נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

מעולם לא הבנתי את היצר הדוחף פוליטיקאים להציג את עצמם כאינטלקטואלים. דויד בן־גוריון היה פוליטיקאי ממולח מאוד ואינטלקטואל קטן מאוד, אך היא התפאר בהבנתו העמוקה את תורת אפלטון, עד שבא פרופסור רחמן והוכיח שהוא בור גמור.

ואכן דוק ותמצא, שרבים מבין אלה שדויד בן־גוריון התגלם בעיניהם בשעתו כמשיח, הם עצמם או בניהם העתיקו גילום זה אל מנחם בגין ן וכשם שההרכב העדתי של החברה הישראלית השתנה במרוצת השנים ״לטובת״ עדות- המיזרח ו״לרעת״ עדות״אשכנז, כן גם השתנה ההרכב האתני של העדר הצמא לאב־רועה, הצועד בטוחות קדימה (או אחורה, כמו שנאמר ״במקום שהרועה תועה הצאן תועין אחריו״) — לא בלי עזרת מקל וכלבים מפה ומשם — ומי־לא !

הוא מייצג נאמן של הצורך היהודי הקמאי לחוות שוב ושוב מחזורי שואה ותקומה, שכן רק צביטות מסעירות שכאלה עשויות להעניק לו תחושת קיום• בדויד בן־גוריון היה משהו מן המשיחיות הזאת, אבל הוא הבין, במאי , 1948 שאסור לחזור עליה בשחצנות, ללא ידידים.

במדינה ־ דיפלומט דג׳אני ״סערה בכוס ת ח שר, לפחות עד שיוכלו להראות להמונים הפלסטיניים הישג מוחשי — הסכמת ישראל להקמת מדינה פלסטינית, למשל. ״גם בן־גוריון לא חיסל את אצ״ל ו לח״ ,עד שקמה מדינת־ישראל,״ הסביר לי אחד מן האישים השתתף במישאל.

שבירת המיתוס הבן־ גוריוני, הרחקת איסר הראל מתפקיד ה ממונה על שרותי-הביטחון, המעבר ממיש־טר בן־גוריון למישטר אשכול (שהיה יותר מחילופי־אישים) והשינויים הגדולים שחלו במדינה מאז — כל אלה קשורים לא במעט במה שגילינו אז.

כאשר פתחנו במסע־הגילויים הגדול הטיהור המשך ישיר המישטרה (״פרשת עמום בן־גוריון״) ,שהיתר. המשך ישיר למסע־הגילויים לטיהור חושיסתאן, כבר לא היה נאדל עימנו.

כאשר רצה להשיג ממני מידע על נושא מסויים שהייתי מעורב בו (המגעים בין ישראל ובין מחתרת לאומנית עיראקית בשנות ה־50׳ ,שטורפדו על־ידי דויד בן־גוריון) חזר אלי שוב ושוב. מהו התאריך המדוייק של פגישה מסויימת?

מספר לוסין :״נחום גולדמן אמר דברים אלה בקטע בראיון שבו הוא סיפר על שר־החוץ הבריטי בימים שלאחר המילחמה העולמית השניה, כאשר הסוכנות היהודית, ודויד בן־גוריון בראשה, היו מסתפקים בקבלת האפשרות להעלות לארץ 100 אלף יהודים עקורים מאירופה.״ תצלומים שלא הצלחנו לאתר אותם ב ארץ.״ תמונות אחרות שהגיעו לארכיון עמוד האש נלקחו מאוספים פרטיים של תמונות.

נאור הגיע למלון, כדי להסיע את לוריא לנמל־התעופה בן־גוריון. אך בטרם פרידה החליטו השניים לשתות קפה בצוותא.

הביטוי הרישמי לכך: נסיגתו של ראש־הממשלה דאז, דויד בו״גור- יון, מאי־נכונתו להכיר בלגיטימיות של ״היות ציוני בגולה״ .היה זה זה הד״ר נחום גולדמן, בשיא הקונגרס היהודי העולמי לשעבר, ששיכנע את בן־גוריון שהיהודים בארצות מושבם יכולים להביא למ דינה הצעירה תועלת רבה במקו- מות שבהם הם חיים — ועל מדי- נת״ישראל להיות ״המיקלט הבטוח״ שאליו יוכלו היהודים בעולם להגיע בעת צרה.

.״ אין בסיפרון רמז לכך שאביה של הסופרת האיטלקיה היה ראש־עירייה פלסטיני ידוע, וחבר בממשלתם ה פלסטינית של דויד בן- גוריון ומשה שרת. זה מוזר? לא לגבי ליווית רוקח.

