נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 2273, 25 במרץ 1981, עמוד 66
בתור יועץ מישפטי ראיתי כאחד מתפקידי לרסן את העיתונות.״ מכיוון שכל העיתונות היתד, אז צייתנית וממושמעת, ו״ועדת־ד,עורכים״ קפצה לפי פקודותיו של בן־גוריון הנערץ, אפשר ל החליף במישפט זה את המילה ״עיתונות״ בשם העולם ׳הזה. … אך במהרה נוכחנו לדעת כי האיש היושב על כס־המישפט הוא אדם שונה לגמרי מן האיש שפעל על פי פקודו־ •תיו של בן־גוריון. מעניין להשוות את דרכו של כהן לזו של שמואל תמיר. … ׳פעלנו בשיתוף־פעולד, הדוק ביותר, יומ יומי, במאבק נגד המגמות של המישטר הבן־גיוריוני ונגד עושי־דברו של בן־גוריון, ובראשם איסר הראל !וחיים כהן.
גליון 2446, 18 ביולי 1984, עמוד 20
בכל זאת, העימות הזה — גם בתנאים האלה׳ — היה נראה ן אחרת, לגמרי אחרת, אילו ישבו זה מול זה דויד בן־גוריון ומנחם בגין, ואפילו גולדה מאיר ובגין. … ששון ביקש מהם שהות להתייעץ עם הממונים עליו, דויד בן־גוריון ומשה שרת. תשובתו היתה: אין אנו מנהלים משא־ומתן עם אנשים פרטיים, אלא רק עם ממשלות. … מבחינה פוליטית היתה גישתם של הפלסטינים תמימה. בן־גוריון הישלה את עצמו כי העם הפלסטיני נמחק מן המפה, ואין צורך להתחשב בו.
גליון 2488, 8 במאי 1985, עמוד 16
לא ידענו, כמובן, על הוויכוחים בצמרת, על הדחתו של ישראל גלילי, איומו של בן־גוריון להתפטר, ההתפטרות של האלופים. היינו עסוקים במילחמה. … המשכתי ללחוץ על הזקן, ולבסוף הודה: האמת היא שאין לי תשובה. אינני יודע מדוע נכנענו לבן־גוריון. זאת היתה תשובה כנה. בן־גוריון ידע מה הוא רוצה. … על כף המאזניים היתה מונחת שאלה הרבה יותר חמורה: מה יהיה אופי המדינה החדשה. את התשובה נתן בן־גוריון, ואת התוצאות אנחנו רואים כיום בעינינו.
גליון 2587, 1 באפריל 1987, עמוד 21
בישיבת המועצה נאם אבן נאום מזהיר, שבו הוכיח כי לישראל לא היתה כל ברירה אלא לבצע התקפה זו, מפני שעצם קיומה היה נתון בסכנה. אחרי הישיבה טילפן אבן לדויד בן־גוריון, והתפרץ :״זאת היתה פעולה אידיוטית! מדוע עשיתם זאת?״ השיב לו בן־גוריון בשקט :״אם תקרא את הנאום שלך במו־עצת־הבטחון, תבין מרוע זה היה נחוץ״. … ״אבא אבן הוא מסביר מצויץ,״ השיב בן־גוריון ,״בתנאי שאומרים לו מה להסביר.״ שני הסיפורים עלו בזיכרוני כאשר שמעתי על הרעיון למנות את אבא אבן עכשיו כשגריר ישראל בוושינגטון.
