נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

ך* ני התנועה החדשה, שהתבססה Uעל המינשר ושקראה לעצמה הפעולה השמית, נתקבלו באהדה ובשנאה. דויד בן־ גוריון תקף אותה כמר, פעמ-־ם בנאומיו.

כבר ממרחק רב יכולתי לשמוע את קריאות הקהל :״לחם, עבודה!״ או« :בו% לממשלת בן־גוריון! בוז לממזרים הגדולים החיים בחזחד, על הנדבות שאוספים בשמנו!

רון, ף סאטמאר, רומניה, כאשר הודיעה ה המשוכנע שכל מה שחסר לעתונאי ישראל • • ממשלה ביום־הכיפורים כי נפתחה לש היא מערכת מיזוג־אויר משוכללת בבית רה להרשמת עולים לישראל, זנחו הרב סוקולוב, נוהג להזכיר לכל אורח זר ההמקומי וחסידיו את תפילותיהם, מיהרו מבקר בבית את העובדה שחם שם מאוד להירשם ההזדמנות.בלשכה, מפחד פן יחמיצו את בקיץ ודרושה באופן דחוף מערכת מיזוג אויר אגב, מכתבו של ספיר נתן ה ד דמנות לראש הממשלה דוד בן־־גוריון להמציא פירוש חדש למונח ש.ג. המקובל הפליה גזעית עד כה כקיצור לשוטר גדודי בצר,״ל.

כל אדם מצטער למראה המוזת• אולם רק מותם של שני אנשים עשוי לפגוע בי עד מעמקי לבי. האחד הוא דויד בן־גוריון. השני הוא נורי אל־סעיד, אלוהים ירחם עי, נשמתו.

לפני שבועיים הכריז שמעון פרס בשתי אסיפות־עם את ההכרזה הכלולה בתשובה לשאלה א׳ (העולם הזה 5ווו) ,ודויד בן־גוריון עצמו חוזר כמעט מדי יום ביומו, לצרכי בחירות ומלווה העליה, על התשובה לשאלה ב׳.

המנגנון של מערכת־השנור הציונית, מכונה עולמית טוטאליטארית שאין דומה לה, נכנסה לפעולה• להלן דוגמה אופיינית• כתב זיוניסט רקורד, העתון הרשמי של ציוני דרום־אפריקה, בגליונו מיום ה״6 בפברואר, תחת הכותרת :״עורך ישראלי, המוקע כמטורף, מנבא סוף לציונות״ ,בחתימת ליאו היימאן: ״תל־אביב — בנבאו את ״ההתמוטטות הקרובה״ של המשטר הישראלי הנוכחי של בן־גוריון, טס אורי אמרי, ממנהיגי תנועת הפעולה השמית האנטי־ציונית, מישראל לניו־יורק.

פקידים חסרי־הבנה ראו בו אחד מאותם עשרות משוגעים המתדפקים על דלתותיהם בהצעות דמיוניות. גם התערבותו האישית של דויד בן־גוריון לטובתו לא הועילה. המועצה המדעית דחתה את תכניותיו כחסרות ערך ממשי.

פרנסי מפא״י ראו בו אחד המנהיגים־לעתיד בקרב המיעוט הדרוזי, השתדלו לקנות את ליבו, אפילו בן־גוריון העניק לו ראיונות, הציע לו באחד מהם לפעול למען צירופם של הדרוזים לתנועת הצופים.

הנחיות הממשלה בענין הרישום עוררו סערה, מכל בירות העולם הגיעו ארצה מיברקי־מחאה של גדולי הרבנים, אשר תמכו בעמדת הדתיים שפרשו מן הממשלה. הדתיים קיוו בצדק כי בן־גוריון ייכנע להם ללא תנאי, או שישאיר בידיהם דגל נהדר לקראת הבחירות.

הפולמוס הפנים־מפלגתי התחדש. רק אדם אחד לא השתתף בו: דוד בן־גוריון. כאשר נתבקש לקבל משלחת של אנשי מפא״י בשדר,־בוקר ולדון בפרשה, סירב בכל תוקף, הכריז :״אני אדון על בחירות כאשר אמצא לנחוץ, עם מי שאמצא לנחוץ, אם בכלל אמצא לנחוץ.״ כספים המלך ל א מת השמועות הלכו וגברו, הפכו בשבועות האחרונים לוודאות גמורה: בעוד חודשיים יפתח הבנק הממלכתי הישראלי את שעריו לפני קהל.

אם לא תגדל המפלגה המאוחדת, יוכל להיות שר רק על־ידי נישול פנחס רוזן. דוד בן־גוריון ומשה שרת — המאוחדים שניהם בהתנגדות נמרצת לתכנית גולדמן — לא יסכימו לעולם למסור לו את תיק- החוץ במצב כזה.

. • משק שדה-בוקר ימתין עד לאחר הפילוג כמפ״מ, כדי להגיש את בקשתו להצטרף לקיבוץ המאוחד, ימנע בזה את צירופם האוטומטי של חבריו, דוד ופולה בן־גוריון, למסגרת קיבוצית הקשורה במפ״ם. • יש להניח שהיועץ המשפטי יתכע, למרות הכל את ביטול חסינותו של סגן שר־הסעד, הרב שלמה רוזנברג, יגיש נגדו תביעה משפ־צית.

