חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 951 עד 975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 8

הוא האשים את המפקח הכללי במפורש שיש קשר בין המעצר לבין הודעתו של רמ״ח נוביק, לפני כמה ימים, שהוא ״מדבר יותר מדי״ על עמוס בן־גוריון. אישר סהר :״אתה באמת דיברת יותר מדי על עמום בן־גוריון, אבל לא זו הסיבה למעצרך! … הוא שיגר מכתב לראש־הממשלה, ביקש את התערבותו האישית של האדם העומד לא רק בראש השלטון, אלא גם בראש משפחת בן־גוריון. תשובתו של ראש־ד,ממשלה היתד. לעג לרש. … עובדה היא גם שהנושאים הראשונים עליהם נחקרתי — לאחר מעצרי — לא היו ההאשמות על התרועעות עם העולם התחתון, אלא האשמות בדבר ניהול תעמולה בין ערביי המשולש לטובת הציונים הכלליים, והאשמות בדבר מסירת אינפורמציה על עמוס בן־גוריון לעורך־הדין מרינסקי, ממשרד עורך־הדין תמיר.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 4

נסיגת סיני, פרשת רצח קסטגר ומשפט עמוס בן־גוריון, חושפים באור חיוור את חוסר־יכולתו של הדור הצעיר לנקות את ביתו הלאומי ולהפיח בו רוח חדשה. … החלטת ברמודה הוכיחה כי הדיפלומטים הישראליים בפאריס היו הרבה יותר מציאותיים מאשר חבורת־החצר של בן־גוריון, שחוסר־נסיונם המדיני עולה אף על אהבתה את צרפת. … היה זה אופייני, כי הפוליטיקאי היחיד המותח ביקורת רצינית על מדיניותו של דויד בן־גוריון וחבורת בני־חסותו הוא אדם שאינו תושב ישראל.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 5

הסניגור: אבקש לקרוא למר דויד בן־ גוריון׳ שיעיד על אופיו ועל פעולתו הצי־בורי ת המבורכת של מרשי. מר בן־גוריון״ בבקשה. (ראש הממשלה עולח על חדונן תשבע כחוק- ). … גוריזן: עקרון זה כלול בקוי־היסול של הממשלה, הסניגור: כך שהממשלה כולה אחראית לכל מעשי שר־האוצר? בן־גוריון: אני מקבל על עצמי מלוא האחריות לפעולת שר־האוצר. … הסניגור: אם כן, מה דעתך על השערוריות וגילויי־השחיתות כמו פרשת עכרון בצפת, פרשת שטסנר בחיפה, פרשת ברגר־קבק שד,ועלתה במשפט זה׳ פרשת עמום בן־גוריון, ומאולד האחרות? בן־גוריון: לא קראתי העתונים ואינני יודע שום דבר על פרשות אלה.
גליון 1464 (29 בספטמבר 1965), עמוד 12

וזה בדיוק מה שאיסר הראל היה במשך למעלה מ־ 15 שנים: הצל של בן־גוריון, ההד של אדוניו, וזרועו המבצעת בתפקידים האפלים. איש זה, שלא חדל להיות בן־גוריוניסם גם אחרי שהושפל ונרמס על־ידי דויד בן־גוריון, יושב עתה סמוך לחדרו של ראש הממשלה לוי אשכול, ומייעץ לו איך לנהוג בנושאים הכמוסים והחשובים ביותר של המדינה … הלפרין נקרא ״הקטן״ לא רק כדי להבדיל בינו לבין בארי, אלא מפני שקומתו (וזרושך בע מוד ) 16 יסר הראל נאלץ להתפטר, במארס , 1963 מפני שדויד בן־גוריון הביע לו אי־אמון׳ והעדיף אח דעתו של שמעון פרס על דעת הממונה.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 13

משה שרת הוא דודו של דויד גולומב. דויד בן־גוריון לא הצליח מעולם לרכוש את אהדתם של בני המשפחות הללו, עוד זמן רב לפני הקרע הסופי בין שרת ובן־ גוריון. … הוא נטש את צעירי מפא״י, עוד לפני שנחלקו לתומכי בן־גוריון ותומכי אשכול, הפך איש חסדו של פינחס ספיר. … בוועידת מפא״י האחרונה הוכיח עופר את עצמו, כשהעביר חלק ניכר מצירי הוועידה׳ מאזורי הפיתוח, מצידו של בן־גוריון לצידו של אשכול. הוא עשה זאת בשיטותיו של ספיר — שיכנועיט והבטחות.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 11