גליון 2349, 8 בספטמבר 1982, עמוד 5
#מ עגווימי מ33 אי ש ה שנ התשט׳׳ו פרקליט תמיר אי ש ה שג התשט ״ז נשיא־מצריים עבד־אל־נאצר אי ש ה שנ ה ת שי ״ז אי ש ה שנ ה ת שי ״ ח מצביא־סיני דיין חתן־תנ״ך חכם ;גיווו ה שג ה .בן־ בו דיג ן אי ש ה שנ ההשט ״ב אי ש ה שנ התשב ״ג קורבן סובלן אי ש ה שנ התשב ״ד מתפטר בן־גוריון אי ש ה שנ התשכ ״ ה יורש אשכול מפלג־ספא׳׳י בן־גוריון אייט ה שנ התש ׳ 7 אי ש ה שנ התשד ״ א לוחם־שלום דיין מזכיר־ההסתדרות בן־אהרון אשתה שנ התשל ״ ב אי ש ה שנ התשל ״ג גולדה המלכה מקים־ליכוד שרון אי ש ה שנ התשל ״ ח אי ש ה שנ ה ת של׳יט שר־הבימחון וייצמן אשתה שנ התש ״ם מהפכן חומייני אי ש ה שנ התשמ׳י א קנאית כהן שר־הביטחון שרון
גליון 1019, 24 באפריל 1957, עמוד 8
כתב נלסון עי המעבר מצריפי באילת לתא האניה הגדויח: ברחובות תל־אביב, טלפון 24749 וזדדיו ה טו ב גיסיראל אחרי הופעתו האומללה של יחזקאל סהר במשפטו של עמוס בן־גוריון, השתכנעו רבים במדינה כי המפקח הכללי של משטרת ישראל אינו אלא מפקח פרטי מטעם כמה חוגי־אינטרסים. … בין השאר האשים הארץ את סהר שלא הצליח להשתלט על עמום בן־גוריון — שינוי־עמדה רב־משמעות מצד עת! … האחד הוא איש ששרת גם ה,א יחדעס עמוס בן־גוריון בצבא הבריטי. השני הוא האלוף דויד שאלתיאל, המתכונן מזה חמש שנים לרשת את סהר.
גליון 1443, 5 במאי 1965, עמוד 2
הוא כתב, בין השאר: ״איך היה הוא (דיין) עומד מול הלחץ של המעצמות ב־ 1956ז הסובייטים איימו לשלוח מתנדבים ולהפציץ את ישראל. יועציו של בן־גוריון שיכנעו אותו — אמנם בפעות — ני פילים סובייס״ם הוצבו נבר בחלב, לפעולה נגד ישראל.״ עובדה מרעישה זו לא פורסמה מעולם — לא בארץ ולא בעולם. אך היתד. לה השפעה עצומה על החלטתו של בן־גוריון להכריז כי צד,״ל יפנה את כל השסחים שכבש — יום אחרי ההכרזה על ״מלכות ישראל השלישית״. לאחר מכן מינה בן־גוריון ועדה של שני ואהוד אבריאל) כדי אישים (יגאל ידין לבדוק איך הגיעה הידיעה אל יועציו, כוזבת.
גליון 1284, 18 באפריל 1962, עמוד 4
טבעי היה כי בשאלה כזאת, הנוגעת לקו העקרוני של דויד בן־גוריון ונערי־חצרו, יתחלק הבית למחנה של ׳מחייבים ומחנה של שוללים. … כעדה של תלמידים בבית־ספר, או כפרלמנט של חותמת־גומי בדמוקרטיה עממית, קיבלה הכנסת כמעט פה־אחד (להוציא את סיעת מק״י) החלטה שאישרה למפרע את החלטות בן־ גוריון — ולמעשה יפתה את כוחו מראש להמשיך בדרך זו ככל העולה על רוחו. … על כן החליטה כי עמדת נציג צרפת היתד״ בעצם, מעשה יפה. בעמדו לפני הכנסת, הביע דויד בן־גוריון ״הוקרה״ לצרפת על הימנעותה. הכנסת כולה צירפה במילים חמגת את ברכותיה הלבביות.
גליון 1114, 4 בפברואר 1959, עמוד 6
בני הדור הזה היו משתאים, מן הסתם, אילו נאמר להם כי יוסף שפרינצק היה פעם אדם חשוב מאד בפוליטיקה המעשית של הישוב, שהיה אחד מאבני־הנגף הגדולות ביותר *בדרכו של דויד בן־גוריון, וכי היו ימים בהם נשארה ידו של דויד בן־גוריון על התחתונה. … אולם איש אחד דאג שפרי זה לא יפול לחיקו. דויד בן־גוריון התערב אישית, חסם את דרכו של שפרינצק, העביר את הנשיאות לידי יצחק בן־צבי, אישיות אהודה לא־פחות, אך אדם שהתרחק זה מכבר מן החיים הפוליטיים הפעילים.