כמוהו עשה — להבדיל אלף הבדלות — אדולף היטלר, שמינה את עצמו כמפקד העליון של הוורמאכט, ושהת־עקש לקבל בעצמו את כל ההכרעות הצבאיות החשובות( .אגב, פרשנים צבאיים רבים סבורים שהוא, בניגוד לאזרחים אחרים, היה דווקא בעל כישרון בשטח זה, ושלא פעם צדק בוויכוחיו האינסופיים עם הקצינים המיקצועיים ).דויד בן־גוריון לבש באטל־דרס כשהופיע לפני חיילי צה״ל ונוער, ולא פעם התערב במילחמת־העצמאות בניהול הקרבות בפועל (כמו במערכת לטרון).

לדבריו היה ספיר המתכנן והמבצע של הפילוג בתוך מפא״י שהכל רצו למנוע אותו, שהביא לפרישת בן־גוריון ולהקמת רפ״י. ידלין מגלה כיצד ניסה ספיר להתערב אצל שר־המישטרה, שלמה הילל, בחקי רת פרשת צבי רכטר, כדי להפסיק את החקירה.

תיזות חריפות של המחבר, הקושרות את ההיסטוריה הפוליטית של ישראל בחבילה אחת: לדעתו עמל בן־גוריון, במשך 15 שנים, כדי לכבוש לעצמו ולמפלגתו את השליטה הבלעדית בהסתדרות הציונית בשיטתיות רבה.

דווקא סרטים ישראליים משובחים, כמו אורח בעונה המתה או בן־גוריון זוכר שלא הצליחו לחלוטין בארץ, נמכרים בהצלתה בחו״ל.

אני בעד המהפיכה. ברחבת־המכם בנמל־התעופה בן-גוריון בלוד התגוללו על •הקרקע ועל גבי קרוב־יות־מסע מאות חבילות מופקדות.

אך ישנה סיבה אחת שהוא לא היה צריך להתמנות למנכ״ל: קדרון היה אחד משלושת שופטיו של שר־החוץ אבא אכן נוהגים קלוקלים טוביאנסקי ז״ל, אשר נשפט למוות בטעות ונורה לפני 25 שנה. כזכור, בן־גוריון ביקש סליחה ומחילה על קברו של טוביאנסקי בנוכחות אלמנתו וילדיו.

אחרי ששקד במשך כמה שנים לרכוש לעצמו שם באמצעות מישפטים סגסציר ניים (קסטנר־גרינוואלד, עמוס בן־גוריון־ שורת המתנדבים) ,הקים ערב הבחירות של 1959 את ״המישטר החדש,״ כדי ללכת לבחירות.

.״ דעתו על ראש־ר,ממשלה אינה מחמיאה במיוחד :״אין לבוא בטענות אל הגברת מאיר בגלל תכונות שבהיוולדה לא נחונה בהן, כמו ראייה מדינית רחוקת־טווח כשל דוד בן־גוריון. היא אינה בן־גוריון׳ וזו ודאי לא אשמתה.

לכך מוסיף השבועון הגרמני את מיסמכי פרשת ירמיה, ובכללם מכתבי ירמיה ורות דיין, ומיכתבו ההים־ טורי ישל דויד בן־גוריון. מסיים ־שטרן): האיש שזה גוגע לו ביותר — דיין עצי מו — מחווה את דעתו כד :״אולי איני איש־משפחה טוב.

גולדה יכולה לקחת על עצמה לכהן גם כשר־המשפטים, כפי שדוד בן־גוריון כיהן בזמנו כשר־הדתות, אחרי התפטרותם של שרי המפד״ל מהממשלה.

הנה מגלה קצין בכיר בצה״ל, אחרי שסיים את שירותו, שאפילו בחיפה עודד בן־גוריון, על פי דרישת דיין, את בריחת האוכלוסייה למחרת הכיבוש!

הרגרסיה שמגלח ממשלת־ישראל יום־יום ושעח-שעה במגעיה עם אויביה וידידיה כאחת אינה נחלתם של חוגי אמונים. חללו אימצו להם את אימרתו של בן• גוריון, למרבה האירוניה, ומגשימים אותה חלכה-למעשח — הס-חם המגשימים את העיקרון של ״לא חשוב מה יאמרו הגויים — חשוב מה יעשו היהודים.״ לא באנו לכאן בחסדן של אוטות״העולם חללו ששימשו אך כלי״שרת לעשות רצונו של בורא, זוהי עיקר השקפתו של כל אדם דתי המצוי בארץ.

אכל קודם כל צריכים להכיר במצי אות — שקיימת מדינה בשם מצריים, ושיש לה נשיא הפועל בשמה. כאשר הת פטר דויד בן־גוריון, נעלם גם המושג ״הריח המצרי.״ היה זה סימן ראשון לשינוי האווירה בישראל.