הוא לוהט — מפני שהיא נוגע לדויד לשם, חתנו של דויד בן־גוריון, ומפני שמדובר בו על מתן שוחד לביצוע עיסקות עם משרד הבטחון. … חבר־כנסת אחר אמר לי, :עזוב את במשטרה, ועדותו צורפה לתיק לשם הסודי. הזקן (בן־גוריון) בשקט. יש לו מספיק בעיות עכשיו, בלי שתקלקל את היחסים בינו הוא ,,כלירי״? … מומחיותו: ניהול מיסחרי. • ואילו השותף השלישי, דויד לשם, השקיע אף הוא 5000ל׳׳י. מכיוון שהוא חתנו של דויד בן־גוריון, ודויד בן־גוריון היה אז שר הבטחון, האמינו שותפיו כי קשרים אלה לא יזיקו למיפעל החדש, ויהיו שקולים בוודאי כנגד היידע המיקצועי המיוחד שהיה חסר ללשם.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 13

דרכי אדם ש נכון T3« 1לא 1131 דוד בן־גוריון פרץ בבכי מר. חום השרב הלוהט חדר גם לצריף העץ, התיש את כוחותיו. … וזה כמה שבועות שלא באה לפיו בננה הגונה. דוד בן־גוריון לא היה איש שדה־בוקר׳ כי אם תושב צעיר למדי (ארבעה חודשים) של גני התקווה, פתח״ תקווה. … ווכסלר לא נרתע, ירד חודש אחר ברית המילה של דוד בן־גוריון לשדה־בוקר הרחוקה 100 קילומטר מגני התקווה, נפגש עם דוד בן־גוריון הראשון.
גליון 869 (17 ביוני 1954), עמוד 8

בתקופה השפעתו גברה והלכה במרוצת השנים, על אף פולמוסו החריף עם בן־גוריון, עד שחדר לשורה השניה של מנהיגי מפא״י ערב מלחמת״ו־,עצמאות. … סבורים ידידיו כי היתה זאת מזימה זדונית מצד בן־גוריון ״לדפוק״ את הפולמוסן החריף, שהרגיז אותו לעתים בה קרובות. … בתנאי אחד: שברגע זה לא יחזור דוד בן־גוריון משדה״בוקר ויטול שום את רסן השלטון לידיו.
גליון 706 (9 במאי 1951), עמוד 11

׳ביום שבו נתחדש המשפט הפלילי (הוצאת דיבה על ראש הממשלה מר בן־גוריון) נגד העתון הקומוניסטי קול העם, הופיע עו״ד ראובן נחומובסקי, מהיר התנועה, עם 13 ספרים עבים במזוודה שבידו, שם אותם בשורה ארוכה על שולחן הסניגוריה. … החלה חקירתו של חבר הכנסת מיקוניס בדבר הבגידה, המיוחסת על ידי קול העם למר בן גוריון. דובר שם על יוגוסלביה, פולין, רומניה, נשק להגנה, התקפות מהאויר, על הכנסת, על שיחות, שהיו למיקוניס עם בן־ גוריון — על מה לא דובר י שלש השעות הראשונות של החקירה נסתיימו והחקירה טרם נגמרה, נדחתה למחרת, וגם אז לא נגמרה. … מר מיקוניס אמר, בין השאר, שהנשיא טרומן לא אמר לערבים, שיפסיקו את הפלישה במאי .1948 (הוא אמר זאת בקשר לדברי בן גוריון בישיבת הממשלה הזמנית :״אם אמריקה תגיד ברצינות לערבים, שיפסיקו את הפלישה תיגמר המלחמה כעבור חודש״) .אולם דבריו של מיקוניס לא סיפקו את בית המשפט .
גליון 1175 (1 באפריל 1960), עמוד 6

