גליון 1165, 20 בינואר 1960, עמוד 4
כתבים שעשו את רצון הדוברים הרשמיים
קיבלו פרסים בצורת ראיונות מיוחדים עם
בן־גוריון ואחרים. התוצאה: אפילו עתונים
חשובים ומנוסים, כמו היומון הלונדוני
טייטס והשבועון האמריקאי טייס, משתיקים
כל דבר שאינו נעים לממשלה (דוגמה:
ואדי־סאליב) ,מבליטים כל דבר רצוי לממשלה
(תוצאות הבחירות).
גליון 1165, 20 בינואר 1960, עמוד 19
״
הפתעה בלתי־נעימה ציפתה השבוע ליריכ
כן־אליעזר, נכדו של דויד בן־גוריון.
הוא ישב לבוש מדי צה״ל במטבח ביתו הירושלמי
של סבו, כאשר נכנסו לבית ביג׳י
ופולה.
גליון 1166, 27 בינואר 1960, עמוד 18
אך
אין ספק שהדורות הבאים ידעו להעריכו
כיאות לו ח״כ אחדות העכורה
נחום ניר, בעת ויכוח בכנסת על חוק
הירושה :״אני מכיר מדינות בהן זמן ההריון
הוא 309 יום ומדינות בהן זמן ההריון
הוא 300 יום דוד בן־גוריון:
״אני פוגש בצבא בחורות אדוקות לא פחות
מחברי אגודת־ישראל ח ״כ אגודת
ישראל שלמה לורנץ :״אין זד, מקרה
שד,ילודה של אותן הנשים אשר אינן משרתות
בצבא מטעמי־דת היא גבוהה לאין
ערוך לעומת הנשים המשרתות בצבא
ח ״כ אגודת ישראל בנימין מינץ:
״במשך אלפיים שנות גלות היינו מוכנים
ליהרג כדי לא לאכול חזיר, וכאן, במדינת
היהודים, יש יהודים שמוכנים להרוג וליהרג
כדי שיוכלו לגדל חזירים החזן
לייבל גלאנץ, בועידת הקומפוזיטורים
הישראליים הראשונה :״יש קומפוזיטורים
שמתכוזנים ליצור מוסיקה יהודית ואינם מצליחים,
ואילו היהודי הפשוט שמתפלל שלוש
פעמים ביום בנעימה טבעית, יוצר מבלי ש־התכוזן
לכך את המקור האמיתי של המוסיקה
הישראלית הסוציולוג אורי
ראפ, במאמר ביקורת על ספרו של ולאדי-
מיר נאבוקוב, לוליטה :״השערוריה היא הראי
העקום של בני־אום נורמליים שאינם
בריאים, של עולם מהוגן שאינו הגון
אפרים קישץ :״בדיחה איננה הומור.
גליון 1163, 6 בינואר 1960, עמוד 18
.
• ח״כ מפא״י אברהם הרצפלד בעת יציאה מהירה מבנין הכנסת:
תחילה שימש כדורגל זה לאייבי כאמצעי־
״אני ממהר למושב הועד־הפועל הציוני, להציל את הציונים מידיו של בן־גוריון
משיכה לנשף שערך בפסג׳ דיזנגוף לטובת
מפעל הצעצועים לילדי המעברות.
גליון 1173, 16 במרץ 1960, עמוד 15
״
0המשורר אורי צבי גרינברג, בטקס קבלתו את מילגת דויד
בן־גוריון :״לא הייתי אף פעם משורר־חצר, אלא משורר חצר־מלכות־ישראל.״
0חכר מועצת עירית תל־אביב אליעזר שכטר, בתשובה
לנאום חיים לבנון, בדיון על תקציב העיריה :״יש להתפלא על אדם נבון
כלבנון, שבחר לו כמקצוע נוסף את הנבואה, שאחרי חורבן ביודהמקדש
נמסרה לאו דווקא לאנשים נבונים.״
0אחמד עותמאן, המסתנן המצרי הידוע בכינוי ״העתונאי״ ,בעת
עדות במשפט, בו הוא נאשם ברצח סוהר בכלא שאטה :״ראיתי את הקצין
ויילר, רצתי אליו ודחפתי אותו• לפני שהמשכתי, ביקשתי את סליחתו, על
שאני נאלץ לדחפו.״
111
יוסף (״פפו״) מ־לוא נסע במונית לירושלים•
בשידור הרדיו ששמע בעת הנסיעה,
היה נדמה לפפו כי הוא שומע את קולה של
ריקה זראי.
גליון 1218, 25 בינואר 1961, עמוד 18
:אני מוכן להסכים עמך בשלושה דברים — שמשה שרת
היה ראש ממשלה גרוע, שפנחס לבון היה שר בטחון גרוע, ושדויד בן־גוריון ן
היה אזרח גרוע.״
• מ ז כי רמפא ״ י יו סףאלמוגי :״אנשי הרוח מקימים רעש כמו שהקימו |
בזמנו אנשי ואדי־סאליב.״
• שרהחקלאותמשה דיין, בעלון פנימי של מפא״י.