גליון 789, 11 בדצמבר 1952, עמוד 7
נראה היה כי זהות הקול המסתורי תישאר תעלומה היסטורית, כמו הקול המסתורי שהצביע -נגד חיים וייצמן בשעת בחירתו לנשיא ראשון. אלא שאז היה החשוד העיקרי דוד בן־גוריון עצמו. ״אתם משזרים בשעה שנערך הסיוף המילולי בין העתונאים ואנשי מפ״ם בקומה השניה, נערך למטה, בקומה הראשונה, מחזה שלא היה לו. … הקים לו מפלגה פרטית בתוך המפלגה הגדולה, ראו את הנצחון ברגשות מעורבים מאד• הם ידעו שלא היה זה נצחונה של מפא״י. היה זה נצחונו של דוד בן־גוריון. * במרכז מפא״י, לפני שבועות מספר, אחרי מות הנשיא וייצמן. … ,אתמ ממס זו הפעם הראשונה אחרי זשן רב נערך, כתום ההצבעה, שחזה, של התידדות כללית כין אנשי שפא״י ושפ״ם. באן הנציח הצלם רגע גדול ו דוד בן־גוריון >בעל השערות הלבנות, הגב לשצלשה) ניגש אל יעקב חזן וטופח לו על הגב, באשרו כחיוך רחב :״הוי, אתם ששזרים; אבל זח.לא יעיל לכם׳,.
גליון 1205, 26 באוקטובר 1960, עמוד 2
בנאומו בפני מרכז מפא״י התקיף דויד בן־גוריון, בין השאר. ,שבועון ותיק״ העוסק ב״שאנסאג׳.״ הוא מען כי שבועון זה מעליל עליו עלילות, אך אינו מזכיר את שמו אלא רק את ״ראש מפא״י״ ,כדי להימלם ממשפס. חוששני כי לאחרונה אין מר בן־גוריון קורא את דברינו, בגלל עומס תפקידיו, ב־תשומת־לב מספקת. … אבל נמשיך בפיליסון :״או כל ההתקפות האישיות החריפות של אורי אבנר׳ נגד האיש שהצליח במשימה בח נכשל אבנר׳ — לרכוש את אהדתו של בן־גוריון — לא תשאירו בל שיגאה בלבו של פרס.
גליון 1770, 3 באוגוסט 1971, עמוד 17
בימים 24 ,23ו־ 25 בינואר 1956 קיים חמש שיחות עם בן־גוריון, שר־החוץ משה שרת, מנכ״ל משרד ראש־הממשלה טדי קולק, והיועץ המדיני יעקוב הרצוג. … באותה תקופה גם היו חילופי־מכתבים בין אייזנהואר ובן־גוריון. כל הביקורים נ שמת בסוד כמום כשתי הבירות. לא נמסר עליהם דכר — לא לממשלת ישראל ולא לממשלת מצריים. עכשיו מפרסם בן־גוריון לראשונה את פרטי השיחות, אחרי מותם של אייזנהואר, שר־החוץ שלו ג׳ון פוסטר דאלם, גמאל עבד־אל־נאצר ומשה שרת.
גליון 935, 14 בספטמבר 1955, עמוד 5
הוא שבר את מעמדו הציבורי של משה שרת ועזר על־ידי כך בעקיפין לשיבתו של דויד בן־גוריון. תחילה היה זה ״משפט־גרינוזלד״ ,אך דמותו של בעל בית־המלון הזקן נדחקה חיש מהר לפינה. … לשוא הוקמה במשרד ראש־הממשלה וועדה חשאית, בראשות נושא־כלי־בן־גוריון אהוד אבריאל, כדי לערער את בניין הסניגוריה בעזרת תקציב משוער של 100 אלף ל״י. … שאל תמיר את אחיו של הנרצח : ״האם אתה מאמין כי בן־גוריון אחראי לרצח אחיך?״ האח אישר שאמנם זו דעתו.
