נמצאו 440 תוצאות עבור "בעיית הפליטים"

ז כו תו של הכתב האמיץ להתווכח אתנו על דרי ש תנו לפתור את בעיית הפליטים, או על כינויים ב שם ״ע אידון״ שפי רו שו ״ חוזרים* ,וז כו תו להתווכח אתנו על ד עו תינו ומאבקנו הפוליטי.

הצעת סיעת הסוום הזה -נוח חז־ש : ( )1הכנסת קוראת לממשלה להשתית את מדיניותה על השאיפה לשמור על אחדות ארץ־ישראל, על-ידי כינון פדרציה מדינית, כלכלית ובטחונית של מדינת־ישראל ומדינה לאומית של העם הערכי הפלסטיני. ( )2הכנסת קוראת לממשלה להשתית את כל פעולותיה באיזורים המוחזקים על שאיפה יסודית זו. ( )3הכנסת קוראת לממשלה לפתוח מייד כמיבצע מקיף לפתרון בעיית הפליטים בשטח ארץ־ישראל. ( )4הכנסת קוראת לממשלה לגבש ולפרסם תוכנית־שלום מפורטת למרחב, ובה הנחיות ברורות להסדר בולל, שיאפשר שיתוף־פעולה בין ישראל ובין העולם הערכי. ( )5הכנסת מביעה את דעתה שיש צורך בכינון ממשלת־ליבוד־לאומי, שתהיה מסוגלת לבצע תפקידים אלה, ובה מיניסטריון מיוחד לענייני ארץ־ישראל והמרחב, ולקידום השלום.

הוא תקף את הציונות כבת־ברית האימפריאליזם, אך הכריז פעמיים כי הוא מוכן להסדר עמד, אם תפתור את בעיית הפליטים. השבוע, במאמר חסר־תכלית אחד, שקול ישראל מיהר לשדרו פעמיים ביום, שם משד, דיין את הקץ לשקם זה.

הם מזכירים כי לפחות פעמיים מאז מיבצע־סיני רמז עבד אל־נאצר בראיונות פומביים שהוא מוכן להכיר בישראל, בתנאי שזו תפתור את בעית־הפליטים• אם לא לידידות, הרי ליחס של השלמה. … ממילא ייעלם בהדרגה מישקע השנאה ויפנה את מקומו — לא מפני שהמנהיגים הנוכחיים אינם רוצים בשלום, אלא מפני שאחרי 50 שנה של מלחמה מתמדת כתנועה הלאומית הערכית אין הם מסוגלים לתרגם את שאיפת־השלום המופיטטת לשפה של מיג־צעי-שלום יזומים ועקביים : מיבצעים שיוכיחו לעולם הערבי שאיננו מתכוננים לעזור לפתרון בעית הפליטים אחרי ימות המשיח, אלא שאנחנו כבר עוסקים בכך היום — בצורה המחייבת את נצי־גות הפליטים לקיים עמנו שיתוף־פעולה.

.״ למרות שלא היה מעולם חבר בכל אי־דגון, יהודי או אחר, החלים עתה מנש לפעול לכך שיותר אנשים בעולם יבינו את בעיית הפליטים הפלסטיניים. בין השאר שלח תרומה לקיבוץ גבעת חביבה, בו שהתה בתו ,״אשר בו עובדים ערבים ויהודים בשיתוף פעולה.״ לדעת הבן־אדם מניו־יורק, עד שלא תוסדר השאלה הפלסטינית, כל שלום שיושג במזרח התיכון לא יהיה אלא זמני .

בשנת 1960 אומר אריה לוין, סטודנט, ה״תייר״ פיאר ז׳יל־פילדלפיה, ארצות־הברית בר בה יוד מלבב ל הזה״ פני פליטים כתב ״העולם ( )1215 עג תנועה ...יו ת ר מכל דבריו ההגיוניים של מר צרפתית: פאשיסטית אבנרי בסידרה על פתרון בעיית־הפליטים, ״אלה ילדים חב־שיכנעח אותי דווקא רה טובים, פאטריו־די לכר תמונת הפליטים הטים אולי ...הם צעירים שהפגינו נגר משחקים בצופים, בוי־סקאוטס.

הן טיטו והן אנקרומה יכלו לפעול כאן מאחורי הקלעים ולהשיג בשלושה ימים יותר מכפי שאפשר להשיג בעשר שנים של טכסיסים בינלאומיים. השאלות העדינות ביותר — בעיית הפליטים, בעיית מי־הדרדן, בעיות טריטוריאליות וכלכליות — יכלו כאן לבוא לכלל פתרון מהיר בשיחות האמיתי — דויד בן־גוריון.

בהקשר זה אני רוצה להזכיר את דברי אבא אבו כתום מילחמת יום־הכיפורים כי המילחמה עלתה לנו במיליארדים שבהם אפשר היה להם־ ריר באופן יסודי את בעיית הפליטים הערביים של מילחמת יופ-העצמאות.

בימי כהנא, מי יעלה על דל שפתיו את בעיית הפליטים הפלסטיניים? המשכיל, אם יש כזה בעת הזאת, יידום.

בשיחות עם אישיות זו יוכל עבד־אל־נאצר למסור בצורה משכנעת את תנאי־השלום שלו: החזרת כל השטחים המוחזקים ופתרון סמלי של בעיית־הפליטים, תמורת הכרה בישראל והסדר־שלום רישמי עימה.

