חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 676 עד 700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2556 (27 באוגוסט 1986), עמוד 9
הענך שהם ישבו עליו בנוחיות רבה התחיל להישבר. ך רם לכך בן־גוריון, מבלי שידע מה הוא עושה. ^ דויד בן־גוריון היה, קודם כל ומעל לכל, פוליטיקאי ממולח מאוד. … בממשלות הראשונות של ישראל, שבראשן עמד דויד בן־ גוריון, היה קיים גוש של שרים מתונים, בהנהגת משה שרת. … לא קמה מערכת חינוך כלל־לאומית. אומנם, בן־גוריון חיסל במחי־יד את ״זרם העובדים״ ,אך הוא הניח לדתיים לשמור על בבת־עינם: החינוך הדתי.
גליון 2623 (9 בדצמבר 1987), עמוד 7
הוא רצה לפרק אותה. בן־גוריון לא היה כנעני(אף שהיו לו סטיות כנעניות, פה ושם) .ציוני גדול היה. … זוהי הפונקציה האמיתית שלה. משום־כך לא פירק אותה דויד בן־גוריון, למרות כל מישא־לותיו החסודות. כי בן־גוריון לא היה רק ציוני גדול. הוא היה איש־מיפלגה גדול עוד יותר.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 6
כי המדינה הוקמה למען החיים, ולא למען המתים *. דויד בן־גוריון לא ניסה אפילו להסתיר את שנאתו למת — שנאה שנשארה חיה במשך 17 שנים ארוכות. היתד, זאת שנאה מוזרה, אך גם מובנת: לא היה יריב לבן־ גוריון, אשר ביג׳י כל כך שקד לחקותו. כל המציין כיום את דויד בן־גוריון — לטובה או לרעה — הוא חלק מעזבונו האישי של זאב ז׳בוטינסקי.
גליון 1263 (22 בנובמבר 1961), עמוד 4
הממשלה ההישג ההישג היחיד שאחדות־העבודה יכלה להצביע עליו, תמורת הצטרפותה לממשלה בה שולטת מפא״י שלטון בלעדי, היה הסכמת בן־גוריון להקמת ועדת־שרים מצומצמת, שתפקח על ענייני הבטחון. … מול שני שרים לא־מפא״יים (יגאל אלון ומשה שפירא) מוצבים בה ארבעה שרים מפא״יים — מהם שלושה ביג׳יס־טים (בן־גוריון עצמו, משה דיין ולוי אשכול. מלבדם משתתפת מטעם מפא״י גם גולדה מאיר). … לא רק בשל אופיו הטראגי של הנושא עצמו, הקשור ברצח־עם, אלא בעיקר מפני שהוא נוגע לאחוזתו הפרטית של דויד בן־גוריון. היה ברור לכל כי זהו עניין של חיים ומוות לכל הכת הבטחוניסטית — וכי הנוגע בו, מכריז מלחמה על כת זו, השולטת עתה שלטון מוחלט בממשלה.
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 17
הקרב (השני) על לטרון נכנס להיסטוריה כפרשה השנויה ביותר במחלוקת במילחמה כולה. בן־גוריון רצה לפתוח את הדרך לירושלים, ויהי־מה. ייגאל ידין, שכיהן אז כרמטכ״ל בפועל, התנגד. בן־גוריון התעקש ונתן את הפקודה לקרב. הוא הסתיים בתבוסה ניצחת. … אך בן־גוריון הסתמר על העובדה שהאנשים אורגנו במחלקות ובפלוגות.