במדינה המשך נזעמוד )4 :זאת כבר ישב בן־גוריון, במרחק יעדים ממנו. אך דיין, שעבר את ׳אורכה כדי ללחוץ את ידי ארן, ׳עשות את כל הדרך בחזרה מבלי :ם ראש־הממשלה. … אולם צירי הועידה, שאישרו את הצעת בן־גוריון, לא הירבו להשקיע מאמצים לפתרון הבעיה. … הפוסק: שרגא נצר ״חובה להעלות כוחות צעירים בני 25־20 לעמדות מפתח,״ הכריז דויד בן־גוריון בסיכום ועידת־מפא״י מעל במת היכל־התר־בות בתל־אביב (ראה לעיל).
גליון 1223 (1 במרץ 1961), עמוד 8

דיין ניסה לעמוד בדבריו על שלוש נקודות עיקריות, הנוגעות בולן בפרשה: עמדתו של בן־גוריון בפרשה, הדחת לבון וכרוז אנשי־הרוח. … לקריאת ביניים. האם הצגת ה־אולטימאטום מצד בן־גוריון בנוסח, או הוא או אני׳ והתפטרותו לא היוז לחץ? … ״ • בעברו להתקפה על שאר המפלגות, טען דיין :״בר־יהודה קורא לנפץ את אגדת בן־גוריון.״ קרא צעיר בקריאת ביניים :״בן־ גוריון ניפץ אותה בעצמו.״ הקהל מחא כפיים.
גליון 1233 (4 במאי 1961), עמוד 11

ואכן, אחרי פרשת לבון ופרשת בר, הנוגעות לאנשים המקורבים כולם לדויד בן- גוריון, גילוי שערוריה לאומית חדשה, הנוגעת לטדי קולק, היתד, הורסת כליל את שרידי הפרסטיג׳ה שנותרו לדויד בן־גוריון. כי ידוע שטדי קולק הוא ילד־טיפוחיו של ביג׳י, וכי אין לו כימעט אדם קרוב יותר אליו ממנו. את זאת לא יכול היה בן־גוריון לשאת. גם קולק לא יכול היה לחיות בצל המעשה המחריד. … הפעם: נחמיה ארגוב, שלישו הצבאי המנוח של דויד בן- גוריון, שנמצא ללא רוח־חיים בדירתו, בגוברין נובמבר , 1957 ואק־דחו לידו.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 13

שרת נשאר ראש־המ&שלה — והוא ישב על הכסא שהיה שייך לבן־גוריון במשך חמש השנים הראשונות של המדינה. (שרת לא שכח לציין כי בן־גוריון זנח את מדי־החאקי של שדה־מקר, ולבש חליפה שחורה וענב עניבה אדומה כהה ,״לבוש לגמרי כהלכה.״ זהו אחד מסימני־ההיכר של היומן: גם בשיאם של מאורעות שמשה שרת עצמו מגדירם במילים כמו ״זוועה,״ ״פלצות,״ אין הוא שוכח לציין שעשה אמבט חם, או שהכין לעצמו תה). יחד עם בן־גוריון בא הרמטכ״ל, משה דיין. הוא נשא בידו מפות גלולות .
גליון 2466 (5 בדצמבר 1984), עמוד 8

טענתו של פרס נכונה מבחינה אחת: הוא לא שכח דבר מתרגילי בן־גוריון, והוא לא למד דבר מאז. השבוע הוכיח זאת בצורה משכנעת. … הוא בטוח כי יוכל לחזור על תרגילי בן־גוריון, ולשכנע את העולם בהצה־רות־שלום מצלצלות וחסרות־תוכן. … בין השאר מפני ששימעון פרס אינו דויד בן־גוריון שני, כשם שיצחק שמיר אינו משה שרת במהדורה חדשה.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 27