גליון 935, 14 בספטמבר 1955, עמוד 16
י שעיה, ראש הוועדה הקרואה שמילאה את מקום עיריית ירישלים, קידם השבוע את פניו של דוד בן־גוריון בבואו לטכס הסיום של קורם קצינים בירושלים במלים - :שלום אדוני ראש הממשלה.״ תוסיף כמעט *,השיב בן־גוריון- ,צריך לדייק, אדוני ראש־העירייה.״ -תוסיף אתה כמעט לא,״ השיב ישעיה תשובה ניצחת, כעב־ר ימים, נבחר ראש עירייה אחר פגישה מעניינת אחרת של בן־גוריון מתוארת בתמונה בעמוד זה: אורחו היה אז חו אן קאפה פילהו עוד בטרם היותו לנשיא בראזיל, תפקיד שזכה בו לאחר רצח הנשיא הקודם. … העיתונאי הוותיק( ,שעבד בשעתו במערכת דבר יחד עב עתונאי צעיר בשם מ שה שרתוק) מבטיח כי הספר יהיה -אוביקטיבי במידה שעית-נאי אזרחי של עיתון בורגני יכול להיות.״ לחודחכמים, חד ט פ שי ם אשתו הבלונדית היפהפיה של הנספח הסובייטי בשגרירות בישראל וולאדימיר #דוד בן־גוריון, כפי שציטם על־ידי הרב הרפורמי האמרי־קאי הרברם זוינר במאמר בירחון קומנמארי - :בואו והקימו בישראל בית־כנסת ריפורמי.
גליון 996, 14 בנובמבר 1956, עמוד 4
כאשר הודיע קריין קול ישראל, בשעת שידור חדשות הערב, כי ראש־המנד שלה ישדר עוד באותו ערב אל העם, גברה המתיחות. כמעט הכל ציפוי כי דויד בן־גוריון יכריז כי נוכח ההתגרות החדשה של התקפת הפידאיין מירדן, וכניסת צבא עיראק. … בלי הקדמות מפוארות, ללא מארשים מלהיבים, החל ד! יד בן־גוריון מדבר. מן הרגע הראשון היה ברור שקרה משהו. … אחרי הקדמה נכנעת זו, שוב לא היה אפתעה בהמשך השידור. דויד בן־גוריון התנצל בפני הנשיא דוייט אייזנהואר כתלמיד בפני המורד״ אחרי שקרא את מכתב הנשיא האמריקאי, שנבחר זה עתה מחדש, ביקש בן־גוריון סליחה על האיחור בתשובה, הסביר ארוכות שאיחור זה לא בא באשמתו.
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 2
ביום השישי בשבוע שעבר נגמר רישמית טיפול הצנזורה בספר. הספר הוחזר באותו יום לדויד בן־גוריון, עם מחיקות הצנזורה. הפרק שהוגש לצנזורה מטעם העולם הזה לא נמחק. … במילים אחרות: באותו רגע בו נמסר לאזרח דויד בן־גוריון כי אותו פרק מותר לפירסום, נשאר הפרק אסור לפירסום לגבי אזרחים אחרים — עורכי שבועון זה וקוראיו. … כי באותו בוקר — כמה שעות לפני כן — כבר פורסם אותופרקעצמו בהארץ, ביוזמתו של דויד בן־גוריון. מן הראוי שמערכת הארץ תיטע עתה עץ על שמו של הצנזור הראשי ביער ההפקרות של הקרן הקיימת.
גליון 1455, 28 ביולי 1965, עמוד 7
הוא חיכה וחיכה, עד שהיוזמה נשמטה מידיו. עד שנאלץ להגיב על פעולות בן־ גוריון, בחוסר־אונים גובר והולך. אך לא זה העיקר. … הרי אין להניח כי סוכן חשאי של דויד בן־גוריון הרג את אשכול, לבש את צורתו ופועל עתה במקומו. … לעיתים מרצון, לרוב מאונס, שם מחסום בפי אנשי בן־גוריון. פה ושם מינה אנשים טובים יותר במקומם.
גליון 1458, 18 באוגוסט 1965, עמוד 2
למחרת הבחירות האחרונות הכריז דויד בן־גוריון כי מפא״י נחלה תבוסה מפני ש״כל המפלגות ניהלו תעמולה בנוסח השבועון המסויים.״ כאשר מפא׳׳י ורפ״י ינחלו תבוסות בבחירות הקרובות, לא יוכלו לחזור על טענה זו. … אולי תקבל אפילו את הרושם שהתועמלנים השכירים של שני פלגי מפא״י יושבים בספריות, נוברים בגליונות ישנים של הע1לם הזה, ומעתיקים פשוט את המאמרים. מה אומר המערך על בן־גוריון וחבר־מרעיו? בדיוק אותם הדברים, ובאותן המילים, שנאמרו במשך 15 שנה על־ידי השבועון המסויים. … (ואז אתה שואל את עצמך שוב: היכן היו כל הדוברים האלה במשך כל השנים? מדוע לא אמר זאת בן־גוריון כשהיה הוא ראש מפא״י? הרי מפא״י לא השתנתה בשנתיים האחרונות!