גליון 892 (18 בנובמבר 1954), עמוד 3
לפני שנתיים פירסם ״העולם הזה 795 סיפור מרעיש: תבנית סודית של דוד בן־גוריון לשינוי מהפכני כתהליכי המימשל כארץ. … כך קרה שנתגבש בשעתו רוב גדול נגד השאיפות הדיקטטוריות של דוד בן־גוריון. כשהסתלק בי. ג׳י. בכעס, המליך רוב זה את משה שרת, בניגוד מוחלט ומפורש לרצונו של בן־גוריון. … מפא״י תקבע את התפתחות המצב הפוליטי בארץ בחדשים הקרובים, כשם שקבעה אותה משך דור שלם. אולם מי יכריע בקרב מפא״י? דוד בן־גוריון ומשה שרת מוכנים למאבק, איש• מול רעהו.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 11
כוחו של שמעון פרס הוא במנגנון הבטחוני ובגיבוי הניתן לו על־ידי דויד בן־גוריון. שני מקורות־כוח אלה נראים ללוי אשכול חשובים פחית, במישור המפלגתי, מכוחו של משה דיין בקרב הצעירים ותנועת המושבים. … אשכול הקדים רפואה למכה, העמיד את בן־גוריון בפני דרישה אולטימטיבית לאשר את מינויו של קורן כסגן שר האוצר. … אלא שהדפוסים הדמוקראטיים בתוף המנגנון המפלגתי רוקנו מתוכנם. כמפא״י שורר שלטון־יחיד של דויד בן־גוריון, ועל פיו בלבד ישק דבר. כל עוד שולט הזקן, לא תיתכן דמוקראטיה כתץ־ המפל גה.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 7
הוא לא תקע בש!״ר וקרא,, :מי לדגל הזה, אלי:״ בן־גוריון עזב בגלל קפריזה, בגלל עניין של מה־בנך: החלטה חסרת־חשיבות של שבעה שרים בעניין שאבד עליו הכלח. … הוא יזרוק מעל ספינתו כל מיטען מיותר. היום הוא זורק את בן־גוריון. מחר יזרוק כל מי שלא יהיה נחוץ לו באותו יום. … תוך חודשים מעטים היא תתפורר — אלא אם כן לא תניח לה מפא״י להתפורר. ** ה נשאר? נשאר בן־גוריון, לבד. כ /יש משהו טראגי בכך. כגיל 81 אמרו אחרוני תלמידיו ,,לא״ ל זקן.
גליון 2608 (26 באוגוסט 1987), עמוד 12
דיין הכחיש כל קשר לעניין, ו שרון תמך באוזני בן־גוריון בגירסה זו. אך בהתגבר הלחץ, הטיל דיין את האשמה על שרון, ופיטר אותו מתפקידו כמפקד הצנחנים. שרון לא שתק, הלך לבן־גוריון הביתה ושם סיפר לו את האמת. בן־גוריון ביטל את פי טוריו, אך לא שכח את השקר. … ״ שרון ציית, ניתק את כל ק שריו עם תמיר, ורק כעבור שנים, ביום הדחתו של בן־גוריון ב־ , 1963 טילפן לתמיר וגילה לו את הסיבה לנתק פיתאומי זה.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 5
אחרונה נידמה כי תחרות האיגרוף בין דויד /בן־גוריון ופנחס לבון הגיעה למצב מעין זה. … על בך לא יתכן שום ויכוח. אם אמנם יעשה בן־גוריון נפיץ לכלום את פיו, הוא ימצא בי מיטב הבוהות כארץ יקומו בדי להגן על זכותו של האיש לדבר. … וזהו, אמנם, הפאראדוכס של לבון כיום: רק בן־גוריון הנקמני יכול להחזיר לו את הילת הלוחם.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 10
לאחריו הביא עוד שורת ציטוטים מדברי הכנסת. כמה מחבריו למפלגה של בן־גוריון קיוו, אולי, כי מנהיגם יגבר על יצרו, לא יגרר לתשובה, וימשיך בחינחונים שלו כלפי חרות. … הוא נראה, לכל היותר, כעוד אחד משגיונויזיו של דויד בן־גוריון. אולם טום־מלחמה ותיק אחד החליט כי גם גולם כדאי לחסל מיד, לבל יגרום צרות בעתיד. … את המאמר שפירסם השבוע בדבר החל בצורר, מאופקת. ״מכובדי הח״ב בן־גוריון,״ כתב מי שהיה מפקד׳ הפלמ״ח. אחר החל בהפגזה מרוכזת.
