חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 6,426 עד 6,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 17
ואכן, דיילת אדיבה הכניסה אותי בנמל־התעופה בן־גוריון לחדר־האורחים של חברות התעופה, המיועד לנוסעי מחלקה זו.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 26
,העצים הנפלאים בשדרות קרן קיימת שהפכו לשדרות בן־גוריון(האם היו חולים באמת או שהפריעו לאיזה כבלי מתח גבוה, וכו׳) .או־טו־טו והיינו מאבדים גם את מיסגד חאסאן בק שכמעט נהפך לקניון או חניון או שניהם.
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 5
שלום שיבטיח גם את ביטחון ישראל, ושיש לו סיכוי סביר להחזיק מעמד. כפי שעשה דויד בן־גוריון, למשל, ב־ 14 במאי . 1948 זה היה הרגע, והוא נאחז בו.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 9
וייצמן אינו שותף להערכות אלה. ונטילטור ״שאומרים שהיה של דויד בן־גוריון,״ משיב עליו את הרוח הנבונה, והוא נראה מובן לקרב הגדול על השלום ולפני־בן, על עמדת״כוח שתאפשר לו לנהל קרב שכזה -ראשות־הממשלה.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 18
מישסטן טוניק זקן שונה מצעיר בתחילה מתמטיקה ופיסיקה, אך הסב למישפטים, שבהם עשה חיל כתוכ״ל (התובע הכללי) הראשון של צה״ל, כנר קורבו של דויד בן־גוריון(בהשלכותיה המישפטיות של פרשת־לבון) וכנשיא לישכת עורכי־הדין.
גליון 2676 (14 בדצמבר 1988), עמוד 4
עובדה ששם האב כן ושם זה בוודאי ניתן לו על־ידי אביו(סבו של התינוק אמת) מן התקופה בה קראו ברחובות ״אמור כן לזקן!״ (דויד בן־גוריון). מאיר קמיר, רחזבות פר שת איזמיר על יהודי יוון בתקופת השואה.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 19
והנה, כאשר קמה מדינת־ישראל, והוא כיהן בה כשר־הפ־ נים, לא חלם ידידו דויד בן־גוריון להעניק למדינה חוקה. בסרט נאמר כי רצה למנוע עימות עם הדתיים.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 44
ה־ 6ליולי 1989 (המשך סעמזד )43 מנודה של מחתרת מפוארת, אך מבוזה על- ידי דויד־בן־גוריון. לא עוד קולט רעמי־הזעס של בגין.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 31
אלה מנסים לחזק את המימסד ושיטות־הדיכוי שלו. ( )5מוצדק־גם־מוצדק, אפשר״גם־אפשר להשוות את דויד בן־גוריון ומרעיו לקוויד לינג הנורבגי וחבורתו.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 35
יוזמתו נדחתה בימי עסק־הביש וההתקפה על עזה בפברואר , 1955 מפני ששרת ובן־גוריון העדיפו שיתוף־פעולה עם האנגלים והצרפתים נגד מצריים על שיתוף־פעולה עם מצריים נגדם.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 22
כגפיים קצוצות ף>* תל־אביכ, נכשל צעיר בן 16 בבחינות הכניסה לבית־ */,הספר התיכון של חיל־האוויר, יצא לרחוב, צעק ״בוז לבן־גוריון!״ ,נכלא. . .חבל על הדמעות ף*< תל״אביב, תבע יעקב ארביב 13,500ל״י פיצויים ^*מסאלח סאלם על שהכהו במקל על ראשו, גרם לו שידל דמעות בלי־הפסק, זכה ב־ 300ל״י פיצויים בלבד.
