גליון 2410, 9 בנובמבר 1983, עמוד 56
אנשים יותר מפורסמים ממני, שהלכו בלי סיוע
מיפלגתי, נכשלו. החל מדויד בן־גוריון, שקטונתי
מלהשוות את עצמי אליו, שעם כל התותחים
הכבדים כרשימת רפ״י הביא רק עשרה מנדטים;
דרך דיין ושרון — כל מי שניסה ללכת בכוח
הכאריזמה, נכשל.
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 9
האיש,
שרצה בכל ליבו לדמות ליריבו
הגדול, דויד בן־גוריון, עזב את
הזירה הפוליטית כקאריקטורה
של ראש־הממשלה הראשון
של ישראל.
גליון 2377, 20 במרץ 1983, עמוד 8
כמעט מאז
•ייקום המדינה התלבטו מנהיגיה —
תחילה אנשי מיפלגת־העבודה, ול־אחר־מכן
אנשי הליכוד — בב־עייר,
שהטרידה אותם: איך לעודד
את ילודת היהודים, מבלי לעודד
את ילודת האוכלוסיה הערבית ב מדינה.
כי בזאת היו דויד בן-
גוריון ומנחם בגין תמימי־דיעים
לגמרי: כל ילד יהודי נוסף הוא
ברכה, וכל ילד ערבי נוסף הוא
קללה.
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 8
בהמ סך הסידרח: פריצת הדרך לאירופה, הפרס ה הסודי ת בין
סר ט אווי וקיסינג׳ר בארצות־הברית, י ח סיו עם י א סר ערפאת,
ו ח מיל חמההחס אי ת בינו ובין אירגון־הטרור סל אבו״נידאל.
בן־גוריון בלוד הח״כ לשעבר עם עוזרו
המיוחד, רוני צפריר.
גליון 2316, 20 בינואר 1982, עמוד 50
״סבאג ניסה להצדיק את עצמו ולומר
לנו שהוא אחראי עלינו עד שדה־התעופה
בן־גוריון, ושברגע שאנו נחתנו בדרום-
אפריקה, חברת פורס היא האחראית
עלינו.
גליון 2400, 31 באוגוסט 1983, עמוד 12
העובדה היא, שארנס הוא
שר־הביטחון התשיעי של ישראל
(קדמו לו בתפקיד דויד בן־גוריון,
פינחס לבון, לוי אשכול, משה דיין,
שימעון פרס, עזר וייצמן, מנחם בגין
ואריק שרון).
גליון 2400, 31 באוגוסט 1983, עמוד 21
בעיקבות הגילויים האלה התפתחה אחת הפרשות הגדולות של
שנות ה־ ,50 שנודעה כ״פרשת עמום בן־גוריון.״ חשפנו כמה וכמה
עסקים של שייקה ירקוני, ואמרנו עליהם דברים בוטים.
גליון 2400, 31 באוגוסט 1983, עמוד 68
- 1א ד שיחקת־ על כל הקיפה -
(המשך מעמוד )67
דויד בן־גוריון. למרות הכל הצליח הראל
לנווט אותן הביתה.
גליון 2396, 3 באוגוסט 1983, עמוד 15
אז
דובר על ״הרודן המצרי״ (כדברי בן־גוריון) ועל ״היטלר׳ של
המיזרח התיכון״ (כדברי בגין) ,ועוד עמדו לפנינו עוד שלוש
מילחמות(אם מונים גם את מילחמת־ההתשה).
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 11
בשנות ה־ ,50 כאשר עמד העולם הזה בראש המערכה נגד צמרת
המישטרה, השתרבב שמו של שייקה במאבק. הוא היה חברו של
עמוס בן־גוריון. בנו של ראש־הממשלה ומפקד מחוז תל־אביב של
המישטרה, שהיה היעד העיקרי של ההתקפה.
גליון 2544, 4 ביוני 1986, עמוד 5
הנה כמה עובדות:
• שר־הביטחון כינס את עורכי היומונים כדי לתבוע מהם את
השתקת הפרשה ,״למען ביטחון המדינה״ ,וכל העורכים נענו לכן,
כפי שהם עשו בדרר־קבע בימי דויד בן־גוריון, שאמר פעם ״אם
אני רוצה להשתיק ידיעה, אני מוסר אותה לוועדת־העורכים.״
• עובדה שלא־תיאמן: אה עיתון ישראלי אחד לא
הזכיר את העובדה ש״העולם הזה״ פירסם את תמונת
החוטף החי — בשעה שהדבר סורסב במאות, ואולי
— אלפי עיתונים ברחבי העולם!