גליון 1920 (19 ביוני 1974), עמוד 21
אלוף רגלים ל חי ל -הי ם פקד תיל״הים הראשון היה יהודי * 18 אמריקאי, פול שולמן. בן־גורייון פגש אותו לראשונה יב־ ,1941 בעת שערך ביקור בארצות־הברית. … הוא החזיק מעמד בדיוק שנה. ואז מינה אותו בן־גוריון, כמפקד ״כל־בו״ — למפקדו של חייל-האוויר. … ׳תוך זמן קצר התברר שאין הרמוניה בין מטה חיל־היס בפיקודו של שולמן, לבין מפקדי הספינות שהרכיבו את חיל־הים. העסק לא דפק, וב־ 1950 נאלץ בן־גוריון להדיח את שולמן ולמנות תחתיו מפקד ישראלי.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 5
בן־גוריון חשב על כמה מאות תלמידי״ישיבה, שאפשר לשחררם. … עולמו הרוחני של בן־גוריון היה דייסה של תפיסות שונות ומנוגדות. … רעיונות ציוניים ואנטי־ציוניים שימשו אצלו בעירבוביה גמורה. אחרת לא היה גם בן־גוריון, הפוליטיקאי הממולח, מסוגל לעשות מה שעשה.
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 7
הוא לא יוכל להיכנס לעולם לקואליציה עם בירי, כי בממשלת בירי לא תינתן לו כל אפשרות להגשים את רעיונותיו הפוליטיים הנועזים: השגת שלום עם עמי ערב, איחוד המרחב, השתלבות במערכת עמי אסיה ואפריקה, עצמאות ניטראליסטית בזירה העולמית. בממשלה שדויד בן־גוריון עומד בראשה יתכן רק שר־חוץ אחד: דויד בן־גוריון. … הן לא יניחו אותו בישראל על קרן הצבי — גם לא על קרן דויד בן־גוריון. הן תדרושנה לעצמן פיקוח מלא על כלכלת המדינה. … אך תהיה החלטתו כאשר תהיה, דבר אחד ברור: מלבדו אין כיום איש המסוגל ליטול לידיו את הנהגת עניני המדינה, אם תישמט מידי דיד בן־גוריון. אחרי ששבר בהדרגה את כל מנהיגי מפא״י האחרים, יצר בירי חלל ריק בצמרת המדינה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 27
גולדה מאיר הלכה לנוח בביתה של הניה שרף, רעייתו של ידידה, שר האוצר והמסחר והתעשייה זאב שרף • .ההצגה הגדולה של השבוע שעבר בכנכת נתקיימה מחוץ לאולם המליאה, בפרוזדור של קומת המרתף, אחרי שוועדת הכנסת דנה בתביעתו של דויד בן־ גוריון להכיר בו כסיעת רפ״י. בעת הישיבה טענו אנשי מפא״י כי חברי רפ״י לשעבר נמנעו מהצבעה על תביעה זו של בן־גוריון, בעוד שבן־גוריון טען כי הם הצביעו בעדה. בצאתו נרגז מן הישיבה, נתקל בן־גוריון בח״כ החדש ביותר, ד״ר ארי אנקוריץ, קרא לעומתו :״אדוני, אתה הצטרפת למפלגה של שקרנים לאחר־מכן נזכר ביג׳י כי אנקוריון תפס בכנסת את המקום שהתפנה עם מות לוי אשכול, והוא קרא :״המשיח מת, ואתה באת במקומו בכלל, אני קוריון מעורר הרבה אנשים למחשבה. … אמר בלוך :״אם אנקוריון נמצא ברשימת־המועמ־דים במקום מסויים, זה מביא אי־מזל לראש־ד,ממשלה כדאי לשים אותו במקום השני כשגולדה או ה־.119״ • בן־גוריון נשאר נאמן לעצמו. כשראה שמואל מיקוניס, בעת נאומו, כי בן־גוריון נמצא באולם, הוא התחיל לדבר על ״עם־סגולה״ .שיסע אותו בן־גוריון בקול גדול :״למען נהיה עם־סגולה, מן ההכרח שתהיה לנו ממשלת־סגולה!
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 15
בן־גוריון הלך בראש. כמו רועה־צאן. על פרס נגזר ללכת אחרי העדר, כדרכו של בוקר. … ער כמה שאני זוכר, לא חבש בן־גוריון כיפה בפגישה זו. בכלל, בן־גוריון סירב עד סוף ימיו לחבוש כיפה גם בהלוויות. … היה לו סיגנון. הצרה היא שלפרס אין. בן־גוריון לא הלך ל״חזון־איש״ כדי שזה יציל את הקואליציה שלו.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 30
אהוד בן עזר: אולי הערב שביליתי, לפני כעשרים שנה, במחיצת דויד בן־גוריון בחדרו מנגד שתרעד להם היד אהוד בן עזר אין שאננים בציון אהוד בן עזר: טוב. … ״ ״מה את רוצה ממנו?״ ענה לה בן־גוריון ,״הוא בן של בן של בן של ראב מפתח־תיקווה.״ ״אז אם הוא בן של בן של בן מפתח־תיקווה, אז מותר לו לבלבל לך את המוח?״ ״מר בן־גוריון,״ אמרתי בתמימות ובאי־נעימות ,״אני יכול לקום וללכת״.