גליון 1211, 7 בדצמבר 1960, עמוד 10
״רצחשרתול בון
* ש לי ג ב מז ל שמשה שרת ופנחס
לבון לא רצו ללחום למען הקאריירה
שלהם לו חם וחלילה שרת ולבון לא היו
עוזבים את הממשלה, אז בן־גוריון היה שולח
לא רק עדי־שקר למען הקאריירה שלו!
גליון 1197, 30 באוגוסט 1960, עמוד 19
סטנדאל
מצדיק את נאפוליון בכך שכל שליט אין
לו ברירה והוא מוכרח לשקר• חובת האופוזיציה
היא לדאוג שדויד בן גוריון לא
יהיה •אפוליון יתר על המידה כיצד
עוברים מאופוזיציה לקואליציה הוכיח שר־הדואר,
כנימין מינץ, שלא הצטרף בתקיפות
למתנגדי שיטת הבחירות, למרות
שרק לפני זמן קצר השווה אותה לשח טה.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 6
ברצוני
לעמוד רק על מספר נקודות —
עובדתיות כולן — המוכיחות את החלטת
הממשלה, בראשותו של בן־גוריון,
לא לשנות את הסטאטום־קוז בירושלים.
גליון 1194, 10 באוגוסט 1960, עמוד 7
״ התרעם
אני משוכנע כיום, שבאותם רגעים היו
מקיים קשר עם תל־אביב, ומדווח באל
חוט לדויד בן־גוריון על מהלך הפעולה -
או בעצם, אי־הפעולה.
גליון 1199, 14 בספטמבר 1960, עמוד 9
לא ידוע מה סוכם בין פרץ לבין סניגורו•
לא ידוע גם מה דובר בין כספי
לבין עמום בן־גוריון, בנוכחות קצין שני,
בבניין מטה מחוז תל־אביב ובמסעדה אקרופוליס•
אולם לפתע, אחרי שכספי קיבל את
ההגנה על פרץ, הפך פקיד הרשיונות לעד-
המדינה נגד אריה שפאק.
גליון 1206, 3 בנובמבר 1960, עמוד 6
׳ הם אותם האנשים הצועקים גם כתוצאה הלא־מוגדר,
בעתיד
אי־פעם
יבוא,
בנאומיו האחרונים טען בן־גוריון כי השלום
,מוות ליהודים העולם הזה .)1203
מחדירת ישראל לארצות האפרו־אסיאתיות שבעורף העולם הערבי.
גליון 1206, 3 בנובמבר 1960, עמוד 7
ממשלת ישראל אינה יכולה לתמוך רשמית בחוגי הימין
הקיצוני, כי חוגים אלה לוחמים נגד דד,־גול. אין בן־גוריון יכול להסתכן בריב גלוי עם
נשיא צרפת.
גליון 1175, 1 באפריל 1960, עמוד 23
ומה
דעתך עליו? הוא בא בגשם הזה.״
״בן־גוריון. לא שמעת היום ברדיו אני
שמעתי.
גליון 1178, 20 באפריל 1960, עמוד 10
פירושו שיעבוד הנצח לצרכי
(מתוך המאמר :״תאונות דרך:
ביבשה, באויר, ובים״)
ושכר שלם:
אד בעצם יש לחשוש לדבר המור
בה יותר — שמר בן-גוריון הפד את
־נותו האינטלקטואלית, הברוכה כשומה,
קרדום לחפור בו, אמצעי להג!
גליון 1191, 20 ביולי 1960, עמוד 15
לפני שלושה חדשים, ב כשנתיים: בפעם הראשונה התערער מעמדו
ראיון פומבי, הכריז מיימון :״הרב טולידאנו של טולידאנו בעיני דויד בן־גוריון, שהחל
עשה נבלה נגד כל הרבנים בתור רב ונגד חושב על החלפתו כשר אחר.
גליון 1183, 25 במאי 1960, עמוד 23
.״ אני יכול לנקוב
בשמות של מאות תומכים בעלי־שם, אך קצרה מדי היריעה.
אפשר להתחיל בדויד בן־גוריון עצמו, במשה שרת, בשר־הפנים
משה שפירא, בעקיבא גוברין ובפרופסור לייבוביץ,
ולגמור בד״ר נחום גולדמן, ברב הראשי יצחק נסים, בחברי־הכנסת
בר רב־האי, ישעיהו, אונא ועשרות אחרים — וגם
אז לא תהיה הרשימה שלמה.
גליון 1240, 21 ביוני 1961, עמוד 21
.״
ח״ב המפלגה הדתית, יעקב גרינברג, בתגובה על דבריו של בן| -
גוריון, שנתן הוראה להפסיק את השימוש בחוברת ההסברה של צה״ל לקראת !
