חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 701 עד 725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 25
8יהושע כהן, איש לח״י לשעבר, שהיה מעוזריו הקרובים של דויד כן־גור״ יון בתקופה שבה פרש לשדה־בוקר, העלה בשבוע שעבר זיכרונות מהימים שבהם שהה במחיצתו של הזקן. בין השאר סיפר כי כאשר פרש בן־גוריון לראשונה לשדה־בוקר, ואנשי הקיבוץ התחילו להקים לו צריף למגורים, אמר להם בן־גוריון: ״לי יספיק לצורך זה עץ. … כי (״מוטקה״) א ד ״ צי א לי בבאר־שבע, גילה יהושע כהן כי בן־גוריון היה נוהג להציגו לפני אורחיו במילים הבאות :״הכירו טרוריסט מובהק. … אתה הרי יודע שאילו רצינו, היינו יורים בך.״ הדברים השפיעו, כנראה, על בן־גוריון, שכן אחריהם הוא החל מציג את יהושע כהן במילים הבאות: ״הכירו חבר שלי.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 67
אולם מעל לכל תעמוד ההכרה שאינה מפלגתית: בפרוס השנה השמינית, כוחה של המדינה להגן על עצמה, כשנשקה בידה, הוא עדיין הערובה הראשונה לקיומה. פתח את מערכת הבחירות דויד בן- גוריון בשאלתו התמימה (והמוכחשת) ״היכן היו במילחמת הקוממיות? … הוא השמיע בפעם הראשונה טענה שעברה משך שנים בלחש: שבן־גוריון אחראי באופן אישי לטבח הגדול של לטרון. … אנשים • אשר ידלין, מרכז אגף ההסברה והתעמולה במטה הבחירות של מפא״י, הסביר בתשובה לשאלת עיתונאי מה פשר הביטוי, בן־גוריון הקטך הנשמע תכופות במישרדי מטה־הבחירות :״זהו פלאקט מוקטן של תמונת דויד בן־גוריון, להבדיל מפלאקאט גדול״.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 26
12 לסיום התוכנית, כש חבריהכנסת עלה פרס, שעבד שנים רבות עם בן-גוריון והיה תלמידו, והת חיל לנאום מן הכתב, לא יכול היה יריב להסתיר את זעמי, שמעון עזריאל אשרו! … 1רבים ממשתתפי הערב לזיכרו של דוד בן־גוריון, שנערך בחסות יד בן־גוריוז בהיכל־התרבות, חשו כי הח מיץ את מטרתו. … 8במישפחתו של הזקן עדיין זוכרים כי כאשר פילה היתד, בהריון בפעם הראשונה, רצה בן־גוריון שלבן הילוד יקראו אהוד. אך פולה ילדה בת והיא ניקראד, גאולה.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 3
כל מנגנון המשטרה העומד לרשות עמום בן־ גוריון הוא כביתת־הג״א — בהשוואה לקבוצה אשר עליה מדובר הפעם. … כדי להבטיח לעצמו את המשלטים העיקריים׳ הציב בן־גוריון את הצעירים המבריקים שלו על פסגות הגבעות בנוף הפוליטי. … כשר־ד׳בם״ חון הוא מינה את הרמטכ״לים׳ את קציני המטה הבכירים ואת מנהל משרד־הבסחון. רוב הממונים של דויד בן־גוריון לא היו עסקני מפלגתו. הם חיו חברי תנייארדיה הפרטית של בי.ג׳י.
