חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 326 עד 350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 9
הוא הודיע לו שמצריים מוכנה לשלום עם ישראל, בשני תנאים: יישוב הפליטים ותשלום פיצויים להם, ותיקוני־גבול בנגב. שני התנאים לא היו מפתיעים. בעיית־הפליטים היתה אז המיכשול העיקרי לשלום.
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 8
עד למיבצע־סיני, ואולי עד למיל־חמת ששת־הימים, הצליחו ממשלות־ישראל לשמור על תדמית זו בעולם, בעוד שהן מפקיעות את חלק־הארי של אדמות הערבים במדינה, ומונעות את פיתרון בעיית־הפליטים, מקיימות מימשל צבאי לאזרחיהם הערביים ומצטרפות לקואליציה קולוניאלית בינלאומית נגד מצריים.
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 15
אחר־כך להגיע עימם להסכם סודי על פיתרון בעיית־הפליטים, תשלום שילומים לפליטים שלא יחזרו, פיתרון הבעיה הפלסטינית, וכו׳ .לפנות לאחר מכן אל עמי־ערב בנאום דרמאתי, להכיר בעוול שנעשה להם בתום־לב, להציע להם התפייסות.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 17
חטפנו ל״השתלבות המרחב״ (מושג שהמצאתי) ולתמיכת ישראל בתנועה הלאומית הערבית, בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובפיתרון בעיית־הפליטים (שהיתה אז המיכשול העיקרי לשלום.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 26
לאחר מילחמת 1967 התרבה מיספר הקוראים שביטלו את חתימתם על העיתון במחאה על הניסיון למסוך טיפות רעל באופוריה הכללית, מידי האיש שהיה בין הראשונים שחזו את תוצאות הכיבוש הישראלי וקראו לפיתרון בעיית הפליטים והקמת מדינה פלסטינית. בשלהי 1967 יצא שימעון צבר לגלות פוליטית.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 44
כך, למשל, יש התעלמו ת כללית מי סודו ת נוספי ם של התוכנית, כגון שלום כולל עם מדינו ת ערב או מאמץ בינלאומי לפיתרון בעיית הפליטים. עד כדי כך שהתוכנית כולה נקראת ״תוכנית הבחירות בשטחים״ ,אף על פי שהבחירות מהוות רק חלק ממנה.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 35
הוכיח זאת המלך חוסיין, שהשמיע ב- תשכ״ה נאום, בו הביע בגלוי נכונות לכרות ברית־שלום עם ישראל, בתנאי שיימצא הסדר לבעיית הפליטים. הוכיח זאת מעל לכל אל־חביב בורגיבה.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 2
בת משק בנגב והן עצמן .10070 גולה וגולת הכותרת ״קצת צי ו נו ת כתבתם במאמר (העולם הזה .) 965ו אי לי אני או מ ר לכם ״הרבה ציונו ת, רבותי 1״ כי בלי ציונו ת, לא היינו יכולי ם כיום להנשים חזון הדורות ו אילו אתם — אוי מ סכני ם — לא הייתם יכולי ם לה שתע שע בלהיות אנ טי- ציוניים 1 אלחנן רוט, ירושלים בדיוק כ פי ש מדינו ת ערב אינן ממה רו ת לפתור את בעיית הפליטים שלהן רק על מנ ת שתהיה להן סיבה לסחיטת כ ספי ם מכל הצדדים, בדיוק כך מוד אגי ם ה ציוני ם שלנו על חיסולה של הנולה, ש..י א נולה הכותרת של מע מד ם ה מבו ס ם והנוח...
