נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

תוך שבוע אחד הם עמדו דום שלוש פעמים — לזכר חללי השואה והמרד, לזכר האלפים שהתקבצו סביב דויד בן־גוריון, שעה שנשא את נאום־ההספד הרישמי על ארונו של יצחק בן־צבי (ראה כתבה) ,לא שמעו מילה מדבריו. … כי שתי חמישיות מן הנאום הוקדשו לדויד בן־ גוריון עצמו. כשיצחק בן־צבי משמש בקושי קולר לתלות בו את דברי־השבח העצמיים. … ראש־הממשלה בן ד,־ 76 יצר לעצמו כינוי חדש :״החבר הצעיר״. עלילות הגבורה. סיפר בן־גוריון, בין השאר, על עלילותיו של עצמו: ״בגלל התפרצות מלחמת־העולם הראשונה, חזר בן־צבי לירושלים, וכשראה שרוב תושבי הארץ הם נתינים זרים יסד ועד להתעתמנות, ופעל לטובת התאזרחות היהודים הזרים, למען לא יגורשו מהארץ.

רוב שרי מפא״י, ובראשם שר־העבודה גיורא יוספטל ושר־האוצר לוי אשכול, הסכימו לדרישות הנשיא הציוני. רק דויד בן- גוריון התנגד להן, נתמף על־ידי שר־המיש־טרה בכור שיטרית, בעוד ששרת־החוץ גולדה מאיר, ושר־ההקלאות משה דיין, פיקפקו בתוכנית. … אחרי שראש־ר,ממשלה זילזל בערכו של גולדמן, העיר היריב הנעלב :״כשאתה מדבר על הציונות, יש לך תוהו ובוהו בראש!״ בן־גוריון כעם .״אתה מפר את האמנה הציונית שאושרה על־ידי הכנסת,״ הוסיף גולדמן ,״במדינה דמוקרטית צריך היה להעמידך על מעשה זה לדין. … נשיאה חזר על הדרישות וההסברים שהשמיע כבר. דווקא באותו ערב מצא בן־גוריון הזדמנות טובה להיפרע מנשיא ההסתדרות הציונית, שהכריז כי היה מעדיף שבית־דין בינלאומי ישפוט את אייכמן.

הוא כבר נולד? הוא כבר ישנו? הדיסמאנץ בין בן־גוריון וביני, ובין כל היתר, הוא איום. אל תשוו אותי עם בן־גוריון! הוא יחיד! הוא מרחיק לראות! הוציאו מראשיכם שתמצאו אחר! … ואז פנה אותו ציוני ישר אל דויד בן־ גוריון, בתביעה שיפעיל את הש.ב. ללכידת אייכמן.

עיתונוח איש ה ש ער שבועון־החדשות האמריקאי טייס (תפוצה )1,800,000 :שם את דויד בן-גוריון על שערו בסתיו ,1948 כשנראה לו כי ישראל החלה מנצחת במילחמה. … הרעיון המרכזי של הכתבה הארוכה שיגרתי למדי, וכוזב לחלוטין: שרת מנהל את מחנה- תאריך 16.12.1955 : השלום בישראל! דויד בן־גוריון, יריבו, מנהל את מחנה־המילחמה. … למשל: ס עמק־יזרעאל הוא ״פרוסיה של ישראל״. • בן־גוריון יצר לעצמו את השקפת- עולמו כשהיה איכר בעמק־יזרעאל, ראה את הערבים רק בשעת התקפות של בדואים ופורעים (סברה זו מתבססת, כנראה, על תקופת עבודתו של בן־גוריון בסג׳רה, שהיא בגליל־התחתון). !

הידיד המופיע לידו בתצלום הוא שימעון פרס, שכיהן כמנכ״ל מישרד־הביטחון. חיים כיהן אמר :״כן:״ בן־גוריון הריח בפרשה את ריחה האהוד של שערו־ריה פוליטית. … באוגוסט ,1954 על דף תלוש מפינקסו המפורסם, כתב בן־גוריון בין השאר :״לצערי לא אוכל לעזור להוצאת 19.5.1955 ל 7^ ,וו הספר ...חשוב עוד יותר לגלות נסיבות הרצח ...תמסור לשילטונות ידיעותיך.״ בימים אלה נתברר כי זרע־השערוריה שזרע בן־גוריון עומד לשאת פריו: לייבג־זון מתכונן להעלות מחדש את הפרשה, להוסיף שמן בואש על מדורת השיינאה הפנימית. … ורב תודות לך, ותצליח בכל מעשיך לטובת הארץ. בכבוד רב, ד .בן־גוריון״.