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 12
האחת:
תאונת פגע־וברח, שאחריה הסתתר
שוקן במלון אווייה שליד נמלהתעופה
בן־גוריון. אחרת: נסיונות־סחיטה
משוקן, התערבות המישטרה
על רקע יחסיו המוזרים עם נשים והת־קוטטות
אלימה באישון לילה, בפתח
מלון בהרצליה, כשבעלה הנבגד של
אהובתו הפליא את חבטותיו בו,
כששוקן ממהר להתכופף, מכנס את
ראשו בין ידיו, אינו משיב למכהו וגם
אינו מגיש תלונה למישטרה.
גליון 2492, 5 ביוני 1985, עמוד 11
הטאקטיקה של פרס, לפי המתכון
הישן והבדוק של דוד בן־גוריון: להגיד
״כן, אבל״ ,שפירושו ״לא״ .ליצור בעולם
תדמית של ישראל המוכנה לשלום,
ולקוות שמישהו באש״ף יפוצץ את כל
העניין או יחניקו בעודו באיבו.
גליון 2548, 2 ביולי 1986, עמוד 11
ששון ביקש להתייעץ עם
הממונים עליו( משה שרת ודויד בן־גוריון) ,וכעבור ימים השיב
תשובה שלילית מוחלטת.
גליון 2508, 24 בספטמבר 1985, עמוד 16
אני רואה
כשהשתתפתי במחאה נגד (דויד) בן־גוריון
בפרשת(פינחס) לבון. כשיש לי מה לומר, אני לא
מתבייש לומר.
גליון 2508, 24 בספטמבר 1985, עמוד 30
£מידיה של מישפחת
גולדשטיין, בעלת סוכנויות מכוניות לים
מטוסי ״אל־על״ בנמל־התעופה בן־גוריון
איך נוצר הגירעון
כמה אנשי״מיקצוע, המחזיקים בידם את
הדוח, מתקשים לאתר את הסכום.
גליון 2522, 1 בינואר 1986, עמוד 15
אל־בז מאמין שניתן להפריח את השממה. הוא לא חשב על
הציונות ועל דויד בן־גוריון, אלא על האפשרויות הטמונות
במדע־החלל.
גליון 2575, 6 בינואר 1987, עמוד 7
ברור כי פעל בתום־לב, אך האם פעל כנשיא־המדינה — או כמי
שהיה בעבר ראש־אמ״ן, וביטחוניסט בתקופת בן־גוריון לפי
האסכולה של רפ״י?
ועדת־חקירה ממלכתית היתה עשויה להעלות
בנימוס וב אדיבו ת הראויים את השאלה הזאת.
גליון 2585, 18 במרץ 1987, עמוד 26
ביאליק
הוא גוליבר שבכל דור ודור קם איזה ננס מארץ
הליליפוטים שרוצה לכבול אותו,
ישראל ס אן
״את רואה את כל התימנים האלה,״ אומר לי
אהרון אלמוג ומצביע לעבר קהל רב של תימנים
שחרחרים הממלאים את אולם יד לבנים
בתלאביב בערב לזיכרה של חבצלת חבשוש ,״כל
אלה הם חלק מעדה שהוחמצה ...שקטים כל־כך,
מכונסים בעצמם, לא מתבלטים ...נו מה הפלא
שהאשכנזים בחרו בהם להיות שואבי המים
וחוטבי העצים ...את זוכרת את הצהרתו
הבומבאסטית של בן־גוריון: עוד יהיה לנו
רמט״כל תימני ...הוא ידע יפה שעוד חזון
למועד...
גליון 2645, 11 במאי 1988, עמוד 11
מחשבה מחרידה: מה היה קורה אילו התקבלה עצתו התימהונית
של דויד בן־גוריון למחרת מילחמת ששת־הימים, למחוק מעל פני
האדמה את חומת העיר העתיקה, מפני שהיא ״תורכית״ ,ואינה
שייכת לעיר.
גליון 2656, 27 ביולי 1988, עמוד 32
מחקר
שנערך לא מכבר מוכיח גם שמורים
פוחדים מהתמודדות אינטלקטואלית
עם תלמידים בשעת ויכוח פוליטי. לא
ירחק היום וגם בן־גוריון יהפוך לפרט
היסטורי שכוח־אל.
וכוי) יועבר לפנימיה האלטרנטיבית,
כמו גם המורים של ׳ד־נתן.
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 11
זהו חלק
מזכות ההגדרה העצמית. כאשר החליט דויד בן־גוריון שנקרא
לעצמנו ״ישראלים״(ולא ״יהודים״ ,״בני־יהורה״ ,״ארצישראלים״
ומה עוד) נאלץ כל העולם לקרוא לנו כך.
גליון 2579, 4 בפברואר 1987, עמוד 28
בן־גוריון ( /אשר) סלל/את הדרך אל דרך בורמה !
גליון 2629, 20 בינואר 1988, עמוד 28
אבנר מוציא מתיקו מיכתב מאוניברסיטת
בן־גוריון, ומציג אותו בגאווה
בלתי־מוסתרת .