גליון 1345, 19 ביוני 1963, עמוד 2
היא הו פיעה במדור תצפית של גליון השבוע שעבר — חמישה ימים תמימים לפני שהודיע קול ישראל על התפטרותו של דויד בן־ גוריון. בשעה שיתר עתוני המדינה היו מלאים דיווח עיוור על המהלך היבש של משפט בן־גל בבאזל, כבר ידע העולם הזה להודיע לך, מעל עמוד השער :״משבר חדש בממשלה — פרם נעץ סכין בגבו של בן־גל.״ ואילו הידיעה הראשונה במדור תצפית של אותו גליון אמרה: 9פרשת בן־גל תשוב ותזעזע את צמרת השלטון במדינה. הפעם יגרמו להתפוצצות שני הצדדים כאחד: בן־גוריון־פרס וזקני מפא״י. הרקע: הקו שבו נקט בן־גל במשפטו. … על כן היה העתון היחידי שיכול היד, להודיע לך, בעצם הרגעים בהם התגבשו ההחלטות, כי מסתמן סופה המהיר של הקאריירר, הפוליטית של בן־גוריון. כיצד מגיעים אנשי העולם הזה אל ה מקורות האלה?
גליון 1317, 5 בדצמבר 1962, עמוד 11
את הממונים עליו — לשם מה הזהיר דוזקא את בר ולא את האחראים לו? • והעיקר: אם הוזהר דויד בן־גוריון על־ידי הש.ב ,.כי איש־סודי ובן־חסותו ישראל בר חשוד בריגול — מדוע לא פקד על מעצרו המיידי, אלא נתן לו להמשיך ולפעול? … בישראל קיים איש אחד היודע הכל, המחליט על הכל, המכריע בכל. שמו דויד בן־גוריון. איש זה קיבל את אזהרות שרותי״הבטחון שלו, והוא החליט להתעלם מהן. … ערך חקירה מדוקדקת, כדי לקבוע מי הם ״ ₪דשוננויס רוזקוו בעניין׳, .איש רא מגע ממנו כל ידיעה״ שחה, עם מתן בסק־הדיו הסופי, תבור הכנסת את אחרות בן־גוריון
גליון 1290, 30 במאי 1962, עמוד 4
הרושם היה שגולדה המירשעת הפילה את בן־גוריון התמים בפח, המריצה אותו ב־קלות־דעת לגנות את פגישות גולדמן ללא בדיקת העובדות. … כעבור יום פנה בך גוריון אל שרת בגסות די רבה, כשהלה קרא קריאת־ביניים בעת נאום בן־גוריון. ״אל תפריע לי, שרת,״ אמר. הוא התכוון לנאום — אך אפשר היה להבין אותו אחרת. … כמו נחום גולדמן ומשה שרת, ממתין גם הוא, מן הסתם, לרגע בו יירד בן־גוריון מן הבמה, כדי להשתתף במאבק על הירושה.
גליון 1549, 10 במאי 1967, עמוד 9
קשה לכעוס עליה. אפשר רק לרחם. -קצת בן־גוריון ציווה עליו אישית להפסידה, מתוך הסכם עם עבדאללה והאנגלים) .וגם מאז הפסיד בן־גוריון אישית את הקרב רב־ד,חללים על לטרון, בדרך לירושלים, אותו ערך אישית בניגוד לדעת הרמטכ״ל. … תמיד אפשר להפיץ תצלומים של אברים מבותרים, גופות מרוטשות, עיניים מנוקרות. אך רפ״י עולה על כולן. לדויד בן־גוריון יש אידיאם־פיקם לגבי ירושלים. עוד מאז הפסיד דויד שאלתיאל, בן־חסותו האישי, באופן אישי את הקרב על העיר העתיקה( ,ורק המלעיזים טוענים כי החטא העיקרי. … בלילות, בסיוטים, הוא ראה את רפ״י עולה על ירושלים, בראש כל העם, ודויד (בן־גוריון) מכרכר בכל עוז לפני ה׳, וכל בית ישראל מעלים את רפ״י בתרועה ובקול־שופר, כשהם משחקים לפני ה׳ בכל עצי־ברושים ובכינורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים ובקלפיות.