היה זה פרי יתימרון גאוני, אם כי לא הגון כל-כך, של דויד בן־גוריון, שקם השבוע במיגרש הפועל היפואי, וזרק לעבר מפ״ם ואחדוית־העבודה את השאלה :״היכן היו במילחמ׳ת העצמ אות? … המען: שדה־בוקר. האשמות דויד בן־גוריון היו מגוחכות מכדי שישכנעו מישהו. … הם עשו את שלהן :׳להסיח את הוויכוח משדה־הקרב בו חלשה מפא״י לשדה־קרב אחר, בו חזק עדיין קסמו ישל שר־הביטחון של ימי המ׳ץ חמה. בשיא הוויכוח העמיד בן־גוריון פני יתם, הכחיש בבוז שבכלל ׳אמר את המילים ה מרגיזות .

בראש הרשימה שלו מתנוסס שמו של דויד בן־גוריון, איש המסמל את העבר. אך בראשו של איסר הראל עצמו מתגלגל שמו של מישהו אחר, שאינו שייך לעבר כלל וכלל. … איפר יכול היה לפעול ללא חוק, מחוץ לחוק, מעל לחוק. כל עוד נתן לו בן־גוריון גיבוי מלא, היווה איפר הראל את החוק. … רק אדם אחד היה אחראי על איסר — ראש־הממשלה ושר־הביטחון, דויד בן־גור־יון. ובימים ההם, היה בן־גוריון משוחרר בענייני ביטחון מכל אחריות כלפי מישהו.

הכותרת הבאה /הופיעה באמת בעיתון דבר, ביום הרביעי שעבר, ה־ 8ביולי : 1970 ך• עם רצה דויד בן־גוריון בידיעה שהופיעה תחת פותרת זו אין זכר לטילים סובייטיים. … הארץ ל־ 12 אזורי־בחירה קטנים, ובחירת איש אחד בכל אזור. זה היה כשדויד בן־גוריון שלט במפא״י, ולא הצליח להשיג רוב בבחירות. … ואולי אין זה אלא אליבי נוח, מכיוון שממילא אין היכרי לסיעה מוזרה זו להופיע בבחירות הבאות, ללא בן־גוריון ).המערך יחסל גם את מק״י ורק״ח.

אחמד עבאם, יו״ר המועצה המקומית י נחף אריק שרון לא בימי בן־גוריון ,,עיכקת״ שרון שר־האוצר לשעבר ויו״ד הנהלת הסוכנות דהיום פינחס ספיר, אשר כעם על־כך על מינוי־ו,חירום שקיבל זה־עתה אלוף- לא זוג, לא צעיר שבחרתי בהצעה זו מתוך מיספר הצעות מקבילות שהיו בשוק באותה שעה. … זז״כ (מיל ).אריק שרון, טען בעת ישיבה של ראשי מיפלגתו, המערך., :עיסקה כזאת לא הייתה אפשרית בימי בן־גוריון.״ ומר ספיר אמנם צדק בהחלט. כאשר דוד בן־גוריון ז״ל, כראש־ממש־לה ב־ ,1951 החליט שמפקד הפלמ״ח, האלוף יגאל אלון, איננו רצוי לו בשורות צה״ל, כי כאיש אחדות־העבודה ולא מפא״י הוא איננו ממלכתי דיו, הוא פשוט הדיח אותו מתפקידו כאלוף פיקוד הדרום, ומינה במקומו — את מי? … וכך נאלץ, לבסוף, יגאל אלון לפרוש מ־צה״ל נגד רצונו. וכאשר דוד בן־גוריון כעם מאד על האלוף יצחק רבין, באותן שנות החמישים, על כך שהעז להשתתף בכנס ארצי של אנשי הפלמ״־ח למרות הוראה מפורשת של בי־ג׳י — אם־כי עשה זאת בבגדים אזרחיים — הוא פשוט הכנים את רבין לפריז׳ידר ולא נתן לו להתקדם בשורות כך התייחס בן־גוריון בזמנו אל שניים מטובי המפקדים במילחמת תש״זו, לאחר שהוא עצמו אמר על הראשון — יגאל אלון — כי הוא המפקד הקרבי הטוב ביותר במילחמת־השיחרור, ועל השני — יצחק רבץ — כי הוא קצין מצטיין ש־נכונו לו עוד תפקידים גדולים בצד,״ל.