האויב האמיתי ׳ שוכן בשדה־בוקר: דוד בן־גוריון; הנוגד מדיניות זו בעומק לבו, זילזל לא פעם בפומבי ב״ציו־נים שאינם רואים חובה לעצמם לעלות ל ישראל...״ איש אחד התנגד.

משפטים כמו ״עריק, מזייף תעודות וגיבור העולם התחתון״ או ״עמום בן־גוריון, טגן מנהל המשטרה ביש ראל, איש עסקים מצליח ובעל הווילה חדשה בהרצליה, הפליג גם השנה׳ כימים ימימה׳ לאנגליה כדי לחוג את חג.

מס׳ 1בקבוצה זו היה ג׳וש פלמון, אחד מחברי ממשלת־הצללים הסודית (אך המכריעה) של דוד בן־גוריון, ובא כוחו האישי בבל מה שנוגע לערביי ישראל.

״ בנאום קצר בכנס קציני חיל־האוויר, ש נערך ביום השנה הששי לקיום החיל אי שם. בארץ, אמר דוד בן־גוריון, שעמד לד הרמטכ״ל, מרדכי מקלף׳ שכנו ל שולחן :״אני שמח שה״ריסק״ שלי, להכ ניס מפקדים צעירים לצה״ל, הצמח כל כך.

גם משה שרת, שר־החוץ ומספר 2בין שרי מפא״י, גילה תאוות נסיעות בלבו, נסע לראנגון׳ בירת בורמה (אף כי תחילה נקבע שפנחס לבון יסע לשם) .המטרה הגלויה : לייצג את מפא״י בועידת המפלגות הסוציא ליסטיות. המטרה הפחות גלויה: שרת, כמו בן־גוריון, השתעשע מזמן בר עיון של גוש אסיאתי — ר עיון יפה כשלעצמו, אך בלתי מציאותי כשמטפלים בו כבמישחק.

כשאמר זאת לפגי שנתיים, עורר עליו את רוגזו של דוד בן־גוריון. בי. ג׳י. האמין שזרם הדולארים לא ייפסלף אולם מאז נתאמ תה הערכתו של ליבנה במידה רבה.

שלום שמי: שאלה של מחיר לרגע קט עצרו הברי הכנסת את נשימתם. על דו כן הנואמים עמד דוד בן־גוריון. משך כמה משפטים רבי־משמעות חדל להיות ראש־מפלגה ונציג של קואליציה, חזר להיות ה־מדינאי שהנהיג את העם בימים הגדולים של מלחמת העצמאות.

באמריקה התכנסה הועידה שבאה לדרבן את יהודי אמריקה למאמץ כספי חדש למען ישראל. ובארץ תקע דוד בן־גוריון מסמר נוסף לארון־המתים של התנועה הציונית, בבטאו בגלוי את אשר חושבים רבים מאד מבני הארץ: תנועה ציונית אשר מנהיגיה אינם מוכנים לנטוש את הפספורטים האמריקאיים הירוקים שלהם ול־השתכן בארץ אינה תנועה ציונית כלל, אלא לכל היותר אגודת־ידידים דולארית.

סיכם אש לחבר השומר הצעיר, יוצא ארצות־הברית, שעלה ארצה להתיישב בה ולשליח השומר הצעיר שחזר מצרפת, ושנז־דמנו עמו על הסיפון וניסו להוכיח לו את כדאיות הידידות עם ברית־המועצות :״מילא, אתם חיים על אמריקה !״ בהכנס פאולה בן־גוריון לחדר־האוכל בדמיה א׳ נתקלה באשת רופא, יוצאת אנגליה, שהצטרפה לקיבוץ עם בעלה, אך לא התאקל־מה לכלל הסעודה בציבור.

יש לנו גוי משלנו, עם שלשלת יוחסין! הלא בן ראש הממשלה (עמום בן גוריון) נשוי לגוייה, ולפי דיני התורה הקדושה יש לו (לכן) דין גוי גמור לכל דבר.

כאשר מתה דודתה, השאירה דירה בתל־אבים האפוטרופוס על רכוש הנפקדים הסכים להעבירה לאלמנה, אך המשטרה הצליחה להפקיע את הדירה עבור שוטר, נבר, מלחמה (המובס הזה .)710 מאז עברה חצי שנה ולא געשה דבר. אך כאשר דוד בן־גוריון הזכיר בקונגרס הציוני את החללים אשר חרפו נפשם בעד תקומת ישראל, הגיעו הדברים לאזני בהירה קמחי, שישבה ושיגרה מכתב לראש הממשלה.

מדוע תראו לנו את טיטו עם כוכב אדום גדול (העולם הזה )693 ואת בן־גוריון בלי כל סימן לאומי כלשהו, מלבד הכסף, העולם הזה .)695 האם הכסף הוא הסימן הלאומי שלנו?