גליון 1359, 25 בספטמבר 1963, עמוד 5
אילו היה קיים אצלנו מיניסטריון לענייני מדיניות, הוא
היה משתמש דוזקא בבעיית הפליטים לשם אופנסיבה מדינית
גדולה. הוא היה מגבש הצעות ממשיות שיפתיעו את
הערבים, שיפלגו את משלחותיהם, שיפתחו פתח למגעים
חשאיים, שיתסיסו את הפליטים עצמם, שיתנו תנופה למע־רכת־תעמולה
רבת־מעוף על גלי האתר.
גליון 1332, 20 במרץ 1963, עמוד 6
אחרי שהנשיא
קנדי הביע משאלה לדון פעם נוספת
עם בן־גוריון בבעיית הפליטים
הערביים, אין זה מן הנימנע כי
ראש הממשלה יערוך ביקור בלתי־יישמי
בארצות־הברית, וייפגש לשיחה
עם הנשיא בניו־יורק.
גליון 1280, 21 במרץ 1962, עמוד 7
הפקידות הקבועה של משרד־החוץ
זח מכבר בקו אנטי־ישראלי, אחראית בין השאר להימנעות
בישראל בבעיית הפליטים באו״ם.
החדש שיתגבש
עמי ערב, תוך
הצרפתי דוגלת
צרפת מלתמוך
• פנחס לבון עשוי להציג רשימה משלו בבחירות שתיע רכנה
כשנה הכאה כהסתדרות.
גליון 1263, 22 בנובמבר 1961, עמוד 6
בשנת 1944 היתד, זאת אחת הבעיות האקטואליות ביותר — כי התביעה
לעלייה חופשית היתד, העילה העיקרית של המאבק בשלטון הבריטי, ורעיון המדינה היהודית
הועלה אז בעיקר כפתרון לבעיית הפליטים היהודיים, שיישארו לפליטה בתום המלחמה.
גליון 1109, 31 בדצמבר 1958, עמוד 4
לפני שבוע עמדה ועדת האו״ם לסכם את הויכוח הארוך על בעית הפליטים הארצישראליים.
המוסד המטפל בפליטים עומד להתפרק בשנת ,1960 וכל חברי האו״ם נחרדים לנוכח
המחשבה מה יקרה לאחר מכן.
גליון 1125, 21 באפריל 1959, עמוד 7
משטחי ארץ־ישראל, שהולקו על־ידי בריטניה
ואחר־כך על־ידי האו״ם, במסגרת תוכנית
לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור
את בעית הפליטים הערביים, תסלק
מן המזרח התיכון את המדינה הדמיונית
ירדן, ותיצור אזור־חיץ בין מצרים ועיראק.״
לא היה משום חידוש בהצעה חרותית
לאחד את ארץ־ישראל• אולם תוכניתו של
בן־אליעזר היתד, שונה לגמרי מתוכנית מנהיגיו.
גליון 1152, 28 באוקטובר 1959, עמוד 10
• גמאל עבד אל־נאצר עלול לשנות את עמדתו בבעיית
הפליטים הערביים. רמזים על־כך נמסרו למשרד־החוץ הישראלי, אף כי
לא ברור עדיין אם אין זה רק נסיון מצד מוסדות באו׳׳ם להרגיע את ישראל
גליון 1159, 9 בדצמבר 1959, עמוד 4
הוא החל
עוד כאשר פירסם דאג האמרשילד את ה־דו״ח
שלו על בעית הפליטים.
האמרשילד לא הביע בדו״ח זד, שום דעה
על עתיד הפליטים.
גליון 846, 7 בינואר 1954, עמוד 12
״
ואילו היו הישראלים עושים מצדם את הצעד
הראשון, אם על ידי תמיכה בדרישות מצרים
לפינוי איזור הסואץ או על ידי הצעת פתרון
לבעיית הפליטים הערביים׳ אין ספק
שהיתר, ן עתם של מחייבי השלום בקרב העם
והנוער המצרי גוברת׳ והשלום היה משתרר
בם רח התיכון.