אהבורו־י*1וור,ו ש ל דויד בן־גוריון בכנס הפיקוד העליון של צה״ל, לכבוד יום־הולדתו ח־ 85 של דויד כן־גוריון, עלה ביג׳י להשיב למברכיו, כשבידו ניירות. … רק כשסיים דבריו, לקח את ערימת הניירות, ואמר : ״אני שמח מאוד שלא דיברתי הדברים שכתבתי כאן.״ בנאומו חילק בן־גוריון את הציון הבא לרוזן פולקה ברנאדוט, מי שהיה המתווך מטעם האו״ם במלחמת העצמאות :״ברנאדוט היה אדם הגון פחות או יותר — למרות ש הוא לא אהב יהודים.״ כשסיים בן־גוריון את דבריו, עמדו אנשי הפיקוד העליון של צה״ל על רגליהם והמתינו עד שירד מעל הבמה בבית החייל. … הצעירה שבהן היא סימפאטית מאוד, חמה, שובבה וטבעית בלי קורטוב של עי- שוי ומלאכותיות, שכה קשה למצוא בבנות דורנו ...לפעמים יש לי חולשה אליה.״ 01 את אהבתו הגדולה ביותר פגש בן־גוריון כשהיה בן .32 באמריקה הוא פגש אז את פולה מונכז.

רבים מהם, שלא עבדו מעולם במחיצתו של בן־גוריון, נדהמו לראותו כשהוא ניצב על רגליו במשך שעה ארוכה בבית־הזזייל בתל-אביב, שם נערכה לכבודו חגיגת יום ההולדת הצבאית, כאשר מפעם לפעם מועד זכרונו ומגלה סימני שיכחה האופייניים לגילו. … אם תלך גולדה, האם תשאיר אחריה ירושה מסודרת, או להיפך — מצב של תוהו־ובוהוז בן־גוריון השאיר את הירושה ללוי אשכול, אף שהיה רחוק ממנו בדיעותיו. לצורך זה הפקיר בן־גוריון בשעתו את משה דיין, לא דאג אפילו למנותו לשר־הביט־חון.

הייתי הצלם היחידי שהיא סמכה עליו.״ ארדה צילם את בל ילדיו ונכדיו של בן־גוריון .״אני זוכר כשצילמתי את הבן הראשון של גאולה,״ סיפר בהתרגשות. ״בן־גוריון החזיק אותו על הברכיים בזמן הברית, ומרוב התרגשות הפנה את ראשו. … ביניהן תמונתו של בן־גוריון עם נכדתו התינוקת, גליה. ״את התמונה הזאת אני מאד אוהב,״ גילה ארדה ,״זה היה כשבן־גוריון חזר מביקורו בארצוודהברית, ועמוס בנו הגיש לו את הנכדה כשי, לשאתה בזרועותיו.״ ארדה לא יכול להתמסר לצילום בהגיעו לארץ, כשגר בקיבוץ.

קוסא משוכנע שבך גוריון לא היה חולם אפילו להתחיל במיבצע זה, לולא היה זוכה לתמיכה מוקרמת של הצרפתים והבריטים. .בן־גוריון יודע את האמת (על יחסי הכוחות במרחב),״ קובע קוסא. … האיש, הנחשב בעולם כולו אחד מגדולי־הרוח של המאה ה־ ,20 והנחשב גם כישראלי החשוב ביותר בעולם הרוח, והעברי ה 1ע 11111ה רותי דורון מקיבוץ נג1בה, נהגת המשאית ה1 1 ן ראשונה בארץ, היתה גס שוערת כדורגל, וגם, כשהיה צורן בכד, משתתפת בהפגנות. .בן־־גוריון יודע״ .קוסא, שייסד בעצמו מיפלגה ערבית לפני הבחירות לכנסת השלישית, מוכן לבסס הצהרה זו. … כי התשובה האמיתית היא, שבאחד ממצבי־הרוח המפורסמים שלו, הכריז בן־גוריון באופן דרמאתי, כי הסכם שביתת־הנשק עם מצריים מת, ולכן ישראל אינה משתתפת בוועדות עם מצריים.

בל אמצעי־התיקשורת החשובים של ה ימים ההם — הרדיו, עיתוני־הערב, דבר והארץ — התייצבו במלוכד מאחרי דויד בן־גוריון, במילחמתו הברוטאלית לשבירת ציבור הימאים, יוצאי הפלמ״ח. … רוח זו התנגשה חזי תית עם הגישה של דויד בן־גוריון, ש רצה לכפות על צה״ל את הדפוסים המע מדיים של הצבא הבריטי. … מערכה זו הובילה במישרין אל המאבק הגדול שלנו לטיהור המישטרה (״פרשת עמוס בן־גוריון״) שהסתיים בחי סול כל הצמרת שניצחה על שבירודהמרד.