גליון 1649 (8 באפריל 1969), עמוד 17
כאשר התכנסו ארבעת הגדולים לישיבתם השנייה, הם קיוו כי יעלה בידם תוך כמה שבועות, או חודשים, לגבש תוכנית־שלום מפורטת, שתכלול את הפסקת הלוחמה וההכרה הערבית בישראלים; החזרת גבולות ר,־ 4ביוני, תוך תיקונים קלים; השארת ירושלים בידי ישראל תוך מתן מעמד רשמי לירדן בה; פתיחת תעלת־סואץ בפני אוניות ישראל ופתרון בעיית הפליטים. נציגו האישי של עבד־אל־נאצר שהיה בניו־יורק, נפגש עם כל הגדולים, רמז כי מנהיגו יקבל הסדר כזה, ולא ידרוש אפילו נסיגה ישראלית כצעד ראשון.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 18
. • ראש־הממשלה הכחיש שפקידיו אמרו, לפני שנה, שהארץ הוא ״אוייב המדינה״, אך חזר על הטענה כי הארץ הוא עיתון בלתי־אובייקטיבי, המשרת את רפ״י. 9ראש־הממשלה הכחיש דברים שהובאו בשמו בלה־מתד, כאילו ניתן לפתור את בעיית הפליטים במיסגרת ״יחידה פלסטינית״ .לכך התוזסף הדו־שיח הבא: אורי אכנרי: אדוני ראש־הממשלה, האס בכלל הובא בפני הממשלה איזה שהוא מה מחקר רציני בבעיות הכרוכות בהקמת מדינה לממשלה על נ111 שיהיה 11*1111.11.14 כדי גבו 11 11 פלסטינית1 ,, 1ג להסתמן בבואה לדון בנושא זה, אם תדון?
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 13
תוך כדי מלחמה הצליחו ה יהודים, הרעבים לאדמה, לגרש באיומים וב־מעשי זוועה את רוב הערבים, שנשארו רע־ מן הצד הערבי מזדקרת לעין קודם כל בעיית הפליטים. אלה הם כ־ 800 אלף בני־ואולי אלפי אדם שח־ו כארץ מאז מאות שנים, הורדו לפתע מנכסיהם.
גליון 1175 (1 באפריל 1960), עמוד 14
העיקרי ביניהם התייחס לנאום שנשא נציג ישראל באו״ם מיכאל קומיי, לפני ארבעה חדשים. הצהיר אז קומיי, בעת ויכוח על בעיית הפליטים הפלסטיניים: ישראל מוכנה לפצות את הפליטים הערביים, אולם עליה תחילה לסלק מתוך סכום הפיצויים את תביעות היהודים שעלו מארצות ערב.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 22
. • ״פיתרון לבעייה הפלסטינית, שאינה בעיית פליטים בילבד.״ זוהי ביקורת על ההחלטה ,242 ורמז לצורך לשנותה.
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 9
ף< כואו להצדיק את ההתנחלות ב־ *4פיתחת־רפיח, ולשלול את טיעונם של חברי כרם־שלום, שהתנחלות זו היא נישול הפליטים, נתפס הח׳ חזן במילת הקסם ״מורכבות״ .מי שטוען, כטענת אנשי כרם, אינו מבין עד כמה ״חמורה ומורכבת היא בעייה זו״ (בעיית הפליטים) ,שאין למצוא לה פיתרון חקלאי, אלא תעשייתי בלבד — אליבא דחזן, מכאן שצריך לנצל את מעט רזרבות הקרקע שעדיין קיימות ברצועה ד תשובה לדו בו־אמוץ תצוגת״אוננה בבית־הספו ני משתדל מאד שלא להגיב ב־סימון פרובוקטיבי לרשימתו של דן בן־אמוץ ״המורים המפגרים״ (העולם ח זה .)1746 אני נמנע מכך הפעם בעיקר משני טעמים: א) מתקבל הרושם שבל הטחת נגד יותר משהיא משכנעת בנימוקיה מעוררת ספקות בקשר לטיב הטענות הכלולות בה, ומעידה במידת מה על חולשת המטיח אותה.