גליון 901 (20 בינואר 1955), עמוד 8
מגלמת דמות מוזרה יותר מאשר דויד בן־גוריון, כשיצא השבוע להטיף נגד המפלגתיות המופחת במדינה. … אחדכ דו דו. השבוע יצא בן־גוריון חוצץ נגד מפלצת מפלגתית זו. בעמודי דבר פנה אל הציבור הרחב, מעל לראשי כל המפלגות, קרא לו להתלכד מסביבו במאמץ עליון להציל את האומה מידי עסקני־המס־לגו ת. … כמו יוליוס קיסר, שכתב על עצמו תמיד בגוף שלישי, ציטט גם דויד בן־גוריון במאמרו ביד רחבה את דברי דויד בן־גוריון, .מצא בהם דברי חכמה עמוקה ומשמעות ניצחת, הסתמך עליהם כדי להוכיח תגלית חשובה וחדשה: שיש צורך באחדות לאומית.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 10
שוחד מרועי־זונות ** וכן מאליו שאי־אפשר היה להו־ 1זדיע לציבור ששטיינברג פוטר מפני שנחשד בשיתוף־פעולה עם עורך־דין פרטי נגד עמוס בן־גוריון. היה צורך בביום האשמות פליליות ובלתי־פוליטיות. … בהיותו בטוח ששטיינברג קשור עם מגלי השחיתות, רצה לחסל אותו כך שלא יוכל להרים את קולו בציבור ולהעיד נגדו או נגד עמום בן־גוריון בעתיד. לכן היה מוכרח לנקוט בפעולה ציבורית. … שטיינברג החליט להשיב מלחמה ש תחילה פנה לשר־המשטרה, חסר- אישית לדויד בן־גוריון. ביג׳י, שלא אמר לו סהר להשיב: שיערער על לא ידע, מן הסתם, שהיתר, זאת סו אולם תוך כדי חליפת המכתבים במטה הארצי.
גליון 1437 (24 במרץ 1965), עמוד 10
מנה•* אחד סוף־סוף ניתן גם לדויד בן־גוריון לדבר. שלושה שבועות אחרי ההצהרה, המהפכנית של אל־חביב בורגיבה, שבועיים אחרי ההצהרה של פיאר ג׳מאיל (ראה הנידון) ,נשאל על־ידי העתונאי הגרמני האנס אולריך קמפסקי על ענייני השלום והמלחמה. … הוא גם יודע שיכול היה להשיג הסכם עם בן־גוריון.״ הוסיף בן־גוריון :״איני יודע בעצמי באיזו מידה זה היה רציני.״ מי רציני? יותר קל לדעת, לאור סיפורים אלה, שבן־גוריון עצמו אינו רציני. כי גישה כזאת לבעיות שלום ישראל־ערב אינה נאיבית בלבד.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 9
מצד אחד היה ההסכם של שר האוצר לוי אשכול עם הליבראלים, בו תמך דויד בן־גוריון. מצד שני היתד, הנטיה לצרף דווקא את אחדות־העבודה ולחסום על־ידי כך את ני- שולו של פנחס ספיר מתיק המסחר והתע־שיה, שהובטח לליבראלים. … חברי המזכירות נטו יותר ויותר לקבל את דעתה ונראה היה שהכף הוכרעה. הוצפה כזמן. כשראה זאת בן־גוריון, נתן את האות. השער, היתד, דקות ספורות לפני אחת ושלושים בצהרים, מועד שידור החדשות בקול־ישראל. … נשמע קולו של קריין החדשות שהקריא את הודעת בר־יהודר. כששמע את זאת דויד בן־גוריון, התרומם בכעס ממושבו והחל מתקיף את אחדות העבודה :״איך הם בכלל מעיזים!
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 4
שבוע רגיל: באילת הזה בן־גוריון הזיות־בהקיץ על עיר של מאות־אלפים, מרכז של בתי־חרושת, שתהיה אלופת הנגב המאוכלס במיליוני תושבים. … הדבר רע מבחינה אחת: כל עוד שולט בן־גוריון, לא ישתנה מאומה במדינה, לא יחולו התמורות הרעיוניות והמדיניות שהן היוניות כדי להתאים את המדינה למציאות החדשה. הדבר טוב מבחינה אחרת: ברור כי בן־גוריון עודנו מסוגל למלא את תפקידו יותר סוב מיורשיו, לעמוד בראש העבודה השוטפת של המישטר הקיים, למנוע שואות והידרדרות תלולה בטווח־קצר.