גליון 1202 (4 באוקטובר 1960), עמוד 5
פרשת לבון־ מאיימת על עתיד נערי ביגיי * • ל שולחן המישחקים של הפוליטיקה הישראלית התגלגל השבוע ראש־ראשו של שמעון פרס. מצד אחד של השולחן ישב דויד בן־גוריון. מולו ניצב פינחס לבון. כל אחד מהם החזיק בידיו קלפים חזקים. שבוע לפני כן נערכה בין השניים פגישה במקום חופשתו של דויד בן־גוריון. מה שנאמר ביניהם באותה שיחה לא היה סוד: הדבר נאמר בקולות כה רמים. … * 8קלפים שהיו בידי לבון היו כה חזקים, שיכול היה להרשות לעצמו לעמוד ן ן בעקשנות מול בן־גוריון. מאחוריו עמדה צמרת ההסתדרות, כמעט ללא סייג• אולם חשובים עוד יותר מאנשי־הצמרת הזו היו עמדותיה,מפתח אשר לבון הצליח להעמיד תחת מרותו בחמש שנותיו כמזכיר כללי.
גליון 2069 (27 באפריל 1977), עמוד 38
אין זה מיקרה שיש לו דיעה מוגדרת וברורה רק בשני נושאים: שינוי שיטת־הבחירות על־פי החלום הישן של בן־ גוריון, כאמצעי להקמת שילטון־יחיד בדרך ״דמוקרטית״ ,וכינון בוררות־חובה בסיב־סוכי־עבודה, כדי להשליט ״חוק וסדר״ ולשים קץ ל״הפקרות״ הפועלים החצופים, המעזים לתבוע שיפור בתנאי־עבודתם. … אותה כתבה הסתיימה במילים הבאות : ״מהפכת (נערי בן־גוריון) אינה נושאת בחובה מישטר חדש. היא מביאה עימה רק מהדורה חמורה יותר של המישטר הקיים, שכבו־ הוכיח לחלוטין את אי־כישרונו לפתור את בעיות־היסוד של המדינה. … שיצמח מתוך העם, ושינסה למצוא תשובות חדשות לבעיות־היסוד של הקיום הלאומי. רודנות (נערי בן־גוריון) תהיה ההיפך הגמור: שילטון של הרפתקנים, חלקם בעלי רצון טוב וחלקם מחפשי־קאריירה, שיעדיפו תמיד את הדרך הקלה וחסרת־הסכנות של השימוש בכוח־הזרוע.״ דכרים אלה נכתכו כשנת 1956 על קכוצת ידין־דיין-פרס.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 64
סידרה של פגישות מחכה היום לנשיא החמישי. עיתונאי זר, הכותב ספר על בן־גוריון, מבקש לראיינו. אב ששכל את בנו מבקש להיפגש עם הנשיא לשעבר. … אך בעיקר הוא מרגיש חובה לכתוב מפר מקיף על בן־גוריון. הוא מרגיש חובה, כי היה עד להתרחשויות חשובות ויוכל לתארן מכלי ראשון. … הוא מעריך או שאינו מעריך אנשים. בן־גוריון זה סיפור מעולם אחר: רק אחת ל־500 שנים צץ אדם בשיעור־קומתו.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 9
דיסקין, שהיה באותה תקופה קבלן־משנה קטן במחנות הצבא הבריטי בסוריה ובלבנון, פיתח את ך* אותו יום ביקרה פולה בן־גוריון, *4אשתו של ראש הממשלה, בבית משפחת דיסקין. … הצעד השני הופנה לכתובת גבוהה יותר. פולה בן־גוריון צלצלה לד״ר שרגא קלעי, המפקח על בחינות הבגרות מטעם משרד החינוך, ביקשה ממנו לקבל לראיון את רעיה דיסקין, אמה של טליה. … אולם הוא פתח פתח למחשבות עגומות על דרכי הפעולה של המנגנון הממשלתי. פולה בן־גוריון פעלה בתום לב, כאזרחה פשוטה שנזדעזעה ממצב מוזר.