גליון 637 (1 בינואר 1950), עמוד 3
הנה הרצל, גדול הנביאים בתקופה המודרנית ונורדאו בעל הפתאוס של ישעיהו והניתוח של וולטיר• חיים וייצמן, איש המדע והמדיניות, אשר ידע להעלות בתוכו תרכיז מופלא של יהודי ממזרח־אירופה, מאוייו ותקוותיו בפני העולם הגדול׳ גם זכה לראות בפרי מפעלו וזה שלא זכה״, זאב ז׳בוטינסקי׳ ואותו איש רב־פעלים, אשר העיז והשיג״ — דויד בן־גוריון. יהדות אירופה, ידעה להקים מתוכה ערב כליונה אישים כמו ח.נ.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 4
אך השבוע פנה ועד העדה הספרדית הירושלמית במכתב סנסציוני סודי אל ראש ממשלת ישראל, דויד בן־גוריון, טען שהרב עצמו מו? 0 £ד ; 1יצחק רחמים נסים (שמאל) ,מ שו חח עם הרב אייזיק הלוי הרצוג אחרי ב חירתו לרב ראשי של העדה הספרדית בארץ, הנו שא את רתואר ״רא שון־לציון.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 9
הפועל התרומם באיחור והכדור חדר לשרת 0:1הארץ) מרדכי דן, תל־אביב לטובת בן־גוריון. היא קפצה מגובה של 35,41 רגל, והמצנח נפתח לאהר 800 רגל( .ידיעות אחרונות) מלי מוני, שיא מז ל ה חדש בקפיצה לעומק.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 14
דבר אחד ברור: מושגי הזקנה האמריקאיים שונים מאד ממושגי ישראל, בה נחשב דויד בן־גוריון ( )69 לאיש כמעט צעיר. * אדם שהגיע בשנת 1900 לגיל 64 יכול היה לצפות לחיות עד ,75 ובשנת 1940 יכול היה לצפות לחיות עד גיל .76 העולם הזה 938
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 9
את חמשת השנים שחלפו מאז חילק צפתי בין בית־חולי־רוח, כלא תל- מונה חטיבה קרבית בצד,״ל (ממנה נזרק כעבור כמה חדשים, לדבריו, בשל התערבותו האישית של שר ד,בטחון) ומחנה עבודה בסדום, שם הצליח לחסוך כאלפיים לירות. השבוע חזר צפתי, המאמין כי דוד בן־ גוריון הוא אויבו האישי המושבע, לזירה המדינית• הדרך: יסוד מפלגה בשם כנען עם • המשטרה, שהיא חיל מיוחד בשעת חירום, רשאית ליוזקיס בית דין צבאי, לפי חוקי חחירום הבריטיים.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 16
המשיך בכך הארץ בסידרת מאמרי־חיפוי על עמוס בן־גוריון. למטח־האש היסודי גוייסו, לבסוף, התותחים הכבדים ביותר — שר־המשפטים פנחס רוזן וח״כ מפא״י הרצל ברגר, המועמד לעריכת דבר לאחר סילוקו של חיים שורר כעיקבות גילויי הועולם הזה.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 9
* * צ דו ש ל חיי ם כ הן, היה צורך דחוף לעשות משהו. /3בפסק־הדין במשפט עמוס בן־גוריון, בו נשבע אליקים העצני שחיים כהן ראה את החומר (שכונה על־ידי השופטים כמשמיץ) ואף הכניס בו תיקונים משלי, קבעו השופטים כי מעדות זו מתקבל הרושם כי חיים כהן הוא ד״ר ג׳קיל ומר הייד, הדמות הדו־פרצופית בספר הידוע.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 13
היא הזמינה לבמה את מנהל התיאטרון ג׳ורג׳ ואל, שבמשך כל זמן ההצגה הסתובב מאחורי הקלעים כשהוא צועק וגוער בשחקנים, קפצה עליו והניחה את רגליה סביב מתניו, לקול תשואות הקהל צרה חדשה ירדה על משפחת בן־גוריון. אשה תל־אביבית, הטוענת כי היא אנסטסיה, בתו של הצאר הרוסי האחרון, הכניסה לראשה כי גליה, בתו של עמוס כךגוריץ, היא בתה אשר נגזלה ממנה.