גליון 1112 (21 בינואר 1959), עמוד 8
היו אלה שוטרי המקוף, שמילאו את כל הפונקציות של הבובי, שוטר הרובע הלונדוני. עמוס בן־גוריון, לשעבר ראש אגף הארגון של משטרת ישראל, יבול היה לחגוג את נצחונו. … היה זה מראה מעל השטח בלבד. כי עמום בן־גוריון, שטען בי עשר שנות משטרת-ישראל היו אך שנות הכנה לשיטה החדשה, היה אחראי לביטולה של אותה שיטה, עשר שנים לפני כן. … קצינים, סמלים ושוטרים אלה מילאו למעשה את כל תפקידי השיטור והחקירה באיזור. אחד ממעשיו הראשונים של עמוס בן- גוריון, לכשהתמנה כראש אגף־הארגון במש־טרת־ישראל החדשה, היה לפזר את התחנות, להעלות את שוטריהן על ניידות.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 5
מוטב לשנות את הדרך מיד — לוחות את העקשנות והחריפות כהן מתנגד דויד בן־גוריון לרעיון השיפוט הבינלאומי עשויות לעורר את החשד שרוצים להסתיר משהו. … הם זכאים לדעת אם אמנם צודק בראנד בטענתו העקשנית כי מנהיגי הסוכנות היהודית מנעו את הצלת חייהם של 434 אלף יהודים הונגריים, שנרצחו על־ידי אייכמן בין ה־15 במאי וה־ 8ביולי .1944 הם זכאים לדעת מה בדיוק מקומם של מנהיגים שונים שהוזכרו על־ידי בראנד בקשר לפרשה זו — ביניהם חיים וייצמן ודויד בן־גוריון עצמו. יש לקוות בי דויד בן־גוריון אינו רוצה לטשטש דבר. … מעולם לא הוכיח אף אומץ־לב מינימלי מול דו׳יד בן־גוריון. לכן מוטב להוציא עניין זה מתחום הוויכוח האישי בין השניים.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 6
אנשי־הרוח התייצבו בקומה זק ופר, ובפה מלא לימינו של פנחס לבון, במלחמתו נגד הדיקטאטורה הזוחלת של בן־גוריון ונערי־חצרו. לא היה זה מיפקד הד־פעמי, שנסתיים בחתימה סתמית. … כל אחד מחותמי העצומה ידע כי הוא נכנם אוטומטית לרשימה השחורה של דויד בן־גוריון — והביא את הקורבן בעין פקוחה. • לעומת ההתעוררות הגואה לטובת לבון, לא נמצאה בכל המדינה אף קבוצה אחת של אנשי־רוזז שתמכה בעמדת דויד בן־גוריון. מלאכתו של בן־גוריון לא נעשתה אלא על־ידי כתבלבים שכירים, כותבי־מאמרים מדרגה חמישית.
גליון 1196 (24 באוגוסט 1960), עמוד 2
אולם כעבור חודשים מעטים פרצה מלחמה בין לבון לבין שמעון פרם ומשה דיין, וזמן קצר לאחר מכן אירגן בן־גוריון את הקנוניה המכוערת שסילקה את לבון מתפקידו ואיפשרה לביג׳י עצמו לחזור מגלות שדה־בוקר אל משרד־הביטחון. … הדגל האקטיביסטי עבר לידי נערי־הזוהר של בן־גוריון• לבון הוא אויבם המושבע, והאיש היחיד המסוגל עתה לחסום את דרכם אל השלטון, כאשר ירד בן־גוריון מן הבמה. … בשנה האחרונה הוכיחה המציאות כמה וכמה׳.פעמים כי לבון הוא האיש היחיד במדינה המסוגל לעצור את בן־גוריון ולסכל את. מזימות קבוצת־החצר שהיא מיליטאריסטית, אנטי־ערבית, פרו־קו־לוניאלית, אנטי־דמוקראטית ובעלת נטיות דיקטאטוריות בולטות.
גליון 1187 (22 ביוני 1960), עמוד 5
קיזזיתי שעם נצחוננו המוחלט וה־ז מוחץ בפרשת בן־גוריון יסיקו כל הצדדים את המסקנות ההכרחיות׳ ויאפשרו את חיסול הפרשה בשקט. … ידידיך מנסים לטעון כי אסור לתת לך להתפטר פן ייפגע השם הקדוש ״בן־גוריון״. גם זו מענה כוזבת. הוויכוח אינו על השם בן־גוריון. הוויכוח הוא על עמום בן־גוריון. שום בר־דעת לא יחייב את האב על מעשי בנו.