גליון 1241 (28 ביוני 1961), עמוד 8
במדינה אל ניתן להכניס גיים חמישי מסונן למדינה נמנע הגברת הלחץ להחזרת ה,,פליטים׳׳ הערבים האין די לנו בדרישות מפ״ם ובהצעות ה״ליברלים״ — במקביל לתביעותיהם של מר פולברייט, של משרד החוץ האמריקאי ושל שליטי ערב — להחזרת המוני הבורחים הערבים לערי ישראל וכפריה? מסתבר שלא גם מר בן־גוריון ומשרד החוץ מכינים עתה - על סף עצרת האו״מ המתכנסת מיד לאחר הבחירות -״קו חדש, גמיש יותר״ שפירושו: הסכמה עקרונית לכניסת חלק ניכר מן הבורחים למדינת ישראל. הזוהי ״מידה רבה של הסכמה בשאלת הפליטים״ עליה הכריז מר בן־גוריון בצאתו מן הפגישה עם מר קנדי? ויתור חד־צדדי, כניעה ח ל קי ת ללחץ ו״קו־גמיש״ אחת תוצאתו: הז מנת לחץ מוגבר, תבי ע ה לויתורים נוספים. … הדאגה היסודית המדריכה את הקבוצה, מבצבצת מתוך מאמרו של חבר כפר־המכבי צבי בטשה: ״האם לא ידוע למנהיגים (המתפשרים) שאחד הדברים הראשן שד. בן־גוריון יעשה לאחר הניצחון בבחירות, אם ינצח, יהיה לתבוע הקמתה של ועדת חקירה משפטית על מנת לבטל את החלטות הממשלה בעניין הפרשה ולנסות למנוע שוב את זיכויו של לבון?
גליון 1741 (13 בינואר 1971), עמוד 3
גם מתילדה גז ונסים אליעד, שנשארו עד הסוף, לא מצאו טעם בסרט. השותף של בן־גוריון 9משך שעה תמימה ישב באחד מימי השבוע שעבר אלו גיחבוג ופיטר א! … העולם הזה 1741 זאב הרצל וחיים וייצמן עד דויד בן־גוריון וגולדה מאיר שוכנים כבוד בחצר ביתו שבאפקה, שם הם משמשים כתומכים בעצים שבחצר. … בחדר היתד, רק ספה אחת, שנשענה על פחי־נפט ריקים ועליה ישנו בן־גוריון וזכאי לסירוגין. 9במוצאי־שבת האחרונה צילצל הטלפון בבית משפחת לוינבוק שבשבי־ציון :״שלום, מדברים מהגל־הקל.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 2
נראה כי בן־גוריון ידע מה הוא עושה, כי עתה מתגלה שבשקט, מאחורי הקלעים, היה שפרינצק מאמין נלהב ברעיון השמי. כאיש הפועל הצעיר, שותפו של חיים ארלוזורוב ויריבו של בן־גוריון, הגיע לרעיון זה באופן הגיוני. … זה מוכיח כי בן־גוריון מנוצל על־ידי הצעירים כשלט פירסומת וככלי המיועד לנגח את אשכול, ותו לוב אפילו אלה המתיימרים להיות תומכיו
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 8
״ שאלו את עצמם כמה וכמה מראשי המדינה, כאשר נודע להם שבישיבת הממשלה הביע דויד בן־גוריון את דעתו הפרטית כי בסיכסוך הסיני־הודי צודקים דווקא הסינים (העולם הדת 6ז ג.)1 אולם במחשבה שנייה נסתבר להם שכרגיל, הרחיק בן־גוריון לראות את מהות הדברים. … חצי־האי סיני היה מאוכלס תמיד, ״ למשל — אם תתחולל בירדן מהפכה פדו־נאצרית. השבוע חזר דויד בן־גוריון רישמית על איומו שבמקרה זה לא תשב ישראל בחיבוק־ידיים. איום זה אמנם נועד לפי שעה לחזק את המלך חוסיין ולתמוך בבריטים בסינסוך התימני, אך הוא משקף גם את דעתו של בן־גוריון לטווח ארוך, על לורד בריטי נודע סיפרו פעם איך קם בבית־ד,לורדים, כדי לענות בשם הממשלה על הצעה לסדר־היום.