הפעם, מייעץ העיתון לא לחרף ולגדף את צ׳אפלין, כפי שהיו נוהגים לעשות תמיד, אלא להשפיע עליו ״בצורה נמוסית ומכובדת״ • .ביום הראשון בו נטשו חברי הכנסת של סיעת רפ״י את מקומותיהם הקבועים, באולם הכנסת, עברו למושבי סיעת העבודה המאוחדת, הופיע לפתע ח״כ בן־ גוריון וחיפש את מושבו. הוא התישב! במפתיע בשורת מושבי השרים, ליד שולחן הממשלה. היתד, זו מתילדה גז, שהעזה לגשת אל בן־גוריון ולהעיר לו על טעותו. החכ״ית, שהצטרפה אף היא למפלגת העבודה הישראלית, הובילה את בן־גוריון למקומו הקודם על ספסלי רפ״י אפילו מקאנדה הגיע השבוע סיפור על בן־גוריון. היה זה ד 3סיגי, לשעבר דובר צד,״ל וכיום קונסול ישראל באוטאבה, בירת קאנדה, שהביא את הסיפור בהגיעו השבוע לביקור בישראל. בזמנו סיפר בן־גוריון כיצד אמר לג׳ון דיפנכייקר, מי שהיה בשעתו ראש ממשלת קאנדה :״אני מוכן לתת לך קצת מההיסטוריה שלנו תמורת קצת מהגיאוגרפיה שלכם.״ באחת הפגישות שלו עם דיפנבייקר, סיפר סיני, הוא הזכיר לו את הסיפור.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 12

עד הזמן האחרון היה ממציא לי, ביוזמתו, העתקים של חילופי־המיכתבים בינו ובין דויד בן־גוריון. למשל מיכתב מה־ 6במארס , 1955 כמה ימים אחרי ששב בן־גוריון מגלותו בשדה־בוקר למישרד־הביטחון: מר דויד בן־גוריון הנכבד והיקר מאוד, חזק ואמץ! … כעבור שבע שנים, ב־ 22 בנובמבר , 1962 כתב לו בן־גוריון: ״...אני יודע כי מחסור המים הוא המחסור החמור ביותר של ישראל (אחרי מחסור ביהודים — ,אבל יותר יהודים זקוקים ליותר מיס!) ואם, באמת, בעזרתך נוכל לפתור בעיה זו, תימנה בלי ספק בין גואליה הראשיים של ישראל. בהוקרה, ד .בן־גוריון״.
גליון 2653 (6 ביולי 1988), עמוד 11

הוא מצא, במיקרה, אדם בשם קלמן כץ, איש־אצ״ל ותיק. כץ התלהב ומצא את הדרך אל דויד בן־גוריון, ראש־הממשלה ושר־הביטחון. בן־גוריון הקשיב לדבריו ושלח אותו לראובן שילוח, שהיה אז ראש קהילת־המודיעין. … יזמנו את הקמת ״הוועד הישראלי למען אלג׳יריה חופשית״ ,תמכנו במהפכה המצרית נגד המלך פארוק ומאבקה לסילוק הבריטים מאיזור תעלת־סואץ, תמכנו במהפכה העיראקית (כאשר זו פרצה בסוף, בלעדנו ונגדנו). האיש שייצג את הגישה ההפוכה היה בן־גוריון. והאיש שהיה עוזרו הנאמן ביותר של בן־גוריון ביישום גישתו היה ראובן שילוח, מקים קהילת־המודיעין הישראלית בכלל וה״מוסד״ בפרט. … שגרירות ישראל ברומא מחתה על כך רישמית). עכשיו כתב חגי אשד, מעריצו של בן־גוריון ואחרון אנשי רפ״י, ספר על שילוח.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 12

״ מלחמת יאוש. לא היה זה אתגר - כי אם איום. ובן־גוריון מיהר להבהיר זאת היטב .״הבחירות יתקיימו רק בעוד חמישה־ששה חודשים. הרי יהיה לי סיפק להסביר בפרוטרוט לעם מדוע אין המועמד של מרכז המפלגה מתאים לתפקיד שאומרים להטיל עליו.״ במלים אחרות: אפשרות לצפות כי כבר בעתיד הקרוב יפתת בן־גוריון במערכת השמצה רצופה. אפשר אף להניח, כי מערכו. … של יאוש, הבהירו רמזים אלד, עד היכן הגיע דויד בן־גוריון במלחמת־הנקם שלו. ביום ראשון ה־ 13 ביוני בשעה 19.30 בערב ייפתחו לקהל שערי תערוכת ״בנין ובית״ ,תערוכת ענק שתכלול את כל הקשור בנושא הבניין, הדירה והחיים בבית.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 14

