודיכוי זה, יחד עם אי־הרצון לפתור את בעית הפליטים הערביים (הנובע מאותו מקור) מונע שוב את גשירת הגשר בין ישראל ומדינות ערב.
גליון 1137 (15 ביולי 1959), עמוד 2
למשל, רבים ברחוב העברי לא יסכימו בנקל לפתרון בעית־הפליטים, הכולל הכרה בזכות הפליטים לחזור (.היינו, תוך מתן הברירה לכל פליט לחזור או לוזתר על השיבה תוך קבלת פיצויים) .אולם חשיבותו של מצע ערבי זה היא בכך שהוא בכלל כולל פתרונות קונסטרוקטיביים לבעיות השנויות במחלוקת בין ישראל והמדינות הערביות — ומצביע על דרך ברורה לשלום ולשותפות למען מרחב מאוחד בו יהיה מקום בטוח לישראל עצמאית.
גליון 815 (4 ביוני 1953), עמוד 13
לצד הערבי חסר עד כה הרצון לפתור את בעית הפליטים, ללא התחשבות בדרישה החומרית להחזרת הרכוש הערבי מישראל.
גליון 963 (29 במרץ 1956), עמוד 2
הרשני לצייר לפניך את הפתרון, כפי שאני רואה אותו • • יש להבטיח קשר נוח ויעיל בין ארצך ויתר הארצות של האומה הערבית• המתחדשת. • לגשת לבעיית הפליטים נישה מיידית, מעשית וקונסטרוקטיבית• . • לתאם את מדיניות כל ארצות המרחב ביחס למעצמות הגדולות על בסים המדיניות הפעילה המבוצעת על ידי ממשלתך. • להקים רשות פיתוח משותפת בין מצרים וישראל, על בסים הקרנות הנוכחיות (שילומי גרמניה, הענקות מטעם האו״ם, אשראי הבאנק העולמי.
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 2
.״ בכנס דיבר נם חנא אבו חנא, מזכיר בשם ״•שאלה״ ,הדן בבעיית הפליטים הערביים ותנועת השיחרור הערבית במאה העשרים.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 2
צטט אותנו ארוכות, ביהוד את המאמרים בהם מטפל העולם הזה בבעיה הערבית, בעית הפליטים והשלום. האם זה טוב? אויבי העולם הזה, ביהוד עורכיהם של אותם העתונים אשר משום־ מה איש אינו מרבה לצטטם בעולם, סבודבר שלילי מאד .