גליון 1252 (5 בספטמבר 1961), עמוד 13
כנגד חזית חדשה זו, לא ידעה מפא״י מה לעשות. בן־גוריון זעף, ומקורביו התלחשו על התפרצויות־זעם תכופות, שהוכיחו כי מצב־רוחו של הזקן התערער. … אילו ניצחו מפלגות־ניר את מפא״י, היתה נוצרת אווירה שתקשה על מפא״י עוד יותר לשבור את החזית המאיימת לשבור את שלטון־ היחיד של בן־גוריון בממשלה. מפא״י היתד, זקוקה באופן נואש למציל. … מעשה שאיים להציל את בן־גוריון בשעתו הקשה ביותר. כן לא יסכימו לסטטוס קוו בממשלה, ידרשו שי-נוייס בהתאם לכוחם החדש.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 41
בהשלכות מעשיות, מבלי לנגוע בשורשי הבעייה עצמה. כך זה היה בימי בן־גוריון, שנתן יד חופשית לחוסר־האחריות הגרעינית של שימעון פרם. … זה כבר קרה לפני דור, כאשר החליט דויד בן־גוריון להקים את ״מיפעל הטכסטיל״ הסודי ליד דימונה. … בן־גוריון היה צריך לדעת כי הכור יתגלה, והוא אכן התגלה.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 66
1ה היה הווו 05 חז ה שהיה גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיול, פירפס, במיסגרת סידרת התחקירים על השחיתות כמישטרת־ישראל, כתבה תחת הכותרת ״עמום בן־גוריון פסל את עצמו״ וכה כתב־ההגנה של ״שורת המתנדבים״ כמישפטו של פגז המפקח הכללי של המישטרה. … אסשוז הבת היחידה ביום רביעי נשאל דויד בן־גוריון אם הוא מסכים לדחיית הוועידה של ההסתדרות הכללית לחודש. בן־גוריון שמע את הסיבה, והפטיר :״בהחלט!
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 70
על כן גם לא היו בכנסת שום קריאות־ביניים, כאשר סיים ראש־הממשלה דויד בן־גוריון את תשובתו לשאילתא בקשר לערבי בשם מחמוד חוסיין עלי מכפר סב־נין, שפקיד המימשל הצבאי פצע את פניו בברזל מלובן. קבע בן־גוריון בקול פסקני :״שום איש לא ניכווה בסב־נין ...מר מחמוד חוסיין עלי ...הודיע בכתב שהוא מגנה (את) הבדותה בדבר הכווייה ״הוא הדליל, פרימוס״ .יוסוף כמיס, ח״כ מפ״ם הערבי, גבר מגושם ומשופם, התאפק בקושי מלקפוץ ממקומו, כי בכיסו היתה הצהרה בשבועה, חתומה בטביעת- אצבעו של מחמוד. … גם כאן היה בידי בן־גוריון מיסמו רשמי: הכחשת ההורים. כמיס הוציא מכיסו את מיכתבם של שני האבות השכולים.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 29
בן־גוריון גילה לשרון בפומבי יחס מועדף, ולא פעם משך אותו הצידה בכנסי־קצינים לשיחה פרטית, תוך התעלמות מקצינים בכירים ממנו. בן־גוריון הוא שהעניק לאריק שנרמן את השם ״שרון״ ,כשתבע ממנו — כמו מכל קציני צה״ל — לאמץ לעצמו שם עברי. אך גם בן־גוריון התרחק ממנו אחרי הפאשלה של המיתלה.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 28
אמנם לא תקפו אותי, תקפו את בדגוריון. • אתה שירתת את בן־גוריון בתקופת מרד־הימאים. לא אוהב את המילה. … בדגוריון אילץ אותי לכך. הוויכוח עם בן־גוריון היה לא רק בתקופת מרד־הימאים, אלא גם בזמן השביתה באתא. … • היו כאלה שחשבו שהייתם סמכותיים מדי, בן־גוריון בעצמו כינה אותך ״בום״ ואם לצטט את דבריו הוא אמר כי ״אין זה דבר חביב ורצוי עלינו״?