את השיא השיג אריאל שרון, שנבחר שלוש פעמים — פעם כמייסד הליכוד (תשל״ג) ,פעם כאיש ההתנחלות בשטחים הכבושים (תשמ״א) ונשנה האחרונה (תשמ״ב) כמצביא ננילחמת־הלבנון.דויד בן־גוריון נבחר פעמיים — פעם כאשר התפטר סופית מתפקיד ראש־הממשלה(תשכ״ג) ופעם כאשר הקים את רפ״י וניסה להרוס את מפא״י(תשכ״ה). … הראשון היה הוסרט סובלן (תשכ״ב) ,שהתאבד אחרי שדויד בן־גוריון (איש״השנה כעבור שנה) הסגיר אותו למעשה לאמריקאים, שהאשימו אותו בריגול לטובת ברית״המועצות. … האחרים מתו אחרי שנבחרו: אמיל שמורק (תשי״ב) מבקר הסוכנות היהודית שגילה את גילויי־השחיתות הגדולים הראשונים בתולדות המדינה; ישראל קסטנר(תשי״ד) ,שנרצח על־ידי מחתרת קנאית: נשיא״מצריים גמאל עבד־אל־נאצר (תשט״ז) ,שמת ממחלה בעודו בתפקיד: משה דיין, שמת אחרי שירד מנכסיו הפוליטיים והצבאיים: אדולף אייכמן (תש״ך) ,האדם היחידי בתולדות המדינה שהוצא להורג על פי פסק־דין; פינחס לפון (תשכ״א) ,שעזר להרוס את פולחן בן־גוריון ומת אחרי שהודח; דויד בן־גוריון עצמו, שמת בשיבה טובה אחרי שפרש מכל תפקידיו: לוי אשכול(תשכ״ז) ,שמת בעודו מכהן כראש־הממשלה; ידידו ועמיתו פינחס ספיר(תשכ״ז) ,שר־האוצר רב־הפעלים, שמת גם הוא מחוץ לתפקיד: וגולדה מאיר (תשל״ב) ,יורשתם של אנשי״השנה בן־גוריון ואשכול, שנפטרה גם היא אחרי שהתפטרה.

אורי שץ, התמונה העלומה תל-אביב רק השינאה העיוורת לדויד בן־גוריון היא הגורמת לכך שאתם, כמו הרבה עיתונים אחרים, מפרסמים תמיד את תמונת אדנואר עם ראש־הממשלה לשעבר של ישראל, ומעלימים את התמונה של משה שרת המנוח, שחתם במו ידיו על ההסכם המתועב על שילומים עבור מיליוני היהודים שהושמדו בשואה. אני רחוק מהערצת בן־גוריון, אבל צדק צריך להיאמר ולהיכתב: לא רק בן־גוריון שותף לפשע הסליחה והמחילה לגרמניה — גם שרת אשם, גם ד״ר נחום גולדמן, וגם ׳לוי אשכול, הממשיך, במידת יכולתו, בפלירט האיום עם עם המרצחים.

רק למחרת נודע הדבר לבן־ גוריון מן העתונות • .בן־גוריון עצמו לא נח השבוע אף לרגע. … בין הבאים: שר־המשפטים דוב יוסף. כל אותה עת המתינה פולה, בן־גוריון בלובי, כיוונה את מעריצי בעלה למעלה • .גם רעייתו של ראש־הממשלה מגלה מסירות לבעלה, אך בדרך אחרת. … כך קרה השבוע בבנם המיעוט המפא״יי בחיפה, כשדויד בן־גוריון דיבר על כושר־ד,תחרות של מוצרים ישראליים במוצרים אירופיים.

כל אותו זמן היה קיים קשר ישיר בין דיין ובן־גוריון, שהיה (כביכול) אזרח פשוט. דיין התייעץ עם בן־גוריון מאחורי גבו של לבון. כששאל אותו בן־גוריון בתחילת יוני : 1954״מה אתה רוצה, מלחמה? … יום לאחר מכן, ה־ 17 ביולי, הועברה ההוראה לעסק־הביש למבצעים. • מתי ידע בן־גוריון ז מייד עם שובו מיהר דיין לשדר,־בוקר, סיפר לבן־גוריון על עסק־הביש.