גליון 1955 (19 בפברואר 1975), עמוד 27
ההתנגדות להח לטה מבוססת רק על העובדה שהיא ״מטשטשת את המטרות הלאומיות ומתייחסת לעניין עמנו באל בעיית פליטים.״ המשך אותו סעיף מבהיר שמותר לקבל את ,242 אם יתוקן הדבר — ותוך כדי כך מוזכרת זעידת־ז׳נבה בפירוש ולחיוב.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 13
אני אמשיך לתרום את חלקי הזעיר למען פיתרון צודק של בעיית הפליטים הערבים ולמען ״שלום תמורת שטחים״ ,ואם מטרות אלה חשובות גם בעיני הרוסים, אני מבקש מהם מאד להפסיק לשלוח 7י איגרות- ברכה, ולמחוק את שמי מרשימת ידידיהם, אם אין הם רוצים להוסיף כינויי גנאי לתארים ״עוכר ישראל״ ו״אוייב המדינה״ שכבר הוענקו לי כאן תמורת פעילותי הפוליטית.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
כאשר אני מדבר על מחנה־השלום בישראל אני מתכוון לאותם המקבלים בבירור את העקרונות הבאים: שצריכה לקום מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, לצד מדינת ישראל, במיס־גרת של כבוד הדדי וביטחון ן שעל ממ- שלת־ישראל להכיר באש״ף ושעל אש״ף דית ( איני מאמין שיש דרך מחרתז ; וש יש לפתור את בעיית-הפליטים הפלסטיניים, שהיא טראגית ומורכבת מאוד.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 58
נכון, מן הבעיה הזאת נפטרנו, קודם כל מבחינת דעת״הקהל הבינלאומית (אגב, לא כולה) ,אבל לא בלי לשלם מחיר כבד, או יותר נכון בתוצאה החמורה — ולא חשוב מי האשם בה, חשוב עצם קיומה — של מה שקרוי בלשון האיזור ״בעיית־הפליטים״ ,שבממאירותה אין לה אח ודוגמה בכל שלשלת בעיות״הפליטים שצצו תמיד אחרי מילחמות.
גליון 2518 (4 בדצמבר 1985), עמוד 9
השלושה באו ללוזאן כמישלחת מטעם הפליטים הפלסטיניים, לשם דיון בפיתרון בעיית הפליטים. אך הוסכם ביניהם שאם תיענה ישראל להצעתם למשא־ומתן ישראלי־פלס־טיני ישיר, הם יהפכו את עצמם למיש־לחת לאומית פלסטינית וינהלו את המשא־ומתן.
גליון 2646 (18 במאי 1988), עמוד 11
אם כן, הרי היה אדם נאיבי מאוד או ציני מאוד (ולעיתים קרובות נדמה לי שזה היינו הך) .על כל פנים, הוא טעה. בגלל בעיית־הפליטים, יותר מאשר בגלל כל סיבה אחרת, לא הושג השלום ולא התקבלה המדינה על־ידי העולם הערבי.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 3
מנחם תלוי, ירושלים ציונות ערכית בעיית הפליטים הערביים היא באטת בע־ייה כאובה.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 10
מדינה זו תשתף־פעולה עם ישראל בפיתרון בעיית הפליטים, בהשגת שיגשוג כלכלי לכל הארץ ובהשכנת שלום כללי בין ישראל והתנועה הלאומית הערבית.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 21
הצופים באולם סברו תחילה כי מישהו מהקהל מוחה נגד עמדתו של הכנר היהודי כלפי בעיית הפליטים הערביים. אולם עד מהרה הסתבר, כי הצעקות יצאו מפיה של אשד, שהזעיקה רופא.
גליון 1216 (11 בינואר 1961), עמוד 16
למחרת הודעתו החגיגית של נשיא־ר,מדינה על המדיניות החדשה לפתרון בעיית־הפליטים, מאח אבנ 21 תקום בישראל הרשות להחזרת הפליטים.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 20
אדרבא! תבטיחו נסיגה. תבטיחו פתרון בעיית הפליטים: פיצויים, יישוב־מחדש. הבעייה ניתנת לפתרון.