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 15
שר־הביטחון היה פינחס לבון, אחרי שדויד בן־ גוריון היגלה את עצמו מרצון לשדה״בוקר. … נטען כי ג׳יבלי זייף מיסמכים והדיח עדים לעדות׳׳שקר, כדי לפברק אישום נגד לבון ולהביא לסילוקו מתפקידו. בן־גוריון התייצב מאחורי גייבלי. המדינה כולה התפלגה בין תומכי״לבון ותומכי בן־גוריון. על רקע זה הודח תחילה לבון, ואחר־כך פרש בן־גוריון מן הממשלה ומיפלגת״העבודה (מפא״י דאז) .לוי אשכול וגולדה מאיר, שהתייצבו נגד בן־גוריון(יחד עם משה שרת הגוסס) ,תפסו את מקומו בצמרת הממשלה והמיפלגה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 9
אישום זה הכיל, בפעם הראשונה, האשמה מפורטת, ככל שניתן היה אז לפרטה, לאמור :״בימי כהונתו של דויד בן־גוריון כראש־הממשלה וכשר־הבטחון בוצעה פעולה מסויימת, מזעזעת עד אין שיעור יותר מעסק־הביש .בעוד המסדים, שעסק־הביש המסדים היה רק מטופש, הרי אותו מעשה גבל עם פשע.״ הדברים נכתבו על מנת להניע את בן־גוריון לתבוע את העתון למשפט, שיביא לבירור פרשה זו. בי דרך אחרת לבילוי העובדות לא היתה אז. אולם בן־גוריון התעלם מאישום זה. לפני שבועיים ניתן להעולס הזה לפרסם את הדברים לראשונה, במפורש. … התגובה הקצרה ביותר — האומרת יותר מכל יתר התגובות — היתד, זו של דויד בן־גוריון. במכתב אל עורך העולם הזה (ראה מדור מכתבים) ,כתב ה כו תרת בשער עתונך אינה אלא עלילת־שודא.״ כותרת זו אמרה :״עסק הביש הראשון של בן־גוריון.״ ממכתב כן־גוריון השתמעה הבחשה רק לכותרת השער, לא לתוכן המאמר.
גליון 790 (18 בדצמבר 1952), עמוד 6
רב־החובל, שנשאר נורמלי במסרו פקודות, החל שולח תשדורות מוזרות. הוא הבריק לדוד בן־גוריון הודעה שיטביע את אניתו בלב־ים, או יהפכה לאלטלינה שניה, אם לא ימנה מיד את אביו לשר התחבורה. … מי שלא היה זקוק, בינתיים, לשום נ ג היה דוד בן־גוריון עצמו, יורש המכבי /געשה את שלומו עם התרבות היוונית * .בחנוכה תשי״ג נראה שלטונו יציב יותר מאשר אי־פעם. … ידיים מורמות. כמו בכל פעם שדוד בן־גוריון מתרתח, עמד חשבון קר מאחורי הרתיחה.
גליון 1678 (26 באוקטובר 1969), עמוד 27
בן־ גוריון, שהיה זקוק לכסף למימון צרכיה השוטפים של המדרשה שלו, לא ד,תביש והרים טלפון לגזבר ההסתדרות, יהושע לוי, הזמינו באופן דחוף אליו. באותה שיחה איים בן־גוריון כי יחשוף ויגלה את כל סיפור מימונה של מפלגת העבודה, דרך ״קרן ברל כצלנסון״ ו״קרן פרץ נפתלי״ ,מכספי מגבית ההסתדרות ב־ארצות־הברית. כאשר הבינו ראשי מפלגת העבודה מפיו של חנוך סורוקה מה הנזק הצפוי מגילויים אלה, ניתנה למדרשת שדד,־בוקר ההקצבה הכספית המובטחת. אגב, כדי לשמור על היחסים עם בן־גוריון, נשלחת אליו עד היום ע״י חנוך סורוקה, תוצרת חקלאית מב־ת־ברל, ובית־ברל הוא גם המממן את אחזקת מכוניתו של בן־גוריון.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 77
בן־גוריון היה לאומי, ולא סוציאליסט-מעמדי. … גולדמן היה לו יריב וידיד. את גלילי פיטר בן-גוריון. חזן אומר שרק בסוף ימיו חזר לעצמו, וארליך טוען שרק בצעירותו חיה סוציאליסט. • ;,חום גול דמן : גם בן־גוריון סבל מן הניגוד שבין שיכ לו ובין אופיו.
