חיפוש: "בעיית הפליטים"
נמצאו 440 תוצאות (מציג 251 עד 275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1724 (16 בספטמבר 1970), עמוד 13
במסגרת המאבק למען זכויות האדם והאזרח יוצאת ת.ד 7475 .למלחמה למען פתרון בעיית הפליטים, מלחמה נגד שלילת ״זכויות יסוד ראשוניות ואלמנטאריות המגיעות במדינה חופשית, דמוקראטית ונאורה לכל תושביה ללא הבדל מוצא, לאום, שפה, מין, דת, השקפה וכיו״ב!
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 9
כי בקבלם את ההחלטה, הסכימו הערבים לכל המישאלות האפשריות: הכרה רש־ימית בישראל, שייט חופשי בתעלה זב־מיצרים, חיסול בעיית הפליטים ללא שי בה המונית, שינויים כלשהם בגבולות.
גליון 1714 (8 ביולי 1970), עמוד 16
ההחלטה מתעלמת, כידוע, מן הפלסטינים, ומדברת רק על ״פתרון צודק של בעיית־הפליטים.״ ״עדינו להכיר כפך״ .הרבה יותר הרחיק לכת שר־החוץ האמריקאי ויליאם רוג׳רם במסיבת העתונאים ביום ה־25 ביוני, בה הודיע על יוזמת־השלום החדשה שלו.
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 11
לטוס לקאהיר״ כדי להיפגש עם הנשיא, מוחמד נגיב, אך לא הציע דבר לפתרון הבעייה הפלסטינית, או לפחות לפתרון בעיית הפליטים. נגיב נפל, עבד־אל־נאצר תפס את מקומו.
גליון 1942 (20 בנובמבר 1974), עמוד 6
הוא גס הגיש תוכנית כיצד להשיגו, בעזרת הפלסטינים. )2אבנרי הציע לבסס את השלום עס גמאל עבד־אל־נאצר על פיתרון בעיית הפליטים והשתלבות ישראל בחזית אפ־רו־אסיאתית.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
על סמך חוות־דעת זו נקבעה המדיניות כלפי בעיית הפליטים וועידת-לוזאן, והוחנקה באיבה ההזדמנות הממשית שהיתה שי-המודיעין תמימי-דעים, כי לא תיתכן כשום מאחר ישראל מילחמה ומצריים/• ,י*י!
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 13
אילו הסדרי־ביטחון, הסדרים כלכליים הסדרי־תנועה מייוחדים יקומו בינה וביו ישראל. #כד הבעיות הקשורות כפי תדון בעיית הפליטים. לאן יחזרו הפליטים. מד, יהיה דין רכושם שנשאר בישראל.
גליון 1843 (27 בדצמבר 1972), עמוד 32
הנושא: החלטת מועצת״הביטחון , 242 הקובעת את העקרונות להשגת ״שלום צודק ובר־קיימא״ ,תוך הכרה הדדית של מדינות המרחב, נסיגה לגבולות ״בטוחים ומוכרים״ ,ופיתרון צודק של בעיית הפליטים. חיים לנדאו מחרות הביא הצעה־לסדר־היום, ש אורי אכנרי טען כי הצעת-החוק הי תה נפסלת אוטומטית על־ידי בית-המישפט, אילו היתה קיימת בארץ חוקה.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 4
הוא הגיש הצעה מהפכנית: ברית־שלום בין ישראל וערביי פלסטין, בלי השתתפות מדינות־ערב, תוך חיסול בעיית הפליטים והפיצויים. ממשלת־ישראל לא היתה, בשעתו, מו כנה להצעה כה מהפכנית.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 3
אין, לדעתי, לכולנו אלא לקוות ולפ עול כדי שרומא תהיה שלב בדרך להבנה הדדית בינינו לפלסטינים, שהגורל קבע לנו לחיות בשכנות קרובה כל-כך עימם, אך בגדה המערבית וברצועת־עזה ״כל שאר הבעיות תיפתרנה בדרכי־שלום״ — כלומר, שגם פיתרון בעיית הפליטים נתון ל- משא־ומתן ולהסכם. במשא־ומתן כזה בוודאי ידרשו הפלס טינים את החזרת הפליטים לבתיהם, וממ־שלת־ישראל בוודאי תציע פיתרון אחר.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 15
שטחיה חולקו בין ישראל, ירדן ומצריים^ כל אחת מן המדינות האלה דיכאה, בצורה זו או אחרת, את המאוויים הלאומיים הפלסטיניים. יתר על כן, במילחמה נוצרה בעיית- פליטים ענקית. על מקורה נטושה מיל- חמת־תעמולה עד היום.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 27
הוא איתר כמה בעיות מייוחדות : • חשיבותה המרכזית של בעיית ירושלים, • בעיית הפליטים, שהאו״ם הבטיח להם בחירה בין שיבה ופיצויים, • בעייות השמירה על השלום, אחרי שיושג.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 4