גליון 1241, 28 ביוני 1961, עמוד 15
הפעם נתתי את הכבוד לאנשי פתח־את
ההצעה המגוחכת. פולה בן גוריון,
אשר רחמיה נכמרו על שובת־הרעב, ירדה תקווה, להכניס את הגולים.
גליון 1230, 16 באפריל 1961, עמוד 6
אולם האנשים הקובעים במדינה ידעו כי כל זה כאין וכאפס לעומת מעמדו האמיתי
של בר: אחד מאנשי־אמונו הקרובים ביותר של ראש־ד,ממשלה ושר־הבטחון, עוזרו המקורב
של שמעון פרס, אדם בעל דעה בכל ענייני ד,בטחון ובעל גישה חופשית לכל המשרדים,
איש ד,ניכנס ויוצא בחדרו של דויד בן־גוריון כבביתו הפרטי.
״מה ידע ישראל בר?
גליון 2233, 18 ביוני 1980, עמוד 58
מדיניות הרהב הישראלית התחילה בפעולות־התגמול,
והגיעה למיצויה המושלם והמובהק במילחמת ( 1956״מיבצע
קדש״) .מחוללה היה דויד בן-גוריון, הוא דויד מלך מלבות
ישראל השלישית בת היממה או היממותיים, אשר היתה,
בשעתה, שיא הרהב, שיא האי-מציאותיות.
גליון 2236, 9 ביולי 1980, עמוד 63
מה
קרה ז בסך הבל ראש ממשלה מנוטר ב״הדסה״ ,ובכלל לסאדאת
בבר היו שלושה אטמים, אתם עם השנאה העצמית החולנית
הזאת.
צעצוע, שבאלה
דוד בן־גוריון הוא שטבע בשעתו את המימרה ״עתידנו אינו
תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים״ בנאום
שנשא במיצעד צה״ל באיצטדיון רמת־גן ביום העצמאות באפריל
• .1955 אין צורך לומר, שזו היתה ונשארה מימרה אווילית.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 85
.״
ראש־ המט של ה מג־
א ה רון
• עו רך־ הדין
שי מדץ, יושב־ראש הוועדה
• א ל מנ ת רא ש־הממ
שלה לוי א שכול, מ רי ם
א שכול, ליצחק רבין, באזכ
יהודה
בן־מאיר
:״אתה בן־אדם לא
רציני.״
ארווין
בן־גוריון המנוחה :״לא אהבתי
את השנור שלה, למרות
שגם אני פיתחתי תכונה זו
בעצמי.״
זבולון
ה ט בגין :״יש לי חולשה ל-
שדרניות טלוויזיה.״
• יה;״ל :״אני פילולוג.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 86
.״
מז כי ר מו עצת פו ת
ל -א כי בדב כן-
עלי
מ אי ר :
״בהגנה ובעבודה
ניבנתה המדינה ולא ב־ 17במאי
״.1977
אייר
ש ר־ ה בי ט חון
עזר
וייצמן, על האלוף משה
(״מוישה וחצי״) לוי, שפסל
קריאת דברי בן־גוריון במיצ־עד
יום־העצמאות :״החצי הנוסף
של מוישה והצי הוא לא
דווקא החצי של הבקיאות בהקראות.״
הנ ״ל, על מזכירתו של
ראש־הממשלה יונה קלימוביצ-
קי :״חולירע.״
יהו שע
ר כינו בי ץ,
ח ״ כ צ׳ א רלי כי טון,
אבא
ש ר־ ה או צר שי מחה
יעל,ובי,
על מצע הליכוד :״זה מצה
ומרור.״
• ח ״כ של מ ה לורנ ץ,
לשולמית אלוני :״גברת אלוני,
אל תגרי אותי.״
• נ שי אהתאחדותהת
ע שייני םאברהם (״בו ט
ה ״) ש בי ט, על השר יצחק
מודעי, שהוא תעשיין־לשעבר:
״לפי ההיסטוריה היהודית המשומדים
הם היהודים הכי י גרועים.״
• מנ הל תו כ ניו תהדת
ב טלוויזי ההרב בני מין
צ כי א לי, למנהל מדור הספורט
אלכם גילעדי :״אתה
הומוסכסואל.״
ראש -הממשדה מנ
ם בגין, לזמר פראנק סינט-
רה :״אני מעריץ ותיק שלך.״
• ח ״ב או רהנ מיר,
לנשיא המדינה יצחק נבון:
״אל תשכח להזמין אותנו לחגיגות
שתערוך במישכן הנשיא.״
יוסי
ש רי ד
על בחירת נבון כנשיא :״סוף-
סוף נשיא מהג׳מעה, נוכל לעשות
במישכן הנשיא חיים, לשבת
על מיזרונים, לפצח גר עינים
ולראות סרטים.״
ש ר־ ה סני ם
יוסף
בורג :״שימחה ארליך רוצה
שנהיה ג׳נבה של המיזרח התיכון.