גליון 1255, 26 בספטמבר 1961, עמוד 5
בשנת הארבע־עשרה לקיומו מסוגל ה־מימשל
הצבאי ליצור בישראל אלג׳יריה
שניה ולהביא לכך שהאו״ם, המטפל כיום
רק בבעיית הפליטים, יתחיל לטפל גם בבעיית
המיעוטים בישראל.
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 2
בשנת תשט״ז לא היה כל
טעם בניסוח תוכניות־שלוס, בקביעת תנאים,
בטיפול הגיוני בבעיית הפליטים או
בבעיית הרכוש הנטוש.
שלום במרחב אין פירושו חתימת חוזה.
גליון 2111, 15 בפברואר 1977, עמוד 52
המחזה שאתה קורא לו פרדציוני, אבל
אני איני רואה אותו ככזה, מוציא מסקנות
נגד הבריטים — שעשויות בקלות להיתרגם
למסקנות נגד הישראלים ביחסם לבעיית
הפליטים הערבים.״
אלא שבתיאטרון החיים, קשה לקרוא
למחזאי בריטי ממוצא יהודי ״אנטישמי״,
על השימוש שהוא עושה בהמחשה בת־זמננו
לדמויות בדויות מן העבר.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 40
אנחנו גדרוש מכם
(הישראלים) מאה ואחד דברים: החזרת כל השטחים
שכבשתם, פיתרון לבעיית ירושלים, פיתרון לבעיית״
הפליטים, ועוד ועוד. תמורת כל הנכסים המוחשיים האלה,
מה אנחנו יכולים לתת לכם ז רק נכס אחד ויחידי: ההכרה
שלנו בזכות־הקיום של ישראל, והנכונות לחיות
עימה בשלום.
גליון 1055, 18 בדצמבר 1957, עמוד 9
• צפוי שינוי כמצב הפליטים הערכיים מארץ־ישראל.
ארצות־הברית, הרואה ביישוב בעית הפליטים צעד ראשון הכרחי לפני כל
הסדר, תצליח כנראה לבצע את יישובם מחדש של חלק ניכר מהפליטים בארצות
ערב, במימון אמריקאי נדיב.
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 5
לא עברו שעות רבות, מאז קריאתו הנירגשת של מר
פרס בבית־השיטה, וקם נציג צרפת באו״ם כדי להביע את
עמדת ממשלתו בבעיית הפליטים.
נאומו לא הוזכר מעל עמודי אותם שני עתונים המקורבים
למר פרס.
גליון 1129, 20 במאי 1959, עמוד 4
הסיכום: המשטר הציוני, הפועל על פי רעיונות שגובשו באירופה לפני 60 שנה ואשר
מנהיגיו הקדישו להם את חייהם, רוצה כי ישראל תהיה מדינה יהודית הומוגנית, קשורה
אל המערב, מוקדשת ל״פתרון הבעיה היהודית בעולם״ .למעשה פירוש הדבר: המשכת
מלחמת־נצח בין ישראל ומדינות ערב, המשכת המצור הכלכלי הערבי והתלות הכלכלית
ד,מ חלסת בסעד כספי מאסיבי (מערבי ויהודי) ,אי־פתרון בעית הפליטים, וחוקי־חירום
הנותנים לממשלה סמכויות דיקטטוריות (המופעלות כיום רק נגד המעוט הערבי).
גליון 1141, 12 באוגוסט 1959, עמוד 5
במשך עשר שנים
ארוכות החמיצה בכוונה תחילה בל הזדמנות
למצוא דרך אל לבם של ערביי פלסטין, ה־קרבנות
העיקריים של מלחמת תש״ח, לרכוש
את אהדתם על־ידי הצעה בעלת־מעוף
לפתרון בעית־הפליטים, הפיכת ערביי ישראל
לשותפים במדינה ותמיכה ברעיון של
מדינה פלסטינית חופשית.