אולם הם היוו סנונית ראשונה של תופעה חדשה לגמרי בישראל: ויכוח ציבורי רחב על בעיות שנחשבו, עד כה, באחוזתם הפרטית של דויד בן־גוריון וחבר מרעיו. לא היה זה תפקיד קל. … התנהגותו הגאה במצבים קשים, יושרו החיילי, נאמנותו לאידיאלים שהוא דוגל בהם, הפכו אותו לדוגמה — ולאיש־הבטחון של תשכ׳׳ב. צע>ר עיווא בן־גריון הברחה מן הכר לארה״ב. רמזרח הרחוק 1לכל חלקי תבל אחרים פנה אל סובן הנסיעות שלן אואלמ שרדיס.א.ס. … סבו השני הוא יהושע ברטונוב, מגדולי הבמה העברית. אביו הוא הסופר עמנואל בן־גריון, אמו הרקדנית דבורה ברטונוב. על מה חולם בנה של משפחה זו, איש הדור השלישי י מה מאוזיו?
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 20

א די חף מפשע... 10111011118׳ (0 ^ 1183 הצגת בכורה ארצית השבוע בקולנוע ״מרכז״ בת״א מה נישאר — זולת מישטר שקיים מפני שהוא קיים, שכל האידיאלים שלו התרוקנו מתוכנם והפכו סיסמות כוזבות. מר בן־גוריון עצמו סיפק לנו במאמרו, בעל כורחו ושלא ביודעין, תמונה מרתקת של מהות המישטר הזה. … מפני שלדעתם הוא מתנגד לחוקה*. כי בישראל — הודות למר בן־גוריון — אין חוקה. לכך הוא דאג. ״כמו כן אין בסמכות בתי־הסשפם לבטל (את) סמכותה של הממשלה, או של אחד השרים, שהוענק לה על־ידי החוק. … הממשלה הכפופה לאיש אחד — מר דויד בן־גוריון. זהו, אם כן, מעגל-קסמים. היהודים תורמים לממשלה.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 53

חוק־הקרקעות הביא לקרע גלוי בין דויד בן־גוריון, שהטיף למרד בבריטים, לבין שאר חברי ההנהלה הציונית. לוסין :״התבססתי בנושא זה על העובדות הרשומות בספר תולדות ההגנה ועל מיכאל בר־זוהר. בן־גוריון ביטא את עמדת התובעים, המשך ההתנגדות וההתגרות ב- שילטונות; לפי בר־זוהר, ממש מרד. בן- גוריון קבע שאין הסוכנות היהודית יכולה עוד להתמודד עם הספר הלבן, וכי יש לפתוח בפעולה מאורגנת בארצות־הברית
גליון 1877 (22 באוגוסט 1973), עמוד 15

ערב הבחירות לכנסת ה־ 40 0 1 חמישית: הרמטכ״ל צבי 1901 צור, דויד בן־גוריון ושמעון פרם, בעת שיגור הטיל הישראלי שביט — 2שנועד להיות טיל בחירות של מפא״י. … שישה שבועות לפני ה בחירות, בבסיס שיגור סודי אי־שם בארץ, שוגר אז טיל מתוצרת מדעני התעשיה הצבאית, בנוכחות ראש־הממשלה ושר־הביטחון דויד בן־גוריון, מנכ״ל משרד־הבטחון שמעון פרס ושרת־החוץ גולדה מאיר. … הישועה באה בצורת הטיל הישראלי שביט .2 לצורך הפקת רווחים מפלגתיים, היו אז דויד בן־גוריון וכת הביטחוניסטים שלו, בראשות שמעון פרס, מוכנים לוותר על אחד הסודות הבטחוניים הכמוסים ביותר צינית את התודעה הבטחונית של הציבור לרווחים מפלגתיים.
גליון 1890 (21 בנובמבר 1973), עמוד 13

.*1954 באותה תקופה לא היד, קיים חוק שאיפשר הקמת ועדה כזאת. על רקע זה הוכרח בן־גוריון לפרוש ממפא״י, ויעקוב שימ- שון שפירא היה התובע במישפט המיס־לגתי נגדו. במהלך הדיון הוא האשים את בן־גוריון בפליטודפה, כ״ניאו־פאשיס־טית״. … ההיסטוריה של חוק זה נראית אף היא כיום באירוניה של הגורל. היה זה דויד בן־גוריון שדרש ״ועדת חקירה מישפטית״ בתקופת פרשת-לבון, כדי לקבוע מי נתן חקירה מישפטיות — ואכן, יצא מתחת לידיו חוק מפורט.