במדינה מאמר יחסי חוץ ג בו ל הידידו ת לדויד בן־גוריון היה נידמה, כי בכל מיקרה ישיג את מבוקשו: אם יחן הנשיא קנדי ערובות ברורות להבטחת גבולות ישראל — מה טוב. … אולם במסגרות קטנות נתן בן־גוריון פורקן לכעסו. היה זה פורקן מוגבל, כפי שהוא עצמו הסביר לעורך אחד היומונים :״מה אנו יכולים לעשות לקנדי? … הפיתוח דוב יוסף, זיכיון כרייה לחברת מיפעלי המלח בערבה בע״מ, אחרי שדויד בן־גוריון קבע אישית שיש לבטל אתי הזיכיון הבלעדי של פיק״א.

לפי תאור זה היה השלטון המעשי מרוכז בידי שלושה אנשים — ברל כצנלסון, דוב הוז ודוד רמז — ואילו דוד בן־גוריון לא היה אלא דמגוג חשוד במפלגתו. … יחד עם צעיר שני, ראובן • לידו, קצין־לתפקידים־מיוחדים מאיר נו־ביק, המקשר בין המשטרה והבולשת הפוליטית. בן־גוריון ריכז בידיו את אגף האירגון שכלל את כל שרותי המסה. … אולם כל המועמדים שהוצע להם השלט האדום מס׳ ,1 סירבו באדיבות. בינתיים תפס עמוס בן- גוריון את חדרו הנטוש של נחמיאס. השבוע נפתרה הבעייה באופן מפתיע.

בן־גוריון הסכים עם הפרוגרסיבים להקים ביטוח־בריאות ממשלתי. … אולם, ברגע המכריע שמה צמרת מפא״י מחסום בפני שאיפה זו. בניגוד לרצונו המפורש של בן־גוריון, נכפה עליו קו הפוך — וזה בשטח הקרוב ביותר לתפקידו כראש־ממשלה. … שתי הכרעות אלה הוכיחו עד כמה מופרכות רוב ההנחות של הפרשנים המדיניים, שתיארו את בן־גוריון כאדון בביתו וכבורר בין שתי סיעות — הקשישים והצעירים.

הסכמתו של בן־גוריון להופעת אבן ב־ועדת־החוץ והבטחון על נושא כזה היתה הפרה ברורה של התחייבות זו. … אבריאל, שהיה צריך לסיים את כהונתו בגאנה בפברואר, הוא האיש המרכזי בקבוצת־ר,צעירים של בן־גוריון״אדם הקשור עם מנגנון־החושך ושהיה אחד היוזמים של ההצעה המפורסמת משנת 1955 להקים דיקטטורה של בן־גוריון. השתלטותו על משרד־החוץ היתד, מוסרת לצעירי בן־ גוריון קלף גדול נוסף בקרב על הירושה. … הפעם התעקשה גולדה. נוכח סירובה המוחלט, ויתר בן־גוריון על הצעתו. אבריאל נשאר שנה נוספת בגלות גאנה, צופה לקראת הבאות.

כי כל עוד בן־גוריון חי, לא היה לגולדמן כל סיכוי להשפיע. ויחבל, כי בניגוד לדיעה המקובלת־ דווקא בן־גוריון לקה בגישה גלותית, עקשנית בלתי־גמישה, שגולדה עוד החריפה אותה. … בן־גוריון שהבין היטב לרוח־הער־בים בהתנגדותם לנו, הבטיח לגולדמן להזמינו לטפל בסיפסוך, אך לעולם לא קיים את הבטחתו ״באחת ההזדמנויות כאשר בן־גוריון הפליג בתיאור מרירותם של הערבים נגדנו ובתיאור חויסד־המוצא מהסיכסוך בשל כך, שאלו גולדמן: ״עם מחשבות כאלה, איך אתה יכול לישון בלילות?

מהו ההבדל • פחות מכולם הביע דיעה מסוכנת זו דויד בן־גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון. הוא היה האח ראי לתקציב המדינה. … השבוע, עת התכנסו חברי הוועד־הפועל הציוני בירושלים, הגיע מכתב פרטי של בן־גוריון לאחד מחבריו. כשעיינו החב רים בתוכנו, נדהמו. … במקום לקרוא את המיכתב בשעת הוויכוח, כפי שהתכוון הכותב, דחו אותו לפינת הברכות, אחרי מיכתבו של הרב הראשי. אך אפילו שם עורר סערה. שאל בן־גוריון :״האם תיתכן, אחרי קום המדינה, תנועה ציונית בלי חובת עלייה אישית?