גישתי היא זו שאמרתיה לך לפני יהוד וקיביה. הגורם הרע הראשון הוא בעיית הפליטים הערבים. יותר מ־ 800.000 מנושלים ושדו- דים על לא עוול בכפם.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 76
הטכסט המלא :״ניו״יורק — סגן יושב־ראש הכנסת, אריה בן־אליעזר, הציע היום, במסיבת עיתונאים כאן, להקים פדרציה מורכבת משיטחי ארץ־ישראל, שחולקו על־ידי בריטניה, ואחר־כך על־ידי האו״ם, במיסגרת תוכנית לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור את בעיית הפליטים הערביים, תסלק מן המיזרח־התיכון את המדינה הדימיונית ירדן, ותיצור איזורי־חיץ בין מצריים ועיראק.״ לא היה משום חידוש בהצעה חרותית זו לאחד את ארץ־ישראל.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 7
משמע: ההחלטה נותנת את הלגיטימציה לקיומה של מדינת־יש־ראל ולהקמתה של מדינת פלסטינית לצידה. ההחלטה בדבר פיתרון בעיית־הפליטים ( 11 בדצמבר :)1948 החלטה זו מעניקה לפליטי פלסטין את הזכות לבחור באופן חופשי בין שיבה לבתיהם ובין קבלת פיצויים.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 10
זה נראה כמו פשרה בין הצורך להסתמר על תוכנית־החלוקה (שהיא הבסיס החוקי העיקרי להקמת מדינה פלסטינית) ובין ההבנה כי ניתן להשיג הסכם רק על גבולות ה־ 4ביוני . 1967 פשרה דומה כלולה במיסמך לגבי בעיית־הפליטים. המיסמך הפלסטיני מאזכר את החלטות האו״ם, המעניקות לפליטים את הזכות לבחירה בין שיבה לשטח ישראל ובין קבלת פיצויים.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 3
נויבעון ...אם כבר ״חיסול חבלנים״ ,למה לא ״הפיתרון הסופי לבעיית הפליטים?״ אכיכה מרדכי, הפרופסור כועס חיפה חן־חן על הניתוח הפלאסטי במכתבי אליכם (העולם הזה .)1588 לולא התנוסס שמי תחתיו הייתי מתקשה להכירו.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 4
• ייתבן בי ישראל תסבים להפשרת חלק מפיקדונות הפליטים הערביים, כג׳סטה מצידה לסיוע בפתרון בעיית הפליטים. בבנקים ישראליים מוקפאים עד היום לא רק סכומי כסף ניכרים, בצורת פיקדונות מימי המאנדאס, אלא גם כספים וחפצי־ערך השמורים בכספות.
גליון 1365 (6 בנובמבר 1963), עמוד 10
על הערבים ידעתי עוו פחות מזה, בעיקר ממה שקראתי בספרים אכזוטיים — כלומר, כלום. תיה בעניין פתרון בעיית הפליטים היו מגומגמות ובלתי־רציניות.
גליון 1478 (29 בדצמבר 1965), עמוד 9
על כך התווכח עמנו ארוכות ח״כ משה ארם, שראה בכך מזימה להחזרת כל הפליטים הערביים — וכך עלתה גם בעיית הפליטים בפעם הראשונה בכנסת זו. אחריו התווכח עמנו אריה (״לובה״) אליאב, אחד הח״כים החדשים, והיותר סימפאטיים, של מפא״י.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 9
וישנם ערבים המאמינים כי בעיית פלסטין תיפתר רק במלחמה, כי רק במלחמה יוחזרו לכם זכויותיכם ותיפתר בעיית הפליטים. אולם, חברים, זוהי לא רק טעות.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 8
. • שישראל תתחיל באופן חד־צדדי, בלי קשר עם הסכם־שלום כלשהו, בפתרון בעיית הפליטים הערביים. הדרך: ישראל תציע בשלב הראשון, למספר מסויים של פליטים, את הבחירה החופשית בין פיצויים ושיבה.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 10
. @ משרד הח ץ האמריקאי, בהגיבו על השילוח, לא הסתיר את מורת־ רוחו, העיר כי מוטב היה אילו הוקדש כסף זה לפתרון בעיית הפליטים הערביים. גם בארצות אחרות בעולם נתקבלה הידיעה בהסתייגות, מאחר שבהכרה העולמית, קשורים הטילים באיום האטומי. .
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 14
ההחלטה מדברת על ״הסדר צודק של בעיית הפליטים״. מהו ״הסדר צודק״? על כך ישנה החלטה קודמת של האו״ם, עוד מלפני 20 שנה.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 10
בניוחויק גם חזר שוב על נכונותו להכיר בגבולות ״בטוחים ומוכרים׳ של ישראל, לתת לה חופש־שייט בנתיבי־המים ד בינלאומיים, לפתור את בעיית הפליטים בדרכי־שלום, וכו). נו ראפ אן!