במסגרת המאבק למען זכויות האדם והאזרח יוצאת ת.ד 7475 .למלחמה למען פתרון בעיית הפליטים, מלחמה נגד שלילת ״זכויות יסוד ראשוניות ואלמנטאריות המגיעות במדינה חופשית, דמוקראטית ונאורה לכל תושביה ללא הבדל מוצא, לאום, שפה, מין, דת, השקפה וכיו״ב!

כי בקבלם את ההחלטה, הסכימו הערבים לכל המישאלות האפשריות: הכרה רש־ימית בישראל, שייט חופשי בתעלה זב־מיצרים, חיסול בעיית הפליטים ללא שי בה המונית, שינויים כלשהם בגבולות.

ההחלטה מתעלמת, כידוע, מן הפלסטינים, ומדברת רק על ״פתרון צודק של בעיית־הפליטים.״ ״עדינו להכיר כפך״ .הרבה יותר הרחיק לכת שר־החוץ האמריקאי ויליאם רוג׳רם במסיבת העתונאים ביום ה־25 ביוני, בה הודיע על יוזמת־השלום החדשה שלו.

לטוס לקאהיר״ כדי להיפגש עם הנשיא, מוחמד נגיב, אך לא הציע דבר לפתרון הבעייה הפלסטינית, או לפחות לפתרון בעיית הפליטים. נגיב נפל, עבד־אל־נאצר תפס את מקומו.

הוא גס הגיש תוכנית כיצד להשיגו, בעזרת הפלסטינים. )2אבנרי הציע לבסס את השלום עס גמאל עבד־אל־נאצר על פיתרון בעיית הפליטים והשתלבות ישראל בחזית אפ־רו־אסיאתית.

על סמך חוות־דעת זו נקבעה המדיניות כלפי בעיית הפליטים וועידת-לוזאן, והוחנקה באיבה ההזדמנות הממשית שהיתה שי-המודיעין תמימי-דעים, כי לא תיתכן כשום מאחר ישראל מילחמה ומצריים/• ,י*י!

אילו הסדרי־ביטחון, הסדרים כלכליים הסדרי־תנועה מייוחדים יקומו בינה וביו ישראל. #כד הבעיות הקשורות כפי תדון בעיית הפליטים. לאן יחזרו הפליטים. מד, יהיה דין רכושם שנשאר בישראל.

הנושא: החלטת מועצת״הביטחון , 242 הקובעת את העקרונות להשגת ״שלום צודק ובר־קיימא״ ,תוך הכרה הדדית של מדינות המרחב, נסיגה לגבולות ״בטוחים ומוכרים״ ,ופיתרון צודק של בעיית הפליטים. חיים לנדאו מחרות הביא הצעה־לסדר־היום, ש אורי אכנרי טען כי הצעת-החוק הי תה נפסלת אוטומטית על־ידי בית-המישפט, אילו היתה קיימת בארץ חוקה.

הוא הגיש הצעה מהפכנית: ברית־שלום בין ישראל וערביי פלסטין, בלי השתתפות מדינות־ערב, תוך חיסול בעיית הפליטים והפיצויים. ממשלת־ישראל לא היתה, בשעתו, מו כנה להצעה כה מהפכנית.

אין, לדעתי, לכולנו אלא לקוות ולפ עול כדי שרומא תהיה שלב בדרך להבנה הדדית בינינו לפלסטינים, שהגורל קבע לנו לחיות בשכנות קרובה כל-כך עימם, אך בגדה המערבית וברצועת־עזה ״כל שאר הבעיות תיפתרנה בדרכי־שלום״ — כלומר, שגם פיתרון בעיית הפליטים נתון ל- משא־ומתן ולהסכם. במשא־ומתן כזה בוודאי ידרשו הפלס טינים את החזרת הפליטים לבתיהם, וממ־שלת־ישראל בוודאי תציע פיתרון אחר.

שטחיה חולקו בין ישראל, ירדן ומצריים^ כל אחת מן המדינות האלה דיכאה, בצורה זו או אחרת, את המאוויים הלאומיים הפלסטיניים. יתר על כן, במילחמה נוצרה בעיית- פליטים ענקית. על מקורה נטושה מיל- חמת־תעמולה עד היום.

הוא איתר כמה בעיות מייוחדות : • חשיבותה המרכזית של בעיית ירושלים, • בעיית הפליטים, שהאו״ם הבטיח להם בחירה בין שיבה ופיצויים, • בעייות השמירה על השלום, אחרי שיושג.

גישתי היא זו שאמרתיה לך לפני יהוד וקיביה. הגורם הרע הראשון הוא בעיית הפליטים הערבים. יותר מ־ 800.000 מנושלים ושדו- דים על לא עוול בכפם.

הטכסט המלא :״ניו״יורק — סגן יושב־ראש הכנסת, אריה בן־אליעזר, הציע היום, במסיבת עיתונאים כאן, להקים פדרציה מורכבת משיטחי ארץ־ישראל, שחולקו על־ידי בריטניה, ואחר־כך על־ידי האו״ם, במיסגרת תוכנית לאיחודה מחדש של ארץ־ישראל, שתפתור את בעיית הפליטים הערביים, תסלק מן המיזרח־התיכון את המדינה הדימיונית ירדן, ותיצור איזורי־חיץ בין מצריים ועיראק.״ לא היה משום חידוש בהצעה חרותית זו לאחד את ארץ־ישראל.