גליון 1103, 19 בנובמבר 1958, עמוד 4
ן החמורות המהפכניות המתחוללות
סביבה — ההפיכה הרת־החשיבות בסודאן, העננים המתקבצים בשמי ירדן וד,התלקחות
החדשה של בעית הפליטים הערביים — שלוש בעיות החשובות לאין שעור יותר מכל
אשר עלול היה להתרחש בין המוסד החינוכי והשער הראשי של משק שער־העמקים.
גליון 1115, 11 בפברואר 1959, עמוד 13
תזכיר גמאד מ וכן
גשיחמו של האשם ג׳וואד עם
עורך העולם הזה אמר השגריר, שנתמנה
בינתיים לשר־החוץ, כי שום מנהיג לאומני
ערבי אינו רוצה בהשמדת ישראל, וכי גמאל
עבד אל־נאצר רמז פעמים רבות על רצונו
בהסדר עם ישראל, בתנאי שזו תצא מן
המערך האימפריאליסטי (העולם הזה .)1114
השבוע הודיע מעריב מפי איש־ות זרה, כי
גמאל עבד אל־נאצר אמר בשיחה פרטית, כי
הוא מוכן גם כיום לשלום עם ישראל, שהיא
בעיניו עובדה קיימת, בתנאי שישראל
(א) תפתור את בעית הפליטים ו־(ב) תפסיק
את קשריה עם המחנה האימפריאליסטי.
גליון 1135, 1 ביולי 1959, עמוד 5
קבע המצע, אחרי שחזר על הכרזת נאמנותם
של ערביי ישראל לאומה הערבית הגדולה:
ערביי ישראל יהוו גשר של שלום בין
ישראל ומדינות ערב, אחרי שישראל תחזיר
את זכויותיהם ותביע את נכונותה לפתור את
בעית הפליטים הערביים.
הנוכחים לא יכלו, כמובן, לדעת כי
בזאת חתמו במו ידיהם על פקודת מעצרם
והגלייתם.
גליון 694, 15 בפברואר 1951, עמוד 3
היה בחור מראש, כי אם לא ייחתם חו זה
שלום — ובתנאים הנוכחיים לא היו
כל סיכויים לחתימת חוזה כזה — י ש רו ר
בגבולות ישראל מצב ממושך של מלחמה
זעירה ; וכל ז מן שבעיית הפליטים לא תיו שב,
ימשיכו ערבים לעבור את הגבול בשני
הכיוונים — :לשם ביקורים, השתקעות.
גליון 1259, 25 באוקטובר 1961, עמוד 7
מסתבר כי המדינה הראשונה שתצטרף,
במוקדם יותר מאשר במאוחר, לברית משולשת
זו, תהיה הנסיכות הבדווית המלאכותית
של רבת־עמון — ובמסגרתה של ברית
מרובעת זו עתידה, אגב, גם בעית הפליטים
המפורסמת לבוא על פתרונה הטבעי.
גליון 2062, 9 במרץ 1977, עמוד 32
הסדר שלום אפשרי לפי היסודות הבאים: נסיגה לגבולות
של יוני ; 1967 הכרה באש״ף כנציג העם הפלסטיני; הקמת מדינה ריבונית פלסטינית לצד מדינת ישראל; מציאת
פתרון לבעיית הפליטים הערבים.
רק הסדר כזה יכול לקדם את שלומה ואת ביטחונה של ישראל.
גליון 887, 13 באוקטובר 1954, עמוד 6
כשניגש
עתונאי ישראלי אל זאפרוללה,
לשאול כיצד רואה פאקיסטאן את תפקיד
התיוזך, אמר הפאקיסטאני הערמומי שקודם
כל על ישראל לפתור את בעית הפליטים.
אין זה נושא ולמשא־ומתן, אלא תנאי מוקדם
לו.