גליון 1060 (22 בינואר 1958), עמוד 7
כי בהשודאה לקסטנר היו מנהיגי הסוכנות בארץ, ובראשם חיים וייצמן, דויד בן־גוריון ומשה שרת, חופשיים במעשיהם. היה עליהם להיפגש עם בראנד על אדמה ניטראלית, להזעיק את דעת־הקהל העולמית, ואולי איש־השער ל,סטנר ()1954 — מנהיג המושמדים אגרנט הגדיר את פסק־דינו כ״פסק־דין מושלם״ ,קבע בצורה ר החלטית כי ״קסטנר החליק את גלגלי ההש מד ה ...שיתף פעולה ביודעין עם אייכמן וסייע לו ביודעין בסיוע הגירוש הטוטאלי.״ • חשץ, שדחה מסקנה זו כבלתי־מוכחת, מצא לנכון י להקדים בכל זאת כי ״על סמך החומר הרב והמגוון שנערם ׳< במהלך הדיון במשפט, אפשר בנקל לתאר את קסטנר כשחור ״ משחור ולתת אות קין במצחו, אך יתכן גם להעלותו צחור מצחור ולראותו, צדיק הדור עמוד ) 175 ואחרי שורה של נימוקים :״מפני טעמים אלה אין בידי לאשר את מסקנ תיו * של בית־המשפט שלמטה בענין שיתוף־ד,פעולה.״ (עמוד?
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 8
אולם חשובה יותר מדמותו של מוסינזון האיש, היא הטרגדיה הציבורית הגלומה בעלית איש זה לפסגת התהילה הממלכתית. כאשר ערך דויד בן־גוריון את הפגנתו הפומבית בבית־הביסח, כשלחץ את ידיו של מוסינזון כאילו היה זה בנו, כאשר הצטלם בחברתו באופן הפגנתי והריע לכבודו לעיני כל, קיבל על עצמו אחריות מוסרית כבדה.
גליון 1064 (19 בפברואר 1958), עמוד 18
כל הנערות בארצי מגוייסות לצבא בגיל — 18 אפילו רננה בן־גוריון, בתו של הנשיא.״ (אני מקווה ש־השגיאה היתד, של העתונאית).
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 17
את פזמ ניהם של א, ריאל אופק, דן אלמגור ויוחנן זראי, פסמן׳ השבוע • ראש ממשלת ישראל, דוד בן־גוריון, בתשובה להצעה לדון ב־נלת בענין השליחות לגרמ,יה :״אין זו אמת שהית־־ ,לישראל איז זיקה הדדית הקשורה עם גוש־ק שימוש, נאטו־שמאטו־פאטו ואם היה מדובר באמת בציוד, זה לא היה קשור מלכתחילה או לאחר מעשה בשום קשרים עם נאטו־שמאסו־פאטו, גוש־קוש־מוש.״ • שר הפנים ישראל בר־יהודה, בעת הדיון בכנסת על הארכת תוקף תקנות היתרי-היציאה :״חבר כנסת שעולה על הבמה לדבר על ענין מסויים, מחויב לקרוא כל אשר שייך לאותו ענין או לא לעל ת על הבמה בכלל.
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 6
פרט למפקח הכללי עצמו, יחזקאל סהר, שהוא שותף רציני בחברת האחים סחרוב, ופרט לסגן־ ד,מפקח עמום בן־גוריון, והקצין קנר, השתפים בחברת כורים, מרבים גם קצינים אחרים לעסוק בעסקים שאינם דוזקא משטרתיים.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 13
כשלמד בית־־הספר התיכון, אירע מאר רע גדול בשייך מ נים. דוד בן־גוריון נאם שם בכינוס נוער המוני, קרא לו ללכת בעקבותיו למפעלים חלוציים.
